הדבר הבולט ביותר בביקור חורפי ביער קוּלה הוא הכמות החריגה של הרקפות.

מדובר באחד היערות הפחות מוכרים אבל היותר מקסימים באזור המרכז. 20 דקות נסיעה (בשבת, כשאין פקקים) מתל אביב, דקות ספורות מפתח תקווה וראש העין ומרחק הליכה ברגל מהעיר אלעד, שרבים מבין 50 אלף תושביה החרדים יורדים מבתיהם בסופי שבוע ופוקדים את שביליו. לכמה שומרי מצוות בישראל יש הפריבילגיה לטייל בחיק הטבע בשבתות שבהן הם מנועים משימוש ברכב?

היער, שקק"ל התחילה לנטוע בשנות החמישים של המאה הקודמת, נקרא על שם הכפר הערבי קוּלה שהיה במקום ונכבש ב-1948. יש לשם גם גרסה ציונית יותר – יער גבעת כ"ח, על שם 28 לוחמי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרבות באזור.

פעם החגורה המזרחית של ישראל – שמכונה גם הדום שומרון – הייתה רצף של שטחים פתוחים. כיום, היער הצנוע כלוא בין הקו הירוק, שטחי אש של צה"ל, כביש 6 והעיר אלעד.

יער קולה בפאתי העיר אלעד (צילום: כאמן עליאן, קק"ל)

השכנות הצמודה עם העיר הצפופה שהרצון להתפשט טבוע בה מהווה איום קבוע על היער ועל שלמותו. לפני מספר שנים נעשה ניסיון לקדם תוכניות בנייה על חשבון היער, אבל מאבק נחוש של החברה להגנת הטבע ופעילי סביבה הביא לבלימת התוכנית.

אבל לא לעולם חוסן, ובשבועיים האחרונים הדחפורים עבדו שעות נוספות ביער וכרתו כ-2,700 עצים לנגד עיניהם הכלות של חלק מתושבי העיר שניסו למנוע, בלי הצלחה, את רוע הגזירה.

בשבועיים האחרונים הדחפורים עבדו שעות נוספות ביער וכרתו כ-2,700 עצים לנגד עיניהם הכלות של חלק מתושבי העיר שניסו למנוע, בלי הצלחה, את רוע הגזירה

"אנשים התעוררו רק לאחרונה", אומרת ח', תושבת העיר, "כשהשמועות התחילו לרוץ בעיר והתחילו לראות את הכריתה במו עיניהם. המתנגדים פרסמו בעיתון המקומי והפיצו פלאיירים בתיבות הדואר – רשתות חברתיות לא כל כך עובדות כאן – אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

"התקיימו שתי הפגנות במוצאי שבתות והגיעו תושבים מכל הקבוצות בעיר – חרדים, ברסלבים, חב"דניקים, חרד"לניקים – וזה לא מפתיע, כי משפחות אוהבות לשוטט שם וברסלבים מתבודדים ביער. אני באופן אישי הכרתי שם את בעלי. הרבה תושבים מתנגדים לכריתות אבל לא נראה שמישהו בעירייה מקשיב".

שטח כרות והתחלות בנייה ביער קולה סמוך לעיר אלעד

ההפגנות וניצני המחאה אולי לא גרמו לעירייה לעשות פניית פרסה, אבל ראש העיר, ישראל פרוש הוציא "איגרת לתושב'" בה שטח בהרחבה את משנתו לגבי היער והתוכניות לפיתוח אלעד.

"עיר בה לא נשמע הלמות פטישים ובקו הרקיע שלה לא מסתובבים מנופים אין לה עתיד", כתב, והבהיר שהעיר חייבת לגדול ולהתרחב בגלל הצפיפות הבלתי נסבלת והמחסור החמור בתשתיות שמתבטא בין השאר בכך ש"20 אלף תלמידים לומדים בקרוואנים ובמבנים לא יבילים".

לצד זה, פרוש ממהר להרגיע את התושבים המוטרדים מעתיד היער: "אנחנו שומעים האשמות כי אנחנו עומדים לעקור את כל היער. חשוב לנו לדחות טענה זו בכל תוקף. לצורך הבנייה יש צורך בעבודות תשתית וחישוף שטחים, אבל אף אחד לא הולך לעקור את כל יער קולה".

"אנחנו שומעים האשמות כי אנחנו עומדים לעקור את כל היער. חשוב לנו לדחות טענה זו בכל תוקף. לצורך הבנייה יש צורך בעבודות תשתית וחישוף שטחים, אבל אף אחד לא הולך לעקור את כל יער קולה"

פרוש, בנו הבכור (מתוך 12) של ח"כ מאיר פרוש ואחת הדמויות הבולטות בדור הצעיר (בן 42) של הפוליטיקה החרדית, מנסה לשרטט תמונה של איזון: העיר צפופה וחייבת להתרחב, אמנם תהיה בנייה על היער אבל הפגיעה בו תהיה במסגרת המינימום ההכרחי.

ראש עיריית אלעד מאיר פרוש בכניסה לעיר, מאי 2022 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

ואולם, נקודות אחרות שהוא מעלה באיגרת לתושב מעוררות תהייה: פרוש, למשל, מתעקש להביא לאלעד אלפי תלמידי ישיבה מערים אחרות – מה שמחייב אותו להגדיל עוד יותר את תשתית מוסדות החינוך הצרה מלהכיל – בטענה ש"אם אין תורה – אין קמח".

בנוסף, פרוש מתכנן לפתח שני פארקים נרחבים בשטח העיר. ריאות ירוקות בעיר צפופה הן יוזמה מבורכת, אבל אולי עדיף להימנע מפגיעה בריאה הירוקה הגדולה שכבר משתרעת בצמוד לעיר – היער – ולא לכרות אותה לטובת מרחבי דשא עירוניים?

למסקנה הזו, אגב, הגיע ראש עיריית ירושלים משה ליאון, כשבמסגרת המחלוקת על תכניות הבנייה על רכס לבן, שכוללות כריתה של כ-11 אלף עצים, הציג תוכנית חלופית לפיה השכונה החדשה תצטופף, תוותר על פארקים ושטחים ירוקים, ובתמורה תימנע פגיעה ביער הצמוד לשכונה וייחסך הצורך לכרות אלפי עצים.

בניגוד למקרים קודמים, תוכנית הכריתה ביער קולה קודמה הפעם בקלות מפתיעה ומהמסלול שלה נעדרו המכשולים הרגילים כמו ארגוני הסביבה, ביקורת תקשורתית ומאבק ציבורי. כנראה משום שהיא נדונה בוותמ"ל – אותה ועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור שהוקמה כמסלול עוקף מוסדות התכנון.

תוכנית הכריתה ביער קולה קודמה הפעם בקלות מפתיעה ומהמסלול שלה נעדרו המכשולים הרגילים כמו ארגוני הסביבה, ביקורת תקשורתית ומאבק ציבורי

התוכנית שאושרה לכריתת יער עבור הרחבת העיר אלעד לפי תמ"ל 1081 (צילום: קק"ל)

בוותמ"ל אין לארגוני הסביבה אפשרות להתנגד וגם היכולת של קק"ל להגן על היער כמעט לא קיימת.

וכך גם נראתה התוצאה: תוכנית תמ"ל 1081 להרחבת העיר אלעד ולבניית 4,200 יחידות דיור אושרה ובעקבותיה ניתן היתר לכריתתם של 2,682 עצים. רוב העצים ברשימה הם אורנים (1,119) ואקליפטוסים (1,112), ולצידם 203 ברושים, 49 פיקוסים, 16 עצי שיזף ו-8 חרובים.

באופן אירוני, קק"ל עצמה ניגשה לבצע את הכריתה ההמונית. היד שנטעה היא היד שכרתה. "יער קולה מטופל על ידינו, אני 12 שנים במאבקים לשמור על היער", אומר גלעד מסטאי, מנהל אזור השפלה בקק"ל, "ברגע שהדיון עבר למסלול המהיר – הוכרע המאבק. וברגע שהתוכנית אושרה, אני מחויב בביצוע.

"אני מעדיף לעשות את זה בעצמי כדי לדייק את הכריתה, לוודא שלא נכרתים עצים שלא אמורים להיכרת ושאין זליגות מחוץ למה שאושר. צר לי, אני יערן, אני לא אוהב להוריד עצים. זה הדבר האחרון שאני מתנדב לעשות, אבל לפחות ככה יש לי פיקוח ובקרה מקרוב. כרגע סיימנו את הכריתות באזור".

"צר לי, אני יערן, אני לא אוהב להוריד עצים. זה הדבר האחרון שאני מתנדב לעשות, אבל לפחות ככה יש לי פיקוח ובקרה מקרוב. כרגע סיימנו את הכריתות באזור"

העיר אלעד ויער קולה (צילום: דב גרינבלט החברה להגנת הטבע)

מסטאי לא מאושר מהתוכנית שנכפתה עליו ועל היער, אבל סבור שהנזק מוגבל: "חלק מהעצים שנכרתו, בעיקר בחלק הצפוני, הם כאלה שנשרפו, כל שנה אנחנו מתמודדים ביער עם עשרות דליקות. יש גם עצים שממש נקברו תחת ערימות פסולת שנזרקה ביער.

"בתמונה הכללית אנחנו מנסים לעודד את העיר להתפתח מערבה, לכיוון פתח תקווה, ולא לכיוון היער. זה יער שגודל במאמצים גדולים, בהגנה והשקעה חסרת תקדים. אני בעצמי שתלתי חלק מהעצים.

"בתמונה הכללית אנחנו מנסים לעודד את העיר להתפתח מערבה, לכיוון פתח תקווה, ולא לכיוון היער. זה יער שגודל במאמצים גדולים, בהגנה והשקעה חסרת תקדים. אני בעצמי שתלתי חלק מהעצים"

"כפקיד היערות האזורי התנגדתי לתוכנית בוותמ"ל, אבל בעקבות משבר הדיור דברים משתנים. ניסיתי לשכנע שהעיר צריכה לעלות לגובה ולהצטופף במקום להתפשט, אבל הוחלט אחרת".

ההחלטה להימנע מבנייה לגובה מושפעת גם מכך שחלק מהעיריות בערים החרדיות מעדיפות להגביל את הבנייה לארבע קומות, בגלל שבשבתות התושבים נמנעים משימוש במעלית ומטפסים במדרגות.

מבט אווירי על העיר אלעד (צילום: עיריית אלעד)

בהתחשב בכך שקצב הגידול של האוכלוסייה בישראל (קל וחומר החרדית) הוא הגבוה במערב, ובעובדה שכבר עכשיו ישראל היא המדינה הצפופה בעולם המפותח, נראה שהכריתה של נתח מיער קולה היא רק הקדימון.

"זה דיכאון מה שקורה עם העצים", אומרת מאיה יעקובס, מ"מטה המאבק למען בינוי שפוי", קבוצה של אזרחים ערנים שמנסים לקדם תכנון שלא יכלה ויכסה בבטון את מעט הטבע שעוד נותר כאן. "אנחנו שוברים את הראש איך להגביר את המודעות הציבורית להגנת עצים ולריסון המדיניות שמקלה על הכריתה".