בעקבות סבב הבחירות החמישי בישראל בתוך פחות מארבע שנים, בנימין נתניהו, שכיהן כראש ממשלת ישראל זמן ממושך יותר מכל קודמיו, מתכונן לחזור שוב לתפקיד. הגם שהיא מפולגת, המדינה נעה בבירור ימינה.

"ממשלת השינוי", שכיהנה במשך שנה, כללה מפלגות מהשמאל, מהמרכז, מהימין ואף מפלגה ערבית לראשונה בתולדות ישראל, אולם מה שהפיל אותה לא היה הגיוון האידיאולוגי שלה כי אם התפרצותה של אלימות.

הסקרים הראו כי במרץ 2022 רוב היהודים בישראל האמינו שהכללתה של מפלגה ערבית בקואליציה היא דבר טוב. הדעה הזאת השתנתה בצורה דרמטית בעקבות הטרור הפלסטיני נגד ישראל במהלך חודש הרמדאן – וטענת הימין כי תגובתה של הממשלה הייתה מוגבלת בגלל התלות שלה במפלגה ערבית.

במציאות, תגובתה של הממשלה בראשות נפתלי בנט לא הייתה רכה כלל, אבל הדימוי דבק בה ותרם לצמיחתה של מפלגת הימין הקיצוני בראשותם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר. איש לא הרוויח מהאלימות ומהחשדנות הגוברת כלפי ערביי ישראל יותר מאשר מפלגת הציונות הדתית, שהפכה למפלגה השלישית בגודלה בישראל.

נכון, בנימין נתניהו עומד להרכיב ממשלה, ונאומו בליל הבחירות היה פייסני הרבה יותר מאשר העמדות שביטא בקמפיין הבחירות שלו. אולם הוא אינו ניצב בפני ברירה פשוטה. הדרך הפשוטה ביותר עבורו להקמת ממשלה היא הרכבת קואליציית ימין-חרדים. אולם ממשלה כזאת לא רק תהיה מותנית במינוים של בן-גביר וסמוטריץ' לשרים בכירים, אלא גם תאפשר להם לשלוט במאזן הכוחות בממשלה.

הדרך הפשוטה ביותר עבור נתניהו להקמת ממשלה היא הרכבת קואליציית ימין. אולם ממשלה כזאת לא רק תהיה מותנית במינוים של בן-גביר וסמוטריץ' לשרים, אלא גם תאפשר להם לשלוט במאזן הכוחות בממשלה

נתניהו אולי איננו הרפתקן, אבל השניים כן. בנוסף, יהיו לכך השלכות הנוגעות לערביי ישראל ולמערכת המשפט; ליחסים עם הפלסטינים ולאלימות שצפויה להתגבר; ולשותפיה הערבים של ישראל לשלום (עבדאללה בן זאיד, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, הזהיר את נתניהו במהלך ביקורו בישראל לפני הבחירות כי להכללתם של סמטוריץ' ובן-גביר בממשלה תהיה השפעה על היחסים עם מדינתו).

ההדים יורגשו גם בארצות הברית. הסנאטור רוברט מננדז, דמוקרט מתון ותומך ותיק של ישראל, התריע מפורשות מפני ההשלכות שיהיו למינוים של סמטוריץ' ובן-גביר לשרים בכירים בממשלה על יחסי ארצות הברית וישראל. דבריו צריכים להדליק נורות אזהרה בישראל. מננדז שיקף בכך משהו מהותי באשר ליחסי ארצות הברית וישראל: הם נטועים בערכים המשותפים לשתי המדינות.

נכון, אינטרסים משותפים הם חשובים, אבל המנהיגים האמריקאים הזדהו עם ישראל בזכות ערכים משותפים. אותם ערכים הם אלה שמשכו את הארי טרומן לתמוך בהקמתה של ישראל; בזכותם ג'ק קנדי היה הראשון שדיבר על "יחסים מיוחדים" ורונלד רייגן הזדהה עם מדינת היהודים.

בדומה לכך, הערכים המשותפים מייצרים תמיכה חזקה בישראל בקרב חברי קונגרס, רפובליקאים ודמוקרטים, שבאים ממחוזות או ממדינות שיש בהם נוכחות יהודית זניחה. הערכים המשותפים שלנו יצרו את העדשות שדרכן ניבטים האינטרסים. הם הפכו את התמיכה בישראל לחוצת מפלגות.

אם תאבד תחושת שותפות הערכים, יאבד משהו בסיסי. יתר על כן, אם יאבדו הערכים המשותפים, מבקריה החריפים ביותר של ישראל בארצות הברית יקבלו זריקת עידוד אדירה.

אם תאבד תחושת שותפות הערכים, יאבד משהו בסיסי. יתר על כן, אם יאבדו הערכים המשותפים, מבקריה החריפים ביותר של ישראל בארה"ב יקבלו זריקת עידוד אדירה

כבר עכשיו יש בתנועה הפרוגרסיבית מי שטוענים כי ישראל איננה שותפה לערכים שלנו – זהו מקור הביקורת שלהם על ישראל. הם רוצים להרחיק את ארצות הברית מישראל, לשנות את אופיים של היחסים בין המדינות, להצביע נגד סיוע צבאי לישראל ואף למנוע ממנה להגן על עצמה כשחמאס וחיזבאללה יורים לעברה רקטות.

לא קיימת מתנה גדולה יותר עבור אותם פרוגרסיבים מאשר הכללתם בממשלה של שרים אנטי-ערבים המסיתים נגדם ומתנגדים לעצמאותה של מערכת המשפט ולהפרדת הרשויות. אם נתניהו כראש ממשלה יבחר להרכיב ממשלת ימין, בן-גביר וסמוטריץ' יהפכו לפנים שלה. העוינות הגלויה שלהם כלפי ערביי ישראל וה"רפורמות" המשפטיות שהם מתכננים יפגעו בתדמיתה של ישראל כדמוקרטיה.

מי שאין בלבם אהבה לישראל ינצלו זאת לטובתם. הם ישתמשו בכך כדי להשיג תמיכה רחבה יותר בקונגרס ובמדינה. הם ינצלו זאת כדי לנסות לבטל היבטים מסוימים ביחסים בין המדינות ובוודאי כדי לקרוא תיגר על בקשותיה הצבאיות של ישראל. והם יראו בכך הזדמנות להצטרף למקביליהם האירופאים שמבקשים לשלול את הלגיטימיות של ישראל.

המציאות היא שאף אחד לא צריך להתייחס לאופיים של היחסים בין ארצות הברית לישראל כדבר מובן מאליו. נכון, לישראל יש חוזקות פנימיות איתנות, היות שלמרות הביקורת, חמש מערכות בחירות מזכירות לכולם כי ישראל היא דמוקרטיה שבה הציבור הישראלי אומר את המילה האחרונה.

ונכון, ישראל היא גם "אומת הסטארט אפ" ויש לה הרבה להציע לאזור שלה ולעולם בתחומי המים, המזון, הבריאות ואבטחת הסייבר (בנוסף, בשעה שכטב"מים רוסיים ואיראניים מאותתים על סכנות ואיומים חדשים על העולם, פיתוחים ישראליים שבכוחם לשנות את המשחק, דוגמת מערכות הגנה מבוססות לייזר, עשויים להוסיף לחשיבותה של ישראל כשותפה).

ועדיין, בארצות הברית מתנהל קמפיין נגד ישראל, וחשוב לא לחזק את ידם של מי שנחושים להחליש את היחסים עמה.

הרכבתה של ממשלה בישראל היא החלטה ישראלית. בנסיבות רגילות, אנחנו, כאמריקאים, לא היינו מביעים את דעתנו בנושא. אולם אלה אינן נסיבות רגילות, ואיננו יכולים לנצור את לשוננו במצפון נקי כאשר אנו מודעים להשפעה האדירה שתהיה לדבריהם ולמעשיהם של איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' כשרים בכירים בממשלה על יחסי ארצות הברית וישראל.

בנסיבות רגילות, לא היינו מביעים את דעתנו בנושא. אולם אלה אינן נסיבות רגילות, ואיננו יכולים לנצור את לשוננו במצפון נקי כאשר אנו מודעים להשפעה האדירה שתהיה לדבריהם ולמעשיהם של בן-גביר וסמוטריץ'

היחסים האלה יקרים וחשובים מדי לשתי המדינות ולמזרח התיכון כולו – בהינתן האיומים האיראניים – מכדי שייפגעו. גם אם פירוש הדבר הוא להתנגד לגאות העולה של הימין העמוק, יהיה זה חכם מצדו של נתניהו להקים ממשלה רחבה ולא ממשלת ימין, כזו שמגלמת בתוכה את ערכיה הדמוקרטיים של ישראל ולא מערערת אותם.

דניס רוס הוא יועץ ועמית כבוד של ויליאם דוידסון במכון וושינגטון למזרח התיכון. הוא שימש כעוזר מיוחד לנשיא אובמה, כמתאם מיוחד למזרח התיכון בממשל הנשיא קלינטון וכראש הצוות לתכנון מדיניות במחלקת המדינה בממשל בוש הראשון. יחד עם דיוויד מקובסקי, הוא חיבר את הספר Be Strong and of Good Courage: How Israel's Most Important Leaders Shaped Its Destiny. בטוויטר: @AmbDennisRoss

דיוויד מקובסקי הוא עמית כבוד של זיגלר ומנהל פרויקט יחסי ישראל והערבים במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. בשנים 2014-2013 הוא שירת במשרד מזכיר המדינה כיועץ בכיר לשליח למו"מ בין ישראל לפלסטינים. הוא יוצר הפודקאסט Decision Points: the US-Israel Relationship. בטוויטר: @DavidMakovsky