מינויו של יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף לשר הבינוי והשיכון בממשלה החדשה, ודרישתו במו"מ הקואליציוני להקצות 20% מהדירות בשוק ו-15% מהדירות בכל פרויקט בנייה חדש לדיור לחרדים, עוררו זעם וחרדה בציבור החילוני.
ההסכם הסופי בין יהדות התורה לליכוד דווקא אינו כולל סעיף כזה, אבל באווירת העוינות בין המגזרים שיצרה הממשלה הנכנסת, הדרישה כבר מותגה כ"תוכנית גולדקנופף".
במציאות, הציבור החרדי – האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל, וזאת שמתרבה בקצב המהיר ביותר – סובל ממצוקת דיור קשה, שהחריפה בהרבה בהתפרצות האינפלציה בשנתיים האחרונות.
מדד הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של 2022 מראה כי הדירות בבני ברק התייקרו בכ-20.1% לעומת הרבעון השלישי ב-2021. ההתייקרות בבני ברק הייתה גבוהה יותר מהממוצע הארצי של ההתייקרות – 16.5%. עם זאת, בערים חרדיות אחרות נרשמו התייקרויות הרבה פחות חדות: בבית שמש, למשל, הדירות התייקרו בכ-6.5%.
מחיר דירה ממוצעת בבני ברק עמד ברבעון, לפי המדד, על כ-2.1 מיליון שקל, יותר מהממוצע הארצי – 1.9 מיליון שקל – והממוצע בערים חילוניות גדולות כמו חיפה, באר שבע ואשקלון.
בלוח הנדל"ן החרדי נמצאות דירות להשכרה ומכירה במחירים שגם לחילונים ממעמד הביניים קשה לעמוד בהם.
דירת ארבעה חדרים בשכונת גאולה החרדית בחיפה מוצעת ב-1.5 מיליון שקל. פנטהאוז של שמונה חדרים בבני ברק מוצע ב-4.8 מיליון. דירת גן של ארבעה חדרים בצפת ב-1.9 מיליון. דירת שלושה חדרים בשכונה חרדית ברחובות מוצעת להשכרה ב-4,500 שקל לחודש. אבל יש גם מציאות: דירת שלושה חדרים בטבריה ב-550 אלף שקל.
הדירות הזולות באמת מוצעות מפה לאוזן. אבל איכותן נמוכה, והיא מתדרדרת במהירות ככל שהמחירים יורדים.
ברחובות בני ברק, אלעד ובית שמש צצו מתחת לכל בניין כמעט דירות תת-קרקעיות במקומות שמיועדים למקלטים ולמחסנים, דירות מאולתרת בחללים שמתחת לחדר המדרגות וצריפים בחצר שמאוכלסים בצפיפות. בבניינים חדשים, החניונים התת-קרקעיים הפכו ל"רחובות" מאוכלסים בצריפים שבהם גרות משפחות.
ברחובות בני ברק, אלעד ובית שמש צצו דירות תת-קרקעיות במקומות שמיועדים למקלטים ולמחסנים, דירות מאולתרת בחללים שמתחת לחדר המדרגות וצריפים בחצר
"דירות מרתף זה חלק מהחיים שלנו היום", אומר מנשה (שם בדוי) משכונת פוניבז' בבני ברק, "לך ברחוב הזה ותגיד לי אם אתה רואה בניין אחד שאין בו כאלה".
"דירות מרתף זה חלק מהחיים שלנו היום. לך ברחוב הזה ותגיד לי אם אתה רואה בניין אחד שאין בו כאלה"
בנוסף למרתפים, דירות רבות בשכונות החרדיות מורחבות לצדי הבניינים באופן לא חוקי ומסוכן, ודירות חמישה ושישה חדרים מפוצלות בהמוניהם לשלוש ואף לחמש – כפי שביצע לכאורה גולדקנופף עצמו לפי מה שפורסם.
גם אלה שגרים בדירות ראויות למגורים מצטופפים. משפחות קטנות יחסית, עם שניים או שלושה ילדים, מתגוררות בדירות חדר וחצי, ובמשפחות הגדולות יותר גרים חמישה ילדים בחדר אחד והפעוטות ישנים עם ההורים.
בתוך הדירות הצפופות מתנהלים לעתים גם עסקים כמו פעוטונים וגני ילדים וסדנאות של בעלי מקצוע שעובדים מהבית כמו תופרות פאניות וקוסמטיקאיות.
"דירות זולות שאדם יכול לקנות בלי ירושה או עזרה הפכו לפתע לחלום רחוק בפריפריה", אומר שי קאהן, עיתונאי חרדי המשמש כיום כמנהל הפיתוח באתר כל הזמן, "בתחילת המשבר הזה שכר הדירה לא עלה, אבל בחודשים האחרונים גם השכירות התחילה לעלות. כיום התייקרויות מגיעות לכל הפינות והחורים. חלק מעלים כי הם משלמים משכנתא בעצמם והעלו להם ריבית, וחלק פשוט מעלים".
אז מה אנשים עושים?
"מייצרים מה'חנייה' יחידת דיור… בונים בקומות קרקע, או מרתף, יחידות דיור ומשכירים… וזה זול יותר, אז שוכרים הולכים אליהן. למרות שבירושלים למשל, זה לא זול בכלל. ובכל זאת הולכים לדברים האלה כדי לחסוך כמה שקלים.
"השבוע הסתובבה כאן בשכונה שלי הצעה לרכוש קומת כניסה ולהקים בה שש דירות חדשות. בכל בניין חדש שנבנה בבני ברק או באלעד, חצי שנה אחרי האכלוס, יש 4-5 דירות במרתף החניה".
"השבוע הסתובבה בשכונה הצעה לרכוש קומת כניסה ולהקים בה שש דירות חדשות. בכל בניין חדש שנבנה בבני ברק או באלעד, חצי שנה אחרי האכלוס, יש 4-5 דירות במרתף החניה"
בקרב החוקרים, גם אלה שאינם חרדים, שוררת הסכמה כללית שמדובר בבעיה שמחייבת פתרון. מחקר מ-2020 של ד"ר איתן רגב וגבריאל גורדון ממרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס, למשל, קבע כי "תוספת הדירות שתידרש לציבור החרדי בשני העשורים הקרובים נאמדת בכ-200 אלף דירות לכל הפחות".
עד לאחרונה הכסף הספיק לדירה צפופה
לדברי יזם הנדל"ן החרדי איציק שינפילד, בעלי שינפילד חברה לבניין והשקעות: "הבעיה במגזר החרדי זה שצעירים נכנסים להתחייבויות בגיל מוקדם מאוד, וזה הפך בשנה האחרונה למשימה בלתי אפשרית.
"בעיר כמו בני ברק, דירת שלושה חדרים בשכונות הלא יוקרתיות עלתה לפני שנה ומשהו 1.6 מיליון, היום זה קפץ ל-2.3. במרכז בני ברק, ארבעה חדרים, עלה מ-2.4 ל-2.8.
"באלעד, דירת ארבעה חדרים יפה שעלתה לפני שנה 1.8 מיליון, היום עולה 2.3. בקריית ספר, שכונות חרדיות באשדוד, קריית גת, אותן התייקרות.
"אז אם פעם, בנאדם היה קונה דירה ב-1.6-1.8 מיליון, והיה לו הון עצמי של חצי מיליון, הוא יכל להסתדר עם משכנתא. אבל אותה דירה נמכרת עכשיו ב-2.2 או 2.3 מיליון, ההון העצמי שהוא צריך בשביל לקחת את אותה משכנתא קפץ למיליון, וגם המשכנתא תהיה גדולה יותר כי הריבית עלתה".
"אם פעם בנאדם היה קונה דירה ב-1.6-1.8 מיליון, והיה לו הון עצמי של חצי מיליון, הוא יכל להסתדר עם משכנתא. אבל אותה דירה נמכרת עכשיו ב-2.2 או 2.3 מיליון, ההון העצמי שהוא צריך קפץ למיליון, וגם הריבית עלתה"
מהיכן יש לזוג נערים בני 19 ממשפחה עם שמונה ילדים והורים עם שכר צנוע שחלקם לא עובדים הון עצמי של חצי מיליון שקל?
"אין לי הסבר מלא לזה. אני חרדי בעצמי וכבר 44 שנה בונה ומוכר לציבור הזה ועדיין אין לי הסבר רציונלי מאיפה למשפחות צנועות יש כסף לדירות. יש חסכונות, סבא וסבתא ששמרו כל החיים את הפיצויים שקיבלו מהנאצים, דוד בלונדון, דוד יהלומן שנותנים כסף, גמ"ח שנותן הלוואות בתנאי רצפה.
"זאת חברה מלוכדת מאוד שאנשים בה עוזרים אחד לשני ויש בהרבה משפחות איזה 'גביר' עשיר מישראל או מחו"ל שעוזר לכל המשפחה המורחבת. ככה שרדנו עשרות שנים. אבל הבעיה שעכשיו גם זה לא מספיק.
"זאת חברה מלוכדת שאנשים בה עוזרים אחד לשני ויש בהרבה משפחות איזה 'גביר' עשיר שעוזר למשפחה המורחבת. ככה שרדנו עשרות שנים. אבל הבעיה שעכשיו גם זה לא מספיק"
"אז מי שאין להם חצי מיליון שקל וכסף למשכנתא שמנה, גרים במחסנים מתחת לקרקע, ובחנויות שנסגרו. משפחה עם שניים, שלושה ילדים, גרה במבנה רעוע של 40 מטר. או מצטופפת במחסן. או בפחון של 30 מטר על הגג".
מה עושות משפחות עם שמונה ילדים?
"בדרך כלל הן כבר קנו מזמן והן מסודרות עם דירה סבירה של איזה ארבעה חדרים, חדר אחד להורים ולתינוק, חדר אחד לבנים ואחד לבנות וסלון.
"הבעיה של החבר'ה שמסודרים יותר, ההורים בני ה-40, זה שעכשיו הילדים שלהם מתחילים להתחתן וצריך לארגן להם סכום ראשוני.
"נתקלתי לאחרונה במקרה מזעזע: משפחה עם 10 ילדים, חיו בדירת שישה חדרים בבית שמש. שניהם עובדים, לאחד מהילדים שלהם יש תסמונת, והם הכניסו עוד שני ילדים עם תסמונת באישור משרד הרווחה וגידלו אותם עם כל הלב, קיבלו כסף מהממשלה וחיו באושר".
"הגיע 'פרק האיש מקדש' (הזמן לחתונה של אחד הילדים, ת.ג) והיו צריכים לממן חתונה ודירה לילדים. אז מכרו את הבית ועברו לעפולה, לדירה קטנטונת, שני חדרים או שלושה. כל החיים שלהם התהפכו, היו צריכים לעזוב את העבודה, השם יודע מה יקרה איתם עכשיו".
"הגיע 'פרק האיש מקדש' והיו צריכים לממן חתונה ודירה לילדים. אז מכרו את הבית ועברו לעפולה, לדירה קטנטונת. כל החיים שלהם התהפכו, היו צריכים לעזוב את העבודה, השם יודע מה יקרה איתם עכשיו"
"ערים שלמות מתחת לאדמה"
לדברי יזם הנדל"ן והזמר שוקי סלומון, בעלי "שוקי סלומון נכסים והשקעות": "המצוקה יצרה שינוי בחברה החרדית: זוגות צעירים התחילו לגור בשכירות. בחברה שבה אנשים מתחתנים בגיל 18-20 וקונים בית מיד, זה שינוי רציני.
![שוקי סלומון, זמר ויזם נדל"ן חרדי (צילום: באדיבות המצולם)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/12/shuki-1024x640.jpg "שוקי סלומון, זמר ויזם נדל"ן חרדי (צילום: באדיבות המצולם)")
בעקבות זאת, מחירי הדירות להשכרה בשוק החרדי עלו גם הם, לפי חוקי ההיצע והביקוש?
"כן. בירושלים דירת שני חדרים מושכרת ב-5,000 שקל, בבני ברק ב-4,000, בקריית ספר, אלעד, מודיעין עלית, 3,000.
משפחה חרדית יכולה לשלם סכומים כאלה? ולגור בדירה כל כך קטנה?
"יכולה, יכולה, בחסדי השם. לא נוח להצטופף ככה ולהיות חסכוניים, אבל אלה אנשים לא מפונקים. אוכלים גבינה וזיתים, לא נוסעים לחו"ל, לא יוצאים למסעדות ובילויים, נוסעים בתחבורה ציבורית, נעזרים, אם יש דוד הייטקיסט, ויחד עם הקצבאות והגמ"חים מסתדרים. יש ניסים ברוך השם.
"ומי שאין לו גם את זה, גר בקומה מינוס שניים, מינוס שלוש, צומחות ערים שלמות מתחת לאדמה".
בחברה החילונית נעשו ניסיונות להגביל את שכר הדירה שנכשלו. החברה החרדית המלוכדת מנסה לעשות זאת? ומצליחה?
"לפעמים כן. המון אדמו"רים ורבנים אומרים לבעלי הבתים כמה שכר דירה הם יכולים לקחת. בחסידות גור, למשל. בערד קמה שכונה של גור, והיה זמן שהשכירו שם ב-800 שקל בחודש כי זה מה שהאדמו"ר הרשה להם".
המון אדמו"רים ורבנים אומרים לבעלי הבתים כמה שכר דירה הם יכולים לקחת. בחסידות גור, למשל. בערד קמה שכונה של גור, והיה זמן שהשכירו שם ב-800 שקל בחודש"
עם כל הכבוד לאמונה בנסים, אנשי המעשה בחברה החרדית מבינים היטב שמדובר בבעיה שזקוקה לפתרון, ולא – היא תלך ותחמיר.
אין פלא שש"ס, שמיקדה את קמפיין הבחירות שלה ביוקר המחיה, לקחה קולות מיהדות התורה וגם הביאה לקלפי מצביעים שלא הצביעו בבחירות קודמות, ושיו"ר ש"ס דורש להעביר את תלושי המזון לאחריותו ולהגדיל את היקפם. ואין פלא שיו"ר יהדות התורה ביקש את משרד הבינוי והשיכון ומציג תוכניות להגדלת היצע הדירות, לכלל הציבור ולחרדים בפרט.
חלק מהחרדים העוסקים בנדל"ן סומכים על התוכניות של גולדקנופף – אלה שהוסכם עליהן עם הליכוד ואלה שלא – שיביאו להגדלת הבנייה לחרדים ולהקטנת המצוקה. אחרים מפקפקים בכך.
שיינפילד: "יש פתרונות. בוודאי שיש. אבל השאלה היא לא 'האם יצחק (גולדקנופף, ת.ג) יישם פתרונות', אלא האם המדינה, כגוף, מעוניינת בהם. המדינה היא יותר מיצחק או מוישה כזה או אחר שכרגע הוא שר השיכון, היא ממסד שלם של אנשים עם אינטרסים, והאינטרס שלהם זה שהמחירים לא ירדו והמצוקה לא תוקל".
יש פתרונות. אבל השאלה היא לא 'האם יצחק יישם פתרונות', אלא האם המדינה, כגוף, מעוניינת בהם. האינטרס שלה זה שהמחירים לא ירדו והמצוקה לא תוקל"
למה?
"זאת שאלת תם? המדינה היא ספסר הקרקעות מספר אחד, מונופול שמספק כמעט את כל הקרקע לקבלנים ודיירים במגזרים היהודיים. לא חסר לרשות מקרקעי ישראל קרקעות, בכלל לא, אפשר לבנות מאות אלפי יחידות דיור על אדמות טרשים, אפשר גם בלי לפגוע בסביבה.
"רמ"י יכולה להודיע שב-2024 היא משחררת קרקע לרבע מיליון יחידות דיור. היא קובעת את מחיר הקרקע, היא גם המוכר וגם הרגולטור ובכלל שייכת למדינה, לציבור. היא יכולה להוריד את המחיר, או לחלק בחינם לקבלנים ולהגביל את המחיר שהם מגלגלים הלאה. אבל אין לה כוונה כזאת.
"ברגע שישחררו הרבה קרקעות, אפילו אם ימשיכו למכור אותן במחירי עושק, הביקוש וההיצע יפעלו, השוק יוצף, המחירים ירדו והמדינה תפסיד.
"קודם כל, מכירת קרקעות זה כספי מסים לכל דבר. 30 מיליארד שקל, שהממשלה לא רוצה לוותר עליהם. שנית, יותר חשוב, מחירים יורדים זה פחות משכנתאות, פחות כסף לבנקים ואפילו סכנה ליציבות הבנקים במצב כלכלי רעוע כמו היום. אפשר לתת לבנקים כל מיני בטוחות שלא יקרסו, אבל מי רוצה להתעסק בזה.
"מכירת קרקעות זה כספי מסים לכל דבר. 30 מיליארד שקל. שנית, מחירים יורדים זה פחות משכנתאות, סכנה ליציבות הבנקים
![יו"ר דגל התורה משה גפני ויו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף בכנסת, 5 בדצמבר 2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/12/F221205OF77-1024x640.jpg "יו"ר דגל התורה משה גפני ויו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף בכנסת, 5 בדצמבר 2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)")
"לכן כשישבתי עם יצחק, אמרתי לו שוב ושוב: דבר ראשון תיפגש עם רמ"י. תכיר אותם, תתיידד איתם, תדבר על לבם, תסביר להם, תשכנע אותם".
גולדקנופף מבטיח "לרבע ולחמש" את הבנייה, אתה סומך עליו שיעשה את זה?
"יצחק בחור טוב, הוא לא שיקר חלילה. האם הוא יוכל לעשות, זה שאלה אחרת".
פורסם שהוא מתכנן להקצות 15% מהבנייה בכל פרויקט חדש לחרדים. זה יקרה? ואם כן, זה הדבר הנכון לעשות לדעתך?
"זה לא יקרה, זה מטומטם ומיותר. זה אפליה ולא יעבור בג"ץ, וגם אם יעשו פיסקת התגברות וכל מיני פוילשטיקים על בג"ץ זה ממילא לא יעבור את ראשי הערים. הם יגידו לך, אצלי לא יבנו לחרדים, וזהו, וככה זה ייגמר.
"רצינו לבנות שכונה לחרדים בחדרה, במקום שאף חילוני לא רוצה לגור ואף קבלן לא רוצה לבנות. היה לנו את כל הסיבות החוקיות לבנות שם. אבל ראש העיר אמר לנו, 'תשכחו מזה, אני לא רוצה שכונה חרדית'. זכותו, לא רוצה, לא צריך, נלך לבנות איפה שכן רוצים אותנו. אותו דבר יהיה גם אם יחוקקו חוקים שכביכול מחייבים לתת לנו לבנות".
15% מכל פרויקט לחרדים? זה לא יקרה, זה מטומטם ומיותר. זה אפליה ולא יעבור בג"ץ, וזה ממילא לא יעבור את ראשי הערים. הם יגידו לך, אצלי לא יבנו לחרדים, וזהו
אבל יש מצוקת דיור אמיתית, אם לא יבנו לחרדים איפה הם יגורו?
"צריך לבנות ערים חרדיות. זה הפתרון. זה טוב לכולם, גם לחרדים שרוצים לחיות בנפרד וגם לחילונים. אפשר למצוא מקום בלי בעיה, בין חיפה לחדרה, או ליד קריית גת, באזור בית גוברין, או באזור באר שבע. לא חסר קרקעות ותוכניות. וזה מופיע בהסכם הקואליציוני. האם יבנו? לא יודע. זה תלוי בבירוקרטיה. יש הרבה דברים טובים שמוסכמים על כולם ולא קורים".
"צריך לבנות ערים חרדיות. זה טוב לכולם, גם לחילונים. אפשר למצוא מקום, בין חיפה לחדרה, באזור בית גוברין. וזה מופיע בהסכם הקואליציוני. האם יבנו? לא יודע. הרבה דברים טובים מוסכמים על כולם ולא קורים"
סלומון חושב אחרת: "יכול להיות שגולדקנופף כן יצליח להעביר את התוכנית עם ההקצאה של ה-15%. אם אם זה לא כתוב בהסכם הקואליציוני – הוא שם, הוא מנהל את העניינים, הוא משפיע".
זה הגיוני והוגן בעיניך לחייב שיבנו בכל מקום למגזר מסוים? זה יהיה נוח לחרדים לגור בערים חילוניות מובהקות? הם ישתלבו בהם?
"זה נראה לי אפליה מתקנת (הטעות במונח במקור, ת.ג). זה ציבור ששומר על המדינה, דמוגרפית, כי הוא בורך בילדים, כולנו רוצים שיהיו כאן כמה שיותר יהודים. במשך שנים הייתה כאן אפליה לרעת החרדים, אנחנו זקוקים לקהילתיות ולמוסדות לימוד ויכולים לגור רק במספר ערים או שכונות ספציפיות, וזה מצמצם לנו את האפשרויות בזמן שאחרים יכולים לגור בכל עיר".
אם אתם זקוקים לקהילתיות, למה זה הגיוני שתגורו מחוץ לערים ולשכונות שלכם? חרדים רוצים לגור בסביבה שמחללים בה שבת ומוכרים טריפות?
"ירחמו רחמי שמים, אנחנו רוצים שבשום מקום לא יחללו שבת וימכרו טריפות".
אבל מסתבר שגם החילונים רוצים לחיות לפי מנהגיהם. בהנחה שלא יתאפשר לחרדים להשתלט על ערים חילוניות, מה הפתרון למצוקת הדיור הקשה שלכם?
"אנחנו לא רוצים להשתלט. הפתרון הוא מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – להתקהל בקהילות. להקים שכונות משלנו, בעיקר בפריפריה, שם זול יותר. ועם הקהילתיות באה גם הפרנסה. החרדים מוכרים אלה לאלה ומקימים מפעלים ושירותים, אחד ימכור לשני חיתולים והשני יעבוד בהייטק.
"בוא נמשיך את השיחה הזאת בעוד חמש שנים ותראה, בעזרת השם, שאנחנו לא בדרך לשום אסון, יהיו בתים לכולם ופרנסה לכולם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מחצית העם מתנהג כאילו ישראל היא מדינה נורמאלית והחצי השני מודה ואומר – החרדים חיים בחברה מקולקלת, חיה על חשבון האזרחים העובדים ומשלמי המיסים (ומשרתים) וכמובן שהבעיה הולכת וגדלה עם כל תינוק שנולד לחרדים.
יום אחד הם יבינו שגם הליכודניקים לא שמחים לשלם על התרבות העקומה שלהם ואם וכאשר נסיים את מלחמת ביבי-לא-ביבי הציבור החילוני-מסורתי (כולל הרוב בליכוד ואף מסורתים מצביעי ש"ס שעובדים ומשרתים בצה"ל) לא יסכימו למממן אותם יותר.