הציבור והתקשורת בישראל עסוקים בימים אלה, ובצדק, בהשלכותיו של המשא ומתן הקואליציוני, שהולך להשפיע על החיים שלנו במדינה. אולם בתהליך הזה, בין הוויכוחים, ההסכמים וחלוקת התיקים, אסור שייפול בין הכיסאות נושא אחד שישפיע על חיינו יותר מכפי שאנחנו חושבים – הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית והעולם.

בין הוויכוחים, ההסכמים וחלוקת התיקים, אסור שייפול בין הכיסאות נושא אחד שישפיע על חיינו יותר מכפי שאנחנו חושבים – הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית והעולם

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כישראלים אנחנו שוכחים או לא מודעים לכך, שמה שקורה פה אצלנו בבחירות משפיע ישירות על אחינו היהודים בעולם. אני לא מתכוונת לעניין התדמית שנוצרת לישראל בעקבות תוצאות הבחירות וזהות המפלגות שישבו בקואליציה – מדובר על הצד השני של המראה הזו, תפקיד אחד בממשלת ישראל שתהיה לו השפעה ישירה על מערכת היחסים האסטרטגית שלנו עם יהודי ארצות הברית והעולם: תפקיד שר או שרת התפוצות.

מבעד למאבקי הכוח על התיקים ה"גדולים", לפעמים תפקיד שר התפוצות מצטייר כזניח בעיני הציבור ומקבלי ההחלטות, מעין שארית בחלוקת השלל. אך מדובר בעצם במשימה לאומית חשובה מאין כמותו. שר התפוצות, מלבד אחריותו כלפי אזרחי מדינת ישראל, אחראי בתפקידו על כ-15 מיליון יהודים ברחבי העולם. לכן על השר הנבחר להיות אדם הבקיא ברזי העבודה ושהקשר עם יהדות העולם נמצא אצלו בעדיפות עליונה.

כבר הוכח בעבר ששר תפוצות, כזה המבין בתחום, יכול לקדם נושאים חשובים ולהוות גשר משמעותי במערכת היחסים.

לאחרונה יזמנו בקרן רודרמן ופרסמנו דו"ח מקיף המאגד בתוכו תובנות של יותר ממאה ארגונים מקצועיים העוסקים בתחום של חיזוק הקשר עם יהודי העולם. בין הטענות המרכזיות שנלמדות מהדו"ח, עולה שהציבור הישראלי תופס את הקשר עם יהדות העולם כנושא שולי. אין הכרה והבנה מספקת – הן בדבר תפקידה המכריע של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ובזה גם בשמירה על יהדות העולם מפני אנטישמיות, והן בתרומה רבת־המשמעות של יהדות ארצות הברית והעולם לשגשוג ולביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

מדו"ח מקיף המאגד בתוכו תובנות של יותר ממאה ארגונים מקצועיים העוסקים בתחום של חיזוק הקשר עם יהודי העולם, עולה, בין השאר, כי הציבור הישראלי תופס את הקשר עם יהדות העולם כנושא שולי

מנגד, לפי מחקר שעשינו בקרן משפחת רודרמן על ידי קבוצת מלמן, מצאנו שנרשמת ירידה בתחושת החיבור של יהודי ארה"ב לישראל: מ-67% ב-2019 ל-64% ב-2021, זו אולי לא ירידה גדולה, אבל היא מגלמת אלפי יהודים שאיבדו את תחושת השייכות לישראל. נוספים על כל אלו קולות שנשמעים בתקשורת וזועקים על ריחוק בינינו לבין הקהילה היהודית בארצות הברית.

אני ערה לנתונים ולדאגות הללו. לכן, דווקא עכשיו חשוב לקדם שיח מקרב ושיתוף פעולה בין יהדות ארצות הברית לממשלת ישראל, כדי להפיג את אותם חששות ולקדם תחושת חיבור בקרב הציבור בישראל ליהדות העולם. השמירה על שלמות וחיזוק הקשר הייתה תפקידן של ממשלות ישראל לאורך השנים בהובלתו של שר התפוצות, ואין סיבה שממשלה זו תהיה שונה.

מאותו דו"ח שהזכרתי לעיל עולות גם ההזדמנויות, כמו פיתוח תפיסות פורצות דרך כלפי זהות יהודית מגוונת וחיבורים עם אוכלוסיות שונות ומגוונות. זה הזמן לייצר "חוזה חדש" בין ישראל ליהדות ארצות הברית, המבוסס שותפות ואמון. עלינו להגביר את המאמצים שנעשים על ידי המדינה לטובת שיפור הקשר, כינון פעילות  ענפה יותר, תוך שימת דגש על חינוך וזיכרון היסטורי משותף לצד שימוש חכם בטכנולוגיה.

לכן, לטובת שר או שרת התפוצות החדשים, אשמח לשתף מספר המלצות אשר ייתכן שיוכלו לסייע בתפקידו החשוב של השר הנבחר:

1

הכרה רשמית של ממשלת ישראל בקשר עם יהדות העולם כמרכיב בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, על ידי החלטת ממשלה. בנוסף, ניתן ליזום תוכנית של שירות אזרחי משותף.

אחת ההמלצות היא הכרה רשמית של ממשלת ישראל בקשר עם יהדות העולם כמרכיב בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, על ידי החלטת ממשלה. בנוסף, ניתן ליזום תוכנית של שירות אזרחי משותף

2

הקצאת משאבים של משרד התפוצות בשיתוף הכנסת והשלטון המקומי יצליחו להוליד יוזמות, תכניות עבודה והכשרות בסוגיית היחסים עם יהדות העולם. מוטב יהיה אם שר התפוצות יכונן תכנית אסטרטגית רב־משרדית ארוכת טווח הנוגעת למשרדי הממשלה, על מנת לטפח ולחזק את הקשר בין ישראל ליהודי העולם בכלל התחומים הרלוונטיים. חשוב יהיה גם לנסות ולעגנה ככל הניתן כך שתהיה חסינה משינויים פוליטיים שכל כך נפוצים בישראל.

3

זרוע חשובה נוספת היא הגברת המודעות בקרב הציבור הישראלי. עם יצירת פורום אזרחי לטובת הרחבת מעגל מעצבי דעת הקהל העוסקים בנושא, החברה הישראלית תוכל ללמוד על סיפורה המתמשך של יהדות ארצות הברית והעולם בעברית. בנוסף, יתרום לנושא אם יורחב שבוע התפוצות, אשר צויין בשנה שעברה לראשונה בשלל פעילויות ברחבי הארץ בהובלת שר התפוצות ומשרדו.

4

בחינוך, יש ליצור רצף חינוכי לקשר עם התפוצות במערכות לחינוך הפורמלי והבלתי־פורמלי. עושר רב ומגוון של תכנים, הפעלות, תכניות חינוכיות והזדמנויות לחיבור עם יהודי ארצות הברית והעולם אינו מנוצל ואינו נגיש לאוכלוסיות רבות בישראל, בעיקר בפריפריה.

על רקע התחלפות הממשלות, בשלוש השנים האחרונות שרי התפוצות הגיעו ממפלגות שונות ומגוונות. אין סיבה שזהות המפלגה תשפיע על תפקוד השר – תפקידו ואחריותו יהיו בעדיפות העליונה עבורו.

נדרשת הגברת המודעות בקרב הציבור הישראלי. עם יצירת פורום אזרחי להרחבת מעגל מעצבי דעת הקהל העוסקים בנושא, החברה הישראלית תוכל ללמוד על סיפורה המתמשך של יהדות ארה"ב והעולם

שר תפוצות יוכל ליזום מהלכים משמעותיים, לשאוב המלצות ממקורות רבים ולקדם פעילות באמצעות שלל הארגונים בתחום. הבחירה בתפקיד שר התפוצות חייבת להיעשות במתכוון ובכובד ראש והעבודה שיעשה השר החדש גם היא צריכה להיעשות כך.

שירה רודרמן היא פילנתרופית ופעילה חברתית ישראלית-אמריקאית, המכהנת כמנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים והחברה ולחיזוק הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית. לקרן משרדים בערים בוסטון ורחובות. שירה היא גם כלת פרס ירושלים הטרייה (צילום: איתי צבקר)