שיעור ההצבעה של מצביעי המפלגות השונות השפיע באופן מהותי על תוצאות מערכת הבחירות האחרונה – נוסף על מעבר הקולות בין המפלגות, בעיקר מכחול לבן, מרצ והעבודה ליש עתיד; מימינה והליכוד לציונות הדתית – ומהרשימה המשותפת לבל"ד, כך עולה מניתוח שערך עבור זמן ישראל יזם הסייבר אריק גומנובסקי.

גומנובסקי ניתח את תנועת הקולות בין המפלגות בין שתי מערכות הבחירות האחרונות. גומנובסקי – שותף מייסד בחברת הסייבר ארמטיק – עקב אחרי נדידת הקולות בשיטה מתמטית שפיתח מאז 2019, בכל חמשת מערכות הבחירות של המשבר הפוליטי בישראל. גם ניתוחיו הקודמים פורסמו בזמן ישראל.

לפי הניתוחים שערך גומנובסקי למערכות הבחירות הקודמות, תוצאותיהן הושפעו בעיקר משיעור ההצבעה התנודתי של מצביעי הליכוד והמצביעים הערבים, וממעבר של קולות בין המפלגות. שיעור ההצבעה של הבוחרים היהודים לרוב המפלגות, פרט לליכוד, נותר יציב למדי והשפעתו על תוצאות הבחירות הקודמות הייתה שולית.

הפעם הדברים שונים: רבבות ישראלים שלא הצביעו בבחירות 2021, הצביעו הפעם ליש עתיד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית/עוצמה יהודית – והגדילו את כוחן של המפלגות הללו, נוסף על מעבר של קולות ממפלגות אחרות.

במקביל, רבבות ישראלים שהצביעו ב־2021 לתקווה חדשה, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ נשארו הפעם בבית. יחד עם תנועת הקולות למפלגות אחרות, הבוחרים שלא הצביעו החלישו את המפלגות וחרצו את גורלה של מרצ.

לפי הניתוח, התנועה הישירה בין הגושים – גוש נתניהו והמפלגות המתנגדות לו – הייתה דלה מאוד. מה שהכריע את הבחירות היו תנועת הבוחרים בין המפלגות בתוך הגושים – בעיקר ממרצ ליש עתיד ומימינה לליכוד ולציונות הדתית – הפילוג ברשימה המשותפת שהוציא את בל"ד מהמשחק ובעיקר, השינויים בשיעורי ההצבעה.

בשורה התחתונה, השינויים בשיעורי ההצבעה שיחקו לטובת גוש נתניהו ומילאו תפקיד מכריע בניצחונו. גוש תומכי נתניהו ניצח בבחירות בפער של ארבעה מנדטים.

העובדה שמרצ לא נכנסה לכנסת תרמה לפער הזה שני מנדטים. הניתוח של גמנובסקי מראה כי העלייה בשיעור ההצבעה של תומכי גוש נתניהו, והירידה בהצבעה לחלק ממפלגות הממשלה היוצאת, הוסיפה לפער לטובת גוש נתניהו יותר משני מנדטים נוספים.

לאן הלך המרצ?

מרצ קיבלה בבחירות האחרונות 150,793 קולות. אחוז החסימה עמד על 154,855 קולות. למרצ חסרו, אם כך, רק 4,062 קולות כדי להיכנס לכנסת עם ארבעה מנדטים. 

ההחמצה הזאת הייתה גורם מרכזי בניצחון נתניהו ובגוש השינוי בכלל. בשמאל הציוני עסוקים בה עתה באופן אובססיבי. מי שינסה לשקם את השמאל ואת הגוש יהיה חייב להבין אותה כדי להפיק לקחים.

מרצ קיבלה בבחירות הקודמות שישה מנדטים, כ־200 אלף קולות, כ־50 אלף יותר מכפי שקיבלה בבחירות הנוכחיות. הניתוח של גומנובסקי נותן תשובה מתמטית לשאלה לאן הלכו הקולות הללו.

לפי הניתוח, 69% מאלה שהצביעו למרצ ב־2021 הצביעו לה גם הפעם. 13% מהם – כ־26 אלף קולות – הצביעו ליש עתיד. יותר מפי שישה ממספר הקולות שמרצ הייתה זקוקה להם כדי להיכנס לכנסת. הטענה ש"יאיר לפיד שתה למרצ את הקולות שהייתה צריכה" מבוססת, אפוא, על העובדות.

כ־26 אלף בוחרים שהצביעו למרצ ב־2021 הצביעו הפעם ליש עתיד. יותר מפי שבעה ממספר הקולות שמרצ הייתה צריכה כדי להיכנס לכנסת. הטענה ש"יאיר לפיד שתה למרצ קולות" מבוססת, אפוא, על עובדות

יותר מכך: המצביעים שעברו ממרצ ליש עתיד מהווים פחות ממנדט אחד. כך שלפיד הפסיד מהמעבר שלהם ארבעה מנדטים, שממילא היו נכנסים לקואליציה בראשותו, והרוויח לכל היותר מנדט נוסף אחד למפלגתו – וגם זה לא בטוח.

כ־1% ממצביעי מרצ ב־2021 הצביעו הפעם לעבודה וכ־1% עברו למחנה הממלכתי בראשות בני גנץ. ביחד מדובר בכ־4,000 בוחרים, בערך כמספר הקולות שחסרו למרצ.

כ־16% ממצביעי מרצ ב־2021 לא הצביעו בבחירות הנוכחיות או שהצביעו למפלגות זעירות שלא עברו את אחוז החסימה. מדובר בכ־31 אלף מצביעים – פי שמונה ממספר הקולות החסרים, כך שאם המפלגה הייתה משכנעת אותם, או את חלקם, להצביע, היא הייתה נכנסת לכנסת למרות אבדן הקולות ליש עתיד.

מנגד, הצביעו למרצ כ־1,500 בוחרים שהצביעו בבחירות הקודמות לישראל ביתנו. נראה שמדובר ב"מצביעים אסטרטגיים" שנענו ל"קמפיין הגעוואלד" של מרצ והצביעו לה כדי שתעבור את אחוז החסימה, מה שהיה קורה אם מספרם היה גדול פי שלושה.

כ־31 אלף ממצביעי מרצ ב־2021 לא הצביעו בבחירות הנוכחיות, או הצביעו למפלגות זעירות. אם הם היו מצביעים למרצ היא הייתה נכנסת, למרות אבדן הקולות ליש עתיד

ברשתות החברתיות נפוצה הטענה שמרצ לא עברה בגלל שהמצביעים שלה עברו למפלגת "באומץ בשבילך". אבל הניתוח של גומנובסקי מפריך את הסברה הזאת. אומץ בשבילך, שהתנגדה למגבלות הקורונה וכיוונה את הקמפיין שלה נגד שר הבריאות ניצן הורוביץ ממרצ, קיבלה כ־15 אלף קולות בלבד. מצביעיה הצביעו ב־2021 למפלגות שונות, בעיקר הליכוד, ימינה ותקווה חדשה. רק מעט מאוד מהם עזבו את מרצ.

כישלונה של מרצ נבע, אפוא, מנדידת קולות ליש עתיד ומבוחרים שהחליטו הפעם שלא להצביע. כל אחד משני המהלכים הללו היה תנאי מספיק להוצאתה של מרצ מהכנסת.

לאן נעלמו דיירי הבית היהודי?

מפלגה נוספת שנבעטה מחוץ לכנסת הייתה הבית היהודי בראשות שרת הפנים איילת שקד. זהו אחד הגלגולים של המפלגה, שבראשה עמד בעבר ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. הגלגול הקודם שלה, ב־2021, היה סיעת ימינה בראשות בנט, שקיבל את ההחלטה הדרמטית והשנויה המחלוקת להרכיב קואליציה עם מפלגות השמאל, המרכז ורע"ם.

הניתוח של גומנובסקי מראה כיצד ריסק המהלך הזה את המפלגה. בבחירות קרה בדיוק מה ששקד וח"כים נוספים של ימינה, שהתנגדו למהלך של בנט, חששו מפניו: נהירה המונית של מצביעיה למפלגות גוש נתניהו.

הניתוח מראה כי בבחירות קרה בדיוק מה ששקד וח"כים נוספים בימינה חששו מפניו: נהירה המונית של מצביעיה לגוש נתניהו

ימינה קיבלה ב־2021 שבעה מנדטים. לפי הניתוח, רק 20% מהם הצביעו בבחירות האחרונות לבית היהודי.

כמחצית ממצביעי ימינה ב־2021 עברו בבחירות האחרונות לציונות הדתית/עוצמה יהודית, שכמו ימינה מייצגת בעיקר את הציבור הדתי־לאומי, ושחלקים ממנה השתייכו בעבר לבית היהודי על גלגוליו. מצביעי ימינה לשעבר היוו כרבע ממצביעי הציונות הדתית.

לפי הניתוח של גומנובסקי, כ־13% מבוחרי ימינה עברו לליכוד, 5% לש"ס ו־2% ליהדות התורה. בסך הכול עברו מימינה למפלגות גוש נתניהו כ־190 אלף איש, קרוב לחמישה מנדטים. רק 10% ממצביעי ימינה – פחות ממנדט – עברו למחנה הממלכתי, כלומר, לגוש המפלגות המתנגדות לנתניהו.

הבית היהודי קיבלה 56,775 קולות. כמעט כל אלה שהצביעו הפעם לבית היהודי הצביעו ב־2021 לימינה.

לבית היהודי חסרו כ־100 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. אם כמחצית ממצביעי ימינה ב־2021, שעברו למפלגות גוש נתניהו, היו מצביעים לבית היהודי – היא הייתה נכנסת לכנסת. שקד, שהבינה לאן הרוח נושבת, הבטיחה להצטרף הפעם לממשלה בראשות נתניהו, אך נראה כי הבוחרים לא רצו להמר עליה שוב.

אחת המפלגות הזעירות שלא נכנסו לכנסת היא חופש כלכלי בראשות סגן השר אביר קארה. קארה היה ח"כ בימינה והמשיך בשותפות עם שקד גם בתחילת מערכת הבחירות האחרונה, ופרש אחר כך. המפלגה, שרצה בשם העסקים הקטנים ואידיאולוגיית השוק החופשי, קיבלה 15 אלף קולות. חלקם הגיעו ממפלגות שונות ולא רק מימינה, וממילא לא היו מצילים אותה.

הנהירה לקלפיות בוזבזה על בל"ד

גם בל"ד לא עברה את אחוז החסימה למרות העלייה בשיעורי ההצבעה של תומכיה. הרשימה המשותפת, שכללה ב־2021 את חד"ש-תע"ל ובל"ד, קיבלה שישה מנדטים. כעת, חד"ש לבדה קיבלה חמישה מנדטים ובל"ד קיבלה 138,617 קולות שהם יותר משלושה מנדטים נוספים. שתי המפלגות ביחד גדלו בשני מנדטים. הסיבה לכך היא הזינוק באחוזי ההצבעה.

הרשימה המשותפת קיבלה ב־2021 שישה מנדטים. בבחירות האחרונות שתי המפלגות יחד קיבלו יותר משמונה מנדטים – יותר משני מנדטים נוספים, בשל הזינוק באחוזי ההצבעה

לפי הניתוח של גומנובסקי, 63% ממצביעי המשותפת ב־2021 הצביעו הפעם לחד"ש־תע"ל ו־36% מהם לבל"ד. 1% ממצביעי המשותפת בבחירות הקודמות הצביעו דווקא לעבודה.

74% ממצביעי חד"ש־תע"ל הצביעו ב־2021 למשותפת. כ־26% מהם לא הצביעו בבחירות הקודמות. בבל"ד הנהירה לקלפיות הייתה גדולה עוד יותר – רק 54% ממצביעי בל"ד הצביעו ב־2021 למשותפת. 1% מהם הצביעו אשתקד לרע"ם ו-45% מהם – כ־60 אלף מצביעים, מנדט וחצי – לא הצביעו.

אבל זה לא הספיק: לבל"ד חסרו כ־17 אלף קולות נוספים כדי לעבור את אחוז החסימה. כך קרה שהמפלגה שהביאה לקלפי את אחוז המצביעים הגדול ביותר שלא הצביעו בבחירות הקודמות בזבזה את הצבעתם ולא נכנסה לכנסת.

כ־60 אלף אנשים שלא הצביעו בבחירות הקודמות, מנדט וחצי – הצביעו הפעם לבל"ד. אבל זה לא הספיק. המפלגה שהביאה לקלפי את אחוז המצביעים החדשים הגדול ביותר בזבזה את הצבעתם ולא נכנסה לכנסת

רע"ם בראשות מנסור עבאס הגדילה בבחירות האחרונות את כוחה מחמישה לשישה מנדטים. כמעט כל מצביעיה ב־2021 הצביעו לה גם הפעם. הם מהווים כ־86% ממצביעי רע"ם בבחירות האחרונות. 14% נוספים לא הצביעו בבחירות קודמות.

הגידול בשיעור ההצבעה של הערבים נובע בחלקו גם מסיבה דמוגרפית. האוכלוסייה הערבית צעירה יחסית לרוב האוכלוסייה בישראל, בשל ריבוי טבעי גבוה (שנמצא כיום בירידה).

כתוצאה מכך, יש באוכלוסייה הערבית יותר צעירים שקיבלו בבחירות האחרונות זכות הצבעה בפעם הראשונה מאשר באוכלוסייה הכללית. אלה מצטרפים לבוחרים ערבים ותיקים שב־2021 החליטו לא להגיע לקלפי והפעם החליטו להצביע.

הדמוגרפיה השפיעה בבחירות האחרונות על התוצאות יותר מאשר בבחירות קודמות בשנים האחרונות. זאת, משום שבין הבחירות הקודמות במרץ 2021 לבין הבחירות הנוכחיות, בנובמבר 2022, עברו שנה ושמונה חודשים, זמן רב יותר מהזמן שעבר בין מערכות הבחירות הקודמות במהלך המשבר הפוליטי.

שיטת הניתוח של גומנובסקי אינה מבדילה בין ההשפעה של הדמוגרפיה ושל השינויים בדפוסי ההצבעה על השינוי במספר המצביעים. עם זאת, כשנרשם זינוק עצום בשיעור ההצבעה, כפי שקרה במפלגות הערביות, המרכיב הדמוגרפי אינו מספיק כדי להסביר אותו וההסבר העיקרי הוא בוחרים שבחרו הפעם להגיע לקלפי. זה היה גם המצב במפלגות ימין יהודיות, בעיקר בציונות הדתית.

כשנרשם זינוק עצום בשיעור ההצבעה, כפי שקרה במפלגות הערביות, הסיבה העיקרית היא לא הדמוגרפיה אלא ההחלטה להגיע לקלפי. זה היה גם המצב בציונות הדתית

ההשקעה בקיצונים הועילה לנתניהו

הציונות הדתית/עוצמה יהודית היא סיפור ההצלחה של הבחירות הללו. הציונות הדתית (שכללה בבחירות הקודמות גם את עוצמה יהודית) קיבלה ב־2021 שישה מנדטים. הציונות הדתית/עוצמה יהודית קיבלה בבחירות האחרונות 14 מנדטים, כלומר יותר מהכפילה את כוחה.

יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, בן טיפוחיו של נתניהו, כיכב במערכת הבחירות לא רק בקמפיין המושקע של המפלגה עצמה, אלא גם בתקשורת וגם בתעמולה של מפלגות השמאל–מרכז (פרט ליש עתיד) והמפלגות הערביות.

בציונות הדתית ובליכוד קיוו שקמפיין "זמן בן גביר" יביא למפלגה מצביעים שלא הצביעו ב־2021 וכך יגדיל את גוש נתניהו, גם אם ישאב קולות ממפלגות אחרות בגוש. המפלגות היריבות השתמשו בו וביו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' כאיום, במטרה להמריץ תומכים שלהם להגיע לקלפי כדי לבלום אותם.

מהניתוח של גומנובסקי עולה כי בגוש נתניהו ובמפלגות הערביות הימרו נכון, ואילו בשמאל–מרכז היהודי טעו. זאת משום ששיעור ההצבעה של תומכי המפלגות הערביות, הליכוד והציונות הדתית עצמה גדל, ואילו שיעור ההצבעה של תומכי מפלגות גוש השינוי היהודיות דווקא ירד – למעט של תומכי יש עתיד, שהקמפיין שלה לא היה נגטיבי וכמעט לא הזכיר את בן גביר וסמוטריץ'.

בגוש נתניהו ובמפלגות הערביות הימרו נכון כשמיקדו את הקמפיין בבן גביר במטרה להמריץ מצביעים לקלפי, ואילו בשמאל–מרכז היהודי טעו: שיעור ההצבעה של תומכי מפלגות גוש השינוי היהודיות דווקא ירד

כמעט כל מצביעי הציונות הדתית ב־2021 הצביעו לציונות הדתית/עוצמה יהודית גם הפעם. אבל מצביעי המפלגה ב־2021 היוו רק 46% ממצביעיה בבחירות האחרונות. 27% מאלה הגיעו מימינה. 9% מהם הגיעו מהליכוד. 17% מהם לא הצביעו ב־2021, או הצביעו למפלגות זעירות.

הריבוי הטבעי באוכלוסייה הדתית־לאומית והחרדית־לאומית, שמהווה את רוב מצביעי הציונות הדתית, גבוה מזה של כלל האוכלוסייה, כך שהתחזקות המפלגה נובעת גם מריבוי המצביעים הצעירים שלה שהצביעו לראשונה.

אבל כמו במקרה של המפלגות הערביות, הזינוק בהגעה לקלפי של מצביעי הציונות הדתית הוא כה גדול, שדמוגרפיה לבדה לא מספיקה. הזינוק נובע בעיקר מהצבעה של אנשי ימין שלא הגיעו לקלפי אשתקד, ושבן גביר הצליח הפעם "להעיר".

הליכוד, שגדלה בבחירות האחרונות מ־30 ל־32 מנדטים, איבדה, לפי הניתוח, 5% ממצביעיה לטובת הציונות הדתית, בערך מנדט וחצי. אלה התקזזו עם הגירת מצביעים מימינה לליכוד ועלייה באחוז ההצבעה של תומכי הליכוד.

כרבע מכלל המצביעים בישראל הצביעו לליכוד בכל מערכות הבחירות בשנים האחרונות. הליכודניקים היציבים היוו כ־95% ממצביעי הליכוד ב־2021 וכ־94% ממצביעיה בבחירות האחרונות. 3% נוספים ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות הצביעו ב־2021 לימינה, 1% הצביעו לתקווה חדשה ו־2% לא הצביעו אשתקד.

התהליכים שעברו על הימין – נדידת הקולות מימינה לליכוד ולציונות הדתית ומהליכוד לציונות הדתית, והעלייה באחוזי ההצבעה לליכוד ולציונות הדתית, הועילו לגוש נתניהו ולא פגעו בו.

התהליכים הללו קשורים לפיגועים ולאלימות בשטחים, לקמפיין האגרסיבי של מפלגות הימין שהשתמש בהם, לאכזבה מהצטרפותו של בנט לגוש השינוי וכן, במידה מעטה, לדמוגרפיה. אך כמו כן, הם הושפעו מהחלטה של נתניהו לחזק את שותפיו, כנראה לאחר שלמד את הלקח ממערכות בחירות קודמות, שבהן "שתה מנדטים" והזיק לעצמו. ואילו לפיד חזר על הטעות של יריבו.

הבחירות הושפעו מהחלטה של נתניהו לחזק את שותפיו, לאחר שלמד את הלקח מבחירות קודמות, שבהן "שתה מנדטים" והזיק לעצמו. ואילו לפיד חזר על הטעות של יריבו

ש"ס שתתה מנדטים מיהדות התורה

בניגוד לתחזיות, המפלגות החרדיות לא נפגעו מ"אפקט בן גביר" והתחזקו מהשינויים באחוזי ההצבעה ומקריסת ימינה.

לפי הניתוח, רק 1% מאלה שהצביעו ב־2021 לש"ס הצביעו הפעם לציונות הדתית. השאר המשיכו להצביע לש"ס. לאלה נוספו 8% ממצביעי ש"ס בבחירות האחרונות – יותר ממנדט – שלא הצביעו אשתקד ו־4% שהצביעו ימינה.

גם 2% ממצביעי יהדות התורה לא הצביעו ב־2021 ו־2% נוספים מהם הצביעו ימינה. את העלייה הקלה בשיעור ההצבעה של תומכי יהדות התורה ניתן להסביר בתהליכים הדמוגרפיים.

במקרה של ש"ס מדובר בזינוק חד, שמוסבר, בחלקו הגדול, בתומכי ש"ס שבחרו להגיע הפעם לקלפי. זאת, אולי, בשל יוקר המחיה והודות לקמפיין של ש"ס, שזעק על המצוקה החברתית והבטיח לטפל בה יותר מקמפיינים של מפלגות אחרות.

באופן שעשוי להפתיע – לפחות את מי שאינם בקיאים במתרחש בחברה החרדית – 4% מאלה שהצביעו ליהדות התורה ב־2021 הצביעו הפעם לש"ס. התוצאה היא שש"ס גדלה מ־9 ל־11 מנדטים, ואילו יהדות התורה שמרה על גודלה – 7 מנדטים.

מצביעי סער נותרו בלי תקווה

יש עתיד גדלה מ־17 ל־24 מנדטים. מפלגתו של ראש הממשלה יאיר לפיד נהנתה מגידול בשיעור ההצבעה של תומכיה, בניגוד למפלגות אחרות בקואליציה היוצאת בראשותו, שסבלו גם מירידה בשיעור ההצבעה של תומכיהן וגם מנדידה ישירה של קולות המצביעים שלהן ליש עתיד עצמה.

מפלגתו של לפיד נהנתה מגידול בשיעור ההצבעה של תומכיה, בניגוד למפלגות אחרות בקואליציה היוצאת בראשותו, שסבלו גם מירידה בשיעור ההצבעה של תומכיהן וגם מנדידה שלהם ליש עתיד עצמה

לפי הניתוח של גומנובסקי, כמעט כל מצביעי יש עתיד ב־2021 המשיכו להצביע לה גם הפעם. מדובר כשלושה רביעים ממצביעי המפלגה בבחירות האחרונות. אליהם נוספו כ־3% ממצביעי יש עתיד בבחירות האחרונות שהצביעו ב־2021 למרצ, 9% שהצביעו אשתקד לעבודה ו־9% שהצביעו לכחול לבן – המפלגה שבראשה עמד שר הביטחון בני גנץ, ושממנה פרש לפיד עצמו ב־2020.

"אסטרטגיית המפלגה הגדולה" של לפיד עבדה היטב – והתגלתה כטעות מרה. 4% ממצביעי יש עתיד בבחירות האחרונות – קצת יותר ממנדט אחד – לא הצביעו ב־2021 או הצביעו למפלגות זעירות.

מפלגות אחרות בגוש "רק לא ביבי" נפגעו גם מנדידת קולות למפלגות אחרות וגם מירידה בשיעור ההצבעה. חלק מהסיבה לכך היא הריבוי הטבעי הנמוך של החילונים שמצביעים למפלגות האלה והגיל הממוצע הגבוה של תומכיהן, שגורם לכך שאחוז גבוה שלהן, יחסית לכלל האוכלוסייה, מתים בין מערכת בחירות אחת לשנייה, ואילו אחוז נמוך יחסית מגיעים לגיל 18 ומתחילים להצביע.

אבל הסיבה העיקרית לירידה במספר המצביעים למפלגות גוש השינוי היא בוחרים ותיקים שהחליטו לא להגיע לקלפי. ולראייה: יש עתיד, שרוב מצביעיה גם הם חילונים עם מעט ילדים, הצליחה להגדיל את שיעור ההצבעה, ואילו השותפות שלה נכשלו בכך.

הסיבה העיקרית לירידה במספר המצביעים לגוש השינוי היא בוחרים שהחליטו לא להגיע לקלפי. יש עתיד, שרוב מצביעיה הם חילונים עם מעט ילדים, הצליחה להגדיל את שיעור ההצבעה; השותפות שלה נכשלו בכך

ב־2021, כחול לבן קיבלה שמונה מנדטים ותקווה חדשה בראשות גדעון סער קיבלה שישה. בבחירות הנוכחיות שתיהן התאחדו לרשימה אחת – המחנה הממלכתי, שקיבל 12 מנדטים, כלומר, שני מנדטים פחות ממה ששתי המפלגות קיבלו יחד אשתקד. עיקר הפגיעה נובעת מבריחת בוחרים של תקווה חדשה מחוץ לקלפי.

רק 63% ממצביעי תקווה חדשה הצביעו הפעם למחנה הממלכתי. 3% מהם עברו הפעם לישראל ביתנו. 2% מהם עברו לציונות הדתית ו־3% לליכוד. כלומר, כ־10,000 ממצביעי תקווה חדשה – כשליש מנדט – עברו מגוש המתנגדים לנתניהו לגוש תומכיו.

29% ממצביעי תקווה חדשה – כשני מנדטים – לא הצביעו בבחירות האחרונות, או הצביעו למפלגות זעירות. מצביעי המפלגה הם אנשי ימין, שמתנגדים להתנהלות נתניהו ביחס לשלטון החוק ולניהול המדינה, אך נראה כי לא רצו להצביע למחנה הממלכתי שהיא מפלגת מרכז. חלקם נדדו למפלגות קטנטנות עם אג'נדה שנוטה לכיוון הליברטריאני, בעיקר חופש כלכלי ובאומץ בשבילך.

מצביעי תקווה חדשה הם אנשי ימין שאינם מרוצים מהתנהלותו נתניהו, אך לא רוצים להצביע למפלגת מרכז. רבים מהם לא הצביעו או בחרו במפלגות ליברטריאנית זעירות

כרבע ממצביעי כחול לבן ב־2021 הצביעו הפעם ליש עתיד. מנגד, המחנה הממלכתי הרוויח קולות מימינה ומישראל ביתנו. 7% ממצביעי המחנה הממלכתי הצביעו אשתקד למפלגתו של שר האוצר אביגדור ליברמן ו־7% מהם למפלגתה של בנט ושקד.

11% ממצביעי ישראל ביתנו ב־2021 הצביעו הפעם ליש עתיד. 1% מהם בזבזו הפעם את קולם על הניסיון להציל את מרצ. 1% ממצביעי המפלגה, שעד 2019 נחשבה למפלגת ימין מובהקת, ומאז נשאבה לגוש המרכז–שמאל, חזרו לימין הקשה והצביעו לציונות הדתית.

13% ממצביעי ליברמן אשתקד לא הצביעו הפעם בכלל. חלקם נפטרו, ונגרעו ממצבת הקולות של המפלגה בלי להתחלף במצביעים צעירים, בשל הגיל הגבוה, בממוצע, של מצביעי המפלגה, שרבים מהם הם עולים ממחבר העמים. אחרים התייאשו מהתסבוכת במערכת הפוליטית שיו"ר המפלגה היה ממחולליה.

13% ממצביעי ישראל ביתנו אשתקד לא הצביעו הפעם. חלקם נפטרו ונגרעו ממצבת הקולות של המפלגה בלי להתחלף בצעירים. אחרים התייאשו מהתסבוכת במערכת הפוליטית שליברמן היה ממוביליה

אבדן הקולות התקזז, חלקית, עם נדידת קולות מימינה ותקווה חדשה. 3% ממצביעי ישראל ביתנו הצביעו אשתקד למפלגתו של גדעון סער ו־2% מהם למפלגה של בנט. בשורה התחתונה, ישראל ביתנו ירדה משבעה לשישה מנדטים.

מפלגת העבודה לא יצאה נשכרת מההתעקשות של יושבת הראש שרת התחבורה מרב מיכאלי שלא להתאחד עם מרצ, גם אם מתעלמים מההשלכות הרחבות של החלטתה. רק 60% ממצביע העבודה ב־2021 הצביעו לה הפעם שוב. 27% נדדו ליש עתיד, 3% למחנה הממלכתי.

10% ממצביעי העבודה אשתקד לא הצביעו הפעם, או בחרו במפלגות זעירות. חלקם נפטרו ולא הוחלפו במצביעים צעירים. גילם של מצביעי העבודה גבוה מהממוצע. מספרם הגדול של מצביעי העבודה שלא הגיעו לקלפי הפעם מראה שרובם פשוט החליטו שלא להצביע.

המתמטיקה מאחורי הטלטלות הפוליטיות

שיטת פענוח נדידת הקולות פותחה בידי גומנובסקי על בסיס מודל לוגי־מתמטי שפיתח מדען הנתונים איתמר מושקין מחברת ההייטק Pagaya Investments. השיטה מבוססת על בדיקת ההצבעות בקלפיות השונות ועל השוואה בין דפוסי ההצבעה במערכות הבחירות השונות בכל קלפי וקלפי.

"במרבית הקלפיות בארץ יש דפוסי הצבעה שקל לאתר בהם שינויים", מסביר גומנובסקי. "נניח, לדוגמה, שבקלפי מסוימת 32% מהמצביעים הצביעו בבחירות בשנת תרפפ"ו למפלגת 'הסגולים', 38% למפלגת 'הכחולים' ו־22% ל'אפורים'. בבחירות הבאות, בשנת תרפפ"ז, רק 29% באותו קלפי הצביעו ל'סגולים' ו־25% ל'אפורים', ואילו מספר מצביעי ה'כחולים' נשאר זהה. במקרה כזה אנחנו מסיקים ש־3% עברו מה'סגולים' ל'אפורים'".

לאחר הבדיקה הפרטנית שהאלגוריתם מבצע בשינוי דפוס ההצבעה בכל קלפי, מחושב הממוצע של תנועות המצביעים בכל הקלפיות, ומהנתון הזה נגזר הממוצע הארצי. השינויים בדפוסי ההצבעה בכל קלפי וקלפי קלים לפענוח, והם מסייעים לפענח את השינויים המורכבים בתמונה הכאוטית של מפת ההצבעה הארצית.

לדברי גומנובסקי: "אם נתוני ההצבעה השתנו בקלפי מסוימת בין שתי מערכות הבחירות האחרונות, סימן שאותם מצביעים שינו את הצבעתם, ובדיקת התוצאות בקלפי מסוימת מאפשרת לראות בדיוק מה השתנה".

גומנובסקי מציין כי לא ניתן להגדיר את סטיית התקן במודל הניתוח, אבל הסיכוי לטעויות, שמקביל לסטיית תקן בסקרים, "דומה ל־5% או קרוב לזה".