כדי להפחית את התלות האמריקאית בסין, בתקופה האחרונה נעשה מאמץ מיוחד להפוך את ישראל למרכזה של שרשרת אספקה רפואית מהאזור לארה"ב.
עתה, שתי המפלגות מנסות לדחוף, לאשר ולממן את פתיחת משרדי מנהל המזון והתרופות האמריקאי בישראל (ה־FDA), כדי לסייע לחברות בישראל – ולמדינות האזור המכירות בישראל – לייצר תרופות וציוד רפואי עבור השוק האמריקאי.
את המאמץ הזה הובילה התאחדות החינוך האמריקאית–ישראלית USIEA (UnitedStates-Israel Education Association), ארגון קטן היושב באלבמה.
במהלך העשור האחרון, ארגון USIEA הביא חברי קונגרס בכירים לביקור בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, ופעל יחד איתם להשגת מימון אמריקאי בהיקף של מאות מיליוני דולרים עבור מערכות כיפת ברזל, ולפיתוח הקשרים בין הקהילה העסקית הישראלית לזו הפלסטינית.
"ביטחון הבריאות הלאומי והביטחון הלאומי מאוימים על ידי התלות האמריקאית בסין לשם אלפי רכיבים וחומרי גלם להכנת תרופות"
כעת הארגון עובד עם מחוקקים משתי המפלגות על יוזמה שאפתנית ל"אספקה מקרוב" ("Near-shoring") של מחקרים ותרופות, בניסיון להזיז את שרשראות האספקה ממדינות רחוקות למדינות קרובות יותר לארה"ב – במקרה זה, גם מבחינה אידיאולוגית וגם מבחינה גיאוגרפית.
הגם שמדובר במאמץ שאפתני, הוא מושך את שתי המפלגות ואף מציע מענה לחששות הביטחון הלאומי של ארה"ב באמצעות הפחתת התלות בסין, דבר שזוכה לעדיפות עליונה בקרב חברי הקונגרס הרפובליקאים.
תלות היתר של ארה"ב בסין לצורך ייצור תרופות הייתה נושא בעייתי עוד לפני התפרצות מגפת הקורונה ב־2020. שנה קודם לכן, ועדה שהקים הקונגרס בשנת 2000 לבחינת ההיבטים הביטחוניים של יחסי המסחר והכלכלה בין ארה"ב לסין ערכה שימוע תחת הכותרת "בחינת התלות הגוברת של ארה"ב במוצרים הביוטכנולוגיים והפרמצבטיים של סין".
"ביטחון הבריאות הלאומי והביטחון הלאומי מאוימים על ידי התלות האמריקאית בסין לשם אלפי רכיבים וחומרי גלם להכנת התרופות שלנו", העידה בפני הוועדה רוזמרי גיבסון, מחברת הספר "המרשם הסיני: חשיפת הסיכונים שבתלות האמריקאית בסין לצורך תרופות".
לדברי גיבסון, עם המעבר של ייצור תרופות ורכיבים מרכזיים מארה"ב לסין – האספקה הרפואית יכולה לשמש כנשק נגד ארה"ב.
חוץ מזה, קיים חשש לגבי אמינות התקנים הרגולטוריים של סין. "כפועל יוצא מהתלות האמריקאית באספקה הסינית ומהיעדר רגולציית בריאות ובטיחות יעילה – היצרנים הסינים, הציבור האמריקאי – ובכלל זאת הכוחות המזוינים שלו – נמצאים בסיכון לחשיפה לתרופות מזהמות ומסוכנות", נכתב בדוח הוועדה מ־2019.
מגפת הקורונה ושיבוש שרשראות האספקה הבליטו את התלות בייצור הסיני: ממסכות כירורגיות ועד לחומרים מוליכים למחצה. "מדובר בקווי אספקה קלושים ובלתי יציבים", אומר פיטר פיטס, בכיר לשעבר במנהל המזון והתרופות האמריקאי לזמן ישראל.
מגפת הקורונה ושיבוש שרשראות האספקה הבליטו את התלות בייצור הסיני: ממסכות כירורגיות ועד לחומרים מוליכים למחצה. "מדובר בקווי אספקה קלושים ובלתי יציבים"
"אנחנו צריכים להיות מסוגלים להגן על אספקה של מוצרים רפואיים נחוצים לארה"ב. ובאופן תיאורטי – באמצעות עבודה עם ישראל, לדוגמה, או עם איחוד האמירויות או מרוקו או בחריין, אנחנו יכולים להוציא חלק מהייצור של המוצרים הרפואיים החיוניים האלה מסין, לדוגמה, ולייצר אותם במדינות ידידותיות יותר כלפי ארה"ב".
מנהל המזון והתרופות – שמוודא את בטיחות התרופות, המכשירים הרפואיים, המוצרים הביולוגיים והמזון שנמכרים בארה"ב – פתח משרד בירדן ב־2011 אבל סגר אותו ללא הסבר ב־2013. כיום יש לו משרדים בינלאומיים באירופה, בהודו, באמריקה הלטינית וכמובן, בסין – אבל לא במזרח התיכון או בצפון אפריקה.
מבחינת חברי הקונגרס הדמוקרטים, הקמפיין הזה עולה בקנה אחד עם סדר העדיפויות של הנשיא ג'ו ביידן. בספטמבר הוציא ביידן צו מנהלי שלפיו על משרד החוץ האמריקאי ועל הסוכנויות הפדרליות ש"באות במגע עם שותפים בינלאומיים במסגרת עבודתן […] לעודד שיתוף פעולה רגולטורי ולאמץ את הפרקטיקות להערכה ולקידום של מוצרים חדשניים".
הצו המנהלי של ביידן התווסף לגל של חקיקה העוסקת בצמצום התלות של ארה"ב בביוטכנולוגיה ובייצור התרופות של סין. חלק מהחקיקות רואות בפירוש בישראל מרכיב מרכזי במציאת חלופה לסין
הצו המנהלי של ביידן התווסף לגל של חקיקה העוסקת בצמצום התלות של ארה"ב בביוטכנולוגיה ובייצור התרופות של סין. חלק מהחקיקות רואות בפירוש בישראל מרכיב מרכזי במציאת חלופה לסין.
במאי 2020, בשלביה הראשונים של מגפת הקורונה, הסנאטור הרפובליקאי טד קרוז ועמיתו הדמוקרטי הגישו הצעת חוק להרחבת השותפות הרפואית עם ישראל לשם הפחתת התלות בסין.
"התלות שלנו בסין לצורך תרופות וטיפולים מצילי חיים היא בעייתית מאוד", הצהיר קרוז. "על ידי הרחבת השותפות עם ישראל – בעלת ברית ומובילה עולמית ברפואה – לפיתוח טיפולים בנגיף קורונה, החקיקה הזאת היא צעד הגיוני כדי לתת מענה לאיום הזה".
החקיקה מצאה את דרכה אל חוק הרשאת ההגנה הלאומית האמריקאי לשנת 2021, שהקצה ארבעה מיליון דולר למחקר אמריקאי־ישראלי משותף בתחום מדעי החיים.
פתיחת משרד של מנהל המזון והתרופות בישראל – ואולי גם משרד לוויין באיחוד האמירויות הערביות – יחזק גם את הקשרים בין מדינות "הסכמי אברהם"
פתיחת משרד של מנהל המזון והתרופות בישראל – ואולי גם משרד לוויין באיחוד האמירויות הערביות – יחזק גם את הקשרים בין מדינות "הסכמי אברהם". "מה שאנחנו רוצים לעשות בארה"ב זה לקדם את הפילוסופיה של 'הסכמי אברהם', שהיא לבנות יחסים, יחסים אישיים וכמובן יחסים עסקיים, בין המדינות החברות", מסביר פיטס.
"אחת הדרכים לעשות את זה היא להפוך את המדינות האלו למרכז של פיתוח וייצור ביופרמצבטיקה". על פי מנכ"לית USIEA התר ג'ונסון, "בכירים בוועדות הרלוונטיות" בקונגרס עובדים קשה כדי להפוך את החזון הזה לחקיקה.
ב־21 בספטמבר, USIEA הגיש למנהל המזון והתרופות ולבכירי ועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים דוח הקורא לקונגרס להעביר חקיקה לפתיחת המשרד. במאי, קבוצה דו־מפלגתית של חברי קונגרס, ובהם הדמוקרט לו קארייה מהוועדה לביטחון לאומי והרפובליקאי ניל דאן מוועדת האנרגיה והמסחר ביקרה בישראל כדי לחקור את הנושא.
הם גם נפגשו עם ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, עם יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, עם שר הביטחון בני גנץ ועם שגריר ארה"ב בישראל תומאס ניידס, וכן עם אמיר רייכמן, מנכ"ל ביונדווקס פרמצבטיקה הירושלמית.
במאי, קבוצה דו־מפלגתית של חברי קונגרס, ובהם הדמוקרט לו קארייה מהוועדה לביטחון לאומי והרפובליקאי ניל דאן מוועדת האנרגיה והמסחר ביקרה בישראל וחקרה את הנושא
"אני אף פעם לא מסתכל על ישראל או על חלקים מהמזרח התיכון כרחוקים", אמר קארייה לזמן ישראל במאי. "אני מסתכל עליהם כחלק אסטרטגי מכלכלת ארה"ב, חלק מהעתיד שלנו. אז ישראל, אני אומר, יכולה וצריכה להיות חלק מזה […] אבל אל תשכחו שיש מדינות אחרות באזור הזה שיכולות להיות חלק מנס של ייצור".
מוקד טלפוני או משרד
למרות התמיכה בקרב המחוקקים האמריקאים, לא כל הצדדים מביעים תמיכה גלויה ברעיון. מנהל המזון והתרופות היה מעדיף לפתוח מוקד טלפוני עבור חברות מהמזרח התיכון, כך על פי מקורות ששוחחו עם גורמים במנהל.
דוברת מטעם מנהל המזון והתרופות נמנעה מלהגיב בנוגע לתוכניות ספציפיות ורק אמרה כי המנהל "בוחן מפעם לפעם את המיקומים של משרדיו הזרים ושוקל אם יש הצדקה למשרדים נוספים".
"אם המנהל יקבע כי יש צורך במשרד או במשרדים נוספים, הוא יתייעץ עם משרדי הבריאות ושירותי החוץ", היא המשיכה. "בדרך כלל גם הממשלה של המדינה המארחת צריכה לאשר את המשרד. התהליך הזה יכול להיות ארוך".
![ד"ר רושל וולנסקי, מנהלת המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, מקשיבה לעדותו הווירטואלית של נציב מנהל המזון והתרופות האמריקאי רוברט קליף בשימוע של ועדת הבריאות, החינוך והעבודה של הסנאט, 16 ביוני 2022 (צילום: (AP Photo/Manuel Balce Cenet)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/11/AP22167562106318-1024x640.jpg "ד"ר רושל וולנסקי, מנהלת המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, מקשיבה לעדותו הווירטואלית של נציב מנהל המזון והתרופות האמריקאי רוברט קליף בשימוע של ועדת הבריאות, החינוך והעבודה של הסנאט, 16 ביוני 2022 (צילום: (AP Photo/Manuel Balce Cenet)")
מנהל המזון והתרופות האמריקאי לא רואה את הצורך בפתיחת משרד בישראל, מסבירה ג'ונסון. דובר מטעמו של נתניהו סירב להגיב בנוגע לעמדתו של מנהיג הליכוד לגבי היוזמה
מנהל המזון והתרופות האמריקאי לא רואה את הצורך בפתיחת משרד בישראל, מסבירה ג'ונסון. דובר מטעמו של נתניהו סירב להגיב בנוגע לעמדתו של מנהיג הליכוד לגבי היוזמה לפני כניסתו לתפקיד ראש הממשלה.
אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות ודמות מרכזית בקביעת עמדת המשרד, סירב גם כן לחשוף את עמדתו הנוכחית של המשרד לגבי היוזמה.
מהיר יותר ויעיל יותר
שחקנים בכירים בתעשיית הפרמצבטיקה הישראלית, מנגד, תומכים בפרויקט בהתלהבות.
פתיחת משרד של מנהל המזון והתרופות האמריקאי בישראל תהיה "בעלת השפעה אדירה", אומר ג'ונתן מדבד, מנכ"ל OurCrowd – פלטפורמת מימון המונים ישראלית שהשיקה עם ארגון הבריאות העולמי, קרן עולמית לשוויון בריאותי, בשווי של 200 מיליון דולר. הפלטפורמה מתמקדת בטכנולוגיות פורצות דרך בעלות פוטנציאל לשיפור שירותי הבריאות ברחבי העולם.
![מנכ"ל קרן ארגון הבריאות העולמי אניל סוני עם מייסד ומנכ"ל OurCrowd ג'ונתן מדבד, ספטמבר 2022 (צילום: Aurelio Di Muzio)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/11/WhatsApp-Image-2022-09-19-at-10.39.45-1024x640.jpeg "מנכ"ל קרן ארגון הבריאות העולמי אניל סוני עם מייסד ומנכ"ל OurCrowd ג'ונתן מדבד, ספטמבר 2022 (צילום: Aurelio Di Muzio)")
"לחברות ישראליות יש כמה בעיות כשהן יוצאות לשוק עם מוצרים או שירותים רפואיים", הוא ממשיך. "העיקרית היא המשטר הרגולטורי. לחברות ישראליות לא קל בכלל לעבור את התהליך הזה. להרבה מהן אין את הניסיון, הן רחוקות מזה. לכן, הדבר הזה הוא אסטרטגי".
למנהל המזון והתרופות יש "מבנה מאוד מעורפל, סבוך", קובל פיטס. "[משרד באזור] יכול לספק להם עצה טובה, מוצקה, מהשטח, בזמן אמת, במקום שיצטרכו לעבור דרך יועץ מוושינגטון ולעשות דברים בטלפון עם פערים", הוא ממשיך.
פתיחת משרד גם תראה למשקיעים בינלאומיים שוושינגטון רצינית לגבי עבודה עם חברות ישראליות כדי להביא את המוצרים שלהן לארה"ב, השוק הפרמצבטי הגדול בעולם. המשרד "יעזור למנהל המזון והתרופות להתקדם הרבה יותר מהר בהבנה וברגולציה של תחומים חדשים, בחיבור בין טכנולוגיה וביולוגיה", אומר יאיר שינדל, שותף מנהל של אמון (aMoon), קרן השקעות בטכנולוגיות בריאות.
"לחברות ישראליות יש כמה בעיות כשהן יוצאות לשוק עם מוצרים או שירותים רפואיים. העיקרית היא המשטר הרגולטורי. לחברות ישראליות לא קל בכלל לעבור את התהליך הזה. להרבה מהן אין את הניסיון"
"הוא גם יעזור לישראל לייצר יותר חדשנות בטכנולוגיות בריאות ולנייד את החידושים האלה לשוק האמריקאי בצורה מהירה יותר ויעילה יותר".
![ד"ר יאיר שינדל, מייסד שותף ושותף מנהל של aMoon בוועידת aMoon בנווה אילן, ירושלים, 13 במאי 2019 (צילום: Fabian Koldorff)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/11/WhatsApp-Image-2019-05-13-at-15.44.31-1024x640.jpeg "ד"ר יאיר שינדל, מייסד שותף ושותף מנהל של aMoon בוועידת aMoon בנווה אילן, ירושלים, 13 במאי 2019 (צילום: Fabian Koldorff)")
שינדל תדרך כמה חברי קונגרס אמריקאים בזום על חשיבות הפרויקט. תהליך פיתוח התרופות האזורי יתחיל עם המחקר והפיתוח הישראליים, אומר מוריס לסטר, יזם ישראלי בתחום הרפואה.
"ואז החידושים ימשיכו לניסויים קליניים מתקדמים, בין אם במרוקו, במצרים או באיחוד האמירויות, ואז בעיקרון ילכו לייצור", אומר לסטר. "עכשיו, אם יש לך את מנהל המזון והתרופות האמריקאי נוסף על הרגולציה של איחוד האמירויות, אז בעיקרון יש לך גם גישה לעולם הראשון".
"האם המצרים יכולים לייצר מחטים? כן", אומר רייכמן. "האם הם יכולים לייצר זכוכית ובקבוקונים במחיר נמוך ולהתחרות בסין? כמובן. אז אנחנו יכולים לתת תפקידים לכל אחת מבעלות הברית, לספק עבודה, לספק צמיחה ולהבטיח את שרשרת האספקה. אבל אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה מחושבת".
לפרויקט ה"אספקה מקרוב" יהיו יתרונות גיאופוליטיים נוספים עבור ארה"ב, טוען רייכמן. סין ורוסיה חודרות לאזור המפרץ הפרסי ולמקומות אחרים במזרח התיכון בתחומי התשתיות ופיתוח התרופות. "זה יכול לבלום את הגישה של חברות רוסיות וסיניות לאזור", הוא אומר. "שירותי רפואה ותשתיות הם הקשרים לאנשים ולהשפעה".
גורל היוזמה מונח כעת בידי הקונגרס, שיוכל לספק מימון לפתיחת משרד של מנהל המזון והתרופות בחוק התקציב של 2023. תמיכת ממשלת ישראל הבאה תהיה גם כן גורם מרכזי במאמצים להתקדם
גורל המיזם מונח כעת בידי הקונגרס, שיוכל לספק מימון לפתיחת משרד של מנהל המזון והתרופות בחוק התקציב של 2023. תמיכת ממשלת ישראל הבאה תהיה גם כן גורם מרכזי במאמצים להתקדם.
"זו יכולה להיות הצעה ייחודית שבאמצעותה אנחנו עוזרים לקדם שלום במזרח התיכון", טוען פיטס. "אנחנו עוזרים להגן על אספקת מוצרים רפואיים חיוניים לארה"ב באמצעות נוכחות פיזית של מנהל המזון והתרופות האמריקאי באזור".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך" תהלים פט, טו. ינון מגל ואמסלם ודרעי וגפני וכו' זה התגלמות הרוע, השליליות – כן כן, רוע, רוע, רוע במובן הרע, רוע רוע. מי שלא יוצא בגלוי נגד עוול – שותף לפשע בעצמו. כל 'שקר בנפשם' שימכרו לעצמם – לא יעזור: התשלום בנפש!