לפני שלוש שנים וחצי, כאשר ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ניהל משא ומתן אינטנסיבי עם עוצמה יהודית ופעל להקמת מסגרת "איחוד מפלגות הימין", הוא הבטיח לח"כ איתמר בן-גביר את תפקיד יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת. הרשימה אז, באפריל 2019, כללה את עוצמה יהודית, הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי.

ראשי הארגונים היהודים בארצות הברית הזדעזעו אז מהחיבור הפוליטי בין נתניהו לבן-גביר, וארבעה מהגדולים והמשמעותיים שבארגונים פרסמו הודעות גינוי. איפא"ק, הוועד היהודי-אמריקאי (AJC), ועידת הנשיאים של הארגונים (COP) והמועצה היהודית לעניינים ציבוריים (JCPA).

"העמדות של עוצמה יהודית דוחות", נכתב אז בחשבון הטוויטר הרשמי של AJC, "זה לא מייצג את הערכים הבסיסיים של מדינת ישראל. מפלגת עוצמה יהודית עשויה להשיג מספיק קולות על מנת להיבחר לכנסת ואף להגיע להיות חלק מהקואליציה". ארגון איפא"ק הדהד את הציוץ של AJC והוסיף: "עמדתנו רבת השנים היא שאיננו נפגשים עם אנשים המשויכים למפלגות גזעניות".

"העמדות של עוצמה יהודית דוחות", נכתב אז בחשבון הטוויטר הרשמי של AJC, "זה לא מייצג את הערכים הבסיסיים של מדינת ישראל". וארגון איפא"ק הוסיף: "איננו נפגשים עם אנשים המשויכים למפלגות גזעניות"

ובכן, כל זה היה בשנת 2019. השאלה היא מה יקרה בעוד שבוע, אם תוצאות הבחירות יאפשרו לנתניהו להקים ממשלה ויעמוד על הפרק הסכם נרחב יותר בינו לבין בן-גביר. הפעם התפקיד לא יו"ר ועדה בכנסת; הפעם בן-גביר ימונה לשר ואולי אף חבר בקבינט המדיני-ביטחוני.

אתמול (שלישי) בשעות הבוקר בוושינגטון, בחדר ישיבות מפואר בקומת המרתף של מלון וויליארד, כמה מאות מטרים מהבית הלבן, שמו של בן-גביר נלחש בקולות מבוישים. נציגי הארגונים היהודים לא העזו להעלות את שמו בפני הנשיא יצחק הרצוג ושמעו ממנו אמירה ברורה בפתח הדברים: "אני יודע שיהיו דיונים בשתי המדינות בנוגע לתוצאות הבחירות, אבל הכלל הבסיסי הוא מתן כבוד לדמוקרטיה".

האחים הרצוג בראש השולחן בפגישה עם ראשי הקהיליות היהודיות. הרצוג רומז לתוצאות אפשרויות של הבחירות שיעוררו דיון ציבורי וקורא לכולם לכבד את התוצאות, לא משנה מה הן יהיו "אני יודע שיהיה דיון בתוצאות של הבחירות בשתי המדינות, אבל הכלל הבסיסי הוא מתן כבוד לדמוקרטיה" pic.twitter.com/VfNbuxsRS9

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) October 25, 2022

הרצוג חזר על הדברים הללו מספר פעמים, בניסוחים שונים, הן בחלק המפגש שהיה פתוח לעיתונות והן בחלק הסגור. יש לכבד את תוצאת הבחירות, הוא הזהיר. אם הדעה הרווחת הייתה שמדינת ישראל עומדת בפני הקמת ממשלה מתונה ורגילה, ספק אם נשיא המדינה צריך היה להעביר מסר כזה. רק כשמצפים לתוצאה מאיימת, יש צורך להתריע מראש, שוב ושוב, שאת התוצאות יצטרכו כולם לכבד.

מספר אנשים עמם שוחחנו, אשר השתתפו בחלק הסגור של מפגש הרצוג עם המנהיגים היהודיים, סיפרו לזמן ישראל כי הנשיא נמנע לחלוטין מאמירות פוליטיות. הוא האדם שיצטרך להעניק את המנדט להרכבת הקואליציה בעוד שבועיים, וברור לו שאל לו לנקוט עמדות פוליטיות ברגעים כה רגישים.

אך החשש בקרב יהדות ארה"ב ממעמדו המתחזק של בן-גביר ניכר לכל.

מספר אנשים שהשתתפו בחלק הסגור של מפגש הרצוג, סיפרו לזמן ישראל כי הנשיא נמנע לחלוטין מאמירות פוליטיות. הוא האדם שיצטרך להעניק את המנדט להרכבת הקואליציה בעוד שבועיים

בין המוזמנים לאירוע עם הרצוג היו גם חברי קונגרס לשעבר מהמפלגה הדמוקרטית. גם הם התבטאו בזהירות מוגברת. מצד אחד, הם הציעו לחכות ולראות מה תהיינה התוצאות; הצד השני, הם עדיין מתקשים להאמין שהאיש שהגיע עד לרכבו של יצחק רבין ז"ל, שהעריץ ושיבח את הרוצח ברוך גולדשטיין, שמאיים לגרש יהודים וערבים שעמדותיהם אינן מקובלות עליו – יהיה שר בממשלה הבאה.

מה הם יעשו אם בן-גביר יהיה חלק מן הקבינט? לפי תקדים 2019, לכאורה לא יסכימו לפגוש אותו. לפחות ברמת ההצהרות יהיה עליהם להסביר את עמדותיהם הקודמות. אם חשבו שכניסת בן-גביר לכנסת ומינוי אפשרי ליו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט זה חציית קו אדום, אז מה יהיה להם לומר על התקדמות לתפקיד שר וקבינט?

איתמר בן גביר ב"פסגת המנהיגים" של הג'רוזלם פוסט בתל אביב, 24 באוקטובר 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

שני פוליטיקאים דמוקרטים בכירים התבטאו בשבועות האחרונים נגד מעמדו של בן-גביר. הסנאטור הדמוקרטי הניצי רוב מננדז, שמצדד בישראל בכל דבר ועניין, הזהיר בשיחה עם נתניהו כי מינוי בכיר של בן-גביר עשוי לפגוע ביחסים עם ארה"ב. חבר בית הנבחרים בראד שרמן חזר על הדברים.

אתמול אמר נתניהו בראיון לרדיו "קול ברמה" שהוא לא יתכופף בפני האמירות המגיעות מוושינגטון. "אנחנו דמוקרטיה ואנחנו נחליט מי יהיה בממשלה הבאה. אני יודע לעמוד על שלנו והיכולת שלי היא לא להרכין ראש, ולהגיד 'לא' כשצריך".

נותר להמתין ולראות את תוצאות הבחירות בשבוע הבא. אך הנושא הזה – מעמדו של בן-גביר ועלייתו למספר מנדטים דו-ספרתיים והשפעתו ההולכת וגוברת – מטריד מאוד את יהדות ארה"ב.

מדוע הוזמן הרצוג לבית הלבן דווקא השבוע?

שאלה נוספת שהעסיקה חלק מראשי הארגונים היהודים שהגיעו אתמול לפגישה עם הרצוג, הייתה התזמון. למה דווקא עכשיו? מה הייתה הבהילות להזמין הרצוג לבית הלבן חודשים ספורים אחרי שהנשיא ג'ו ביידן ביקר בישראל? מספר סברות עלו כתשובה אפשרית.

אחד הבכירים בארגונים היהודיים העלה את האפשרות כי המפגש עם ביידן נועד לחזק את מעמדו של הרצוג, כאשר בישראל המצב הפוליטי כה מעורער. האמריקאים, לדבריו, מנסים לשדר "עסקים כרגיל" והדרך להעביר זאת היא באמצעות הרצוג.

אחד הבכירים בארגונים היהודיים העלה את האפשרות כי המפגש עם ביידן נועד לחזק את מעמדו של הרצוג, כאשר בישראל המצב הפוליטי כה מעורער. האמריקאים, לדבריו, מנסים לשדר "עסקים כרגיל"

הנשיא יצחק הרצוג ושר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן בוושינגטון, 25 באוקטובר 2022 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

סברה אחרת היא שהרצוג – או כל מנהיג ישראלי אחר – לא יוכל להגיע בעת הקרובה לוושינגטון. הרצוג, נתניהו, יאיר לפיד ובני גנץ יהיו כולם עסוקים בהרכבת ממשלה לפחות עד תחילת 2023.

במקביל, החל מבעוד שבועיים הנשיא ביידן יהפוך ל"ברווז צולע", כשמפלגתו צפויה להפסיד את שני בתי הקונגרס בבחירות אמצע הקדנציה. ישיבה לצידו בחדר הסגלגל אפקטיבית כעת – ולא במהלך החודשים שיבואו.

כך או כך, הרצוג צפוי לחזור היום בפגישתו עם ביידן על המסרים שהעביר אתמול בוושינגטון: מערכות הבחירות לא אמורות לטלטל את היחסים בין המדינות, וכי בכל תוצאה פוליטית שתגיע מוושינגטון או ירושלים, על כולם לכבד את רצון הבוחר.