1
ההודעה החגיגית שיצאה מלשכת שר הבריאות הייתה מעוררת אופטימיות. אריה דרעי נפגש עם גורמי המקצוע הבכירים במשרד כדי לדון איתם בכוונה לבטל את המס על השתייה המתוקה, והודעת הסיכום של הפגישה נפתחה במשפט:
"שר הבריאות הביע את ההכרה בנזק שגורם הסוכר לבריאות הציבור, הן בהשמנה והן במחלת הסוכרת, והביע את מחויבותו להמשך המאבק לקידום אורח חיים בריא".
באוזניו של האזרח התמים, זה נשמע כמו הודעה על ביטול הביטול של הקנס.
אז זהו, שלא. המשך ההודעה כלל ארבעה צעדים שהשר הורה ליישם במהירות, ביניהם "תיקוף וייצור בסיס נתונים" ו"בחינה של צעדים רגולטורים נוספים". רק דבר אחד לא היה שם: התייחסות למס על המשקאות הממותקים.
או במילים אחרות: הפוליטיקאי הממולח דרעי זימן את בכירי אנשי המקצוע כדי להציג מראית עין של היוועצות והתדיינות (אנשים שנכחו בישיבה מספרים שהוא היה נחמד וקשוב), אבל מייד אחר כך הבהיר שאין לו שום כוונה להפסיק את תהליך ביטול המס ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם במהירות.
אז מה אם כל הרופאים ואנשי המקצוע סבורים שזו טעות איומה שתעלה בחיי אדם? דרעי וסמוטריץ' יודעים יותר טוב, והם כידוע באו למשול.
"אם דרעי היה רציני, הוא היה יכול לקחת את הצעת החוק שיזמנו ב-2018 ולהעביר אותה מייד", אומר פרופ' חגי לוין מאיגוד רופאי בריאות הציבור. לוין מדבר על הצעת חוק פשוטה וברורה שאוסרת על פרסום מזון מזיק, בדיוק כמו סיגריות.
ההצעה, אגב, הוגשה בשעתו על ידי חברי הכנסת יעקב מרגי מש"ס – כיום שר הרווחה – ודוד ביטן מהליכוד. אם דרעי כל כך מעוניין לקדם מזון בריא אבל לא באמצעות מיסוי שפוגע לכאורה בכיסו של הציבור – זו הדרך. בינתיים הוא לא צועד בה.
מדובר ברגע עצוב ומביש במיוחד עבור הדרג הניהולי והמקצועי במשרד הבריאות. משה בר סימן טוב, המנכ"ל הנכנס שנכח בישיבה, הוביל בשעתו את מהלך סימון מוצרי המזון המזיקים והביע לא פעם תמיכה נלהבת בהטלת מס על המשקאות הממותקים כדי להגן על הציבור והילדים מנזקיהם.
והנה, בר סימן טוב – שביקש מדרעי וקיבל אישור לשכר חריג של 90 אלף שקל בחודש – שותק ולא עושה דבר בשעה שהשר שלו מוביל את ביטול המס. או כמו שאומר בכיר בתחום הבריאות, "ברסי מילא פיו קולה".
והנה, בר סימן טוב – שביקש מדרעי וקיבל אישור לשכר חריג של 90 אלף שקל בחודש – שותק ולא עושה דבר בשעה שהשר שלו מוביל את ביטול המס. או כמו שאומר בכיר בתחום הבריאות, "ברסי מילא פיו קולה"
פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות שמובילה בשנים האחרונות מדיניות נחושה של מאבק במזון מזיק, שוהה בחופשה משפחתית בחו"ל ונעדרה מהישיבה. לד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, כנראה אין מה לומר לציבור בעניין כה קריטי. היחיד שקולו נשמע הוא השר.
בתקופה האחרונה מרבים לדבר על החלשת שומרי הסף בתחומי המשפט, הכלכלה והמאבק בשחיתות. מתברר שמצבם של שומרי הסף בתחום הבריאות לא טוב יותר, וזה יעלה לנו בבריאות.
2
ארבעה ימים אחרי פרוץ המשבר התורן סביב עבודות הרכבת בשבת, עלה לכאורה עשן לבן מהחדר בו התכנסו שרת התחבורה מירי רגב, סגנה אורי מקלב ומנכ"ל רכבת ישראל מיכה מייקסנר. "חלק מהעבודות יועברו מסוף השבוע ללילות של ימי החול", הייתה לשון ההודעה הרשמית. כך נראה סולם שבו יורד מישהו שמלכתחילה לא היה לו שום חשק לטפס עליו.
אין יותר ישראבלוף מהמשברים המדומים הללו. כל המעורבים משחקים בחוסר חשק תפקידים שנכתבו עבורם מראש, ולא מאמינים לאף מילה שיוצאת מפיהם שלהם.
אין יותר ישראבלוף מהמשברים המדומים הללו. כל המעורבים משחקים בחוסר חשק תפקידים שנכתבו עבורם מראש, ולא מאמינים לאף מילה שיוצאת מפיהם שלהם
שר השיכון יצחק גולדקנופף יצא למתקפה כי ברשתות החברתיות רצו תמונות שלכאורה חייבו אותו להגיב. כאילו שהחרדים צריכים את טוויטר או פייסבוק כדי לדעת מה קורה בשבתות על המסילות ברחבי הארץ.
הם יודעים, הם מקפידים להביט לצד השני, אבל כשדוחפים להם את התמונות מול הפרצוף ("פותחים להם את העיניים עם פלאייר", כהגדרתו הלא עדינה של אחד המעורבים) – הם כבר מתקשים להתעלם.
רכבת ישראל. עבודות בשבת. ממשלת ימין חרדים מלא מלא. הנה לכם צביעות pic.twitter.com/zrGeqvamhU
— טלי בן עובדיה (@talibo8) January 7, 2023
ואחרי גולדקנופף בא מקלב – כי היריבות בין הפלגים הניצים בתוך סיעת יהדות התורה מחייבת אותו להאפיל על יריבו ולהראות מי כאן באמת דואג לשבת המלכה.
מקלב נכנס לתפקיד בהתלהבות מופגנת, ולרגעים היה נדמה שהוא באמת מתכוון לפוצץ את העסק. מצידו השני של השולחן ישבו נזופים אנשי הרכבת, שבפעם המי יודע כמה נדרשו להבחין בין עבודות שהן פיקוח נפש לכאלה שהן סתם עונג שבת, וקיבלו משימה להכין תוכנית לצמצום העבודות בסופ"ש.
ובתווך מירי רגב, לשם שינוי בתפקיד המבוגרת האחראית, שתפקידה להוריד את כולם בשקט מהעץ בלי לתקוע את המדינה בפקק מהגיהינום ובלי שהמשבר הקואליציוני יצא משליטה. מחזה שלם שכולו העמדת פנים, שאין לו דבר וחצי דבר עם טובת הציבור או התחבורה הציבורית, ובאופן אירוני הוא גם לא תורם דבר לשמירת השבת.
וכמו שהמחזה פיקטיבי, גם ה"פתרון": הרכבת ממילא מנצלת את הלילות באמצע השבוע לעבודות תשתית. אולי תימצא איזו משימה קטנה או בינונית שניתן להעביר מסוף השבוע לאמצעו, אבל בתמונה הגדולה מעט מאוד ישתנה.
הרכבת ממילא מנצלת את הלילות באמצע השבוע לעבודות תשתית. אולי תימצא איזו משימה קטנה או בינונית שניתן להעביר מסוף השבוע לאמצעו, אבל בתמונה הגדולה מעט מאוד ישתנה
לחרדים אין אומץ להשבית מדינה שלמה או לדחות בשנים פרויקטים של מיליארדים, ולכן עבודות החישמול יימשכו בשבת וכך גם כל עבודה אחרת שלא ניתן לדחוס בין הרכבת האחרונה של הלילה לזו הראשונה של הבוקר.
החרדים יחזרו להסתכל לצד השני ולהעמיד פנים שהם לא רואים, בדיוק כפי שהם מצליחים להתעלם מהעובדה שהאוטובוסים שמשרתים את הציבור החרדי במוצאי שבתות, מתניעים הרבה לפני צאת השבת כדי להגיע לתחילת הקו בזמן.
כדי שהמערך העדין הזה של הסטטוס קוו יחזיק מעמד, צריך לקרות עוד משהו: שהחילונים יתאפקו ויורידו פרופיל. שלא יתקעו אצבע בעין לחרדים ברשתות החברתיות. שהתקשורת – מכל הצדדים – לא תלבה כותרות ודרמות.
כדי שהמערך העדין הזה יחזיק מעמד, צריך לקרות עוד משהו: שהחילונים יתאפקו ויורידו פרופיל. שלא יתקעו אצבע בעין לחרדים ברשתות החברתיות. שהתקשורת לא תלבה כותרות ודרמות
ובכן, לא בטוח שזה אפשרי. ברשתות כל אדם לנפשו, ובאשר לתקשורת – תפקידה הוא לדווח אמת. העיתונאים החילונים ניצבים כאן בפני סתירה מובנית, בין האינטרס שלהם כחילונים לשליחות שלהם כעיתונאים.
"כל מה שאנחנו צריכים זה שקט", אמר השבוע גורם במשרד התחבורה, "שהתקשורת לא תתעסק עם זה ולא תכריח את החרדים להתעסק עם זה. טרקטור שעובד על מסילה בשבת הוא כמו עץ שנופל ביער – אם אף אחד לא מוציא פוש, כאילו זה לא היה".
3
סתם יום של חול בדרום הר חברון, תמונה אחת שמספרת את סיפור המאבק הלא נגמר שקורע את הארץ הזו: מסלול טיול למרגלות ההתנחלות מצפה יאיר, ממנה נשקף נוף מרהיב של מדבר יהודה.
על האבן הראשונה מימין סימון שבילים – שני פסים, אדום ולבן. מצד שמאל – סימון שבילים של שלושה פסים – שני לבנים ואדום בתווך. מה ההבדל ולמה צריך שני סימונים שונים על אותו שביל?
כי כל סימון שייך לעם אחר. שלושה פסים זו שיטת הסימון הישראלית. שני פסים – הפלסטינית.
בשנים האחרונות הפלסטינים סימנו מסלולי טיול רבים בגדה. בדרך כלל מדובר במסלולים שמחברים בין יישובים או אתרים פלסטינים, אבל לפעמים הם חופפים לאלה הישראלים, ואז נוצרת קקופוניה של סימונים שמתחרים על ליבו של המטייל שבסך הכול רצה לנקות קצת את הראש מפוליטיקה.
4
פעמי משיח: אחרי תקופה ארוכה ש"עבדו על זה", במשרד החינוך השיקו אפליקציה שמאפשרת למורים לבחור לקבל תלוש שכר דיגיטלי בלבד.
פעמי משיח: אחרי תקופה ארוכה ש"עבדו על זה", במשרד החינוך השיקו אפליקציה שמאפשרת למורים לבחור לקבל תלוש שכר דיגיטלי בלבד
כל איש חינוך שנמאס לו לראות את ערימות תלושי הנייר שמציפים מדי חודש את חדר המורים ומושלכים היישר לפח, יכול לציין שהוא מעוניין בגרסה הדיגיטלית בלבד ולצמצם את בזבוז הנייר והאנרגיה.
כשמדובר באחת ממערכות השכר המסורבלות במשק, הצעד הזה – הגם שנעשה באיחור ניכר – אינו מובן מאליו.
הבעיה: לא ברור כמה מורים יהיו אקטיביים ויטרחו לעשות את המהלך, לא ברור כמה מהם בכלל מודעים לאפשרות הזו, ולא נראה שמשרד החינוך יוצא מגדרו כדי ליידע אותם.
5
לא פחות משמונה עגלי ראמים – כן, ככה קוראים לגורים של מעלה הגירה הגדול עם הקרניים המשוננות – נולדו בשמורת הטבע חי-בר יטבתה בתקופה האחרונה.
מדובר באחד הפרויקטים המעניינים של התערבות בטבע בניסיון להחזיר את הטבע, ובכן, למצבו הטבעי: הראמים נעלמו מנופי ישראל בסוף המאה ה-19, ורק לפני 20 שנה, אחרי שבעמל רב הצליחו להעמיד גרעין רבייה ביטבתה, התחילו להחזיר אותם לטבע.
בשנים האחרונות שחררה רשות הטבע והגנים עשרות ראמים בערבה ובנגב הדרומי. בחי-בר יטבתה חיים כיום כ-120, והאוכלוסייה ממשיכה לגדול במרץ.
בשנים האחרונות שחררה רשות הטבע והגנים עשרות ראמים בערבה ובנגב הדרומי. בחי-בר יטבתה חיים כיום כ-120, והאוכלוסייה ממשיכה לגדול במרץ
העגל יונק בדרך כלל עד גיל חודשיים, וכפי שניתן לראות – בשלבים הראשונים של חייו הוא לא מזכיר את הברייה המאסיבית עם הקרניים העצומות שיגדל להיות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם