1
הסדר ניגוד העניינים של נתניהו לא ימנע מהפכה
הסכם ניגוד העניינים החל על בנימין נתניהו, שאמור להיכנס שוב לתוקפו משעה שנתניהו ישוב לכהן כראש הממשלה, איננו מונע ביצוע שינויים במערכת המשפט – לא בבית המשפט העליון, לא בתביעה הכללית ולא במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. הוא גם איננו מונע מינוי של אחד מנאמניו הפוליטיים של נתניהו במשרדים המופקדים על אכיפת החוק, לרבות משרד המשפטים.
מבחינה ציבורית קשה לתפוס את הניואנס הזה, המקפל בתוכו כמה מבחנים שונים של מה חוקי, מה מותר ומה ראוי. זו גם אינה שאלה פרגמטית של יכולת "אכיפה", או דיון בשאלה האם בג"ץ עתיד להתערב ולמנוע מנתניהו או מנאמניו לממש פעולות שעשויות להיטיב עם נתניהו בכובעו כנאשם פלילי.
לפני כחודש נכתב בזמן ישראל כי אתגר אכיפתו של הסדר ניגוד העניינים מוטל כעת בעיקרו על כתפיה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. ההסדר כולל שורת איסורים על נתניהו, ובהם:
- הימנעות ממעורבות במינויים בייעוץ המשפטי לממשלה, במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל; הליכי מינויים לתפקידים אלה; ועניינים הנוגעים למעמדם ולמילוי תפקידם של גורמים אלה;
- הימנעות מהחלטות הנוגעות למערכת בתי המשפט, ולהחלטות הוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי בירושלים;
- החלטות הנוגעות לעדים ולנאשמים אחרים במשפט תיקי האלפים;
- הימנעות מעיסוק בתחומי הפעילות של משרד התקשורת;
- הימנעות ממעורבות בחקיקה המשפיעה על ההליך הפלילי.
אלא שהאיסור החל על נתניהו לעסוק בנושאים הללו, אין פירושו הימנעות של המערכת הפוליטית בכללותה מלעסוק בהם.
גם אם היינו מניחים שמתקיימת אכיפה מושלמת ומלאה של הוראות ההסדר, הוא עדיין צריך לאזן בין האיסורים המוטלים על נתניהו נוכח הסטטוס שלו כמי שעומד לדין פלילי, לבין הפררוגטיבה הנתונה בידה של המערכת הפוליטית לחוקק חוקים, למנות מינויים ולהחליט על רפורמות במערכות ציבוריות שונות, לרבות מערכת המשפט.
גם אם היינו מניחים שמתקיימת אכיפה מושלמת ומלאה של הוראות ההסדר, הוא עדיין צריך לאזן בין האיסורים המוטלים על נתניהו לבין הפררוגטיבה של המערכת הפוליטית
האיסורים שבהסדר ניגוד העניינים חלים על נתניהו – לא על שותפיו הקואליציוניים ולא על בכירי מפלגתו. כשנתניהו התפטר מכהונת שר התקשורת בפברואר 2017, נוכח חקירת המשטרה בתיק 4000 הנוגעת לכהונתו זו ועל רקע עתירה לבג"ץ שדרשה את העברתו מתפקידו זה – נמסר התפקיד לצחי הנגבי, ואחריו לאיוב קרא ולדודי אמסלם.
כל השלושה שימשו זרוע ביצועית מטעם נתניהו במשרד התקשורת, כך ששליטתו המהותית במשרד נותרה כשהייתה. התבטלות עצמית כזו מצד נושא משרה במערכת הפוליטית איננה ראויה מבחינה ציבורית, אך אין בה כל פסול מבחינה משפטית.
ברקע – פסק דינו של בג"ץ, שניתן פה-אחד על ידי הרכב מורחב של 11 שופטים, שקבע כי מצב שבו חבר כנסת העומד לדין פלילי רשאי לקבל לידיו את המנדט להרכבת ממשלה, ולעמוד בראשה; ופסק דינו של בג"ץ, שקבע כי ראש ממשלה העומד לדין פלילי יהיה נתון להגבלות שונות, שיחולו עליו ועליו בלבד, נוכח מצבו הייחודי – עודם עומדים בתוקף. כל עוד בג"ץ לא יסטה מהלכות משפטיות אלה, אלה הן הנורמות התקפות בישראל.
אם תחליט המערכת הפוליטית לשנות מן היסוד את החקיקה הפלילית בישראל, או על פיצול הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לרסיסים – יהיה על הדבר להיבחן דרך המסננות הרגילות:
בחינה חוקתית בשאלת פגיעתם של חוקים בהוראות המעוגנות בחוקי יסוד; בחינה מנהלית בשאלה האם נתניהו הפר את הוראות הסדר ניגוד העניינים שלו; בחינה פלילית שעניינה האם מי ממקבלי ההחלטות עבר עבירה פלילית בהשתתפותו במעשי החקיקה; וכן הלאה.
אך נוכח הכוח השלטוני הנתון בידיה של הממשלה וכוח החקיקה הנתון בידיה של הכנסת – לא ניתן, באמצעים משפטיים, למנוע ממערכות השלטון לשלוט.
2
מותר להשוות
הנהלת בתי המשפט, בשיתוף עם "יד ושם" ומרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, הוציאה לאור ספר חדש בשם "זיכרון ומשפט". הספר מקבץ 15 מאמרים שכתבו שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה בנושא השואה. בעוד כחודש תתקיים ב"יד ושם" השקת הספר, ויש להניח שבכירי המערכת המשפטית, לרבות העליונים, יתייצבו לאירוע בהרכב מלא.
חלק מהשופטים שמאמריהם נדפסו בספר הם בעצמם ניצולי השואה: משה בייסקי, שכיהן בעליון מ-1975 ועד 1991, היה מניצולי רשימת שינדלר, ומסר עדות במשפטו של אדולף אייכמן. אהרן ברק נכלא כילד, עם משפחתו, בגטו קובנה.
אחרים היו מעורבים במשפטיהם של אייכמן ודמיאניוק: גבריאל בך היה חבר צוות התביעה במשפט אייכמן. צבי טל היה חבר הרכב השופטים במשפט דמיאניוק. מאיר שמגר עמד בראש הרכב השופטים בערעורו של דמיאניוק.
לכאורה, אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת פוליטית בישראל סביב שואת יהודי אירופה. אך עיתוי הוצאתו לאור של הספר, שאותו יזם העיתונאי וחוקר השואה איתמר לוין, מעורר תחושה כי מדובר בהצהרה של המערכת המשפטית אל מול המהלכים המתרקמים בזירה הפוליטית, ביחס לצמצום כוחו של בית המשפט העליון.
נשיאת העליון אסתר חיות הקדישה את המאמר שכתבה לחוקתה של רפובליקת ויימאר, שנהגה בגרמניה בין שתי מלחמות העולם, וברמיסתה על ידי המשטר הנאצי. לדברי חיות עצמה, מאמרה "עוסק בחשיבות ההגנה והשמירה על ערך כבוד האדם". היא מתארת איך יכול משטר טוטליטרי לפגוע בשלטון החוק ולרמוס את זכויות האדם, גם מבלי לסתור את היסודות המשפטיים המעוגנים בחוקים ובחוקה.
לדברי חיות עצמה, מאמרה "עוסק בחשיבות ההגנה והשמירה על ערך כבוד האדם". היא מתארת איך יכול משטר טוטליטרי לפגוע בשלטון החוק גם מבלי לסתור את היסודות המשפטיים המעוגנים בחוקים ובחוקה
אי אפשר שלא לראות בכך התנגחות עם כוונותיה של הקואליציה העתידית לשנמך את מעמדו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
3
עמדה מוסדית רופסת
ידיו של מערך הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים ובמשרדי הממשלה, יהיו מלאות בחודשים הקרובים, נוכח כניסתם לתפקיד של שרי הממשלה החדשה, ושורת אתגרים משפטיים שיעוררו היוזמות, ההחלטות והמדיניות של הממשלה המתרגשת.
ח"כ איתמר בן-גביר, המיועד לתפקיד השר לביטחון לאומי והעתיד להיות השר הממונה על משטרת ישראל, כבר החל לאתגר את המערכת – למשל בפנייתו ליועצת המשפטית, בדרישה לבטל את סבב המינויים האחרון במשטרה, הנעשה בשלהי ימיו של השר היוצא עמר בר-לב.
התשובה שקיבל אתמול (חמישי) מהמשנה ליועמ"שית לעניינים מנהליים, ד"ר גיל לימון, מלמדת שטרונייתו של בן-גביר הייתה במקומה, לפחות באופן חלקי.
הנחיית היועצת המשפטית בדבר מינויים בתקופת בחירות חלה באופן ישיר רק על מינויים במשטרה מדרגת ניצב ומעלה, אך רוחה של הפסיקה, המדברת על הצורך בריסון ואיפוק של הממשלה היוצאת בתחום המינויים, רלוונטית כמובן גם למינויים בדרגות נמוכות יותר.
תלונתו של בן-גביר באה בעקבות האישור שנתן בר-לב בימים האחרונים לסבב שבו מונו שני סגני-ניצבים ושלושה תתי-ניצבים. המשנה ליועצת כתב כי נוכח עיתוי הבדיקה שערך משרד המשפטים, לאחר שהמינויים אושרו ונכנסו לתוקף, הרי שרק "פגם מהותי בקבלת ההחלטה" יכול להצדיק בחינה מחודשת של המינויים.
פגם כזה אכן נמצא באחד המינויים, לתפקיד מפקד מרחב מג"ב ביהודה ושומרון. לימון מסכים שהמינוי לתפקיד הרגיש מעורר "קושי משמעותי", אך אפילו כאן, לשיטתו, "לא מצאנו כי מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות את התערבותנו במינוי בשלב זה".
זוהי טעות טקטית ועניינית מצד משרד המשפטים. אם נערך מינוי שיש בו פגם משמעותי, הרי שמשרד המשפטים צריך לעשות מעשה – כך נכון מבחינה משפטית. טענה שהדברים התגלו למשרד המשפטים רק מאוחר מדי ובדיעבד, אינה יכולה להתקבל.
זוהי טעות טקטית ועניינית מצד משרד המשפטים. אם נערך מינוי שיש בו פגם משמעותי, הרי שמשרד המשפטים צריך לעשות מעשה – כך נכון מבחינה משפטית
מלבד זאת, עמדה מוסדית רופסת כזו יכולה לשדר הן הטיה פוליטית לטובת מינויים שעורכת הממשלה היוצאת, והן נטייה להעלים עין מפגמים חמורים בהליכי מינוי במערכות הציבוריות השונות. לא נכון ולא ראוי שהיועצת המשפטית לממשלה ואנשיה ישדרו מסרים כאלה, המשדרים חולשה ופחד משתק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם