ממשלות בראשות נתניהו והחרדים כבר היו בשנים האחרונות, אז מדוע חצי מהעם מאושר וחצי עצוב ומדוכא מתוצאות הבחירות? הפחד קשור לצורך האנושי למזער את הגוונים לתבניות ברורות, לצבעים מנוגדים כמו: "שחור" או "לבן", "טוב" או "רע".

מהן תבניות חשיבה וכיצד הן נוצרות?

החיים שלנו מחייבים חשיבה בתבניות. מדוע? כל הזמן עלינו להגיב לאין-ספור גירויים פנימיים וחיצוניים. החיים המודרניים מורכבים מאוד ולא יעיל ואף לא אפשרי לחיות בכל פעם את מגוון האפשרויות העומדות בפנינו בכל רגע נתון על מנת לפעול. אם אני רואה רכב מתקרב אליי, איני יכולה לעצור ולהרהר בכך אלא עליי לברוח מהר. זה ברור לכולם.

חיינו מחייבים חשיבה בתבניות. מדוע? כל הזמן עלינו להגיב לאין-ספור גירויים פנימיים וחיצוניים. החיים המודרניים מורכבים מאוד ולא יעיל או אפשרי לחיות בכל פעם את מגוון האפשרויות בכל רגע נתון

מוחנו בנוי באופן שנועד לקצר תהליכי חשיבה. תבניות החשיבה שלנו נוצרות החל מהילדות המוקדמת, כאשר אנו מפנימים כי המזון שנכנס אל פינו והורדת מצוקה מקושרים לנוכחות הורית. בהמשך, תבנית חשיבה עומדת בבסיס אובייקט המעבר – חפץ שהתינוקת נקשרת אליו ומצליח להרגיע אותה לזמן מסוים בעת מצוקה. תבניות חשיבה המתפתחות באינטראקציה עם ההורים ולאחר מכן עם הסביבה נמצאות בבסיס התפיסות שלנו כמבוגרים את עצמנו ואת האחרים.

הטיות תפיסה בעקבות תבניות חשיבה

תבניות החשיבה שלנו קובעות למה נשים לב ולמה לא, איזה מידע נקבל כ"נכון" ואיזה כ"בלתי אפשרי". על פי תיאוריות תפיסה, ידוע כיום כי התפיסה שלנו משתנה על פי המוטיבציה שלנו לתפוס את הדברים ועל פי תבניות חשיבה הקיימות במוחנו בנוגע לאובייקט, אירוע או תחושות.

את תבניות החשיבה ספגנו ולמדנו מהסביבה החיצונית בה אנחנו חיים וגם מזו הפנימית שלנו: המבנה המוחי שאיתו נולדנו. במדע הפיזיקה קיים שיח סוער לגבי השאלה מהי "מציאות" והאם אנו יכולים לתפוס משהו בצורה "אובייקטיבית". כיום רווחת המחשבה שלפיה כל תפיסה שאנו תופסים בחושינו וכל הבנה והסקת מסקנות שלנו – כולן מושפעות מתבניות חשיבה מוקדמות שיש לנו.

נטייה זו לבחור לראות על פי תבניות קיימות מוכחת גם בניסויים שנערכו על פייק-ניוז – ידיעות כוזבות המופצות ברשתות, שאנשים בוחרים להאמין או לא להאמין להן על פי תבניות הקבועות במוחם. אם הידיעות תואמות את הדעות הפוליטיות והחברתיות של האדם, הוא יאמין להן ויחשוב שהן נכונות במציאות.

תבניות החשיבה שלנו קובעות למה נשים לב ולמה לא, איזה מידע נקבל כ"נכון" ואיזה כ"בלתי אפשרי". מתאוריות תפיסה עולה שהתפיסה משתנה לאור המוטיבציה שלנו ותבניות החשיבה במוחנו

כך למשל, בבחירות לכנסת שזה עתה עברנו, פעם חמישית בשלוש וחצי שנים. חצי מהעם מאושר וחצי עצוב ומדוכא. הרי ממשלות בראשות נתניהו והחרדים היו בשנים האחרונות. ההתלהמות שרואים אצל פוליטיקאים לפני הבחירות לא באה לביטוי קיצוני אחריהן. אז מדוע הפחד? סביב תבנית חשיבה של: נתניהו "טוב" או "רע" לנו נאגר מידע שמצדיק את התבנית שיש אצלנו.

איך תבניות חשיבה עוצרות ומגבילות אותנו?

לא תמיד תבניות חשיבה עוזרות להסתגלות. לעתים הן תוקעות אותנו במקום מסוים ואינן מאפשרות לנסות משהו אחר. זאת, גם אם ההתנהגות המוכרת גורמת לנו נזק. כך למשל, כאשר ביקשנו העלאה במשכורת בעבודה ונענינו בשלילה התקבעה במוחנו תבנית חשיבה האומרת: "אין שום סיכוי לקבל העלאה", ומערך של אמירות המחזקות את התבנית: "המשק תקוע", "אף אחד לא קיבל העלאה בזמן האחרון" ו"הבוסית לא מרוצה מעבודתי".

עלינו להמיס את תבנית החשיבה הקיימת וליצור אחרת האומרת: "מה יש לי להפסיד?", ואז נעז לבקש העלאה ואולי נקבל אותה. וגם אם לא נקבל אותה הפעם – ניטע תבנית חשיבה חדשה במוחה של המנהלת, שאולי בסבב ההעלאות הבא תכלול גם אותי.

לא תמיד תבניות חשיבה עוזרות להסתגלות. לעתים הן תוקעות אותנו במקום מסוים ואינן מאפשרות לנסות משהו אחר. זאת, גם אם ההתנהגות המוכרת גורמת לנו נזק

איך בכל זאת ניתן לשנות תבניות חשיבה ולהתפתח?

לשם התפתחות נחוץ תהליך של המסת סכמות החשיבה שלנו. מה שעוזר לנו לצאת מקיבעון מחשבתי והתנהגותי הוא היכולת לחשוב אחרת, לפרק את התמונה השלמה למרכיבי יסוד ולהצליח לחבר את המרכיבים מחדש באופן שונה, כך שתתקבל תמונה חדשה.

היכולת להמיס תבנית חשיבה ולפרק תמונה כוללת לגורמיה ולחברן בצורה חדשה נקראת: יצירתיות. המסת סכמות קיימות קריטית להתפתחות ולהסתגלות במצבי חיים משתנים. ללא יכולת זו לא הייתה התפתחות במשך האבולוציה, לא היינו מקימים את מדינה ישראל וגם לא היינו מצליחים להתמודד עם מגפת הקורונה.

כיצד ניתן להגמיש ולשנות תבניות חשיבה ומדוע זה קריטי להתפתחות אישית וחברתית וגם לאומית?

שינוי תבניות חשיבה יכול להגיע דרך התנסות אישית: אם נעז ונעשה משהו שלא עשינו עד עתה, נצליח במידה מסוימת, יירד החשש ובפעם הבאה ננסה שוב. שיחה עם אחרים והקשבה אמיתית יכולות לעזור בהמסת תבניות קיימות. כאשר אנו נחשפים לדעות השונות מאלה שלנו, משהו זז במוחנו, הוא פועל ואז תבניות החשיבה נעות ויכולות להשתנות. זו התפתחות. לימוד מסודר או מזדמן גם הוא דרך לשינוי תבניות חשיבה נוקשות. אנחנו קוראים ספר או כתבה, שומעים הרצאה, משהו בנו משתנה, התבניות הקיימות מתמוססות וכתוצאה מכך נוצרת אפשרות לתבניות חדשות להתפתח.

המסת סכמות קיימות קריטית להתפתחות ולהסתגלות במצבי חיים משתנים. בלעדיה לא הייתה התפתחות במשך האבולוציה, לא היינו מקימים את המדינה ולא היינו מצליחים להתמודד עם מגפת הקורונה

את ואתה, כאשר אתם קוראים את מילים אלו, חישבו על תבנית חשיבה אחת מקובעת שתוקעת אתכם, שלא נותנת לכם להתפתח ולהתקדם. האם תוכלו להעז לא לפעול על פיה? פעם אחת קטנה תספיק לשם התחלה, ואז אולי תיפתח בתוככם אפשרות לשינוי ולהתקדמות.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית. מחברת הספרים "נשבר לי הלב, תעזרו לי - טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור), "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור).