משעה שגוש נתניהו ניצח בבחירות, תוכנית הימין למהפכה משפטית תופסת את כל הכותרות ואת רוב-רובו של השיח הציבורי.

בינתיים, עד להודעה אחרת, ממשיכות המערכות המשפטיות לפעול בצל האיום עליהן. בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך משפט תיקי האלפים; ועדות החקירה הממלכתיות לחקר אסון מירון ולחקר פרשת הצוללות וכלי השיט ממשיכות לפי שעה בפעולותיהן. וגם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ובראשו היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, עודנו מתפקד, אף שבאווירה מבוהלת.

אבל גם אם אף לא אחת מהתוכניות המאיימות על מערכת המשפט תצא לפועל, עדיין צפוי כאב ראש של ממש לבהרב-מיארה ולמערך המשפטי כולו, נוכח המציאות הפוליטית, המוליכה ככל הנראה לכך שבנימין נתניהו הוא זה שירכיב את הממשלה הבאה ויעמוד בראשה.

גם אם אף לא אחת מהתוכניות המאיימות על מערכת המשפט תצא לפועל, עדיין צפוי כאב ראש של ממש לבהרב-מיארה ולמערך המשפטי כולו, נוכח המציאות הפוליטית

כל עוד הסטטוס של נתניהו כנאשם בהליכים פליליים עומד על כנו, מתקיים ניגוד עניינים מובנה בין ראש הממשלה לבין המערכת המשפטית. לשם כך בדיוק גובש בעניינו בשנת 2020 הסדר ניגוד עניינים, וניתן פסק דין בבג"ץ בעניין זה במרץ 2021.

אביחי מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו. 21 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

נתחיל בשורה התחתונה: לפי התמונה הפוליטית המסתמנת, יהיה זה על גבול הבלתי אפשרי להקפיד על קיום העקרונות שנקבעו בהסדר ניגוד העניינים שנקבע לנתניהו, ושעוגן בפסק דינו של בג"ץ.

מישהו יצטרך לוותר: או שההסדר ישונה ועמו גם הוראות פסק הדין; או שנתניהו יסכים להסיר ידיו, באופן שאינו אופייני לראשי ממשלה בכלל ולנתניהו בפרט, מכל השפעה, ישירה או עקיפה, על המערכת המשפטית וסוגיות משפטיות; או שהסטטוס שלו כנאשם פלילי ייעלם בדרך מסתורית כלשהי.

או שההסדר ישונה ועמו גם הוראות פסק הדין; או שנתניהו יסכים להסיר ידיו, באופן שאינו אופייני לראשי ממשלה בכלל ולנתניהו בפרט, מכל השפעה, ישירה או עקיפה, על המערכת המשפטית וסוגיות משפטיות

הסדר ניגוד העניינים של נתניהו גובש על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט ופורסם בנובמבר 2020. ההסדר, שלא נחתם על ידי נתניהו ומשמש למעשה הנחיה חד-צדדית מצד היועץ, כולל שורה של הגבלות על נתניהו:

• הימנעות ממעורבות במינויים בייעוץ המשפטי לממשלה, במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל; הליכי מינויים לתפקידים אלה; ועניינים הנוגעים למעמדם ולמילוי תפקידם של גורמים אלה;
• הימנעות מהחלטות הנוגעות למערכת בתי המשפט, ולהחלטות הוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי בירושלים;
• החלטות הנוגעות לעדים ולנאשמים אחרים במשפט תיקי האלפים;
• הימנעות מעיסוק בתחומי הפעילות של משרד התקשורת;
• הימנעות ממעורבות בחקיקה המשפיעה על ההליך הפלילי.

בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

חוות הדעת פירטה גם מה פירושה של הימנעות: כל מעורבות בקבלת ההחלטות בעניינים האלה; כל פעולה של ראש הממשלה באמצעות גורם אחר, ממשלתי (כלומר – אישיות פוליטית) או נושא משרה אחר; וכל התערבות בסמכויותיהם של שרים אחרים בממשלה, המעורבים בנושאים האלה.

אותן הגבלות החלות על ראש הממשלה חלות, בשל עוצמת ניגוד העניינים, גם על מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונושאי משרות אמון אחרים בלשכתו.

בית המשפט קבע כי קביעת ההגבלות על ראש הממשלה היא בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, וכי מדובר בחוות דעת מחייבת ולא מייעצת.

עם זאת, בית המשפט נמנע מלהחיל את ההגבלות המחייבות שבהסדר, באופן משתרשר גם על שרים אחרים – אז היה מדובר בשר לביטחון פנים אמיר אוחנה. אולם העיקרון הזה אמור לחול באופן כללי על כל שר שיכהן בממשלה, בין אם מסיעתו של נתניהו או מטעם שותפה קואליציונית אחרת.

נתניהו טען אז בבג"ץ כי אין להגביל את מעורבותו בקביעת שיטת המינויים של גורמים במערכת אכיפת החוק – למשל היועץ המשפטי לממשלה עצמו – ואת מעורבותו בבחירת שופטים חדשים לעליון.

נתניהו טען אז בבג"ץ כי אין להגביל את מעורבותו בקביעת שיטת המינויים של גורמים במערכת אכיפת החוק – למשל היועץ המשפטי לממשלה עצמו – ואת מעורבותו בבחירת שופטים חדשים לעליון

ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לבטחון פנים אמיר אוחנה ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי בבסיס מג"ב בלוד, 13 במאי 2021 (צילום: קובי גדעון / לעמ)

אולם בפסק הדין שכתבה נשיאת העליון אסתר חיות נדחתה עמדתו של נתניהו, ונקבע כי ההגבלות הללו, הנכללות בהסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, הן מחייבות נוכח החשש שמעורבות כזו תשפיע על התנהלות משפטו הפלילי, שעשוי בהמשך להגיע לדיון בערעור בבית המשפט העליון.

ככל שתקום בשבועות הקרובים ממשלה בראשות נתניהו, וכל עוד המזימה לבטל את משפטו הפלילי בתיקי האלפים איננה מתממשת, יחזור ויעמוד ניגוד העניינים של נתניהו, כראש ממשלה וכנאשם פלילי, במלוא העוצמה.

ככל שתקום בשבועות הקרובים ממשלה בראשות נתניהו, וכל עוד המזימה לבטל את משפטו הפלילי איננה מתממשת, יחזור ויעמוד ניגוד העניינים של נתניהו, כראש ממשלה וכנאשם פלילי, במלוא העוצמה

בד בבד, יחזור לתוקף גם הסדר ניגוד העניינים שגובש בעניינו בנובמבר 2020 וישוב להיות מחייב. נתניהו יוכל לבקש מהיועצת בהרב-מיארה לבחון את הדברים מחדש, והיא אף עשויה לעשות כן, אך כל עוד לא שונה או בוטל ההסדר – אלה הם הכללים המחייבים בעבור נתניהו.

פירוש הדבר הוא, שלפחות להלכה, תהיה הממשלה בראשות נתניהו מוגבלת מאוד מליישם חלקים נרחבים מהתוכנית המיועדת של סיעות הימין לרפורמה מקיפה במערכת המשפט.

הצעת חוק ממשלתית לביטול עבירת מרמה והפרת אמונים? בלתי אפשרי, מאחר שהדבר סותר את הוראות ההסדר. האם הממשלה תוכל לקבל החלטה כזו בלא מעורבות של נתניהו, אלא רק בקריצה שלו? או להחליט לתמוך בהצעת חוק פרטית בעניין זה, ולטעון שאין מדובר ביוזמה ממשלתית? אולי.

בצלאל סמוטריץ' ושמחה רוטמן מציגים את התוכנית שלהם למערכת המשפט, תל אביב, 18 באוקטובר 2022 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

כך גם ביחס לרפורמה בנוגע למעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, מעמד הפרקליטות, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וכן הלאה. כמעט כל שינוי הנמצא כעת על הפרק מצד הקואליציה המיועדת של נתניהו, מציב אותו עצמו בניגוד עניינים חריף.

ואחרי כל זאת, יש לומר: האכיפה של הוראות דין וכללי מנהל בדמות הנחיות של היועצת המשפטית לממשלה או הסדר ניגוד עניינים שכזה, אינה נעשית באמצעות המשטרה. לא מדובר במשפט פלילי.

האכיפה של הסדר ניגוד עניינים שכזה אינה נעשית באמצעות המשטרה. לא מדובר במשפט פלילי. המוסד ה"אוכף" הוא בג"ץ

כלי האכיפה הם רכים יותר, ומבוססים על התפיסה הנושנה שרשויות השלטון מצייתות לחוק, כי פשוט לא יעלה על הדעת שהן ינהגו אחרת במדינת חוק. וככל שיש חריגה – המוסד ה"אוכף" הוא בג"ץ.

השאלה היא אם בג"ץ אכן יאכוף, במקרה שהקואליציה תבחר להתעלם מההגבלות החלות על פעולת הממשלה, מכוח ההגבלות שיחולו על ראש הממשלה.