האדמה בוערת תחת רגליה של גלי בהרב-מיארה

המהלך להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה החל חודשים רבים לפני הבחירות ● פוליטיקאים שונים מהליכוד ומפלגות הימין החלו לבקר בפומבי את בהרב-מיארה, תוך הנחת תשתית שעשויה לשמש אותם בבוא היום לטעון שאינה כשירה לתפקידה ● אולם אם אכן יצאו למהלך להדחתה, הממשלה הנכנסת צפויה להיתקל בהתנגדות בממדים היסטוריים ● פרשנות

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה

ב-1997 הסתבך ראש ממשלה צעיר וזחוח בפרשה שבמרכזה הליך מושחת למינוי יועץ משפטי לממשלה. שמו של היועץ שמונה היה רוני בר-און, לימים חבר כנסת ושר בממשלות ישראל, ובאותה עת עורך דין ירושלמי אנונימי, שמעלתו הגדולה היה ששימש בעבר הרחוק מאמנו של מתמחה צעיר במשפטים בשם צחי הנגבי.

לפני 25 שנה היה הנגבי שר המשפטים, והוא העביר בממשלה החלטה למנות את מקורבו בר-און ליועץ. יומיים אחר כך התפטר בר-און בבושת פנים מהתפקיד, ונפתחה חקירה פלילית בפרשה שלימים כונתה "פרשת בר-און חברון". שמו של ראש הממשלה הצעיר, שנחקר כאחד החשודים בפרשה, היה בנימין נתניהו.

פרשת בר-און הסתיימה בסגירה קולוסלית וצורמת של תיקי החקירה, אף שנמצאו ראיות שהצדיקו העמדה לדין של החשודים המרכזיים, שישבו בצמרת השלטון. אך תוצאה אחת חיובית בכל זאת הייתה לפרשה הזו: הממשלה החליטה למנות ועדה ציבורית, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, שהוא אבי אבות הקונצנזוס, לבחינת דרכי מינויו ופעולתו של היועץ המשפטי לממשלה.

תוצאה אחת חיובית בכל זאת הייתה לפרשת בר-און חברון: הממשלה החליטה למנות ועדה ציבורית בראשות מאיר שמגר, שהוא אבי אבות הקונצנזוס, לבחינת דרכי מינויו ופעולתו של היועץ המשפטי לממשלה

מאיר שמגר בבית המשפט העליון, 2008 (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
מאיר שמגר בבית המשפט העליון, 2008 (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

דוח שמגר, שהוגש לממשלת נתניהו ב-1998 ואומץ על-ידי ממשלת אהוד ברק בשנת 2000, הפך לאורים והתומים בכל הנוגע הן להליכי מינוי יועץ משפטי לממשלה – באמצעות ועדת איתור ולא בבחירה אישית של שר המשפטים – והן באשר לדרכי עבודתו ופעולתו של היועץ, בכל תחומי הסמכות והאחריות המצויים בידיו.

באופן אירוני, דוח שמגר שנולד בעקבות הפיאסקו של מינוי בר-און על ידי ממשלת נתניהו הראשונה, אמור לשמש כעת חומת המגן של היועצת המשפטית הנוכחית גלי בהרב-מיארה מפני הדחתה בידי ממשלת נתניהו השישית.

תוצאות הבחירות מבשרות על הקמתה הצפויה של ממשלה חדשה בראשות נתניהו, שרבים מבכיריה מבקשים לחולל מהפכה בצמרת המערכת המשפטית, בשל מכלול סיבות פרסונליות, פוליטיות ואידיאולוגיות. האדמה תחת רגליה של בהרב-מיארה בוערת, והיא יודעת זאת היטב.

העניין הוא שדוח שמגר איננו מספק הגנה הרמטית ליועצת המשפטית לממשלה מפני הדחה פוליטית. על פני הדברים, בבחינה פשטנית ומילולית של האמור בדוח, ניתן להדיח יועץ משפטי שהממשלה אינה רואה אפשרות לעבוד איתו באופן הרמוני. בלשון הדוח – הממשלה רשאית לפטר את היועץ אם "קיימים חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועץ המשפטי, היוצרים מצב בו נמנע שיתוף פעולה יעיל".

המהלך להדחתה של בהרב-מיארה החל חודשים אחדים לפני הבחירות, בהתאם לתורת ההפעלה העולה מלשונו של הדוח. פוליטיקאים שונים, מהליכוד וממפלגות אחרות שהיו באופוזיציה, החלו לבקר פומבית את החלטות היועצת, תוך הנחת תשתית שעשויה לשמש אותם בבוא היום לטעון כי היא אינה כשירה לתפקידה, או שהממשלה העתידית לא תוכל לקיים עם היועצת שיתוף פעולה יעיל.

פוליטיקאים שונים, מהליכוד וממפלגות אחרות שהיו באופוזיציה, החלו לבקר פומבית את החלטות היועצת, תוך הנחת תשתית שעשויה לשמש אותם בבוא היום לטעון כי היא אינה כשירה לתפקידה

בהחלטת הממשלה משנת 2000, שאימצה את המלצות ועדת שמגר לעניין דרכי מינוי ופיטורי היועץ, הוקשחו התנאים להדחת יועץ משפטי על ידי ממשלה שאינה מרוצה ממנו. וכך נכתב:

"הממשלה רשאית, בהתייעצות עם הוועדה הציבורית, להפסיק את כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה (…) [אם] קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".

הליך ההדחה, בהתאם לאותה החלטה, מחייב את שר המשפטים לפנות לוועדה הציבורית – שכיום עומד בראשה נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס – וזו אמורה לקיים התייעצות בעניין ולגבש את עמדתה. ליועץ נתונה זכות להשמיע את טענותיו הן בפני הוועדה הציבורית, והן בהמשך בפני הממשלה עצמה. ואולם לוועדה אין זכות וטו על הליך ההדחה, וההחלטה מצויה בתחום סמכותה של הממשלה, אף אם הוועדה מתנגדת להדחה.

בהרב-מיארה מונתה לכהונתה על ידי ממשלת בנט-לפיד, שאותה ניסתה האופוזיציה בראשות נתניהו לצייר כממשלה לא לגיטימית. גם מינויה של בהרב-מיארה עצמה, שנתמכה על ידי שר המשפטים היוצא גדעון סער, שורטט כבלתי לגיטימי על ידי אותם גורמים, שעתידים לתפוס את עמדות השלטון בעתיד הקרוב. נסיבות מינויה לתפקיד עומדות לה לרועץ, מבחינה פוליטית, בואכה תחילת כהונתה של ממשלת נתניהו הבאה – אף שמבחינה עניינית אין כל הצדקה לכך.

שר המשפטים גדעון סער והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטקס מינויה לתפקיד, 8 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר המשפטים גדעון סער והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטקס מינויה לתפקיד, 8 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בנוסף, היא חטפה בחודשים האחרונים כמה מהלומות מבג"ץ: עמדתה ביחס לפסילתו של ח"כ עמיחי שיקלי נדחתה; כך גם עמדתה שהכשירה את מינויו של השופט בדימוס מני מזוז לתקופה של שמונה שנים בראשות הוועדה המייעצת למינויים בכירים.

עמדתה שאפשרה את החתימה על ההסכם הימי של ישראל ולבנון והן את ההסתפקות באישורו בממשלה, מבלי להביאו להצבעה בכנסת, אמנם זכתה להגנת בג"ץ, שדחה את ארבע העתירות בעניין זה, אך מאחר שטרם פורסמו הנימוקים, אין לדעת האם פסק הדין המלא יכלול ביקורת על עמדתה המקצועית של היועצת.

ואולם, גם אם בבואה של ועדת גרוניס להמליץ על מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בתחילת השנה, היה גרוניס עצמו מסויג באשר למועמדותה לתפקיד – ההערכה היא שהוא ויתר חברי הוועדה יתייצבו כחומה בצורה כדי להגן עליה מפני הדחה פוליטית על ידי הממשלה החדשה.

גם אם בבואה של ועדת גרוניס להמליץ על מועמדים ליוע"מש, היה גרוניס עצמו מסויג באשר למועמדותה לתפקיד – ההערכה היא שהוא וחברי הוועדה יתייצבו כחומה בצורה כדי להגן עליה מפני הדחה פוליטית

זה דבר אחד לא להמליץ עליה בלב שלם לממשלה ערב מינוי, לצד מועמדים נוספים שגם אותם הוועדה מצאה כמתאימים, ודבר אחר לגמרי לתת יד לעריפת ראש של העומדת בראש מערכת אכיפת החוק והייעוץ המשפטי של השירות הציבורי כולו.

הוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה‎ מתכנסת ב-11 בדצמבר, 2021. מימין: ח"כ צבי האוזר, השר לשעבר דן מרידור, השופט בדימוס אשר גרוניס, עו"ד תמי אולמן ופרופ' רון שפירא (צילום: משרד המשפטים)
הוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה‎ מתכנסת ב-11 בדצמבר, 2021. מימין: ח"כ צבי האוזר, השר לשעבר דן מרידור, השופט בדימוס אשר גרוניס, עו"ד תמי אולמן ופרופ' רון שפירא (צילום: משרד המשפטים)

אם הממשלה אכן תבקש לממש את התוכנית להדיח את היועצת המשפטית, היא צפויה להיתקל בזעקה ציבורית בממדים היסטוריים. המוטיבציה הישירה שתעמוד מאחורי הליך ההדחה – מינוי יועץ נוח לנתניהו שיפעל להקפאת ההליכים בתיקי האלפים ולמעשה לגניזת הליכי משפטו של נתניהו – תיתקל בהתנגדות גורפת בתוככי הפרקליטות, עד לדרגת פרקליט המדינה עמית איסמן.

המוטיבציה הישירה שתעמוד מאחורי הליך ההדחה – מינוי יועץ נוח לנתניהו שיפעל למעשה לגניזת הליכי משפטו של נתניהו – תיתקל בהתנגדות גורפת בפרקליטות, עד לדרגת פרקליט המדינה עמית איסמן

להבדיל מיועץ משפטי, שמתוקף תפקידו יש לו ממשק עם המערכת הפוליטית ולכן פוליטיקאים יושבים בוועדת האיתור הממליצה על מועמדים לתפקיד, תפקיד פרקליט המדינה העוסק באכיפת חוק בלבד ובייצוג המדינה בערכאות, הוא א-פוליטי למהדרין.

מלבד המינוי הפורמלי על ידי הממשלה של המועמד הסופי לתפקיד, למערכת הפוליטית אין יד ורגל במינוי. אם הממשלה תחשוף את כוונתה להדיח את היועצת כדי להקפיא את תיקי האלפים, היא תיאלץ ככל הנראה להדיח גם את פרקליט המדינה עצמו. צעדים אלה, שייתפסו כאפוקליפסה משפטית, יגררו מפולת שלגים בפרקליטות שסופה מי ישורנו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
טוב, פותח בקבוק שביעי של ערק - צמא, הגרון יבש! מומלץ לליאור שליין טיפונת להרכין ראש בפני אמא אדמה, ג'א, ג'יימס עוו'אד אלגאראמה, אולי אפילו אלהים. חבר דמיוני זה לא אלהים, חבר דמיוני זה ד... המשך קריאה

טוב, פותח בקבוק שביעי של ערק – צמא, הגרון יבש! מומלץ לליאור שליין טיפונת להרכין ראש בפני אמא אדמה, ג'א, ג'יימס עוו'אד אלגאראמה, אולי אפילו אלהים. חבר דמיוני זה לא אלהים, חבר דמיוני זה דמיון. אלהים זה מערכת חוקי הטבע, האיזונים המשמרים את התנהלות העניינים בכל העניינים

פסקת ההתגברות בפתח. ממשלה חדשה זכותה לדרוש יועמ"ש שיעבוד בהרמוניה עם הממשלה החדשה, ואי אפשר לכפות יועמ"ש מטעם ,שמונה זמן קצר לפני נפילת הממשלה הקודמת! כנ"ל מינויים שבוצעו תחת ממשלת מעבר... המשך קריאה

פסקת ההתגברות בפתח. ממשלה חדשה זכותה לדרוש יועמ"ש שיעבוד בהרמוניה עם הממשלה החדשה, ואי אפשר לכפות יועמ"ש מטעם ,שמונה זמן קצר לפני נפילת הממשלה הקודמת! כנ"ל מינויים שבוצעו תחת ממשלת מעבר !!! ( לו הימין היה עושה זאת , היית קמה זעקה ) .המערכת המשפטית והפרקליטות איבדו את אימון הציבור ,והגיע העת לשנות ולתקן . כאן ועכשיו

עוד 958 מילים ו-3 תגובות
סגירה