יוסף רפפורט מצביע על צלקת קטנה מעל עינו הימנית, כשהוא מדבר על גל התקיפות נגד יהודים אורתודוקסים, שאירעו לאחרונה בברוקלין. הצלקת היא שריד מתקיפה אנטישמית שעבר לפני 50 שנה, כשהיה נער במונטריאול.

"עבור אלה מאיתנו שנראים מאד יהודים, זה משהו שתמיד קיים", אומר רפפורט, בן 65, לבוש בחליפה שחורה ומגבעת, כשהוא עומד בשכונת בורו פארק החרדית שבברוקלין. "אתה פשוט מושך בכתפיים. זה כמו רעש רקע קבוע".

באותו אחר הצהריים, חנכה עיריית ניו יורק את המשרד החדש שלה למניעת פשעי שנאה. מועד הפתיחה הוקדם בחודשיים, בין היתר, בשל גל התקיפות האחרון נגד אנשים בעלי מראה יהודי בברוקלין.

בשבוע שעבר ארעו בעיר לפחות שלושה מקרי תקיפה של יהודים:

• ב-31 באוגוסט הכה אדם גבר יהודי באמצעות חגורה מחוץ לבית כנסת.
• ב-29 באוגוסט ידה תוקף אבנים על אדם יהודי שעה שישב ברכבו.
• ב-27 באוגוסט הותקף  באמצעות לבנה גבר יהודי שהתאמן בפארק.

לפי נתוני משטרת ניו יורק, מתחילת יוני נרשמו 110 פשעי שנאה נגד יהודים, מתקיפות ועד לכתובות גרפיטי אנטישמיות. מדובר במספר כפול כמעט בהשוואה לשנה הקודמת. "אנחנו לא נסבול שנאה או אלימות כלפי הקהילה היהודית שלנו", צייץ ראש העירייה ביל דה-בלאזיו ב-30 באוגוסט, בתגובה לאחד ממקרי התקיפה.

"זה מפחיד מפני שיש לנו חיים טובים כאן, ואנחנו רוצים לחיות בשלום ובשלווה, כדי שנוכל לעבוד את אלוהים כמיטב יכולתנו", אומרת שרה, מאמנת אישית בבורו פארק. היא סירבה לחשוף את שם משפחתה. "אנחנו לא רוצים להיות מוטרדים מפחדים," היא אמרה, "זה מחזיר זיכרונות של מה שהורינו נאלצו לעבור בשואה".

יוסף רפפורט, משמאל, ובנו, אלכסנדר, לא חשים שהחיים מסוכנים יותר ליהודים אורתודוקסים בברוקלין (צילום: בן סלס)

האלימות הובילה לגל מאמרים בתקשורת היהודית, שבהם נטען שהתקיפות לא מקבלות חשיפה מספקת מפני שגורמי אכיפת החוק מסרבים לראות בהן פשעי שנאה, או מפני שארגונים יהודים חילוניים אינם מייחסים להם חשיבות.

אבל בבורו פארק יש גם כאלה שמרגישים בטוחים בדיוק כפי שחשו בעבר, ושאומרים כי דבר לא השנה בחיי היומיום שלהם. זה עצוב, הם אומרים, אבל אנשים בעלי חזות יהודית-אורתודוקסית סבלו תמיד מתקיפות. חלקם טוענים שהזרקור המופנה כעת לתקיפות בברוקלין נובע מעלייה בתיעוד גילויי האנטישמיות.

"לא הייתי אומר שיש עלייה גדולה", אומר בכיר בארגון "שומרים", ארגון שמירה אורתודוקסי פרטי, שמופעל על ידי מתנדבים בתיאום משטרת ניו יורק. הוא לא מסר את שמו מפני שהמדיניות של "שומרים" אוסרת על חברי הארגון לדבר עם התקשורת. "שומרים" מילאו תפקיד מרכזי באחרונה בתיעוד התקיפות שאירעו, בסיוע לקורבנות, ובאיתור צילומי מצלמות אבטחה, כדי לעזור למשטרה.

"תקריות כאלה קרו בעבר, וגם אירועים אנטישמיים, אבל  היום מסתכלים על כל אירוע אחרת, מפני שכולם מרוכזים באנטישמיות"

הארגון לא הגביר את מספר הסיורים ולא גייס עוד המתנדבים, על אף שלדברי הבכיר, חברי הארגון שיוצאים לסיורים בהחלט נמצאים בכוננות. הוא הוסיף שלא ברור אם כל תקיפה של אדם יהודי, או מוסד יהודי, יכולה להיחשב כאנטישמית.

"אנחנו רואים עלייה במספר האירועים", הוא אומר. "אם זה אנטישמיות, איני יכול לומר. זה נראה כמו אנטישמיות בסרטונים. האם זו אנטישמיות באמת? מי יודע?"

אחרים בשכונה הסכימו עם דעה זו, ואמרו כי אינם חשים חוסר בטחון.

"המגמה בסך הכול טובה", אומר שלמה, 34, אב לשישה שחי בלייקווד, ניו ג'רזי, ועובד בבורו פארק. "אנחנו חיים באחת התקופות הטובות והבטוחות אי פעם. האם יש תקריות מצערות? ברור. האם יהיו תקלות? כמובן. "האם זה אומר שהשואה הבאה מתקרבת? אני לא חושב".

אבל לא כולם רגועים.

חבר מועצת עיריית ניו יורק, חיים דויטש, שיבח את ההחלטה לפתוח משרד למניעת פשעי שנאה, וקרא להגביר את החינוך בנושא. הוא גם הצליח להשיג תקציב של 2 מיליון דולר למימון מצלמות אבטחה במחוז דרום ברוקלין, שבו הוא גר. "זה מאד מדאיג ומטריד אותי", סיפר דויטש, "מה שחשוב הוא שזה קורה בהווה".

אגודת ישראל של אמריקה, ארגון גג חרדי, תומכת במימון ממשלתי לביטחון בתי כנסת ומוסדות יהודים אחרים. לאה זיגלבאום, סגנית נשיא הארגון, סבורה שתשומת הלב הרבה לתקיפות האחרונות היא דווקא התפתחות חיובית.

"מה עוד אתה יכול לעשות חוץ מלמצוא את העבריינים ולהעניש אותם? שנאה היא משהו שנמצא בראש שלך. איך אפשר להתנגד לזה?"

"פשעים נגד יהודים אורתודוקסים לא זוכים לתשומת הלב שהם ראויים לה מאף אחד", אומרת זיגלבאום, ומבהירה שהיא מדברת כאדם פרטי ולא כנציגת הארגון. "אני חושבת שטוב להפנות את הזרקור להתנהגות ראויה לגינוי, ולחינוך".

אחרים מטילים ספק שאפשר להביא סוף לתקיפות. אלכסנדר רפפורט, תושב בורו פארק ומנכ"ל בתי התמחוי "משביע", מסכים שתקיפות אנטישמיות הן מציאות ארוכת שנים ממנה סובלים יהודים דתיים ותוהה כיצד ניתן להילחם בשנאה.

"אדם בעל חזות יהודית סבל מהטרדות בדיוק באותה מידה בשנים 2003, 2006, 2007 ו-2015", הוא אומר. "מה עוד אתה יכול לעשות חוץ מלמצוא את העבריינים ולהעניש אותם? שנאה היא משהו שנמצא בראש שלך. איך אפשר להתנגד לזה?"