נשיא המדינה יצחק הרצוג בהלוויה של יו"ר הכנסת לשעבר שבח וייס בהר הרצל, 5 בפברואר 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

המתווה של הרצוג מתעלם משדה המוקשים הפרסונלי

למרות המחאות ההמוניות והצעת הפשרה של הנשיא – הקואליציה ממשיכה להשתמש בכוח הרוב כדי לדרוס את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ● אולם, גם אם הפוליטיקאים הרלוונטיים יתכנסו סביב השולחן עם נשיא המדינה כדי לדון במתווה – הפערים עצומים ● זאת משום שהצעת הנשיא לא מטפלת במניע העיקרי של הקואליציה – משפטו הפלילי של נתניהו ● פרשנות

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר אתמול (שני) בריאיון לחדשות 12 כי מנהיגי האופוזיציה צריכים לראות אם השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן מוכנים לדון בפשרות על ההפיכה המשפטית "בתום לב ונפש חפצה". הביטוי הזה ממצה את המהלך.

מבחינת חברי הכנסת יאיר לפיד ובני גנץ, הביטוי "תום לב ונפש חפצה" מתממש רק אם החקיקה תושהה כדי לקדם שיח. מבחינת לוין ורוטמן, עצם העובדה שהם מגיעים לדיון מהווה "תום לב ונפש חפצה".

בשעת לילה מאוחרת אתמול הניח רוטמן את המשך הצעתו לצמצום הביקורת השיפוטית על חקיקה רגילה. לפי הנוסח שעליו יצביעו היום בוועדה, ביטול חוק (רגיל) יעשה רק בהרכב של כל שופטי העליון – פה אחד – ורק אם יש סתירה לחוק יסוד.

בקיצור, רוטמן לא עוצר דבר. למרות מאות אלפי המפגינים בין שבת לשני בכל רחבי הארץ, הוא בשלו. שימוש בכוח הרוב כדי לדרוס את עקרונות היסוד של השיטה. אולם, גם אם החקיקה תופסק למשך שבועיים (כפי שהנשיא יצחק הרצוג הציע) וגם אם ארבעת הפוליטיקאים הנ"ל יתכנסו סביב השולחן עם נשיא המדינה כדי לדון במתווה שהוא פרש ביום ראשון – הפערים עצומים.

אישה צופה בנאום של נשיא המדינה יצחק הרצוג, 12 בפברואר 2023 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
אישה צופה בנאום של נשיא המדינה יצחק הרצוג, 12 בפברואר 2023 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

ספק אם הרצוג יצליח להוריד את לוין ורוטמן מהתפיסות הנוקשות שלהם. הסיבה לכך ברורה: ההצעות של הרצוג לא מטפלות בעניין העיקרי המניע את הקואליציה – משפטו הפלילי של ראש הממשלה

נדמה שהדמויות מהצד הליכודי–ציונות־דתית בכלל לא מסוגלים או רוצים לשקול כל פשרה. הרצוג פועל מתוך אמונה פנימית אמיתית הגורסת כי חובה עליו להוריד את כל הצדדים מהסולמות הגבוהים שטיפסו עליהם.

הערכים והאמונה האישיים שלו לא נמצאים בצד של הליכוד. אין בכך כל ספק. אבל כדי לייצר הסכמה ושיח וכדי לשכנע שבמדינת ישראל ניתן לפתור מחלוקת, הנשיא מוכן "לצאת מעורו" ולבנות בהצלחה, כפי שכבר עשה בעבר, אמון עם מחנה הימין הישראלי.

למרות תום כוונותיו והידע הנרחב שלו בנושאים חוקיים (הוא משפטן ותיק, ששימש בעבר גם כמזכיר הממשלה. כלומר, הוא יודע איך מנהלים משא ומתן), ספק אם הרצוג יצליח להוריד את לוין ורוטמן מהתפיסות הנוקשות שלהם. הסיבה לכך ברורה: ההצעות של הרצוג לא מטפלות בעניין העיקרי המניע את הקואליציה – משפטו הפלילי של ראש הממשלה.

הפערים

הרצוג הציע: חוקי יסוד לא יוכלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם. חוק יסוד ייכנס לספר החוקים רק אחרי שהכנסת הצביעה בעדו בהסכמה רחבה. הבעיה: מה היא "הסכמה רחבה"? אם מדובר בנורמה חוקתית שלא ניתן לבטל – הרי שצריך להעביר (לכונן) אותה ברוב גבוה בהרבה מאותו מספר אוטומטי של 61 ח"כים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג בהלוויה של יו"ר הכנסת לשעבר שבח וייס בהר הרצל, 5 בפברואר 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נשיא המדינה יצחק הרצוג בהלוויה של יו"ר הכנסת לשעבר שבח וייס בהר הרצל, 5 בפברואר 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הצעות עבר של ח"כ בני גנץ דיברו על רף של 80. האם הצד השני בשל לקבל מהלך חוקתי כזה? ספק רב. חשוב להבין כי גם רוב של 65 הוא רנדומלי ולא מתאים, משום שרוב הקואליציות בישראל הורכבו ממספר גבוה בהרבה של ח"כים. רוב של 70 יכול בקלות לדרוס כל מיעוט במדינה.

עבור פסקת ההתגברות גם רוב של 65 הוא רנדומלי ולא מתאים, משום שרוב הקואליציות בישראל הורכבו ממספר גבוה בהרבה של ח"כים. רוב של 70 יכול בקלות לדרוס כל מיעוט

הרצוג הציע: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך ששלוש הרשויות יהיו מיוצגות באופן שווה, ובנוסף יהיו בוועדה גם נציגי ציבור. הבעיה: גם כיום שלוש הרשויות מיוצגות, וגם כיום לאף אחת מהרשויות אין כוח מוחלט.

ההצעה הזו היא "נון־סטרטר" עבור לוין ורוטמן. כל הרעיון הוא להשתלט על מינוי השופטים, בעיקר בבית המשפט העליון, כך שכשיגיע מועד הדיון בערעור של בנימין נתניהו – ישבו בעליון כבר מספר רב של שופטים הכפופים לממשלה.

כמו כן, נשיא בית המשפט העליון, מי שקובע את הרכבי הערעור, יהיה מינוי פוליטי. כלומר, בעת הערעור על התיק הפלילי של מדינת ישראל נגד נתניהו, מוזס והאלוביצ'ים – הוא ידע לשבץ את השופטים "הנכונים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לפי החוק, נתניהו יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה עד לפסק דין חלוט. כלומר, עד לערעור. לנתניהו יש סבלנות רבה. גם אם ייקח שנים להחליף את השופטים ולחכות לדינו (זיכוי או הרשעה) – הוא דוהר עם המהפכה של לוין ורוטמן לטווח הרחוק.

נתניהו יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה עד לפסק דין חלוט. כלומר, עד לערעור. לנתניהו יש סבלנות רבה. גם אם ייקח שנים להחליף את השופטים ולחכות לדינו

הרצוג הציע: הגדלת מספר השופטים והפחתת מספר התיקים הנפתחים בישראל. הבעיה: לוין ורוטמן בכלל לא מעוניינים לעסוק בכך. העלאת מספר השופטים ברחבי הארץ וייעול מערכות התביעה ומערכות השיפוט לא מסייעת אישית למשפטו של נתניהו וגם לא מאפשרת להחזיר את אריה דרעי לשלטון.

הם בכלל לא טרחו להשיב לתלונות הציבור והנשיא בנושא העומסים על השופטים והתמשכות ההליכים הפליליים והאזרחיים. הנאום של הרצוג היה חשוב, כי הוא נכנס להיסטוריה כמי שניסה לגשר על הצדדים. גם לנוכח הזלזול וההאשמות הנרחבות שהוא סופג מארגוני מחאה ו/או מבעלי טורים ודעה, בפרספקטיבה של הזמן הרצוג עשה את הדבר הנכון.

גם הניסיונות של גנץ להגיע להסכמות באמצעות העלאת הצעות קונקרטיות (כגון פסקת התגברות ברוב של 80) הן חשובות. הציבור ידע שהיו אנשים בקרבנו שניסו לבלום את הפיכתה של ישראל למדינה לא דמוקרטית.

שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בדיון בוועדה, 11 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בדיון בוועדה, 11 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לוין ורוטמן בכלל לא מעוניינים לעסוק בכך. העלאת מספר השופטים ברחבי הארץ וייעול מערכות התביעה ומערכות השיפוט לא מסייעת אישית למשפטו של נתניהו וגם לא מאפשרת להחזיר את דרעי לשלטון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
צריך להתחיל לחשוב בקול רם מה עושים כשנהפוך למשטר דיקטטורי. אני אישית לא מוכן לחיות תחת משטר כזה אבל לא אעזוב את המדינה. המאבק יסלים וחייבים לנווט אותו כבר עכשיו למקום שלא יביא למלחמת א... המשך קריאה

צריך להתחיל לחשוב בקול רם מה עושים כשנהפוך למשטר דיקטטורי.
אני אישית לא מוכן לחיות תחת משטר כזה אבל לא אעזוב את המדינה. המאבק יסלים וחייבים לנווט אותו כבר עכשיו למקום שלא יביא למלחמת אחים אבל יתן תגובה הולמת לרשות המבצעת. הולמת עד הכרעתה.

כרגיל, אתם אפילו לא קצת בכיוון. רוטמן ולוין מדברים על התיקונים הללו לפני שמשפט נתניהו בכלל התחיל, ואפילו לפני החקירות שלו. וכמובן לפני דרעי. אתם באמת לא יכולים לקבל את העובדה שמה שאתם ... המשך קריאה

כרגיל, אתם אפילו לא קצת בכיוון. רוטמן ולוין מדברים על התיקונים הללו לפני שמשפט נתניהו בכלל התחיל, ואפילו לפני החקירות שלו. וכמובן לפני דרעי.
אתם באמת לא יכולים לקבל את העובדה שמה שאתם קוראים "עקרונות היסוד של השיטה" היא בעצם מהפכה שהוציאה את הכוח מידי הכנסת בצורה לא חוקית?

למחאה הזאת יש בעיה אחת: חושבים שזה המשך המחאות של השמאל ולא מתייחסים אליה ברצינות. רבים מאלו שהצביעו נתניהו, מרגישים באמת, שרימו אותם, אבל מהססים להצטרף למחאה ששמה על דגלה את סילוקו של ... המשך קריאה

למחאה הזאת יש בעיה אחת: חושבים שזה המשך המחאות של השמאל ולא מתייחסים אליה ברצינות. רבים מאלו שהצביעו נתניהו, מרגישים באמת, שרימו אותם, אבל מהססים להצטרף למחאה ששמה על דגלה את סילוקו של נתניהו. שכן הם לא מבינים, שאין בין המחאות של השמאל וההאשמות נגד נתניהו ודרעי, לבין המחאות האלו, שום דבר משותף באמת.
מרוב שציבור רחב צעק כל הזמן זאב זאב, ומחא על כל העסק של נתניהו, עכשיו לא מתייחסים להמונים, שהצטרפו למחאה, ברצינות. הם לא מבינים שאלו רוצים להצביע על הסכנות הגדולות באמת, לדמוקרטיה, לכלכלה ולביטחון של ישראל.
טעות היא, אם כן, להתנגד למשא ומתן לפני שייפסקו ההליכים, שכן זאת האג'נדה של המפגינים הוותיקים, שמנסים לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם להרשיע את נתניהו וגם לבטל את הרפורמה. חסידי נתניהו רואים בכל המהלך הזה, עוד טריק לפגוע בנתניהו ולא מבינים את חומרת המצב.

עוד 761 מילים ו-3 תגובות
סגירה