לקראת סיום שנת 2022 פרסמו מדד P&S, כי בניגוד למדינות אחרות בהן יש התקדמות לשוויון מגדרי בעמדות המפתח, במדינת ישראל חלה ירידה במספר המנכ"ליות, והיא נמצאת בין 15 המדינות עם הכי פחות מנכ"ליות בתאגידים הגדולים. עוד הוסיפו במדד שבקצב הזה כדי להגיע ל-50% מנכ"ליות בישראל ייקח 111 שנים, האם זה העתיד שנרצה להבטיח לבנות והנכדות שלנו?

בישראל חלה ירידה במספר המנכ"ליות והיא נמצאת בין 15 המדינות עם הכי פחות מנכ"ליות בתאגידים הגדולים. עפ"י מדד P&S, בקצב הזה ייקח 111 שנים להגיע ל-50% מנכ"ליות בישראל

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כל זה קורה כאשר לראשונה בישראל מספר חברות הכנסת יורד מ-43 ל-29 ח"כיות. ומספר השרות יורד מ-9 שרות בממשלה הקודמת ל-2 בממשלה הקרובה.

אלו נתונים שישפיעו קשות על כל אישה בישראל, יש לנשים בכנסת פחות נציגות, לאורך ההיסטוריה הפוליטית היחידות שקידמו חקיקה ותקציבים למען שוויון הן נשים. בכנסת הקרובה תהיינה פחות נשים, והמשמעות היא פחות חקיקה ופחות תקציבים לשוויון וזכויות נשים.

לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל ניתן למצוא נשים בהובלה הפוליטית והכלכלית. מקימי המדינה ובכללם דוד בן גוריון ראו את ערך השוויון כערך עליון. בשנת 1948, ערב הקמת המדינה, הודיע בן גוריון כי הוא לא מקים ממשלה בלי נשים.

דמיינו מה היה קורה לו בן גוריון היה מתעקש על 50% נשים בממשלה הראשונה. איך הייתה נראית ההיסטוריה של מדינת ישראל עם 50% שרות בממשלה. איך הייתה נראית הכלכלה הישראלית לו בעמדות המפתח היו 50% מנכ"ליות.

בשביל לעשות את השינוי נצטרך להתחיל לדמיין עולם שיש בו 50:50 גברים ונשים בעמדות המפתח. ולאחר שנדמיין את העתיד השוויוני יותר נצטרך לראות מה צריך לקרות כדי לחבר את החזון למציאות. מה אנחנו נצטרך לעשות כדי להבטיח עולם שוויוני יותר לבנות והנכדות שלנו.

אלו נתונים שישפיעו קשות על כל אישה בישראל. יש לנשים בכנסת פחות נציגות, ולאורך ההיסטוריה הפוליטית היחידות שקידמו חקיקה ותקציבים למען שוויון הן נשים

נתונים אלו של ירידה במספר הנשים בעמדות מפתח ומוקדי קבלת ההחלטות בישראל הפוליטי והכלכלי הופך ליותר מפתיע לאור אינפלציית התוכניות בעשור האחרון.

במשרדי הממשלה וכן בחברות הגדולות במשק קמו הכשרות לנשים לתפקידי ניהול, נפתחו קבוצות הנחיה ותוכניות מנטורינג, בתי ספר לפוליטיקאיות, לדירקטוריות, למנכ"ליות. אלפי בוגרות של התוכניות האלו עברו הכשרה, ועדיין הדאטה מראה ירידה.

ערב שנת 2023 זו הזדמנות טובה לעצור ולשאול מדוע תוכניות אלו לא  הביאו אותנו אל המטרה ואולי אפילו עשו את המהלך ההפוך.

גולדה מאיר לא הייתה בשום תוכנית לקידום נשים לפוליטיקה

נחזור רגע ל-1948, בן גוריון מקים ממשלה ומצהיר שחייבות להיות שם נשים. אל הממשלה נכנסת גולדה מאיר, אישה עם רזומה של עשייה. היא השרה היחידה בממשלה לאורך שלושת העשורים הראשונים.

גולדה מאיר לא הייתה בשום תוכנית לקידום נשים לפוליטיקה או עמדת מפתח. היא הגיעה לשם בזכות כישוריה וגם בגלל שאיש אחד בעמדת מפתח – בן גוריון, ראה ערך בממשלה שיש בה נשים.

בן גוריון הצהיר שבממשלה חייבות להיות נשים. גולדה מאיר לא הייתה בשום תכנית לקידום נשים לפוליטיקה או עמדת מפתח. היא הגיעה לשם בזכות כישוריה ובגלל שאיש אחד בעמדת מפתח ראה ערך בממשלה עם נשים

גם במקומות אחרים ניתן לראות, שכאשר מי שנמצא בעמדת המפתח מקבל החלטה לקדם שוויון – השוויון קורה. בשנת 2020 הקים פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, וועדה לקידום שוויון מגדרי. בפתיחת 2022 הודיעו בטכניון על 7 דיקניות. לדברי פרופ' סיון, "ההישג שבכהונתן של שבע דיקניות בעת ובעונה אחת בולט כשמתחשבים במיעוט היחסי של נשים במקצועות ההנדסה, המדע והמדעים המדויקים בארץ ובעולם. דיקניות אלה יהוו השראה ומודל לחיקוי לצעירות השואפות לקריירה באותם תחומים".

השינוי קורה במקומות שבהם מי שנמצאים בעמדות המפתח מקבלים החלטה כי שוויון מגדרי הוא ערך עבורם ועבור המוסד או החברה אותה הם מנהלים.

במשרדי הממשלה היוצאת כיהנו 13 מנכ"ליות, זה מספר שיא בשנותיה של מדינת ישראל. זה קרה גם כי מי שהובילו את המשרדים ראו את השוויון המגדרי כערך. ראש הממשלה יאיר לפיד מינה לראשונה את נעמה שולץ למנכ"לית משרד ראש הממשלה. היא לא הייתה צריכה הכשרה מיוחדת בשל היותה אישה, אבל נכנסה לתפקיד בגלל ראש ממשלה אחד שקיבל החלטה לקדם שוויון.

הדרך לשוויון מגדרי לא עוברת בהכשרות לנשים, נשים מוכשרות כמו גברים, מי יותר, מי פחות – זה לא קשור למגדר.

הדרך לשוויון עוברת בשותפות בין גברים ונשים לשוויון מגדרי.

הדרך לשוויון מגדרי לא עוברת בהכשרות לנשים, נשים מוכשרות כמו גברים, מי יותר, מי פחות – זה לא קשור למגדר. הדרך לשוויון עוברת בשותפות בין גברים ונשים לשוויון מגדרי

הדרך לשוויון תלויה במי שנמצא בעמדות מפתח. בשנת 2022 במדינת ישראל – בעיקר גברים נמצאים בעמדות מפתח ולכן השינוי יקרה כשהם יהפכו את השוויון המגדרי לערך עליון עבורם, וככה הם יוכלו להבטיח לבנות והנכדות שלהם ושלנו – עתיד טוב יותר.

יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 מבית מרכזים לצדק חברתי, המקדם שותפות ושוויון מגדרי. אקטיביסטית ירושלמית. מרצה ומנחה לקידום שוויון מגדרי בחברות וארגונים.