עמאן במקום אבו דאבי
ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ לטוס בנסיעתו הראשונה לחוץ לארץ לירדן במקום לאבו דאבי כדי לדון בנושאים בוערים כמו שימור הסטטוס קוו בהר הבית ושמירת הביטחון בגדה המערבית.
הביקור המיוחל לאבו דאבי נדחה בעקבות עלייתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להר הבית בתחילת החודש. בינתיים, למרות מאמצי השר רון דרמר, שטס השבוע לפגישות באיחוד האמיריות – אין תאריך חדש.
זמן קצת לפני טיסת נתניהו הגיע לארץ אורח אמריקאי רם דרג – ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי. הוא דן עם נתניהו במצב הנפיץ באזור. ימים ספורים לאחר מכן נתניהו טס לעמאן וקיים את מה שניתן להגדיר כ"שיחת הרגעה" עם מלך עבדאללה.
ירדן הינה שותפה ותיקה של ישראל, והסכם השלום עימה הוא אבן יסוד בביטחון הגבול המזרחי של ישראל. דבר הפגישה נשמר בסוד, כנראה על מנת למנוע מהאופוזיציה הירדנית אפשרות למחות נגד ביקור נתניהו בממלכה.
ירדן הינה שותפה ותיקה של ישראל, והסכם השלום עימה הוא אבן יסוד בביטחון הגבול המזרחי של ישראל. דבר הפגישה נשמר בסוד, כנראה על מנת למנוע מהאופוזיציה הירדנית אפשרות למחות
אין חמימות רבה ביחסים בין שני האישים שנפגשו בארמון המלוכה בעמאן, אך שניהם מבינים שהם חייבים לעבוד ביחד על מנת למנוע את מה שתואר בדוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS – שפורסם השבוע – כ"סערה מושלמת".
המשבר הכלכלי החריף, היחלשות הרשות הפלסטינית, הפעילות המוגברת של ארגוני הטרור וצעדים פרובוקטיביים של ישראל יוצרים תנאים להתלקחות מסוכנת, שעלולה לזעזע לא רק את ישראל אלא גם את הממלכה ההאשמית הירדנית.
אחרי הפגישה, כל צד פרסם הודעות לתקשורת, שהיו שונות מאוד זו מזו. ההודעה הישראלית דיברה על שיתוף פעולה ויחסים בילטרליים, הצד הירדני הדגיש את המרכזיות של הסטטוס קוו והחשיבות שבשמירתו. האם במסגרת הפגישה החשובה הזאת בין שני האישים – שהיו מעדיפים לבלוע קיפוד במקום לשבת במשך שעה זה עם זה – גובשה אסטרטגיה למניעת האסון? בקרוב נדע.
יום השואה הבינלאומי באיחוד האמירויות
באיחוד האמירויות ציינו השבוע את יום השואה הבינלאומי בפעם השלישית ברציפות. במדינה הערבית הזכירו את הנספים, קיימו דיונים ולמדו על שואת העם היהודי.
הטקס מתקיים מדי שנה במוזיאון התרבויות, אותו מנהל אחמד מנסורי אל־עוביידי, שלפני כמה שנים יזם את "תערוכת השואה" במוזיאון ומאז מקיים דיונים וימי זיכרון – לא רק ב־27 בינואר (יום השואה הבינלאומי) אלא גם ביום הזיכרון לליל הבדולח.
לפני כמה שבועות הכריזה השגרירות האמירתית בוושינגטון שבקרוב תלמידים אמירתיים ילמדו על שואת העם היהודי בבתי הספר, שכן הנושא הזה ייכלל בספרי הלימוד
לפני כמה שבועות הכריזה השגרירות האמירתית בוושינגטון שבקרוב תלמידים אמירתיים ילמדו על שואת העם היהודי בבתי הספר, שכן הנושא הזה ייכלל בספרי הלימוד. בכמה בתי ספר פרטיים במדינה כבר מלמדים על השואה, אך יחד עם זאת, דפדוף בספר האורחים במוזיאון התרבויות מראה שהדרך להבנת הנושא הכואב והמורכב עודנה ארוכה.
כמה ממבקרי התערוכה כתבו דברים בגנותה של מדינת ישראל, אחרים הדגישו את חשיבותה של הסוגיה הפלסטינית. נושא השואה בעולם הערבי נותר עדיין בגדר טאבו.
בחנויות הספרים בבירות הערביות ניתן למצוא בקלות ספרים של מכחישי שואה העוסקים באובססיביות בניסיון להוכיח כי שואת העם היהודי כלל לא התקיימה, או שממדיה היו קטנים בהרבה – בעוד שברשתות החברתיות הערביות לא פעם ניתן להיתקל בתמונות של צלב קרס ובכיתובים כגון "היטלר צדק".
במובן הזה, איחוד האמירויות – שכבר עשתה לעצמה הרגל להיות חלוצה בתחומים רבים – עושה צעד פורץ דרך. אליה מצטרפת גם מרוקו, שגם שם מתחילים ללמוד וללמד על השואה ועל המאמץ של מלך מרוקו להציל כמה שיותר יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. ניסים לא קורים בין לילה – אך בעוד כמה שנים ניתן יהיה להעריך את ההשפעה של לימודי השואה.
בחנויות הספרים בבירות הערביות ניתן למצוא בקלות ספרים של מכחישי שואה העוסקים באובססיביות בניסיון להוכיח כי שואת העם היהודי כלל לא התקיימה, או שממדיה היו קטנים בהרבה
סוריה מאלצת פליטים לממן את פינוי בתיהם ההרוסים
הלחימה הקשה במחנה הפליטים הפלסטיני ירמוכ באזור דמשק הסתיימה כבר לפני כמה שנים אך הרחובות במחנה עדיין מזכירים את זירת הקרב: בתים רבים קרסו במהלך ההפצצות והפכו לבלתי ראויים למגורים, בעוד שמבנים אחרים מנוקדים בחורים.
תושבי המחנה קיבלו השבוע הודעה מפתיעה מהשלטונות הסוריים: הם מתבקשים לפנות את ההריסות של בתיהם במהלך החודש הקרוב, ואם לא יצליחו לעמוד בכך – יצטרכו לשלם קנס גדול. לפני כשנתיים עבודות הפינוי התבצעו ברחובות אחדים בתוך המחנה – וכתבים הובלו לשם כדי להתרשם מהמאמצים של המשטר הסורי לסייע לתושבי המחנה.
אולם, למעשה, מרבית המחנה עדיין נותר כפי שהיה – הרוס ומוזנח. התושבים נותרו חסרי כל והפליטים – שזה עתה חזרו למחנה אחרי שנים במחנות בחו"ל – טוענים שאין להם כל אפשרות לפנות את ההריסות בעצמם. אולם, הם חוששים לתקוף את המשטר הסורי, שמחזיק ברוב השטחים במדינה בסיוע של הכוחות הרוסים והאיראניים.
תושבי המחנה קיבלו השבוע הודעה מפתיעה מהשלטונות הסוריים: הם מתבקשים לפנות את ההריסות של בתיהם במהלך החודש הקרוב. אם לא יפנו – יצטרכו לשלם קנס
נושא היום של הבלוגרים המצרים: הנעליים שלא הנשיא
בזמן שהמטבע המקומי ממשיך להתרסק ומחירי הבגדים, מוצרי המזון והחשמל מזנקים – גם הפותחות בקלפים, המתקשרים וההילרים מעלים מחירים עבור השירותים שהם מספקים.
כך, למשל, מתקשר מצרי בשם דוקטור אבו אל־נועמאן עדכן ברשתות החברתיות לאחרונה כי שירות גירוש השדים יעלה בכ־10%. "ההחלטה להעלות את המחירים היא לא רק שלי – זאת גם ההחלטה של הג'ין ("השד"). אנו מתחלקים חצי חצי", כתב האיש, אך לאחר מכן הוריד את הפוסט.
לאור האינפלציה הגועשת ויוקר המחיה, כל ביטוי לעושר קיצוני או ראוותנות גורר כעת ביקורת קשה בקרב המצרים הנאבקים לסיים את החודש. הביקורת הגיעה עד לנעלי הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי, שהשתתף לפני כמה ימים בפסגה של מנהיגים ערביים באבו דאבי.
ב־2017, במהלך הפגישה עם א־סיסי, הנשיא האמריקאי דאז דונלד טראמפ שיבח את נעליו. אולם, הכתבים לא הצליחו לברר כמה עלו הנעליים או היכן יוצרו
בלוגרים חדי העין ציינו כי זיהו את סוג הנעליים – וטענו כי מדובר בנעלי המותג האיטלקי גוצ'י בעלות של כאלף דולר. אחד הבלוגרים אף ציין באופן סרקסטי שלדעתו מדובר ב"חיקוי זול" והוסיף כי הנשיא "לא היה עושה את זה לעמו". ב־2017, במהלך הפגישה עם א־סיסי, הנשיא האמריקאי דאז דונלד טראמפ שיבח את נעליו. אולם, הכתבים לא הצליחו לברר כמה עלו הנעליים או היכן יוצרו.
היום הזה במזה"ת: מחאות ענק במצרים
ב־25 בינואר, ב"יום המשטרה" (יום חופש בלוח השנה המצרי), אלפי מצרים יצאו לכיכר תחריר והפגינו סמוך למשרד הפנים נגד האלימות המשטרתית. הם דרשו משר הפנים השנוא להתפטר כחלק מהמאבק בשחיתות הפושה בארץ הנילוס.
המשטרה התעמתה עם המפגינים אך שום דבר לא העיד כי בתום 18 ימים של מחאה הנשיא הכול־יכול חוסני מובארכ יתפטר מתפקידו – ומיליוני מצרים יחגגו את ניצחונם. ביום שאחרי המחאה הראשונה היא התפשטה לאזור סואץ ולכמה ערים קטנות במצרים.
ב־27 בינואר השלטונות החליטו לנתק את המדינה מרשת האינטרנט. מדובר בנקודת תפנית במחאה שלאחר מכן זכתה בשם "האביב הערבי". ביום שישי, 28 בינואר 2011, בזמן שמאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות קהיר – צלפים שהיו ממוקמים על הגגות פתחו בירי והרגו כ־900 בני אדם.
!["קרב הגמל" בכיכר תחריר, 2 בפברואר 2011 (צילום: AP Photo/Ben Curtis)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/02/AP165737602871.jpg ""קרב הגמל" בכיכר תחריר, 2 בפברואר 2011 (צילום: AP Photo/Ben Curtis)")
ביום שישי, 28 בינואר 2011, בזמן שמאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות קהיר – צלפים שהיו ממוקמים על הגגות פתחו בירי והרגו כ־900 בני אדם. זאת הייתה נקודת אל־חזור
זאת הייתה נקודת אל־חזור. מצרים כולה התקוממה נגד הרודנות והאלימות ודרשה את התפטרותו של מובארכ (ההמונים גם דרשו לשפוט אותו ולהוציאו להורג). ב־11 בפברואר – בעקבות לחץ בלתי פוסק של המחאה ושיחה קשה עם נשיא ארה"ב דאז ברק אובאמה – מובארכ, הנשיא המצרי הרביעי, התפטר מתפקידו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו