החלטת שר האוצר אביגדור ליברמן לשנות את תקנות סבסוד מעונות היום והפעוטונים, ולהפסיק את הסבסוד למשפחות שבהן אחד מבני הזוג לומד ולא עובד עוררה מהומה פוליטית ותקשורתית.
גם בחברה החרדית וגם בחברה החילונית, ביטול הסבסוד נתפס כגזרה נגד החברה החרדית, שכידוע, קרוב למחצית הגברים בה לא עובדים אלא לומדים בכולל, ורובם אבות לילדים במשפחות גדולות.
המטרה המוצהרת של הגזרה היא שהאברכים יעזבו את הכוללים בלית ברירה ויצאו לעבודה. ואילו לפי הצהרות אנשי ציבור חרדים, האברכים לא יוותרו על הלימוד בשום מחיר, ובמקום זאת, יעבירו את הילדים למסגרות פרטיות יקרות יותר, או שהנשים יעזבו את העבודה כדי להשגיח עליהם בבית, "והמשפחות החרדיות יגיעו לסף רעב".
ההצהרות גלשו, כרגיל, להתגוששות מילולית בכנסת, בתקשורת וברשתות החברתיות בין ה"צוררים" לבין ה"פרזיטים" כששני הצדדים מאשימים אלה את אלה שהם "מדרדרים משפחות לעוני".
אבל בדיקה של שוק הפעוטונים החרדי מעלה תמונה אחרת לגמרי. בחברה החרדית יש שפע עצום של משפחתונים, פעוטונים וגנים פרטיים לילדות וילדים מתחת לגיל שלוש שעלותם נמוכה באופן משמעותי מזו של הפעוטונים המסובסדים.
הפעוטונים הללו מותאמים לסדר יומה של משפחת אברך בכולל. עד כמה שיש בכלל משפחות אברכים שמשתמשות כיום בפעוטונים המסובסדים – הן יוכלו להעביר את ילדיהם לגנים פרטיים זולים יותר. לאור הבדיקה הזאת, נראה כי גזירת ליברמן אולי תגרום לכאוס ברישום הילדים למעונות, אבל לא לטלטלה בחברה החרדית שליברמן מתיימר ליצור ואנשי הציבור החרדים מזהירים מפניה.
משרד העבודה מעניק סבסוד למשפחות בפעוטונים לפי דרגות המבוססות על מבחן הכנסה. דרגה שלוש, למשל נועדה למשפחות בהן ההכנסה היא עד 2100 שקלים לנפש בלבד. הורים בדרגה 3, למשל, משלמים 1,133 שקל בחודש לתינוק (כמחצית מחלקו היחסי בהכנסת המשפחה), והממשלה משלימה 1724 שקלים. עבור פעוט הורים בדרגה 3 משלמים 913 שקל לחודש והמדינה משלימה 1279 שקלים.
דרגה 10 נועדה למשפחות בהן ההכנסה לנפש נעה בין 4,901 ל 5,300 שקלים. משפחות כאלה משלמות 2,480 שקל לחודש לתינוק. משפחות שמרוויחות מעל 5,300 שקל לנפש לא נהנות מהנחות.
בישראל יש כ-180 אלף פעוטות ותינוקות שנמצאים במסגרות מסובסדות, ביניהן עמותות גדולות שבהן נמצאים רק ילדים שהוריהם זכאים לסבסוד, ופעוטונים פרטיים מפוקחים שמקבלים סבסוד לפי זכאות הילדים שנרשמים אליהם. ההערכה היא שרק כ-20 אלף מהילדים בכלל המסגרות הללו הם חרדים.
מדובר בכ-15% בלבד מהתינוקות והפעוטות החרדים מתחת לגיל שלוש, שיעור נמוך בהרבה משיעור הפעוטות במסגרות מסובסדות בחברה הכללית. לא ידוע כמה מהפעוטות הללו הם ילדיהם של אברכים שלומדים בכוללים וכמה מהם ילדים ששני הוריהם החרדים עובדים.
מתאים לצרכים של אברך
בחיפוש בגוגל אחרי פעוטונים לחרדים או בערים ושכונות חרדיות עולות בעיקר מסגרות להורים שזכאים לסבסוד. התקשרנו לכמה מהמסגרות האלה וביררנו מה המחיר שהמשפחה משלמת לחודש. קיבלנו שוב ושוב את אותה תשובה: "תלוי מה הדרגה שלך".
בתשובה לשאלה, "וכמה זה בלי דרגה" ענו, למשל, בגן ילדודס בבני ברק: "3,000 שקל בחודש לתינוק, 2,200 לפעוט" – מחיר נמוך ממה שמשלמים הורים שאינם זכאים לסבסוד בערים חילוניות מבוססות, אבל גבוה מהמחיר המסובסד. אבל את הפעוטונים הזולים באמת למשפחות חרדיות קשה למצוא בגוגל. הכל קורה בשיטה העתיקה והיעילה כל כך: מפה לאוזן.
רבקה (שם בדוי) מפעילה בביתה שבאחת הערים החרדיות גן פרטי לילדים בני שנתיים-שלוש. בגן יש בין 12 ל-17 ילדות וילדים, בשתי קבוצות נפרדות, קבוצת בנים וקבוצת בנות עם מטפלת אחת לכל קבוצה ("בהתחלה הם היו ביחד, כשהקבוצה גדלה הפרדנו"). ההורים משלמים 500 שקל לחודש על כל ילד וילדה.
בגן אין צהרון וארוחת צהרים, הילדים מגיעים מהבית עם סנדוויצ'ים. סדר היום מובנה ומלא בפעילויות, חוגים ומשחקים. הילדים שוהים ומשחקים בסלון ובאחד מחדרי הבית, וכשמזג האוויר נוח – גם בחצר, שמלאה בימבות ומתקנים. "אנחנו משפחה קטנה יחסית, חמישה ילדים, אז יש לנו מקום גם לגן בבית", אומר בן זוגה של רבקה בנימה מבודחת.
"רוב הילדים החרדים נמצאים במסגרות האלה", אומר בן זוגה של רבקה, "הן מתאימות במיוחד למשפחות שהבעל אברך או שהאשה עובדת במשרת אם, אלה שמסיימים ב-13:00. יש אצלנו כל מיני משפחות, עובדים, אברכים, חסידים, ליטאים, מה שאתה רוצה. יש גם כאלה שלא עובדים בכלל. מישהו שכביכול אמור להיות בכולל אבל לא באמת מגיע לשם, והוא מגיע ב-9:00 בבוקר עם כפכפים להביא את הילד, לא יודע בדיוק למה".
"לרוב המשפחות החרדיות זה המקסימום שהן יכולות לשלם. חברים חילונים שלי בעבודה המומים כשהם שומעים את המחיר הזה. שואלים אם אפשר לשלוח את הילדים אלינו, 'רק שלא תחזירו לנו אותם בתשובה'. כשהם מספרים לי את המחירים שמשלמים אצלכם אני מתבאס, למה אשתי לא יכולה לקחת מחירים כאלה?
המחיר שבת זוגך גובה הוא שליש או רבע מהמחיר בפעוטון מסובסד, למה ההורים שולחים את הילדים שלהם לפעוטונים מסובסדים?
"האמת שאני לא ממש יודע. אנחנו בחיים לא שלחנו את הילדים שלנו לגן מסובסד, גם כשהם היו קטנים ולא היה לנו גן בבית, הם הלכו לגנים פרטיים. מניח שיש שיקול של מיקום, המעונות המפוקחים מפוזרים גיאוגרפית במקומות שנוח להביא את הילדים, הגנים הפרטיים פחות. הצהרון וארוחת הצהריים משחקים כאן תפקיד מרכזי. רוב הילדים בפעוטונים המפוקחים הם במשפחות ששני בני הזוג עובדים".
אז אולי ביטול הסבסוד לתלמידי כולל לא כל כך יפגע בהם?
"אל תכניס אותי לזה".
לדברי לאה אייזנטל, עובדת סוציאלית מבני ברק: "בכוללים יש הפסקת צהריים שמתחילה לקראת אחת ונגמרת אחרי 16:00. אז הסידור המקובל במשפחות של אברכים זה שהם יוצאים בצהריים מהכולל, מוציאים את הילדים ב-13:00 מהמסגרת, לוקחים אותם הביתה, נותנים להם לאכול, משחקים איתם, נמצאים איתם והכול עד שהאישה חוזרת מהעבודה והם חוזרים ללמוד.
"לכן, ברוב המשפחות הליטאיות שאני מכירה ויודעת עליהם לא שמים את הילדים במסגרות המפוקחות, כי אין בזה צורך".
"מי ששולח את הילדים למסגרות מפוקחות זה מי שיכול להרשות לעצמו, בגלל האיכות. אנחנו שלחנו ילדה לפעוטון מפוקח. שנינו עובדים, אז אנחנו לא במצב של האברכים. המחיר המסובסד הוא 1500-2000 שקל, תלוי בקריטריונים. לחילונים זה אולי נשמע מעט, לחרדים זה המון. גן פרטי זה סיפור של בין 450 ל-750 שקל לחודש. גן פרטי עם צהרון זה לא יותר מ-1000 שקל. משפחות של אברכים לא באמת צריכות צהרון, יש להן צהרון של אבא בבית".
"המחיר המסובסד הוא 1500-2000. לחילונים זה נשמע מעט, לחרדים זה המון. גן פרטי זה בין 450 ל-750 שקל לחודש. גן פרטי עם צהרון – 1000 שקל. משפחות של אברכים לא צריכות צהרון, יש להן צהרון של אבא בבית"
"המסגרות המסובסדות אצלנו יקרות כי הן מסודרות יותר. המחיר האמיתי בגן פרטי זה המצב של הגן. יש גנים שלא הייתי מעלה על דעתי לשים שם את הבנות שלי. לא רחוק מהבית שלנו יש גן כזה. 15 ילדים בדירה של 100 מ"ר. בלי חצר, בלי מרפסת.
"דירה שגרים בה משפחה עם עשר נפשות, ובבוקר כשהילדים הולכים לבית הספר, מגיעים ילדי הפעוטון במקומם. אז הכול מלא ארונות, מיטות, דברים של המשפחה. הם כנראה רוב הזמן בסלון, שבלילה משמש כחדר שינה של ילדי המשפחה. יש שם קצת צעצועים אבל לא הרבה, בטח שלא בימבות וכאלה.
"אני מכירה את הגננת בגן הזה, היא נחמדה, משקיעה, נותנת חום ואהבה לילדים. זה גן טוב, ואני לא חושבת שחלילה יכול לקרות שם משהו רע לילדים. יש סדר יום, הם עושים עבודות מלאכה, משחקים, מתפללים, אבל הצפיפות גדולה מאוד.
בשביל משפחה של אברך, שמרוויח 3,000 שקל לחודש, 750 שקל על פעוטון זה גם הרבה. כמה מהם ישימו ילדים במסגרות מפוקחות, או אפילו בצהרון של גן פרטי? לא הרבה. הבת שלי היא אחת הילדות היחידות בכיתה שלה שנשארת לצהרון אחרי בית ספר. כי בעלי עובד, אז אנחנו צריכים צהרון".
סוד הגן הנעלם
בעלי הפעוטונים החרדיים הפרטיים זהירים בשיחות עם מי שאינם מכירים. כשהתקשרנו לגן פרטי בבני ברק, שעל קיומו שמענו מקור אמין, ענה בן זוגה של הגננת וניסה להכחיש כל קשר שלו ושל אשתו לגן ילדים פרטי.
זה גן ילדים?
"אני נשמע לך ילד?"
הבנתי שזה מספר של מישהי שיש לה גן ילדים.
"את רוצה לשלוח ילד לשנה הבאה?"
כן.
"קיבלת ממי?"
מחבר של בעלי.
"היה לו פה ילד?"
לא יודעת, אמרו לי לדבר עם אביבה (שם בדוי) והיא תסביר לי הכול. כמה זה עולה?
"מי זה החבר? איך קוראים לו? איזה משפחה?"
לא זוכרת. אבל אתה יכול להגיד לי לגבי הגן, אם זה רלוונטי?
"יש פה משהו… יש פה איזה אביבה, אבל לא ידוע לי שיש לה גן. אמרו לך גן בבית? מה אמרו לך? באיזה אזור את?"
בני ברק.
"היא מתעסקת בילדים, אבל זה לא גן פרטי שלה. היא נמצאת באיזה גן בתור אחת העובדות. אבל לפי מה שאנחנו קוראים בכתבות היום, לא כדאי לשלוח ילדים לגנים".
מה זאת אומרת?
"לא שומרים על הילדים. מי יכול לשמור על כל כך הרבה ילדים. הורים לא יכולים לשמור על הילדים, את רוצה שגננות ישמרו? ראית מה שקרה למעודה. אני בתור הורה, אם היה לי ילדים קטנים , הייתי מעדיף שאשתי לא תעבוד, תשמור על הילדים. לא שווה".
אתה מכיר את אביבה הגננת?
"אני הבעל שלה".
אתה בעלה ואתה אומר לא לשלוח את הילד לגן שלה?
"אני נגד כל הקטע הזה. נגד גנים באופן עקרוני, לא קשור לגן הזה".
הצפיפות תגדל, הילדים ייפגעו
נראה כי הבעיה העיקרית שיוצרת גזירת ליברמן היא כאוס במערך הרישום של מעונות היום המפוקחים והפרטיים בשנה הקרובה. "הגזירה החדשה הוסיפה על הבלגן הקיים בלאו הכי", אומרת נעמי (שם בדוי), אם לילדה בת שנה מבני ברק. "הרישום של הזכאים מתבצע דרך המשרד וזה בלאגן קלאסי של משרד ממשלתי. ניסיתי לרשום אותה למעון בספטמבר, אבל אמרו לי שהרישום עדיין לא התחיל.
"כאמא חשוב לי שהילדה תקבל את המענה הנכון, שתהיה בקרה על המטפלות, שהמזון יהיה בריא ולא שטויות, וזו המעלה הכי גדולה במגזר שלנו, כשמדברים על מעון מסודר עם ביקורת ממשלתית כלשהי. כי אז הסיכוי שאני שולחת ילדה למקום פחות בטוח הוא יותר נמוך. אף פעם אי אפשר לומר שזה בטוח במאה אחוז, אבל זה יותר בטוח מאשר גן פרטי או מעון פרטי".
גם לאה אייזנטל חוששת שביטול הסבסוד ייצור כאוס בשוק הפעוטונים החרדי שיפגע, לדבריה, בעיקר בילדים. "אלה שכן במסגרת מפוקחת ויצטרכו עכשיו לצאת למסגרת פרטית, מבחינה כלכלית זאת עוד תהיה הקלה בשבילם. הם פשוט יעבירו את הילד למסגרת פרטית. אז המסגרות הפרטיות יהיו עוד יותר צפופות, ומן הסתם יקומו עוד ועוד מסגרות כאלה, קטנות וצפופות וחלקן של חאפריות שלא יקפידו על שום דבר. אז מי ייפגע? הילדים".
אז המחשבה של ליברמן, נבטל את הסבסוד ככה שהאבא ייאלץ לעזוב את הכולל ולצאת לעבוד, היא שגויה?
"ההחלטה של ליברמן שגויה מכל בחינה אפשרית. הוא לא מכיר את החברה החרדית ולא מבין אותה. לא יהיה שום שינוי, אברכים לא יילכו לעבוד, ובשוליים תהיה פגיעה בילדים. תיווצר סצנה שלמה של גנים צפופים – והאברכים לא יעזבו. גם אם לא היו מסגרות זולות לילדים, זה לא היה משתלם לאברך לעזוב את הכולל".
"הרי גם מסגרת מסובסדת עולה 1,500 או 2,000 לחודש. האברך מקבל קצבה ששווה יותר, 3,000 לפחות. אז גם האפשרות שהוא יעזוב את הכולל, יוציא את הילדים מהמסגרות וישב איתם בבית עד שימצא עבודה לא משתלמת להם, הרי בינתיים הם יפסידו 1,000 לחודש לפחות".
לפי מה שאת אומרת, גם האמירות של אנשי ציבור חרדים ש"הנשים שיעזבו את העבודה, והילדים ירעבו" לא אמינות.
"נכון. הנשים לא יעזבו את העבודה והפרנסה שלהן. זה לא משהו שעומד לקרות אלא יותר אמירות ערכיות. הן כאילו אומרות: גם אם היינו חייבים לבחור אם האישה תפסיק לעבוד או שהבעל יפסיק ללמוד – הם לא היו מפסיקים ללמוד. הסיפור כאן הוא החברה הליטאית. בחברה החסידית כמעט כולם עובדים.
"הנשים לא יעזבו את העבודה והפרנסה שלהן. זה יותר אמירות ערכיות. הן כאילו אומרות: גם אם היינו חייבים לבחור אם האישה תפסיק לעבוד או שהבעל יפסיק ללמוד – הם לא היו מפסיקים ללמוד"
"גם אצל החסידים יש תלמידים חכמים שממשיכים ללמוד כמה שנים, אבל כשהם מגיעים לגיל 30 ומגיעים האתגרים של החיים, הם עוזבים את הלימודים כדי לפרנס. זה לא שהם עושים קריירה והרבה כסף, כן? נגיד הולכים לעבוד במשמרות במאפייה, או בחנות, או ללמד. אבל עובדים.
"אבל אצל הליטאים לימוד התורה הוא הערך המרכזי שכל החיים מסתובבים סביבו. הילדות שלי נמצאות במסגרות של ליטאים, והילדות המעטות שאבא שלהן עובד הן ילדות של חסידים, כמונו. הליטאים רגילים לחיות בדוחק. אין חו"ל, אין מכונית, אין בילויים, גם האוכל לא מאוד מגוון. האמהות מחונכות מגיל אפס לזה שהן יתחתנו עם תלמיד חכם.
"הן יכולות לעבוד בהייטק, בתפקיד ניהולי, במשרה מכניסה ומאתגרת – אבל בסוף המשמעות של מה שהן עושות זה לפרנס את הבעל כדי שילמד. זה בילט אין אצלם. זה הדבר האחרון שהם יוותרו עליו".
יש מקורות יהודיים רבים שקובעים שאדם צריך לפרנס את עצמו. רבן גמליאל אמר במסכת אבות במשנה "יפה תורה עם דרך ארץ. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון". כאישה חרדית ממשפחה שבה הגברים עובדים, אורח החיים של האברכים נראה לך דבר נכון?
"לימוד תורה זה ערך אדיר. בקורונה, כשהילדות הפסידו שיעור חשבון אמרתי, נו, מילא, ילמדו ביום אחר. כשהבנים הפסידו שיעור תורה, זה היה כאב גדול, על כל שיעור. ואני פמיניסטית לאללה. לימודי תורה זה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב.
"אני מעריכה את לומדי התורה, ולא אוהבת את איך שמתייחסים אליהם בעולם החילוני. הם לא בטלנים, לא בליינים, הם עובדים קשה מאוד בלימודים שלהם, יומם ולילה, וחיים בעצמם בדלות. אבל בסוף צריך את האיזון. צריך לקבוע זמנים לתורה ולהיות אחראים, ולחשוב איך עושים את זה גם וגם כדי לא להיות לנטל על המשפחה ועל החברה כולה.
"אני מעריכה את לומדי התורה. הם לא בטלנים, עובדים קשה בלימודים וחיים בדלות. אבל בסוף צריך איזון. צריך לקבוע זמנים לתורה ולהיות אחראים, ולעשות גם וגם כדי לא להיות לנטל על המשפחה ועל החברה כולה"
אז אני לא נגד היוזמות לעודד יציאה לעבודה, אבל הייתי שמחה לראות יוזמות חכמות יותר שמבוססות על הבנה טובה יותר של החברה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו