דיפלומטים ממדינות ערביות שכנות מוטרדים מאוד מצמיחתו הפוליטית של ח"כ איתמר בן-גביר והם שוקלים כיצד יהיה עליהם להמשיך את הקשרים בין ישראל למדינותיהם, אם הוא ימונה לשר לביטחון פנים. כך נאמר לזמן ישראל בשיחה פרטית.

בשבוע שעבר פרסם ברק רביד את החששות שהעלה שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד בפגישתו עם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. כעת עולים חששות דומים מנציגי מדינות ערביות נוספות, השכנות לישראל ומקיימות מערכות יחסים ממושכות.

סוגיות כמו הפחתת המתיחות בהר הבית או מגעים בין ישראל לעזה מנוהלים, בין השאר, על ידי דיפלומטים ממדינות זרות המוצבים בישראל. חלק מהסוגיות הללו מצריכות תיאום מהלכים עם המשרד לביטחון פנים. הדבר מצריך שיח רציף בין המשרד לבין אותם דיפלומטים זרים ונציגי ממשלים זרים בישראל. הדברים שנאמרו לזמן ישראל הובעו בזהירות מרובה וכמובן בתנאי שזהות הדוברים לא תיחשף.

סוגיות כמו המתיחות בהר הבית או מגעים בין ישראל לעזה מנוהלים, בין השאר, על ידי דיפלומטים ממדינות זרות המוצבים בישראל. חלק מהסוגיות הללו מצריכות תיאום מהלכים עם המשרד לביטחון פנים

בסוף השבוע האחרון החלו להיערם גם התייחסויות של ארגונים יהודיים ברחבי העולם ביחס לצמיחת מפלגת הציונות הדתית למפלגה השלישית בגודלה בישראל. ארגון גג של ארגוני הסטודנטים היהודים באירופה, ה-European Union of Jewish Students (EUJS), פרסם ביום שישי הודעה המעלה חשש מהטרנד הפוליטי המסתמן בישראל.

Read our statement on the upcoming #Israeli elections where far-right candidates, Bezalel Smotrich and Itamar Ben-Gvir, are expected to lead the third largest party in the #Knesset.

This is of grave concern to EUJS.

Read our statement to see why. pic.twitter.com/AeI6mGLgCp

— EUJS – European Union of Jewish Students (@EUJS) October 28, 2022

"הארגון לא יכול להרשות לעצמו לשבת בחיבוק ידיים ולראות את האנשים הללו מתקדמים לתפקידי שלטון מבלי שנביע את חששותינו ודאגותינו", כתבה נשיאת האיחוד האירופי של הסטודנטים היהודיים, אביטל גרינברג.

במכתבה היא מתייחסת הן לעמדות אנטי להט"ביות של ח"כ בצלאל סמוטריץ' והן למעורבותו בעבר של ח"כ בן-גביר בתנועת כ"ך של הרב מאיר כהנא, תמיכתו ברוצח מערכת המכפלה ברוך גולדשטיין והן לאירועים בהם שלף אקדח נגד עובדים ערבים בחניון לפני כשנה.

ה-EUSJ הוקם ב-1978 על רקע סיוע וחיזוק קשרים עם קהילות יהודיות ברוסיה. בהמשך הגוף השתתף בהפגנות ופעילות נגד אנטישמיות ונגד ירג היידר, מי שעמד בראש מפלגת "חירות" האוסטרית והצטרף לממשלת אוסטריה בשנת 2000. כעת, ה-EUSJ ממקד את תשומת ליבו לצמיחה המשמעותית של ח"כ בן-גביר ורשימת הציונות הדתית-עוצמה יהודית בסקרים.

גם סוזי גלמן, העומדת בראש Israel Policy Forum – ארגון יהודי אמריקאי הפועל לקידום פתרון שתי המדינות ואשר הוקם ב-1993 בהמשך לחתימה על הסכמי אוסלו וכחלק ממורשת רבין – פרסמה בשבוע שעבר מאמר ובו דאגה לעתיד הפוליטי בישראל.

סוזי גלמן (צילום: באדיבות המצולמת)

גלמן, לשעבר נשיאת הפדרציה היהודית של אזור וושינגטון די-סי רבתי, אחת ממייסדות ארגון "תגלית", דירקטורית באוניברסיטה העברית ומי שהייתה במשך שנים ארוכות מראשי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, כתבה במאמרה דברים קשים.

היא כינתה את המהלך להכללת בן-גביר בממשלה הבאה "מביש" והוסיפה: "הכללתו בממשלה תהיה גורם המוסיף לחץ ליחסים בין ישראל לארה"ב. זה יהיה אתגר בלתי נסבל ליהודי ארה"ב, להסביר מצד אחד מדוע אין לראות בו נציג הממשלה הישראלית או מצד שני יצריך אותם להתנער מהמדינה היהודית היחידה בעולם".

"הכללתו בממשלה תהיה אתגר בלתי נסבל ליהודי ארה"ב, להסביר מצד אחד מדוע אין לראות בו נציג הממשלה הישראלית או מצד שני יצריך אותם להתנער מהמדינה היהודית היחידה בעולם"

עוד היא כתבה: "יש המאמינים שזה לא עניינם של יהודי ארה"ב, שמדובר בפוליטיקה ישראלית פנימית, והתערבות חיצונית אינה ראויה. אבל לומר דברים ברורים נגד אסון ידוע מראש, אינה התערבות – וההתחזקות הפוליטית של בן-גביר היא לגמרי עניין גם שלנו.

"יהודי ארה"ב נמצאים בחזית המאבק נגד קנאות דתית ועליונות הגזע הלבן, כיוון שאנחנו במקרים רבים היעד העיקרי והראשון לשנאה מסוג זה. עמידה נגד קנאות היא ערך יהודי מרכזי וקשה לצפות בבן-גביר ועוצמה יהודית ולא לראות במתרחש בישראל את ההדים לאותם המאבקים שאנו מתמודדים איתם."

ארגונים יהודים אחרים בארה"ב החלו לטפטף התבטאויות, אך עדיין לא בשטף. "שלום עכשיו אמריקה" (APN)  לא פרסמו הודעה משלהם, אך צייצו תמיכה בארגון הסטודנטים היהודי האירופי.

There are so many American Jewish organizations that lack the courage to speak out like this. Well said, @EUJS https://t.co/99Gdy6sWaE

— New Jewish Narrative (@NJNarrative) October 29, 2022

יש להניח שמרבית הארגונים היהודיים ממתינים ליום רביעי הקרוב, אחרי הבחירות, כדי להחליט מה ואיך לומר. כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, הנושא של התחזקות בן-גביר העסיק את הארגונים היהודיים ואת גורמי הממשל בוושינגטון במהלך ביקורו של הנשיא יצחק הרצוג בבית הלבן.