היציאה של חיילים דתיים מטקס צבאי שבו שרו נשים הוצגה שוב כאירוע נקודתי, תוצאה של רגישות אישית או קונפליקט ערכי. אבל מי שמתעקש לראות בזה "עוד ויכוח קטן" מפספס את התמונה הרחבה: לא מדובר בשירה, אלא במאבק מתמשך על עצם שירותן של נשים בצה"ל ועל דמותו של הצבא כולו.
יעיד על כך מי שקפץ ראשון לעודד את התופעה – ח"כ אבי מעוז, שיצא בהצהרה "מישהו עוד חושב שצה"ל ערוך לגייס חרדים?"
יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 מבית מרכזים לצדק חברתי, המקדם שותפות ושוויון מגדרי. אקטיביסטית ירושלמית. מרצה ומנחה לקידום שוויון מגדרי בחברות וארגונים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אולי קצת נסחפת? הנתונים מראים שהצלחתן במיוחד בגיוס נשים אפילו בנושא שהרבנות פסק איסור חמור- גיוס בנות דתיות, אתם הבאתם יותר מאלף בשנה החולפת לכור ההיתוך שלכן. כן, בשם השוויון אתם הופכים... המשך קריאה
אולי קצת נסחפת? הנתונים מראים שהצלחתן במיוחד בגיוס נשים אפילו בנושא שהרבנות פסק איסור חמור- גיוס בנות דתיות, אתם הבאתם יותר מאלף בשנה החולפת לכור ההיתוך שלכן. כן, בשם השוויון אתם הופכים נשים עדינות שאמורות להיות אמהות ללוחמות עם כל הקשיחות וחוסר הנשיות המשתמעת מכך. וכשקמים חיילים ואומרים- נשים בנמ"ר זה אולי פיקוח נפש אבל נשים שרות בפני גברים זה ממש לא, אתן צווחות שזה הדרה. די נמאס מהפמיניזם השתלטנית שלכן
זה פשוט עוד תסמין למחלה הקשה שהגוף הזה, מדינת ישראל (לשעבר. בשורש המילה 'מדינה' נמצאת המילה 'דין'. חוק. ופה הממשלה קוראת להפר את החוק), לוקה בה. מחלה ממארת וסופנית.
השיר "בואי אמא" הפך לאחד מסמלי המאבק להחזרת החטופים, גם ההפגנות להפסקת המלחמה מלווה בקול האימהות לחיילים בהובלת התנועה המפעימה "אמא ערה", ואני רוצה לשאול, איפה אבא, הוא ער או ישן?
בישראל של המלחמה המתמשכת, האימהות הן אלו ששוב ושוב נדרשות לשאת את קול המצפון ולכוון את המצפן. בכל עצרת להחזרת החטופים נשמע את זעקת האימהות. אך קשה להתעלם מהשאלה היכן האבות.
יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 מבית מרכזים לצדק חברתי, המקדם שותפות ושוויון מגדרי. אקטיביסטית ירושלמית. מרצה ומנחה לקידום שוויון מגדרי בחברות וארגונים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לקראת סיום שנת 2022 פרסמו מדד P&S, כי בניגוד למדינות אחרות בהן יש התקדמות לשוויון מגדרי בעמדות המפתח, במדינת ישראל חלה ירידה במספר המנכ"ליות, והיא נמצאת בין 15 המדינות עם הכי פחות מנכ"ליות בתאגידים הגדולים. עוד הוסיפו במדד שבקצב הזה כדי להגיע ל-50% מנכ"ליות בישראל ייקח 111 שנים, האם זה העתיד שנרצה להבטיח לבנות והנכדות שלנו?
בישראל חלה ירידה במספר המנכ"ליות והיא נמצאת בין 15 המדינות עם הכי פחות מנכ"ליות בתאגידים הגדולים. עפ"י מדד P&S, בקצב הזה ייקח 111 שנים להגיע ל-50% מנכ"ליות בישראל
יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 מבית מרכזים לצדק חברתי, המקדם שותפות ושוויון מגדרי. אקטיביסטית ירושלמית. מרצה ומנחה לקידום שוויון מגדרי בחברות וארגונים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
כגבר הראשון ששימש כממונה על השוויון המגדרי במגזר הציבורי, אני מסכים עם כל מילה. אנחנו הגברים חייבים להיות חלק מהתהליך! אם לא נהיה שותפים מלאים לא יתקיים שוויון מגדרי אמיתי.
לו הבחירות לכנסת היו נערכות כעת, מפלגותיהם של גדי איזנקוט, נפתלי בנט, יאיר גולן, אביגדור ליברמן, חילי טרופר ויועז הנדל היו משיגות יחד 60 מנדטים, בעוד שמחנהו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מקבל 49 מנדטים מנדטים, כך נמצא בסקר שפורסם הערב בחדשות 13.
יתר המפלגות, חד"ש־תע"ל ורע"ם, גרפו בסקר זה 11 מנדטים.
בסקר שנערך בחדשות 13 בשבוע שעבר קיבלו יחד רשימותיהם של איזנקוט, בנט, ליברמן, גולן, טרופר והנדל 61 מנדטים, מנדט אחד יותר מכפי שקיבלו הערב, ואילו הליכוד, ש"ס, עוצמה יהודית, יהדות התורה והציונות הדתית השיגו 50 מנדטים. חד"ש־תע"ל ורע"ם גרפו יחדיו תשעה מנדטים.
"בית ציוני – המילואימניקים", רשימתם של טרופר והנדל, קיבלה זה שבוע שני ארבעה מנדטים ועברה את אחוז החסימה.
בל"ד קיבלה הערב 1.9% מקולות הבוחרים, וכחול לבן לבן – 1%. שתי הרשימות לא עברו את אחוז החסימה שעומד על 3.25%.
ישראל מעריכה שאיראן העבירה לאתר הר המכוש חלק מ־440 הקילוגרמים של האורניום המועשר ברמה גבוהה שברשותה, לאחר מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן ביוני 2025, כך דווח בסי־אן־אן.
"וול סטריט ג'ורנל" דיווח מוקדם יותר היום כי ישראל מעריכה שאיראן העבירה לאתר גם אלפי צנטריפוגות מתקדמות.
הר המכוש לא הותקף עד בידי ארצות הברית או ישראל.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טען היום כי ארצות הברית תתקוף את האתר "כנראה בקרוב מאוד".
הנשיא יצחק הרצוג נשא הערב נאום בבית הנשיא בירושלים שבו קרא, על רקע מערכת הבחירות לכנסת, שלא לחצות קווים אדומים.
"אני פונה לנבחרי הציבור, לפעילים ולמתמודדים כולם, מכלל המפלגות ותובע – אל תחצו קווים אדומים! אל תהפכו יריבים לאויבים!", קרא הרצוג בנאומו.
"אני מזכיר למנהיגים כולם את אמרת חז"ל – 'חכמים, היזהרו בדבריכם'. אני קורא לכל עם ישראל, בקול ברור: זִכרו – בחירות אינן מלחמת אזרחים. המחלוקת והביקורת הן נשמת אפינו בדמוקרטיה, אבל השייכות שלנו למקום הזה והאחריות של כולנו למחר המשותף כאן – לילדנו, לנכדנו – קודמות לכל", אמר.
הנשיא התייחס בדבריו לפגישה שקיים החודש עם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית נעם סולברג ועם ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני: "הם הציגו לי איומים שונים על טוהר הבחירות – מבית ומחוץ. אני קורא לכל רשויות החוק לעמוד בנחרצות וביעילות כנגד איומים אלו".
"בעידן הרשתות החברתיות, הסכנות גדולות. על כולנו להיות נבונים, זהירים ואחראיים – בתוכן שאנחנו צורכים, ועל אחת כמה וכמה בתוכן שאנחנו מפיצים", אמר הנשיא בניסיון למנוע הפצה של תוכן פסול.
הרצוג נדרש בנאומו גם לחורבן בתי המקדש: "מחר בערב יחל צום תשעה באב. היום בו חרבו שני בתי המקדש של העם היהודי. יום שמזכיר לנו כבר אלפיים שנה את מחירם של קיטוב, של פילוג ושל שנאה בתוכנו. השנה המסר הזה מקבל משנה תוקף כשאנחנו נכנסים לתקופה של מערכת בחירות".
לאבי ז"ל היה קרוב משפחה רחוק, נדמה לי בן דוד מדרגה שנייה של סבתי מצד משפחת ליפשיץ, בשם אריה (לובה) אליאב. כילד זכורים לי מספר ביקורים של לובה.
הוא ואשתו היו יושבים עם הוריי על הדשא, שותים קפה של עלית או תה של ויסוצקי, מתמודדים בגבורה עם עוגות החנק של אימי ומשוחחים על ענייני דיומא. שניהם היו אנשי מפלגת העבודה. אבל אבי היה "נץ", ולובה היה "יונה". שעות היו מתווכחים ביניהם על הדשא שלנו.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
במשך שנים ארוכות החברה הישראלית נטתה להביט בהישגיה המגדריים בסיפוק מהול בנוסטלגיה. מיתוסים מכוננים כמו חלוצות המחרשות בעלייה השנייה, טייסות הקרב הראשונות בצה"ל, וכמובן בחירתה של גולדה מאיר לראשות הממשלה – קיבעו בתודעה הלאומית דימוי עצמי של מדינה מתקדמת, שוויונית וליברלית.
התחושה הציבורית הרווחת הייתה ששילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות הוא תהליך טבעי וליניארי, קו מגמה קבוע שרק הולך ומטפס ככל שהזמן עובר.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט.
מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.
מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תעודות עריק, מעצרים המוניים ועצרות זעקה בכביש גהה הם לא גזרת גורל אלא תוצאה של חלמאות מחשבתית. מדינת ישראל מנסה לקצור פירות משדה שהיא מעולם לא זרעה. כדי לשנות את המשחק, צריך להפסיק לאיים בכלא ולהתחיל לבנות תשתית וערכים מהעריסה.
עצרת הרבבות בבני ברק, הצעקות המרתוניות של מנהיגי הציבור הספרדי, ויוזמות כמו "תעודת עריק" – כל אלו אינן מפתיעות את מי שמכיר את המרקם החרדי מבפנים. הם בעיקר מעוררים תסכול עמוק.
חלי הולצמן היא חרדית לשעבר ומומחית למדיניות ציבורית ומשפט, המתמחה בסוגיות ביטחון, שירות לאומי וממשל. היא עוסקת בפיתוח מתווי מדיניות ובקידום פתרונות אסטרטגיים לאתגרים לאומיים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הרעיון יפה. הוא היה ישים לפני ארבעים שנה. המצב כרגע הוא. שהממסד החרדי לא מכיר במדינת ישראל. הממסד החרדי בנה לעצמו ארץ דמיונית. כמו בשיר של דני סנדרסון. שם הם חיים. ארץ ישראל בשבילם עונש... המשך קריאה
הרעיון יפה. הוא היה ישים לפני ארבעים שנה. המצב כרגע הוא. שהממסד החרדי לא מכיר במדינת ישראל. הממסד החרדי בנה לעצמו ארץ דמיונית. כמו בשיר של דני סנדרסון. שם הם חיים. ארץ ישראל בשבילם עונש. ומדינת ישראל עונש כפול ומכופל. לנסות להידבר תמיד טוב. בינתיים הם מתנהגים כמו תיירים. אז לתיירים אין זכות להפגין. ותייר צריך לשלם מחיר מלא על השרותים שהוא צורך. ותייר לא צריך להתגייס, וגם לא צריך לעצור אותו. המעצרים לא עוזרים.
זה נכון שגיוס בכח לא מעשי. אבל האדמו״רים ראשי הכתות לא ישתפו פעולה עם שום דבר שיגרע מהכח שלהם ועלול לשחרר את הציבור השבוי שבידם. לכן השיח שהכותבת מציעה לא יקרה, או ישמש רק למשוך זמן כפי... המשך קריאה
זה נכון שגיוס בכח לא מעשי. אבל האדמו"רים ראשי הכתות לא ישתפו פעולה עם שום דבר שיגרע מהכח שלהם ועלול לשחרר את הציבור השבוי שבידם. לכן השיח שהכותבת מציעה לא יקרה, או ישמש רק למשוך זמן כפי שהם תמיד עושים.
מה שצריך לעשות זה לפתוח את כל הדלתות והחלונות דרכם הציבור הזה יוכל לברוח החוצה. כצעד ראשון הפסקת כל המימון למערכת החינוך הפרטית החרדית ולהקשות עליה כמה שיותר עד שהיא תהפוך ליקרה להחריד. אף חרדי לא יוכל לממן את כל 15 הילדים שלו במערכת כזו. במקביל לפתוח להם בתי ספר ממלכתיים עם התאמות לחרדים. שם ילמדו גם מה זו ציונות , דמוקרטיה, וליב"ה.
את כל מי שלא התגייס עד עכשיו לפתור מייד מגיוס וגם מהתייצבות בישיבה. 0 מימון מהמדינה, שיהיו חופשיים לעבוד. במקביל לבטל את כל משרות רבני ערים, משגיחי כשרות, הנחות בארנונה, מעונות יום ושאר דברים שהומצאו עבור חרדים.
בלי המימון של המדינה אין לחברה החרדית קיום כלכלי. לצעיר חרדי בן 18 הגיוס יתחיל להראות כמו עסקה משתלמת לעתידו גם בלי הציונות.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואולי קצת נסחפת? הנתונים מראים שהצלחתן במיוחד בגיוס נשים אפילו בנושא שהרבנות פסק איסור חמור- גיוס בנות דתיות, אתם הבאתם יותר מאלף בשנה החולפת לכור ההיתוך שלכן. כן, בשם השוויון אתם הופכים נשים עדינות שאמורות להיות אמהות ללוחמות עם כל הקשיחות וחוסר הנשיות המשתמעת מכך. וכשקמים חיילים ואומרים- נשים בנמ"ר זה אולי פיקוח נפש אבל נשים שרות בפני גברים זה ממש לא, אתן צווחות שזה הדרה. די נמאס מהפמיניזם השתלטנית שלכן