גם בעיצומה של טרגדיה, בטורקיה משתיקים את הביקורת
האסון הנוראי שפקד את טורקיה וסוריה השכיח לרגע קצר את המחלוקות, המלחמות והשנאות היום־יומיות. משלחות סיוע מישראל, איראן, אוקראינה, רוסיה, יוון ועשרות מדינות נוספות נהרו לטורקיה על מנת לסייע ולהציל חיי אדם.
מנהיגי העולם שלחו תנחומים לעם הטורקי ושוחחו עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, ניחמו אותו והציעו סיוע. גם בתוך טורקיה נרשמה התגייסות מרשימה של כוחות ההצלה והחברה האזרחית למען הקורבנות הרבים.
יחד עם זאת, במקביל למאמץ להציל כמה שיותר בני אדם מתוך ההריסות, אזרחים טורקים לא התבלבלו והפנו מייד את חצי הביקורת נגד ארדואן השולט במדינה כבר יותר מ־20 שנה. האזרחים שהתראיינו לרשתות טורקיות וזרות הזכירו כי בניינים רבים קרסו משום שקבלנים חיפפו, חסכו בחומרים איכותיים והתעלמו מהוראות הבטיחות.
אחרי רעידת האדמה האימתנית הקודמת באזור איזמיר בשנת 1999, האופוזיציה הטורקית טוענת כי השלטונות לא ניאותו להשקיע מאמצים בחיזוק המבנים הקיימים ובבניית מבנים עמידים יותר לרעידות אדמה עתידיות.
השלטון הטורקי הגיב באופן מיידי לביקורת הנוקבת שנשפכה מטוויטר ומרשתות חברתיות אחרות: ארדואן לא הקים ועדת חקירה וגם לא הבטיח שהטענות יבדקו לעומק – אלא האט את רשת הטוויטר
השלטון הטורקי הגיב באופן מיידי לביקורת הנוקבת שנשפכה מטוויטר ומרשתות חברתיות אחרות. אולם, ארדואן לא הקים ועדת חקירה וגם לא הבטיח שהטענות יבדקו לעומק – אלא האט את רשת הטוויטר על מנת "למנוע הפצה פייק ניוז".
כך מגיבה מדינה אוטוריטרית – כשהשלטון מרגיש שהוא לא חייב לתת דין וחשבון לאזרחיו – לביקורת. גם בעת האסון הכבד הוא מוצא זמן ואפשרות לחסום את חופש הביטוי, משום שדיון רציני על המחדלים עשוי לסכן את מעמדו.
ארדואן נמצא בשנת בחירות. המצב הנוכחי, שבו מאות אלפי טורקים הפכו בין רגע לחסרי בית – ואלפים רבים איבדו בני משפחה וחברים – גרוע מספיק מבחינתו. הוא לא מוכן להתמודד כרגע גם עם ביקורת ציבורית. הרבה יותר קל לחסום את הטוויטר.
הנפגעים בסוריה סובלים יותר
בעוד שטורקיה נאבקת בתוצאות רעידת האדמה באמצעים מודרניים ובסיוע של עשרות מדינות (בהן גם ישראל) – בסוריה המצב הרבה יותר גרוע. המדינה טרם התאוששה ממלחמת האזרחים ההרסנית, שהשתוללה במשך שנים וגבתה את חייהם של כחצי מיליון סורים.
יתרה מזאת, המשטר של בשאר אל־אסד השתלט על שטחים רבים – בסיוע איראני ורוסי – אך לא מעט שטחים נותרו עדיין מחוץ לשליטתו. עד כה אסד – בסיוע של חבריו הרוסים – עשה כל דבר על מנת למנוע מתן סעד וסיוע למיליוני הסורים המתגוררים באזורים האלה.
בשנים האחרונות רוסיה דרשה פעם אחר פעם ממועצת הביטחון של האו"ם לא להעביר סיוע דרך מעברי גבול שאינם נשלטים על־ידי הצבא הסורי. לפי שעה נותר מעבר גבול אחד בלבד זמין לסיוע הומניטרי בינלאומי המיועד לאזור אידליב, הנמצא סמוך לגבול הטורקי.
המעבר הזה, ששמו באב אל־הווה – נהרס במהלך רעידת האדמה ואף שניתן היה להשתמש במעברי הגבול האחרים – משטר אסד מונע זאת ולא מאפשר לארגוני הסעד הבינלאומיים להעביר סיוע דחוף לנפגעים באזור אידליב.
אף שניתן להשתמש במעברי הגבול האחרים – משטר אסד מונע זאת ולא מאפשר לארגוני הסעד הבינלאומיים להעביר סיוע דחוף לנפגעים באזור אידליב
הלוגיקה של המשטר הסורי ושל תומכיו הרוסיים פשוטה: אם העולם רוצה להעביר סיוע הומניטרי לצפון סוריה, הוא מוזמן לעשות זאת דרך מעברי הגבול הנמצאים בשליטת הצבא הסורי. אלא שארגוני הסיוע הבינלאומיים הגדולים מתריעים כי בדרך הזאת חלק הארי של הסיוע פשוט לא יגיע ליעד וייגנב.
כך מצאו את עצמם קורבנות רעידת האדמה בצפון סוריה לכודים פעמיים: גם במלכודת המוות של הבניינים שקרסו וגם במלתעות של המשטר הסורי, שאומנם ביקש סיוע בינלאומי עבור הנפגעים, אך אינו ממהר לסייע להם באמת.
איחוד האמירויות מתנתקת מהנפט
בדיוק כמו מדינות רבות אחרות באזור המפרץ, איחוד האמירויות התברכה ב"זהב שחור", דבר שלכאורה פוטר אותה מדאגות כלכליות ומהצורך להשקיע באופן משמעותי בתעשייה, מסחר או תיירות. אך כבר בשנות ה־70, כשמחירי הנפט זינקו בעקבות מלחמת יום הכיפורים, השליט דאז השייח' זאיד בִּן סולטאן אאל נהיאן כבר התחיל להתכונן ליום שאחרי הנפט.
המדינה הקטנה השקיעה בחינוך, בפיתוח משאבי אנוש, בנתה מלונות ותשתית תיירותית נאה וגם הפכה את עצמה ל"האב" מסחרי בינלאומי עצום. האמירתים שואפים להתנתק מהתלות בנפט ולהגדיל את היקף המסחר שאינו כולל את הנפט ומוצריו.
השבוע פורסם כי הייצוא שאינו נפט גדל ב־6% בשנת 2022 מהשנה הקודמת ל־366 מיליארד דירהם. מדובר בעלייה של כ־52% מ־2019, בעוד שהייבוא טיפס ב־22% ל־1.25 טריליון דירהם – עלייה של 21% ביחס לשנת 2021.
השבוע פורסם כי הייצוא שאינו נפט גדל ב־6% בשנת 2022 מהשנה הקודמת ל־366 מיליארד דירהם. מדובר בעלייה של כ־52% מ־2019, בעוד שהייבוא טיפס ב־22%
על פי הנתונים שפורסמו, המסחר עם טורקיה זינק ב־2022 ב־40% (בעקבות הפיוס בין שתי המדינות). גם הייצוא האמירתי לטורקיה גדל ב־109%. בשנים הקרובות באבו דאבי ובדובאי מתכוונים להגדיל את המסחר גם עם הודו וסין. החלום על "תוכנית התנתקות" מהנפט הפך לאסטרטגיה ממשית ומשמשת כמודל גם למדינות האחרות במפרץ, וקודם כל לערב הסעודית.
קודם פריז סן־ז'רמן, אחר כך מנצ'סטר יונייטד
נראה שהמונדיאל בקטאר רק פתח את התיאבון של השליט האמיר תמים בין חמד. אחרי רכישת מועדון הכדורגל פריז סן־ז'רמן, האמיר מעוניין לרכוש גם את המועדון הבריטי היוקרתי מנצ'סטר יונייטד. אם הרכישה הזאת תצא לפועל, שני המועדונים לא יוכלו להתחרות זה מול זה. דבר שכמובן מגביל אותם מאוד מבחינה מקצועית.
אחרי רכישת מועדון הכדורגל פריז סן־ז'רמן, האמיר מעוניין לרכוש גם את המועדון הבריטי היוקרתי מנצ'סטר יונייטד. אם הרכישה הזאת תצא לפועל, שני המועדונים לא יוכלו להתחרות זה מול זה
לא רק קטאר מקדמת את עצמה דרך הספורט הגדול. ערב הסעודית גייסה את כריסטיאנו רונאלדו בסכום של כ־250 מיליון דולר – ובעבר גם הרכישות של הנסיך הסעודי וליד בן־טלאל עוררו דיונים לוהטים בקרב אוהדי הכדורגל ברחבי העולם.
המטרה של עשירי העולם – ערבים ואחרים – כמו רומן אברמוביץ', למשל, לשעבר הבעלים של צ'לסי – ברורה מאוד. המעורבות בספורט הבינלאומי מוסיפה להם יוקרה והתקשרות עוסקת הרבה יותר באירועי הספורט שהם מעורבים בהם מאשר במקור כספם ובמצב זכויות האדם בארצם.
גם בזירה הזאת המערב נפגש עם האוטוקרטיות והדיקטטורות בלי שיש לו תוכניות פעולה כלשהן. איך מונעים את ה"ספורטוושינג"? בינתיים אף אחד לא ממש נותן על כך את הדעת, והמועדונים המפורסמים נקנים זה אחר זה על־ידי מדינות שאין בהן תרבות כדורגל – אך יש בהן דיכוי של זכויות אדם וחופש הביטוי.
איך מונעים את ה"ספורטוושינג"? בינתיים אף אחד לא ממש נותן על כך את הדעת, והמועדונים המפורסמים נקנים זה אחר זה על־ידי מדינות שאין בהן תרבות כדורגל
היום הזה בתולדות מזה"ת: מלך חוסיין מת מסרטן
ב־7 בפברואר 1999, בגיל 63 וברקע מאבק ממושך במחלת סרטן, המלך חוסיין בן טלאל הלך לעולמו בבית חולים בארה"ב. אשתו נור וחמשת בניו, ביניהם גם יורש העצר עבדאללה – שמונה לתפקידו כשבועיים לפני פטירת אביו – היו לצדו.
חוסיין עלה לשלטון בשנת 1952 ושלט בארצו במשך התקופה הארוכה ביותר באותה עת. ביום שאחרי מותו התקיימה ההלוויה. כ־800 אלף ירדנים – הרוב המוחלט לא הכיר מנהיג אחר – ליוו את מלכם בדרכו האחרונה.
60 מנהיגים בינלאומיים באו לעמאן על מנת לחלוק כבוד אחרון לשליט הירדני, שהצליח לנווט במשך חמישה עשורים במים הסוערים של המזרח התיכון ולהפוך את ארצו למדינה יציבה, בעלת ברית של ארה"ב, שחתמה בשנת 1994 על הסכם שלום עם מדינת ישראל.
בהלווייתו של חוסיין נפגשו יריבים מושבעים כגון ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא סוריה חאפז אל־אסד, מנהיגים פלסטיניים ובכירים ישראלים
בהלווייתו של חוסיין נפגשו יריבים מושבעים כגון ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא סוריה חאפז אל־אסד, מנהיגים פלסטיניים ובכירים ישראלים. "העולם איבד את אחד מהמנהיגים הגדולים. אני אבל על אבדון של שותף וחבר", הספיד אותו הנשיא האמריקאי ביל קלינטון.
גם אחרי מותו, ירדן המשיכה באותו מסלול מחושב היטב שסלל "האריה של ירדן" במשך חמישה עשורים תמימים. מלך עבדאללה – שהושבע זמן קצר אחרי פטירתו של אביו – לא שינה את המדיניות הירדנית ביחס לישראל, ארה"ב, סוריה והפלסטינים – ובית המלוכה הירדני ממשיך להתקיים כנגד כל הסיכויים והתחזיות העגמומיות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו