ללירן בלוך היה חלום. לפני שש שנים, כשסיים שנה מאתגרת שבה שימש כמנהל בית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע, החליט שהוא מוכרח "לעשות משהו ירוק" בעיר הדרומית. אחרי לבטים הפור נפל: יער מאכל.
יער מאכל הוא שם כולל ליוזמות שתופסות תאוצה בשנים האחרונות, להחייאת שטחי בור וחלקות נטושות בשולי יישובים כפריים ולפעמים גם בלב ערים צפופות. באמצעות נטיעת עצים וטיפוחם, הופכים חתיכת שממה לבוסתן ירוק שמניב פרי ובדרך כלל גם מהווה מרכז לפעילות קהילתית.
בלוך הציג לעירייה חזון שאפתני שכולל נטיעת רצועה של 20 אלף עצים שיתפרסו על פני 2.5 קילומטר מהרי אילת עד הים. במציאות, הוא קיבל אישור להכשיר משבצת שטח צנועה, דונם אחד בסך הכול, ליד רחוב מלכת שבא בעיר.
בלוך הציג לעיריית אילת חזון שאפתני שכולל נטיעת רצועה של 20 אלף עצים שיתפרסו על פני 2.5 קילומטר מהרי אילת עד הים. במציאות, הוא קיבל אישור להכשיר משבצת שטח צנועה, דונם אחד בסך הכול
"בנינו קהילה", הוא מספר, "הצטרפו אלף איש, שתלנו 300 עצים, ילדים גידלו ירקות. ראש העיר הקודם, מאיר יצחק הלוי, שבא בעצמו ושתל עץ, הבטיח לי שזה שטח ירוק שיישאר תמיד ירוק".
רק שיצחק הלוי חבר למפלגת "תקווה חדשה" של גדעון סער והלך לכנסת (ובינתיים הספיק להיפלט ממנה). אחריו, כיוון הרוח בעירייה השתנה והשבוע הודיע סגן ראש העיר סטס דינקין שיער המאכל יהפוך בקרוב למגרש חנייה.
"אפילו לא טרחו להודיע את זה לי או לקהילה באופן מסודר", אומר בלוך, "לא מכתב ולא כלום. יום אחד עבדתי ביער, טיפלתי בעצים, ואחד השכנים שראה אותי אמר 'מה אתה משקיע, הולכים לעשות פה חניון'. ככה למדתי על התוכניות של העירייה".
לאנשי היער אין אינטרס כלכלי. מדובר בתחביב שלפעמים גם עולה להם ביוקר. בלוך עובד באחד המלונות בעיר, את היער הוא מטפח בשעות הפנאי שלו ולעיתים על חשבונו.
"העירייה בשום שלב לא נתנה לנו תקציב, את העצים קנינו מכספנו, חוץ מתרומה שקיבלנו מתיירים מחו"ל שהגיעו לאילת, תרמו את העצים וגם עזרו לנו לשתול.
"העירייה בשום שלב לא נתנה לנו תקציב, את העצים קנינו מכספנו, חוץ מתרומה שקיבלנו מתיירים מחו"ל שהגיעו לאילת, תרמו את העצים וגם עזרו לנו לשתול"
"הדבר היחיד שקיבלנו מהעירייה זה מים להשקיה, אבל בקיץ האחרון הזרם נפסק ובמשך חודשיים העצים לא קיבלו טיפה ו-60 עצים מתו. בעירייה טענו שהקבלן שבונה באתר סמוך חתך את הצינור, אבל עשרות פעמים פניתי וביקשתי שיתקנו ויחדשו את הזרם ודבר לא נעשה".
יער המאכל באילת (וידיאו: לירן בלוך)
בלוך מרגיש שמה שהוא וחבריו לקהילה עשו בשנים האחרונות הוא מעשה חלוצי, לא פחות מהפרחת השממה. בכל זאת, מדובר באילת, וטיפוח יער ועצים בתנאי האקלים שלה אינו מובן מאליו.
"עבדנו קשה. האדמה בחלקה הייתה סלע קשה. קנינו מאות שקים של אדמה מהמשתלה וערבבנו. כשחצבנו בסלע עם הטורייה יצאו ניצוצות – כי הטורייה עשויה מברזל וגם הסלע באילת עשוי ממתכות. אז כשברזל מכה בברזל יש ניצוצות".
"עבדנו קשה. האדמה בחלקה הייתה סלע קשה. קנינו מאות שקים של אדמה מהמשתלה וערבבנו. כשחצבנו בסלע עם הטורייה יצאו ניצוצות – כי הטורייה עשויה מברזל וגם הסלע באילת עשוי ממתכות"
יער מאכל, בעיקר באקלים האילתי הקשוח, הוא לא בדיוק הגרסה הישראלית של גני וורסאי, על העיצוב הססגוני והטיפוח המוגזם שלהם. ביער האילתי הצנוע אמנם יש כ-70 סוגים של עצי פרי – ביניהם הדרים, מנגו, פיתנגו, זית ומורינגה – אבל בסופו של יום מדובר בחורש שבעונה היבשה (כלומר רוב השנה באילת) עלול להיראות מעט מוזנח באדיבות העשבייה החומה שמכסה את פני הקרקע. וזה בדיוק מה שמאפשר לשכנים ללטוש אליו עיניים ולדרוש לכסות אותו באספלט.
לאחר ששמע את החדשות מהשכנים, פנה בלוך לעירייה ודרש תשובות. סגן ראש העיר דינקין הגיעה לפגוש אותו בחלקת היער וניסה לרכך את הבשורה: מדובר רק במחצית השטח, אמר, ואת החצי השני של העצים נעתיק למקום אחר בעיר.
"שאלתי אותו לאן העצים יעברו", מספר בלוך, "הוא נקב במיקום המיועד. רק שהיה איתנו גם נציג ממחלקת הגינון בעירייה, שמיד אמר לו 'אבל השטח הזה מיועד לבנייה, העצים ייעקרו שם'. בקיצור, מדובר במריחה, אין באמת שטח שמחכה לעצים, וגם החצי שיישארו לא ישרדו כשצמוד להם יסללו חניון. זה כל כך מתסכל. אחרי שנים של עבודה, חלק מהעצים התחילו בזמן האחרון להניב פירות".
"מדובר במריחה, אין באמת שטח שמחכה לעצים, וגם החצי שיישארו לא ישרדו כשצמוד להם יסללו חניון. זה כל כך מתסכל. אחרי שנים של עבודה, חלק מהעצים התחילו בזמן האחרון להניב פירות"
התגובות בדף הפייסבוק של קהילת היער לא החמיאו לעירייה. "בושה", כתבה מיכל, "בכל מקום בונים בניינים מכוערים, מרכזי קניות מכוערים. הורסים את העיר".
"כל פינה ירוקה בים ובעיר הפכה לבטון", הוסיפה רויטל, ועדן כתבה: "עד שיש פינה נעימה לבקר בה, גם את זה רוצים להרוס". שרית כתבה: "במקום לקדם תחבורה ציבורית מקדמים חניות ודווקא על חשבון מעט הטבע הירוק שיש באילת. עירייה מנותקת ומיושנת", ומאיה תהתה: "אין מספיק מדבר באילת שאפשר לבנות עליו?"
סגן ראש העיר דינקין לא השיב לפניית זמן ישראל, אבל מדברים שאמר למקומונים באילת נראה שהלחץ של דיירי מתחמי המגורים הסמוכים להוסיף מקומות חנייה הכריע את הכף.
דינקין טען ש"השטח הזה יועד להיות חנייה כבר מ-1992", והבהיר שהתוכנית שלו היא להעתיק רק מחצית מהיער לטובת מקומות חנייה ולדאוג לטיפוח והשקיה של המחצית הנותרת, "כדי שהמקום לא יהיה מוזנח כמו ביצה".
כמו הרבה קונפליקטים סביבתיים, גם כאן שורש הבעיה טמון בתחבורה.
התחבורה הציבורית באילת דלה, נתיבי האופניים בחיתולים, רוב התיירים והמבקרים מסתמכים בלית ברירה על מוניות ותושבי העיר על רכבים פרטיים. כשנבנות עוד ועוד יחידות דיור, יש צורך גם במקומות חנייה, ויער/בוסתן קהילתי צנוע הוא הקורבן הראשון והקל.
רק שבתהליך הזה מקבלים עיר שכולה בטון ואספלט דווקא באזור לוהט שבו כל נקודה ירוקה ומוצלת יכולה לספק מפלט והקלה.
"אם כל כך רוצים מקומות חנייה, למה לא מקימים אותם מעבר לכביש?" תוהה בלוך, "יש שם שטחים מתים. כנראה מתכננים לבנות שם שכונה, אז כדאי להגיד לתושבים שלא יבנו על היער שהיה אמור להיות הפנינה הירוקה מול הבתים שלהם".
"אם כל כך רוצים מקומות חנייה, למה לא מקימים אותם מעבר לכביש? כנראה מתכננים לבנות שם שכונה, אז כדאי להגיד לתושבים שלא יבנו על היער שהיה אמור להיות הפנינה הירוקה מול הבתים שלהם"
מעיריית אילת נמסר בתגובה: "המקום המשתרע על שטח של מעל 1 דונם מיועד על פי התב"ע לחנייה. לאחר שנבחנו הדברים, לרבות חלופות ליער המאכל, הוחלט כי מחצית מהשטח יוסב לחנייה והשאר יישאר לטובת יער המאכל. חלק מהעצים יועתקו לחלק הפנימי. בשום אופן לא ייכרתו עצים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו