יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן ממשיך לקדם את בליץ החקיקה האנטי דמוקרטית.

אחרי שהוועדה אישרה השבוע לקריאה ראשונה את התיקונים לחוק יסוד השפיטה הנוגעים להרכב הוועדה לבחירת שופטים ולאיסור ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד (ההצבעה עליהם בקריאה ראשונה צפויה להתקיים היום במליאת הכנסת), דנה אתמול (שלישי) הוועדה בהגבלת הביקורת השיפוטית החוקתית על חוקים רגילים.

בקרקס שמנהל רוטמן הקואליציה ממשיכה להעמיד פנים כי הצעת החוק של יו"ר הוועדה איננה הצעת חוק לאיסור מוחלט על החלת ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, אלא רק בהטלת מגבלות עליה.

בניגוד לחלק הנוגע לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד – שאותה אוסרת הצעת החוק לחלוטין – הרי שלגבי ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים, הצעת החוק של רוטמן מוכנה להכיר בכך שלעתים יוכל בית המשפט העליון לפסול חוקים הסותרים הוראות בחוק יסוד.

ח"כ שמחה רוטמן מנהל דיון בוועדת החוקה של הכנסת, 8 בפברואר 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מבחינתו, רק אם פסק הדין יתקבל פה־אחד – וכל 15 השופטים יורו על בטלות החוק – העתירה תתקבל. לכל אחד מה־15 תהיה זכות וטו מעשית על החלטתם של חבריו. לא צריך להיות גאון כדי להבין שמצב כזה לא יתקיים

אלא שמדובר בהעמדת פנים, נשף מסיכות של ממש. אפילו לגבי הצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין אפשר לומר כי מדובר במדע בדיוני. ביקורת שיפוטית כזו לעולם לא תתממש. בנוסח שפרסם לוין, כדי שבית המשפט יוכל לפסול חוק, עליו לדון עליו בעתירה בהרכב מלא של 15 שופטים – ופסק הדין צריך להתקבל ברוב של לפחות 12 מהם.

זה עוד מתון לעומת התנאי של רוטמן: מבחינתו, רק אם פסק הדין יתקבל פה־אחד – וכל 15 השופטים יורו על בטלות החוק – העתירה תתקבל. לכל אחד מה־15 תהיה זכות וטו מעשית על החלטתם של חבריו.

לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שמצב כזה לא יתקיים לעולם, בוודאי לא אחרי שהפוליטיקאים ישתלטו על הוועדה לבחירת שופטים. אבל רוטמן דואג גם למצב שבו, אולי, יקרה המקרה הנדיר וכלל השופטים יסכימו שחוק שהכנסת חוקקה פוגע בהוראה משוריינת בחוק יסוד.

במצב כזה, תוכל הכנסת להתגבר בקלות על פסק הדין ולחוקק את החוק מחדש ברוב של 61 ח"כים. היא אפילו תוכל לחסן את החוק מראש מפני ביקורת שיפוטית אם רק תטרח לכתוב בו במפורש כי החוק "תקף על אף האמור בחוקי היסוד". כמה פשוט.

יריב לוין ושמחה רוטמן במליאת הכנסת, 13 בפברואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"אם ממילא המחוקק יכול להתגבר על פסיקה שאינו מסכים לה באמצעות פסקת התגברות – קשה הרבה יותר להצדיק מגבלות כה משמעותיות על בית המשפט"

היועץ המשפטי של ועדת החוקה ד"ר גור בליי הצביע על חוסר ההיגיון הפנימי בהצעה של רוטמן. "הצדקה מרכזית לקביעת רף גבוה לביקורת שיפוטית על חקיקה היא, בין היתר, בשל הקושי בהענקת 'המילה אחרונה' בעניינים ערכיים לבית המשפט ולא למחוקק.

"ואולם, אם ממילא המחוקק יכול להתגבר על פסיקה שאינו מסכים לה באמצעות פסקת התגברות – קשה הרבה יותר להצדיק מגבלות כה משמעותיות על בית המשפט". בליי ציין שאין שום הסדר דומה בעולם הדורש כי ביקורת שיפוטית חוקתית תיעשה רק בפסק דין פה־אחד.

רוטמן לא התרגש. "כשנותנים כוח לבית המשפט לבטל חוקים ולא נותנים כוח מקביל לפרלמנט, אחרי שהוא מקשיב לבית המשפט או צופה שבית המשפט לא יקבל חקיקה המשקפת את רצון הציבור, הפער הזה בארה"ב הוביל לאיומים ולפגיעה אמיתית בעצמאות השיפוטית", אמר רוטמן בדיון אתמול.

העמדת הפנים של העליון

לא רק בוועדת החוקה של הכנסת עסוקים כעת בנשף מסכות. גם בבית המשפט העליון מעמידים פנים, אלא ששם זה קשור בנושא אחר – שם ממשיכים להעמיד פנים שבין רשויות השלטון שורר יחס של כיבוד הדדי, כמימים ימימה. כאילו קולותיהם של מאות אלפי המפגינים שלשום לא חדרו את קירות היכל השיש המפואר שעל גבעת רם, הצופה אל משכן הכנסת.

שלט בהפגנה בקפלן, 4 לפברואר 2023 (צילום: Karen Saar)

שני פסקי דין קצרים ניתנו אתמול, ובשניהם נדחו עתירות העוסקות בקידום יוזמת החקיקה הממשלתית להחלשת מערכת המשפט. עתירה של קבוצת אזרחים, ובהם תמי ארד, משה (בוגי) יעלון, דן חלוץ, פרופסור דניאל כהנמן ואחרים – נדחתה אף בלא להידרש לתגובת המשיבים.

בעתירה התבקש בית המשפט לשלול את סמכות הכנסת לחוקק חוקים השוללים את סמכות בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת. השופטים התבקשו להורות לכנסת לעצור את מרוץ החקיקה כבר עכשיו, שמא ייווצר "מלכוד חוקתי" שלפיו, אחרי שהחקיקה תושלם, בית המשפט יהיה מנוע מלבטל את החוקים האוסרים עליו לדון בחקיקת הכנסת.

העותרים ביקשו מבית המשפט לעשות שני מהלכים קיצוניים, שבית המשפט כבר הבהיר פעמים רבות שהוא אינו עושה: להורות לכנסת לחוקק או לא לחוקק חוקים שונים – ולהתערב בהסדרת סמכויותיו של בית המשפט עצמו.

בית המשפט עודנו מנסה לשמר מצג של נורמליות. לבית המשפט אין שום סיבה להיות הראשון לחרוג מכללי המשחק: "לא נוהגים להתערב בהליכי חקיקה בעודם בעיצומם. הטעם העיקרי לכך הוא הכבוד ההדדי"

יש שיגידו שהכללים הללו טובים רק לימים כתיקונם, לא לימים הרעים האלה או לימים הרעים יותר המתרגשים עלינו. אך בית המשפט, כאמור, עודנו מנסה לשמר מצג של נורמליות. לבית המשפט אין שום סיבה להיות הראשון לחרוג מכללי המשחק.

שופטת בית המשפט העליון ענת ברון (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"על פי מושכלות יסוד בשיטתנו", כתבה השופטת ענת ברון, "בית המשפט אינו נוהג להתערב בהליכי חקיקה בעודם בעיצומם. הטעם העיקרי לכך הוא הכבוד ההדדי שבו נוהגות הרשות המחוקקת והרשות השופטת זו כלפי זו.

"הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעל הפרק עומד תיקון לחוק יסוד, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בחקיקת יסוד הנתונה במחלוקת ציבורית עזה וסוערת, המטלטלת בימים אלה את החברה בישראל. אף שסמכויות בית המשפט העליון עומדות במוקד זירת ההתכתשות – ויש שיאמרו שדווקא משום כך – עלינו לנקוט משנה זהירות".

אותו יחס ג'נטלמני של כיבוד הדדי בין רשויות השלטון הוא שעומד גם במוקד החלטת בית המשפט לדחות את עתירת אנשי "מבצר הדמוקרטיה", שעתרו בסוגיית הסדר ניגוד העניינים החל על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

העתירה הוגשה בחודש דצמבר 2022, כשבועיים לפני הקמת הממשלה החדשה, ובתחילה עסקה בכך שבעת רקימת ההסכמים הקואליציוניים נתניהו עוסק בנושאים שעליהם אמור היה לחול הסדר ניגוד העניינים שנקבע לו בנובמבר 2020.

שלט בהפגנה בקפלן, 2023 (צילום: Karen Saar)

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לגבש בעניינו של נתניהו הסדר ניגוד עניינים חדש. בינתיים, כידוע, הוקמה הממשלה והיועצת המשפטית כבר הודיעה לנתניהו באופן מפורש כי הסדר ניגוד העניינים חל גם כעת, ומונע ממנו לעסוק ביוזמת החקיקה הממשלתית בנושא מערכת המשפט.

ברון הזכירה כי השלב הראוי לבחינת חוקתיותו של חוק מסוים ותקינות ההליך "ממוקם ברוב המקרים לאחר השלמת הליך החקיקה". לצד העמדת הפנים, אפשר לקרוא בשני פסקי הדין  מעין הצהרה – המועד המתאים עוד יבוא

הפרקליטות הודיעה לבג"ץ כי העתירה התייתרה, ובפרט שבמקביל לה תלויה ועומדת עתירה נוספת בנושא הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, שאותה הגישה התנועה לאיכות השלטון. "אשר ליוזמות החקיקה שמבוקש להורות על אי־חוקיותן", כתבה השופטת ברון, "העותרים ביקשו לכלול בעתירה את 'כל אחת מיוזמות החקיקה בהן מעורב נתניהו' וקודמו בימים שטרם השבעת הממשלה.

"מובן כי לא ניתן להורות באופן גורף על אי־חוקיות של יוזמות חקיקה שונות, אך בשל העובדה כי הן נדונו במסגרת המשא ומתן הקואליציוני שבו, מטבע הדברים, היה מעורב ראש הממשלה". ברון הזכירה כי השלב הראוי לבחינת חוקתיותו של חוק מסוים ותקינות ההליך שבו נחקק "ממוקם ברוב המקרים לאחר השלמת הליך החקיקה".

לצד העמדת הפנים שגישת הכיבוד ההדדי בין רשויות השלטון עודנה נמשכת, אפשר לקרוא בשני פסקי הדין הללו – שאותם כתבה ברון – גם מעין הצהרה לעתיד הקרוב: העובדה שהעתירות הללו נדחות כעת, אין פירושה שאין בכוונת העליון לדון בעתירות נגד החוקים שהכנסת מתכוונת לחוקק במועד המתאים.