אי אפשר להימלט מהמסקנה ששר המשפטים יריב לוין מבקש לתקוע אצבע בעין של מערכת המשפט ושל כל מי שהמערכת הזו יקרה לו. הדוגמה המובהקת לכך היא יוזמתו "לבטל בחקיקה" את עקרון הסניוריטי, שלפיו מתמנים נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם.
בהתאם לחלק זה של תוכניתו, המשתלבת היטב ביתר רכיבי היוזמה להרס מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית, לא זו בלבד שניתן יהיה למנות שופט אחר לנשיא, ולא בהכרח את השופט הוותיק ביותר, אלא שניתן יהיה להצניח לנשיאות העליון שופט חדש, שלא צבר ולו יום אחד של ותק שיפוטי בעליון. נשיא מן החוץ.
לא זו בלבד שניתן יהיה למנות שופט אחר לנשיא, ולא בהכרח את השופט הוותיק ביותר, אלא שניתן יהיה להצניח לנשיאות העליון שופט חדש, שלא צבר ולו יום אחד של ותק שיפוטי בעליון. נשיא מן החוץ
תוכניתו של לוין לשנות, בזמן הקרוב ביותר, לא רק את הרכב הוועדה לבחירת שופטים אלא גם את האופן שבו מתמנה נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא (או "סגן הנשיא", בלשונו המקטינה של לוין), פורסמה לראשונה שלשום (שלישי) בחדשות 13.
לוין מקדם חוק: מינוי נשיא מבחוץ לבית המשפט העליון
לדיווח המלא – https://t.co/vVSKavjlNV@baruchikra pic.twitter.com/PwvJGC1Wyw
— חדשות 13 (@newsisrael13) January 10, 2023
אמש (רביעי) כבר הפיץ שר המשפטים שני תזכירי חוק, האחד לתיקון חוק יסוד השפיטה והשני לתיקון חוק בתי המשפט, הכוללים את רוב היוזמות שאותן הוא מכנה "שלב ראשון ברפורמה":
- שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באופן שיעניק לנציגי הקואליציה רוב מוחלט בה;
- העברת הליך השימוע למועמדים לבית המשפט העליון מהוועדה לבחירת שופטים אל ועדת החוקה בכנסת;
- פסקת התגברות הקובעת כי הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ ברוב של 61 ח"כים;
- ביטול עילת הסבירות במשפט המנהלי, כך שאף בית משפט לא יוכל לבטל אקט שלטוני בשל היותו נגוע באי סבירות קיצונית.
המסקנה שלפיה לוין מבקש להתעמר במכוון במערכת המשפט, עולה כאמור מתוך יוזמתו לעגן בחקיקה את ביטול הסניוריטי. למעשה, כלל אין צורך בתיקון חקיקה שכזה. כיום קובע סעיף 8 לחוק בתי המשפט כי "נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו (…) מקרב שופטי בית המשפט העליון".
לוין החליט למקם את ההסדר החדש לא בחוק בתי המשפט, אלא בחוק יסוד השפיטה – וזאת כדי לחסן אותו מפני התערבות שיפוטית, שהרי חלק מתוכניתו הגדולה היא לקבוע שבית המשפט יהיה מנוע באופן מוחלט מלקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. כך קובעת הצעת חוק היסוד של לוין:
"נשיא וסגן נשיא של בית המשפט העליון יתמנו לתקופת כהונה חד פעמית בת שש שנים, באותה הדרך שבה מתמנים שופטים של בית המשפט העליון, בין אם כיהנו תחילה כשופטים של בית המשפט העליון ובין אם לא, והם יכהנו גם כשופטים של בית המשפט העליון".
אלא שכאמור, החקיקה הזו כלל אינה נדרשת. עקרון הסניוריטי ממילא אינו מעוגן כיום בשום הוראה חוקית מחייבת. מדובר בסך הכול בנוהג שהתקבע לאורך 75 שנות קיומה של המדינה: בעת שנשיא העליון מגיע לגיל פרישה, מתכנסת הוועדה לבחירת שופטים ובוחרת את השופט הוותיק ביותר לנשיא הבא.
מאחר שהכלל הזה מקובל על כל שופטי העליון לדורותיהם, לא מתעוררות מחלוקות או נוצרים "קמפיינים" שבמסגרתם שופטים מתחרים על הזכות להתמנות לנשיא. כנראה שהשיטה הזו, שבה הכול עובד חלק, מפריעה לשר המשפטים.
גם את החלק השני של ביטול הסניוריטי, שעניינו מינוי נשיא לעליון לא מקרב השופטים המכהנים, אלא כמועמד חיצוני המתמנה לעליון ולנשיאות העליון בו ביום, אפשר היה לייצר בלא שינויי חקיקה.
אמנם בחוק בתי המשפט כתוב כיום במפורש כי הנשיא והמשנה יתמנו "מקרב שופטי בית המשפט העליון", ואולם הוועדה לבחירת שופטים רשאית למנות מועמדים חדשים לשופטים בעליון, ומייד בסמוך לכך, כאשר הם כבר נחשבים לחלק משופטי העליון, למנות אחד מהם לנשיא.
אך לוין מתעקש לא רק לשבור את כלל הסניוריטי אלא לקבע את השבירה הזו בחוק יסוד, בשל הדחף שלו לנתץ את הקיים. זוהי איננה רפורמה שבאה לתקן משהו, אלא הפיכה משטרית שתכליתה הרס המערכת המשפטית.
לוין מתעקש לא רק לשבור את כלל הסניוריטי אלא לקבע את השבירה הזו בחוק יסוד, בשל הדחף שלו לנתץ את הקיים. זוהי איננה רפורמה שבאה לתקן משהו, אלא הפיכה משטרית שתכליתה הרס המערכת המשפטית
תומכיו של לוין שבים ומזכירים כי בארצות הברית מוכרת האפשרות למנות לבית המשפט העליון נשיא שלא מקרב שופטיו המכהנים. אך מעבר לאזכור הדוגמה הזו – מה התועלת בהצנחת נשיא מן החוץ לבית המשפט העליון ולמערכת המשפט כולה? אין שום יתרון בכך שנשיא העליון יהיה שופט בן-יומו בעליון, עם אפס ניסיון שיפוטי בעליון (במקרה ששופט מחוזי יקודם למשרה זו) או בכלל (במקרה שמשפטן שכלל לא כיהן כשופט יתמנה).
קשה גם להניח ששופטי העליון יסכימו לכהן תחת נשיא החסר כל מושג, ולו בסיסי, בעבודת בית המשפט העליון והנהגת המערכת המשפטית. ביטול הסניוריטי, ועוד באופן הבהול שבו פועל לוין, יביא בסבירות גבוהה להתפטרות המונית במערכת המשפט – של שופטי עליון ושופטים נוספים בכל הערכאות.
השר יריב לוין "נחוש לקדם את הרפורמה": "שום איום לא ירתיע אותי".צפו בדברים המלאים של שר המשפטים, היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית.יריב לוין – Yariv Levin BBenjamin Netanyahu – בנימין נתניהוההציונות הדתיתששמחה רוטמן – Simcha Rothmanממפלגת הליכודממשרד המשפטים
Posted by ערוץ כנסת on Wednesday, January 11, 2023
השר יריב לוין "נחוש לקדם את הרפורמה" – דבריו המלאים בוועדת החוקה של הכנסת, 11 בינואר 2023 (וידיאו: ערוץ הכנסת)
אולי גם זו בשורה טובה לדעת שר המשפטים, שבמקום שבו אחרים רואים התפוררות של מערכת ציבורית חיונית, הוא רואה הזדמנות למנות מקורבים נוספים.
ניסוח תוקפני וילדותי
הפרק בהצעת חוק היסוד של לוין הקרוי "פסקת ההתגברות", מלא פרטים הנראים כמעין סבך או מבוך בירוקרטי בתווך שבין בית המשפט העליון לבין הכנסת.
מטרתם של הסיבוכים הללו לטשטש את התמונה: הסמכות הניתנת במפורש לבית המשפט העליון לפסול חקיקה של הכנסת היא סמכות תיאורטית, שלא לומר בדיונית, נוכח התנאים וההגבלות המתלווים אליה; בעוד שסמכותה של הכנסת לחוקק מחדש את אותו חוק שנפסל בבג"ץ, היא קלה לביצוע עד כדי גיחוך.
הסמכות הניתנת במפורש לבית המשפט העליון לפסול חקיקה של הכנסת היא סמכות תיאורטית, שלא לומר בדיונית; בעוד שסמכותה של הכנסת לחוקק מחדש את אותו חוק שנפסל בבג"ץ, היא קלה לביצוע
המשמעות היא שגם אם יתקיימו הנסיבות הנדירות שיאפשרו לבג"ץ לפסול חוק הפוגע באופן מהותי בזכויות האדם החוקתיות, הכנסת תוכל להתגבר על הפסיקה בקלות, ולהפוך את המאמץ השיפוטי לברכה לבטלה.
לוין מציע שתוענק חסינות הרמטית לחוקי יסוד. פירוש הדבר שכל הצעת חוק, שהכנסת תצמיד לו את המילה "יסוד" בכותרת, יהיה פטור משמירה אפילו על זכויות היסוד הבסיסיות ביותר. חוקים רגילים יוכל העליון לפסול, רק אם יישב בהרכב מלא של 15 שופטים ורק אם יושג רוב של 80 אחוז מהשופטים – דהיינו 12 מתוך ה-15.
לוין הוסיף הוראה להצעתו, שלפיה פסק דין המבטל חוק לא ייחשב תקדים ביחס לתוקפו של חוק אחר. זו הוראה משונה: הרי ממילא העליון אינו כבול לתקדימיו, אך הוא רשאי להתבסס על עקרונות, תובנות וחוכמות שנטבעו בפסיקה לאורך השנים. לוין מעוניין שימציאו את הגלגל בכל פעם מחדש.
לוין הוסיף הוראה להצעתו, שלפיה פסק דין המבטל חוק לא ייחשב תקדים ביחס לתוקפו של חוק אחר. זו הוראה משונה: הרי ממילא העליון אינו כבול לתקדימיו. אך לוין מעוניין שימציאו את הגלגל בכל פעם מחדש
הכנסת תהיה רשאית, עם זאת, לחוקק מחדש ברוב קליל של 61 ח"כים חוק זהה לחוק שבוטל על ידי בג"ץ. חוק כזה, שהכנסת חוקקה מחדש, יעמוד בתוקף למשך ארבע שנים או עד תום שנה מתחילת כהונתה של הכנסת שאחרי זו שחוקקה את החוק המתגבר. אם גם הכנסת הבאה שבה וחוקקה את אותו חוק – הוא יהפוך לחוק קבוע ויזכה לחסינות מפני ביטול שיפוטי. ההצעה הזו פוגעת בשיקול הדעת השיפוטי ומתעלמת מנסיבות חיצוניות שעשויות להשתנות לאורך זמן.
ועוד כוללת הצעתו של לוין, כצפוי, גם סעיף המבטל את עילת הסבירות במשפט המיהלי. בהתאם להצעה, "לא יפסול בית משפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, החלטה של הממשלה, שר משריה, רשות הנתונה לאחריותם או כל מי שפועל מטעמם על יסוד מידת סבירותה, תהא אשר תהא לטעמו".
המילים האחרונות, המנוסחות באופן תוקפני וילדותי, מעידות על כך שלוין לא זכה לסיוע של איש מאנשי ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לשם ניסוח הצעותיו.
למעשה, הצעות החוק הללו המתהדרות בכותרת "תזכיר חוק" כלל לא פורסמו באתר התזכירים הממשלתי, ואופן פרסומן סותר את ההוראות הקבועות בתקנון הממשלה. שר המשפטים ככל הנראה אינו מעוניין בהערות מן הציבור באמצעות פרסום תזכירי החוק הללו מבעוד מועד בדרך המקובלת. הוא אינו מעוניין לפרסמן כהצעות חוק ממשלתיות, תוך היעזרות במשרד המשפטים שעליו הוא ממונה.
הצעות החוק הללו המתהדרות בכותרת "תזכיר חוק" כלל לא פורסמו באתר התזכירים הממשלתי, ואופן פרסומן סותר את ההוראות הקבועות בתקנון הממשלה
לוין פועל כגנב בלילה במסלול העוקף את המנגנונים הממלכתיים, כדי שלא יצטרך להיתקל בהתנגדות. זוהי דרך פעולה בלתי ראויה גם כשמדובר בהצעות חוק קטנות ושוליות. היא הופכת לפשע בחסות השררה השלטונית, כשמדובר בהצעות חוק שמשמעותן הפיכה משטרית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם