רשות החשמל תכריז בקרוב על פתיחת מכסה נוספת של 50 מגהוואט להתקנת פנלים סולריים על גגות פרטיים. המהלך צפוי בעקבות ההצלחה של קמפיין הגגות הסולריים, שבו הזמין משרד האנרגיה את הציבור להחליף את החוטים המשתלשלים והאנטנות שמחלידות על הגגות, בפנלים שייצרו חשמל מהשמש.

על פי הנתונים, שמתעדכנים מדי יום באתר חברת החשמל, כ-80% מהמכסה הקודמת (כ-39 מגהוואט) התמלאו בתוך כמה שבועות, וברשות החשמל רוצים לנצל את המומנטום. וכך, אחרי שנים של דשדוש, נראה שתחום האנרגיות המתחדשות מתחיל סוף-סוף להתחמם, תרתי משמע, בקרב הציבור הישראלי.

הקמפיין ביקש לבשר על שינוי כפול:

1. כדאיות כלכלית: בזכות תשלום חודשי יציב מחברת החשמל, שמתחייבת לרכוש את החשמל שמיוצר על הגג הביתי בתעריף מובטח מראש. ההשקעה מחזירה את עצמה אחרי 7 שנים בממוצע, ומכאן ועד לסוף חייו של הפנל – כ-18 שנה נוספות – בעלי הנכס ייהנו מהכנסה חודשית קבועה.

"כל בניין שני בישראל רואה בעצמו מועמד לפינוי-בינוי, וכל עוד יש אופציה כזו אנשים לא ילכו על השקעה שמניבה רווח בטווח הארוך"

2. הסרת חסמים: אבל עוד לפני השיקולים הכספיים, החסם הגדול היה הביורוקרטיה. "היה צורך בשינוי תודעתי", אומר גל שופרוני, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל. אנשים חששו להיכנס לזה בגלל ששמעו על הניירת והטרטורים. הורדנו הכל. אין מס הכנסה, אין מע"מ, לא צריך לפתוח תיק. כל מה שצריך זה לשלוח מייל לחברת החשמל".

ברשות החשמל אומרים שלאחר עליית הקמפיין, הכניסות לאתר שלהם עלו מכמה עשרות ביום לכ-200 אלף. כדי להתמודד עם העומס, שידרגו את השרת. כמות הבקשות להתקנת פנלים הוכפלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

פאנלים סולאריים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

אדם קרומר, מייסד המיזם "מאה אלף גגות סולריים", אומר שהתנופה מורגשת היטב בשבועות האחרונים. המיזם של קרומר – שהוקם בימים שבהם אנרגיית שמש עדיין הייתה חזון של אידאליסטים ירוקים – מתווך בין משקי בית שמבקשים להתקין פנלים סולריים לחברות שמבצעות את העבודה.

"אנשים חששו להיכנס לזה בגלל ששמעו על הניירת והטרטורים. הורדנו הכל. כל מה שצריך זה לשלוח מייל לחברת החשמל"

מכיוון שמדובר בתחום חדש, רוב הציבור לא מכיר את השוק, את המחירים ואת ההיבטים הלוגיסטיים. החשש להתעסק עם הלא מוכר מרתיע חלק מבעלי הגגות.

קרומר מאגד מספר לקוחות לקבוצה, פונה בשמם לחברות המתקינות, משיג מחיר טוב ולדבריו חוסך ללקוחות כ-15% מהעלויות. "בניגוד לשדות הסולריים הגדולים, שמופעלים על ידי תאגידים ובעלי הון", הוא אומר, "ייצור אנרגיה על הגגות הוא דמוקרטיזציה של משק החשמל. כל אחד יכול להפוך ליצרן, ובשבועות האחרונים הרבה יותר אנשים מגלים עניין. אני שומע את זה גם מהחברות המתקינות".

ומה עם הערים הגדולות?

בעוד הפנלים צצים על גגות הבתים הפרטיים כמו פטריות אחרי קיץ שטוף שמש, מי שמתגוררים בבתי דירות משותפים בערים יכולים להביט בהם בקנאה. הסיבה היא, שכדי להתקין פנלים על גג בניין משותף, יש צורך בהסכמת 100% מהדיירים.

"זה הרבה יותר ממה שצריך בשביל פינוי בינוי או תמ"א", אומר קרומר, "לך תשיג הסכמה של 20 בעלי דירות. זה נופל אפילו ברמת הארגון – קשה לגייס את כולם בשביל פרויקט שאמנם יש בו רווח, אבל לא מדובר במיליונים כמו הוספת קומה".

גל שופרוני מרשות החשמל מסכים איתו, ולא מסתיר את התסכול. הוא מציין שח"כ יעל כהן פארן (כיום במחנה הדמוקרטי) יזמה בכנסת ה-19 שינוי חקיקה, כך שיהיה צורך בהסכמת חלק מהדיירים, אבל הכנסת התפזרה והחוק התפוגג.

"מעבר לצורך בהסכמה", הוא אומר, "תכניות ההתחדשות העירונית הורגות את זה. כל בניין שני רואה בעצמו מועמד לפינוי-בינוי או לתמ"א (שככל הנראה, דווקא הולכת להיעלם, כפי שפורסם בזמן ישראל), וכל עוד יש אופציה כזו, אנשים לא ילכו על השקעה בפנלים שאמורה להניב רווח בטווח הארוך".

ויש גם את מבני הציבור

בעוד הגגות הפרטיים מתקדמים יפה והמשותפים תקועים, השאלה היא למה אלפי הגגות הענקיים של מבני ציבור וממשל לא מנוצלים להפקת אנרגיה ירוקה.

בטרם הצטרף לרשות החשמל, שופרוני עבד במשרד לבטחון פנים, שם קידם תכנית לכיסוי של גגות בתי הסוהר, תחנות המשטרה ותחנות כיבוי האש בפנלים סולריים. התכנית אושרה ונחשבת לחלוצית, לא לפני שנתקלה באין ספור עיכובים וחסמים ביורוקרטיים.

"צריך להקים מינהלת שתאגד את כל הגגות הציבוריים בארץ ותקדם את זה", הוא אומר. "זה כולל גם את העיריות, שכרגע יש פערים גדולים ביניהן. בירושלים לקחו יוזמה וכל בתי הספר בעיר מכוסים בפנלים סולריים, אך יש עיריות שבכלל לא שם.

"המדינה צריכה להיכנס לרשויות החלשות ולקדם את זה באמצעות הלוואות, הרי זה גם פרויקט כלכלי מניב ולא רק סוגיה סביבתית".

פנלים סולריים מותקנים על גג של בית פרטי (צילום: Chen Leopold / Flash 90)

שיא של 14% מהייצור

אדם קרומר אומר שאם כל הגגות בארץ היו מכוסים בפנלים – מה שרק מתבקש באקלים המקומי – 40%-50% מהחשמל בישראל היה מגיע מהשמש.

בעיצומו של הקיץ, בצהרי יום שישי ה-9 באוגוסט, הודיעה חברת החשמל על שבירת שיא – 14% מהחשמל שיוצר במשק באותה שעה היה מאנרגיות מתחדשות. זה היה רגע משמח, אבל קצר. נתח החשמל הסולרי במשק עומד כיום על כ-6%, פיגור עצום לעומת רוב מדינות המערב, שבהן יש הרבה פחות שמש.

נתח החשמל הסולרי במשק עומד כיום על כ-6%, פיגור עצום לעומת רוב מדינות המערב, שבהן יש הרבה פחות שמש

הממשלה התחייבה להגיע ל-10% עד סוף השנה הבאה (2020). ההתקדמות הנאה בגגות הפרטיים בהחלט יכולה לקרב אותנו אל היעד, אבל הפריצה הגדולה תגיע רק אם תתחולל מהפכה על גגות הבניינים המשותפים ובעיקר מבני הציבור. אולי כדאי שאת הקמפיין הבא הממשלה תכוון אל עצמה.