מתחילת החורף, דינה, תושבת צפת, נאלצת להסתגר בביתה ולהגיף את החלונות. גם לפני הביקור של הסופה ברברה היה קריר בעיר הגלילית הגבוהה, והשכן שגר בחלק השני של הדו-משפחתי מדליק את קמין העצים. העשן המחניק נפלט מהארובה היישר לתוך החלון של דינה. המצוקה שלה לא מטרידה את השכן, לדבריו מותר לו לחמם את הבית.

"אחרי סופת השלג של 2013", היא מספרת, "שבה המזגנים קפאו ואנשים לא הצליחו לחמם את הבית עם חשמל, חלק מהתושבים פנו לחפש אלטרנטיבות. אני מבינה את זה, אבל יש חלופות כמו קמין שפועל על גז".

בצר לה פנתה דינה למשרד להגנת הסביבה, ששיגר אותה אל העירייה. פנתה לעירייה – אבל גם זה לא הניב דבר. "כשהייתה קורונה וסכנה לבריאות, המדינה ידעה יפה מאוד לסגור אותנו בבתים", אומרת דינה, "אבל כשמדובר במפגע שידוע שהוא מסרטן, אף אחד לא עושה שום דבר כדי להגן עלינו מפני אדם אחד שמתחמם בבית".

דינה לא לבד. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש קמיני עץ ב-5% מהבתים בישראל, וכתוצאה מכך רבבות אם לא מאות אלפי ישראלים מתמודדים עם בעיה דומה לדינה: שכנים שמפעילים קמיני עץ בתוך סביבת מגורים ומציפים את בתיהם בעשן.

הסופה שפקדה השבוע את הארץ שלחה ישראלים רבים לזרועות האח המבוערת, בעיקר במרחב הכפרי שבו השימוש בקמינים מאוד פופולרי. פה זה לא אירופה, אבל כשמדובר בבתים גדולים, צמודי קרקע, החימום באמצעות שריפת עצים יותר זול מחימום בחשמל. ובעיקר – אין שום דבר רומנטי בישיבה מול מזגן דולק או רדיאטור. אח מבוערת זה לא רק חום, זו אווירה.

רומנטיקה מול האח. אילוסטרציה (צילום: iStock)

וזה גם אוויר מזוהם. מאוד. על הנתונים אין חולק: באתר המשרד להגנת הסביבה פזורות אזהרות חד-משמעיות מפני השימוש בקמיני עץ. "אל תתנו למראה המהפנט של האש לבלבל אתכם", נכתב שם, "המשרד להגנת הסביבה מזהיר: קמיני עץ – סכנה בוערת".

על פי נתוני המשרד, שריפת עצים היא טכניקת החימום המזהמת ביותר שגורמת לפליטת חלקיקים נשימתיים יותר מכל שיטת חימום אחרת. אגב, השיטה הבטוחה והחסכונית ביותר היא המזגן.

באתר המשרד אף מוקדש דף שלם לפירוט הסכנות הבריאותיות הנשקפות משריפת העצים. בין השאר נכתב שם:

"תנורי הסקה ביתיים המוסקים בעץ פולטים מזהמים שחלקם ידועים בהיותם מחוללי סרטן ורעילים… חשיפה לפליטות משריפת עץ עלולה להחמיר מחלות כלי דם ריאתיות וקרדיולוגיות, הסיכון עולה בקרב נשים בהריון, תינוקות, ילדים, בני 65 ומעלה וחולים במחלות נשימתיות… חשיפה לעשן עץ עלולה לגרום להתקפי אסטמה, ברונכיטיס, סינוסיטיס ואירועי לב".

אם בכך אין די, המשרד מדגיש כי בעלי הקמינים אינם מודעים לעובדה שנוצר זיהום תוך-מבני – כלומר ההשלכות הבריאותיות לא פוסחות על בני הבית שבו פועל הקמין. בשבוע שעבר, אגב, הוזעקו אנשי מד"א לפנות תושב בית ג'אן שאיבד הכרה עקב שאיפת פחמן חד-חמצני לאחר ששהה בחדר סגור עם קמין עץ דולק.

מידת הזיהום של אמצעי החימום השונים (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

המודעות לנזקי עשן הקמינים עולה בהתמדה. דניאל וינברגר מפרדס חנה הקים עמותה ודף פייסבוק – "נושמים נקי – הסכנה הבריאותית בעשן הקמינים" – עם אלפי עוקבים, ובמרחב הכפרי מדובר בסוגיה חמה, תרתי משמע, בפורומים של קהילות ותושבים.

בכמה מקרים – למשל ביישוב יובלים שבגוש משגב – הצליחו להגיע למארג עדין של הבנות שמנסות לאזן בין זכותם של בעלי הקמינים לחמם את הבית כראות עיניהם לזכותם של השכנים לנשום אוויר נקי, אבל במקרים רבים יותר המאבק סביב הקמינים חוצה קהילות וגורם לסכסוכים מרים בין שכנים. אלה, כמקובל בישראל, גולשים לא פעם לשיח אלים ופוגעני שמתנהל ברשתות החברתיות, בדפי פייסבוק ובקבוצות ווטסאפ של תושבים.

במקרים רבים יותר המאבק סביב הקמינים חוצה קהילות וגורם לסכסוכים מרים בין שכנים. אלה, כמקובל בישראל, גולשים לא פעם לשיח אלים ופוגעני

הבעיה היא שלמרות היקף התופעה והחומרה שלה, אין כמעט שום מסגרת רגולטורית שבה היא מטופלת. בפועל, בדיוק כמו במקרה של דינה, אזרחים שמתלוננים – ויש אלפים כאלה – מוצאים את עצמם נשלחים מהמשרד להגנת הסביבה אל הרשות המקומית וחוזר חלילה.

למתנגדי הקמינים ברור מה הפתרון: איסור גורף בחוק על שימוש בקמיני עץ. שהרי אם מוסכם שמדובר במפגע סביבתי ובריאותי שמסב סבל לאוכלוסייה רחבה, למה לא פשוט לאסור עליו?

מודעה באזור פרדס חנה-כרכור נגד שימוש בקמיני עץ (צילום: עמותת נושמים נקי)

גם בשלטון המקומי היו שמחים לראות חוק כזה, או לפחות חוק שמסמיך את ראש הרשות המקומית להחליט האם ברצונו לאסור על שימוש בקמינים בתחום השיפוט שלו. רק שבאופן אירוני, ועל אף עמדתו הנחרצת נגד קמיני עץ, המשרד להגנת הסביבה מסרב לנסח חוק כזה ולקדם אותו. תחת זאת, המשרד מקדם חוק שמסמיך את הרשות המקומית לבצע אכיפה מול קמינים שמייצרים עשן שחור וזיהום אוויר חריג. שזה משהו אחר לגמרי.

הילה אקרמן, ראש תחום חקלאות וסביבה במרכז השלטון האזורי, אומרת ש"מבחינת חוזק הכלים וההשפעה של חוק כזה הייתי מדרגת אותו בעוצמה של 3 מתוך 10. אם המועצה צריכה להוכיח שהפליטה מהקמין חריגה, זה מחייב אותה להתעסק עם כל קמין בנפרד ולעמוד בנטל ההוכחה שהוא עובר על החוק. זה משהו שבמצבת כוח האדם של הפקחים ברוב הרשויות המקומיות הוא כמעט בלתי אפשרי".

לפי הצעת החוק שמקודמת כעת, כשאזרח יתלונן, הרשות המקומית תוכל לשלוח פקחים כשהקמינים פועלים, כלומר שעות הערב והלילה, שבהן רוב הפקחים בכלל לא עובדים.

לפי הצעת החוק שמקודמת כעת, כשאזרח יתלונן, הרשות המקומית תוכל לשלוח פקחים כשהקמינים פועלים, כלומר שעות הערב והלילה, שבהן רוב הפקחים בכלל לא עובדים

הפקחים הללו – שקרוב לוודאי לעולם לא יישלחו – יצטרכו להפעיל מכשירי ניטור, להוכיח שהעשן שנפלט הוא שחור ורעיל ולהוכיח שמקורו של מפגע העשן בקמין הספציפי שבגינו הוגשה התלונה – כשכלל לא ברור איך ניתן לבודד אותו מקמינים אחרים שפועלים ברחוב או בשכונה. או במילים אחרות – היתכנות שגובלת באפס.

אבל למה, אם כך, במשרד להגנת הסביבה מתעקשים לקדם חוק נכה כזה ולא לאסור באופן גורף על השימוש בקמיני עץ? בקהילת מתנגדי הקמינים מאשימים את המשרד באדישות לסבל של הציבור ובחוסר מעש.

בשיחה עם שני גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה  – אלון סטמלר, מרכז בכיר וממונה היתרי פליטה לתעשייה ועו"ד יעל בן עמוס מהלשכה המשפטית – נראה שהם מודעים לחומרת הבעיה ומשקיעים זמן רב ומאמצים כדי לקדם את הטיפול במפגע הקמינים, אבל פועלים בתוך סבך של אילוצים משפטיים שאותו עדיין לא הצליחו להתיר.

מודעה נגד שימוש בקמיני עץ במועצה אזורית מנשה (צילום: עמותת נושמים נקי)

"גם אנחנו מקבלים הרבה מאוד תלונות", אומר סטמלר, "אבל צריך להבין שלפי חוק אוויר נקי עצם העובדה שמכשיר מסוים גורם לזיהום אוויר עדיין לא מאפשרת אוטומטית לאסור על השימוש בו. בדיוק כמו שהמכונית שלך מייצרת זיהום אוויר, אבל אם זה לא זיהום חריג מותר לך לנסוע בה.

"גם אנחנו מקבלים הרבה מאוד תלונות, אבל צריך להבין שלפי חוק אוויר נקי עצם העובדה שמכשיר מסוים גורם לזיהום אוויר עדיין לא מאפשרת אוטומטית לאסור על השימוש בו"

"כדי לבדוק את זה ערכנו ניטורים יסודיים בארבעה יישובים שמהם הגיעו הרבה תלונות על קמינים – הר אדר, הרדוף, ערד וכפר אדומים. בתיאום עם הרשות המקומית הצבנו מכשירי ניטור למשך שבועיים-שלושה בחורף באזורים שבהם מופעלים הרבה קמינים, ולא מצאנו חריגות בערכי הסביבה לפי חוק אוויר נקי.

"זה לא סותר את העובדה ששריפת עץ היא האופציה הכי מזהמת לחימום, זה בעצם חזרה לאדם הקדמון שיושב במערה ומבעיר מדורה, אבל מבחינת החוק זה לא מאפשר לנו לאסור קטגורית את השימוש בקמינים. חשוב לדעת שלקמיני עץ יש תקן מפורט, אם משתמשים בעצים מתאימים ולא בפורמייקות למיניהן או עצים לחים מדי אז רמת הפליטות יורדת".

אני עדיין מתקשה להבין. שריפות פסולת בשטחים פתוחים אינן חוקיות למרות שאין מכשיר ניטור ליד כל מוקד בעירה, המדורות בל"ג בעומר צומצמו משמעותית בשנים האחרונות בגלל זיהום האוויר למרות שלא נמדדה ההשפעה של כל מדורה. למה אי אפשר להחיל את אותו היגיון על קמיני עץ?
עו"ד יעל בן עמוס: "כשמדובר בעשרות אלפי אנשים שקנו כחוק קמינים שעומדים בתקן ואושרו על ידי הרשויות ומוסדות התכנון, אנחנו צריכים לבוא עם משהו מאוד מוצק ביד והוכחות חותכות כדי להעביר חוק שיאסור עליהם להשתמש בהם.

זיהום שהצטבר בחלון של שכן הגר בסמוך לשלושה בתים בהם מותקנים קמיני עץ (צילום: עמותת נושמים נקי)

"כרגע התוצאות של המדידות שערכנו בארבעת היישובים לא מספקות לנו את זה. אנחנו מודעים למצב, משקיעים בנושא הזה המון משאבים וזמן עבודה וגם מודעים לזה שהצעת החוק הנוכחית לא תיתן פתרון מלא לבעיה. אבל חוק כזה צריך לעבור את משרד המשפטים ולעמוד ברף מסוים, ואנחנו לא רוצים לנסח חוק ולבוא להתרסק איתו.

"כמעט כל פעילות אנושית מייצרת זיהום אוויר. גם כשמדליקים מנגל או מטיילים בטבע ומדליקים מדורה זה מייצר זיהום אוויר, ועדיין זה לא אסור על פי חוק כי לא מדובר בזיהום אוויר חריג".

"כמעט כל פעילות אנושית מייצרת זיהום אוויר. גם כשמדליקים מנגל או מטיילים בטבע ומדליקים מדורה זה מייצר זיהום אוויר, ועדיין זה לא אסור על פי חוק כי לא מדובר בזיהום אוויר חריג"

בניסיון לעמוד בנטל הראייה מתכננים במשרד להגנת הסביבה לתקוף את סוגיית הקמינים מהזווית של הריח. על הפרק: ניסוי בהשתתפות גופי אקדמיה, שיבחן את השאלה האם קמין עץ תקני מייצר מפגע ריח לא סביר שחורג מהמותר בחוק. אם התוצאות יהיו חיוביות, אולי הן יהיו הקולב שעליו יהיה ניתן לתלות את השינוי החקיקתי.

"חשוב להבין שאין אף מדינה בעולם שיש בה איסור גורף בחוק על קמיני עצים", אומר סטמלר, "למעט אזורים ספציפיים צפופים ומוכי זיהום אוויר. אנחנו לא חוששים להיות הראשונים, אבל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לבוא מאוד מוכנים ומגובים".

עשן הנפלט מארובה בבית שבו מותקן קמין עץ (צילום: עמותת נושמים נקי)

הניסוי של הריח ייערך בחורף הבא – החורף הנוכחי כבר אבוד. סטמלר מודה ש"אפשר לשאול למה לא עשינו את זה לפני עשר שנים". ואכן, גם אם במשרד להגנת הסביבה משקיעים מחשבה ומאמצים במציאת פתרון, בשטח ישראלים רבים מרגישים מופקרים.

סטמלר מודה ש"אפשר לשאול למה לא עשינו את זה לפני עשר שנים". ואכן, גם אם במשרד להגנת הסביבה משקיעים מחשבה ומאמצים במציאת פתרון, בשטח ישראלים רבים מרגישים מופקרים

"זו בדיוק נקודת התורפה של המשרד", אומר גורם בתחום, "והמקום שבו הוא מפסיד את האמון והתמיכה של הציבור. מדברים גבוהה גבוהה על משבר האקלים וסוגיות גלובליות, אבל לא מצליחים להתמודד עם מפגעים יומיומיים שמתרחש כאן, בארץ, ופוגעים באיכות החיים ובחיים עצמם של הרבה מאוד ישראלים".