הרמטכ"ל יכול לדבר גבוה-גבוה ואנחנו יכולים להתעלם מהלעג של נסראללה כלפי החולשה שפוקדת את ישראל. אבל האמת, שכמו תמיד, יש פה מלכוד. השאננות שוב אחזה בנו. כמו לפני מלחמת יום כיפור. בונים על דיבורים ובמעשים, הולכים לקראת אסון, עם הרפורמה המשפטית. ארה"ב כבר הציבה לנו גבולות ומעקמת את האף כלפי הממשלה הזאת. משהו מסריח פה. הטקטיקה של נתניהו, היא להרבות במעשים שנויים במחלוקת, כדי להקים עליו עוד ועוד קהלים, עד אשר הרפורמה, שהיא שורש כל רע, תיבלע לה אי שם והוא יוכל להעביר אותה, בלי שנרגיש בכך אפילו.
למחאה הזאת יש בעיה אחת: חושבים שזה המשך המחאות של השמאל ולא מתייחסים אליה ברצינות. רבים מאלו שהצביעו נתניהו, מרגישים באמת, שרימו אותם, אבל מהססים להצטרף למחאה ששמה על דגלה את סילוקו של נתניהו. שכן הם לא מבינים, שאין בין המחאות של השמאל וההאשמות נגד נתניהו ודרעי, לבין המחאות האלו, שום דבר משותף באמת.
מרוב שציבור רחב צעק כל הזמן זאב זאב, ומחא על כל העסק של נתניהו, עכשיו לא מתייחסים להמונים, שהצטרפו למחאה, ברצינות. הם לא מבינים שאלו רוצים להצביע על הסכנות הגדולות באמת, לדמוקרטיה, לכלכלה ולביטחון של ישראל.
טעות היא, אם כן, להתנגד למשא ומתן לפני שייפסקו ההליכים, שכן זאת האג'נדה של המפגינים הוותיקים, שמנסים לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם להרשיע את נתניהו וגם לבטל את הרפורמה. חסידי נתניהו רואים בכל המהלך הזה, עוד טריק לפגוע בנתניהו ולא מבינים את חומרת המצב.
תתעוררו!
אני לא אוהב את הביטוי הזה, הקיצוני כל כך, כי אני אדם רגוע ואוהב שלווה.
אבל הפעם אין מה לעשות, חייבים להתעורר מהר, כי גונבים לנו את המדינה!
כשפרצה אנתיפאדת 2000 וראש הממשלה ושר המשטרה, אמרו שלא צריך להיכנס חזק בערבים, שתפסו עליה טרמפ, והתקיפו את הישראלים שנסעו בוואדי עארה, אני הזדעקתי ואמרתי שיש לפעול בדחיפות ומיד בצורה הכי קשה ואלימה שאפשר נגד המפגינים.
וגם כשאריק שרון החליט על תוכנית ההתנתקות, מיד אמרתי: הבן אדם השתגע.
אז עכשיו אל תגידו נחכה ונראה, צריך לפעול מיד ובצורה הכי נחרצת, נגד התוכנית הזדונית של נתניהו והגוש שלו.
אל לנו להיות קצרי רואי ולהתרשם מהקריאה להפסיק את המחאה בעקבות הפיגוע, מי שמפגין זה למען העתיד של כולנו, שהוא בסכנה, בלי שם קשר לפיגוע זה או אחר.
האם בסופו של דבר המשיח יפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו? הסיכוי לא גדול, אבל הרבה תלוי במחאה.
יש מראית עין לפיה הנושאים הכבדים המשסעים את ישראל זה ציר פילדלפי, מדינה פלסטינית וכו'. אלה באמת נושאים כבדים, בעיקר משום שהם קשורים בעסקת החטופים, אבל העניין האמיתי המשסע את ישראל הוא האם המשיח יבוא מתי שירצה, או כשהיהודים יגידו לו לבוא.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
"אני במקום בן כספית הייתי נעלב על כך שלא הזמינו אותי להעיד בפני ועדת החקירה האלטרנטיבית בחסות עלי אקספרס". את הטוקבק ערל הלב הזה, אליו נחשפתי כשגללתי בימים האחרונים ברשת איקס (לשעבר טוויטר), לא כתב בוט. אפילו לא בורג זוטר יותר או פחות במכונת הרעל. אלא יונתן אוריך, יועץ ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.
הסרקזם של אוריך (אליו אייל אשל, אביה של רוני אשל, הספיק להגיב), מצטרף לשורה ארוכה ארוכה של התבטאויות אומללות ואפילו מרושעות מצד הממשלה וסביבתה: מ"אתה אומר דברים שאומרים לך להגיד" של הגברת שרה נתניהו לאב שכול בניחום אבלים, דרך "מה כבר קרה?" של ח"כ דודי אמסלם בנוגע לשינוי החלטת הקבינט על ציר פילדלפי (מה שקרה זה שישה חטופים שנרצחו), ועד הימים העליזים של "למי רע פה?" של השר יצחק גולדקנופף ו"אנחנו חיים בתקופה של נס" של השרה אורית סטרוק. נדמה שהממשלה נמצאת במלחמה לא רק נגד חמאס, גם לא רק נגד משפחות החטופים, אלא נגד שני עמודי תווך ישראלים: החמלה וההגינות.
בן 29 | ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי | סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך | מחנך ופעיל ציבורי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אבל הממשלה הזו לא תלך לשום מקום, ולשם הדיקטטור ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו מכוון: קואליציית השואה שלו מבוצרת-מבוטנת בדבק הדיקטטורה (החילונית של זולל השרצים שמתחפשת ל"שומרת מסורת" כדי לא לאבד את הבייס, החרד"לית-חרדית הלכתית-תורנית של כל שותפיו האחרים) וכשיש דיקטטורה אין בחירות, כי לא צריך בחירות. להזכירך מר עוז-זלצברג, המועד החוקי של הבחירות הוא אוקטובר 2026. ועדת הבחירות המרכזית דחתה לפני כשנה וחצי בקשה של ארגון המחבלים שקרניהו לקבוע שהמועד החוקי של הבחירות הוא בעצם אוקטובר 2027. אחרי שנדחתה הבקשה הזו הונחה על שולחן הכנסת מטעם אחד מבכירי הזוטרים בארגון המחבלים של שקרניהו הצעת חוק שקובעת שהבחירות יידחו לאוקטובר 2027. הצעת החוק, אחד מכ-160 חוקים במסגרת ההפיכה המשטרית (מעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה) עדיין קיימת. היא לא מקודמת עכשיו אבל היא תקודם באמצע 2026, ואז באמצע 2027 תצביע הכנסת על הצעת חוק נוספת לדחיית הבחירות לתום מצב המלחמה החוקי, שאף אחד לא יודע מתי הוא יגיע, וזה רק תסריט אחד לביצור הדיקטטורה. רק אחד, יש כ-160 תסריטים כאלה ויותר. רק מותו של ביבים שקרניהו בכלא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שבהולנד יציל את ישראל. זהו הפתרון הסופי של בעיית ביבים שקרניהו. מוות בהאג שבהולנד.
האריס שלטה בעימות, אבל המרוץ ימשיך להיות צמוד
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מר ענברי. החרדים לא יחפשו שום אופציות אחרות משום שאת הדיקטטורה הפנימית שלהם (שלטון הרבנים התורני הלכתי) אפשר לקיים רק בדיקטטורה חיצונית כארגון המחבלים של ביבים שקרניהו) ולא בדמוקרטיה ליברלית. כתבת נכון שנושא הר הבית הוא ה-נושא שבמחלוקת בין החרד"לים לחרדים. כלומר 90 אחוזי הסכמה, מול 10 אחוזי מחלוקת. וכך נפתרת המחלוקת: החרדים מסכמים עם החרד"לים שאתם יכולים לעלות להר הבית וזה לא יהיה העניין שיפרק את הדיקטטורה שהקמנו יחד עם ביבים שקרניהו. החרדים מקבלים בתמורה את הפטור מגיוס, ומשום כך גם להם אין שום אינטרס לפרק את הדיקטטורה. יש עניין נוסף שלא מסוכם פוליטית, כי הרי הוא עניין של חיי אדם, אבל הוא מסוכם באופן עקרוני – "אנחנו" אומרים החרדים "לא מתגייסים אבל אתם, החרד"לים מתגייסים משרתים ומתים בהמוניכם במלחמת המצווה האלוהית של הדיקטטורה הישראלית" ההסכמה הזו היתה הבסיס לכך שהרבה מאוד רבנים חרד"לים חתמו על עצומות ועל קול קורא ועל מכתבים שפוסלים את פסיקת בג"ץ המאיימת בגיוס החרדים וקוראים לשמר את מודל הישיבות ותורתו-אומנותו, העיקר שהחרדים לא יפרקו את הדיקטטורה ויעלה השמאל. זאת משום שלשני הצדדים מאוד נוח בדיקטטורה ההלכתית תורנית שהקים עבורם ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו. יש מחלוקות, אבל זה בדיוק מסוג המחלוקות בין החמאס לבין הג'יהאד האיסלמי בשטחים הפלשטנאצים או בין חיזבאללה לאמל, שני ארגונים שיעים בלבנון.