הנהלת התחנה המרכזית בת"א הגישה בקשה לרישיון עסק והודיעה לאחרוני האומנים שעוד נותרו בקומה החמישית ששכר הסטודיו שלהם יוכפל ● האומנים תולים את יהבם בעיריית תל אביב, שבוחנת לסבסד מאות חללים בקומה ● גילי גודיאנו, מעצבת תפאורות: "אם העירייה תיכנס – זה יחיה את המקום, אחרת זה יישאר מרכז פשע, זנות וסמים"
האם הממשל של הנשיא ביידן פיצח את קוד ההפעלה של בנימין נתניהו, או "ביבי", כפי שג'ו ביידן התחיל לכנות את ראש ממשלת ישראל עכשיו? ההכרזה מפי נשיא ארצות הברית עצמו על האפשרות לצמצם את אספקת החימושים לצה"ל בזמן מלחמה, פירושה שהאמריקאים הבינו שעם ישראל אי אפשר לדבר בלשון רמזים, או ב-understatement. שבפחות מפנייה בדציבלים של טלי גוטליב – ישראל לא מקשיבה. במילים אחרות – אחרי שאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות הבאות יהיו נגדם – אבל בעיקר נגד "ביבי" עצמו. והוא מבין זאת היטב.
ארה"ב הבינה שבפחות מהדציבלים של גוטליב – ישראל לא מקשיבה. כשבן גביר וסמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות יכוונו נגדם ונגד "ביבי" עצמו – שמבין זאת היטב
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ברקע המתקפה ברפיח והפסקת השיחות בקהיר, מצבנו העגום ברור כשמש: בנימין נתניהו אינו מעוניין בהסדר להשבת החטופים. וכן: היום זה חמאס ברפיח, מחר "חזבאללה", מחרתיים תימן, ובשבוע הבא – איראן, אך העיקר: "אנו במלחמה מתמשכת, ואין זו העת לבחירות!".
בעיתוי כלשהו בהמשך, נתניהו עשוי אולי להיגרר "בדש מעילו" על ידי האמריקאים להסדר שכזה. זאת, בגלל התרבות חללי צה"ל בלחימה וביקורת קשה על כך שתפרוץ בציבור; או "אמברגו" על העברת אמל"ח ספציפי שהטיל בינתיים ג'ו ביידן; או ההכרה המתוכננת ב-21 במאי של מדינות אירופאיות במדינה הפלסטינית, המבעיתה אותו, ודאי כשהוא פוזל לעבר איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ'. אז, הוא יעשה זאת כדוברמן רוטן הנמשך על ידי בעליו ברצועה, או למצער – כמי שכפאו שד, תוך המשך פליטות פה מיליטנטיות כלפי ה"בייס" – "אנו עוד נכה בהם, עד "הניצחון המוחלט".
ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
לא במקרה האתוס של יוון העתיקה בנוי על טרגדיות. האומה היונית, על שלל שבטיה, הייתה בעת העתיקה אומה יצרנית, חזקה וגאה, שבמעבר בין עידן הברונזה לתקופת הברזל ספגה שורה של טרגדיות קשות אשר מוטטו ושלחו אותה לעידן אפל בן מאות שנים.
עידן שלם נדרש ליוון כדי להתאושש, ובעידן הזה שורת הטרגדיות האלו הולידו פסימיות מובנת באתוס ההלני, וגם סגנון ספרותי חדש – הטרגדיה היוונית. עלילה בה הסוף המר מוכתב לגיבוריו כבר בהתחלה.
ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.
האיוולת היא שבמקום שישראל תשתמש בכוחה העודף כדי להשפיע על איזו מין מדינה פלסטינית תקום, היא משתמשת בכוחה לדחיית המועד של מדינה זו. הסוף הוא שישראל תגרר צורחת ובועטת להכרה במדינה פלסטינית הנכפית עליה וללא השפעה על אופייה של מדינה זו.
בנט לעולם לא יודה בזאת , אבל ייעודו ההיסטורי היה לאגף את נתניהו מימין, לנסות לספח את השטחים, להיכשל ואז להישיר מבט אל הימין ולבגוד בו למען טובת המדינה.
אין יותר מי שיעשה זאת בבגידה פוליטית לכן ההיסטוריה תוביל את ישראל למלחמת אזרחים.
בת 89, מוותיקות קיבוץ בארי. אם לארבעה. פונתה לים המלח ומשם לקיבוץ צרעה. אחיה נרצח בניר עוז
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם