ברמה האנושית הבסיסית ביותר זה היה מחזה לא נעים – מסוג ההתרחשויות שמולן הצופה מתכווץ במבוכה בכיסא. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן עמדה אתמול (שלישי) במשך 20 דקות ארוכות על הבמה בכנס האקלים של "הארץ" ואוניברסיטת בן-גוריון, ולא הצליחה לדבר.
קבוצה של סטודנטים קולניים קראו קריאות קצובות נגד הממשלה שבה היא חברה, והיא ניצבה כמו מורה מחליפה חסרת ניסיון שנשלחה להעביר שעה עם הכיתה הכי מאתגרת בשיכבה.
סילמן אמנם שמרה על קור רוח – לא מובן מאליו בסיטואציה הזו – אבל חזרה שוב ושוב על אותן נזיפות חינוכיות בנוסח "זה כנס על אקלים אז בואו נשמור על אקלים רגוע", "יש כאלה שרוצים להקשיב וחבל שאתם מפריעים להם" וכמובן "זה מביך שאתם מדברים על דמוקרטיה אבל לא נותנים לי לדבר".
ניכר שהיא ציפתה לישועה מהמארגנים, אנשי האוניברסיטה, אבל גם אלה היו חסרי אונים ואחרי כמה ניסיונות להסות את הקהל הניפו דגל לבן. אחרי 21 דקות סילמן נשברה, הטיחה "תישארו עם הצרחות של עצמכם" וירדה מהבמה.
עידית סילמן בכנס האקלים, 14 בפברואר 2023 (וידיאו: "הארץ" ואוניברסיטת בן-גוריון)
זה היה מחזה לא נעים, אבל יש כמה דברים עוד פחות נעימים בעולם. למשל, כשממשלה שנבחרה בצורה דמוקרטית פועלת לרסק את הדמוקרטיה ולהמיר אותה במשטר מסוג אחר. במידה רבה, התקרית הזו מהווה סיכום מזוקק של מצב האומה בימים אלה, אומה ששרויה בשבר עמוק ושבין שני צדיה יש פער בתפיסת המציאות שלפחות כרגע נראה בלתי ניתן לגישור.
סילמן חשבה לתומה שהיא באה לדבר על אקלים; אקלים זה קונצנזוס, בוודאי בכנס של עיתון שמתייחס אל משבר האקלים ברצינות ובאוניברסיטה שכמה ממדעניה מובילים את המחקר בתחום.
במונחי הימים האלה אפשר לומר שסילמן באה לדבר על אקלים בלי תנאים מוקדמים, אבל המוחים באו לומר שיש תנאי מקדים לעיסוק והתמודדות עם משבר האקלים: דמוקרטיה. איך כתב פרופ' גיא בן פורת, מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, בדף הפייסבוק שלו? "היא חשבה שהיא בצד הנכון של ההיסטוריה, אבל אין שום סיבה לתת לה את אזור הנוחות הזה".
סילמן באה לדבר על אקלים בלי תנאים מוקדמים, אבל המוחים באו לומר שיש תנאי מקדים לעיסוק והתמודדות עם משבר האקלים: דמוקרטיה
בן פורת גם היה הראשון שקידם את פני השרה כשעלתה לבמה בקריאות שנשמעו היטב בחלל האולם. "את לא הפתרון אלא הבעיה", הטיח, "את מייצגת ממשלה מושחתת, גזענית ואנטי דמוקרטית והעובדה שמינו אותך מעידה עד כמה אכפת לממשלה ממשבר האקלים". מכאן והלאה הסטודנטים (ובעיקר הסטודנטיות) מ"מגמה ירוקה" ומ"מטה החירום האקלימי-אקולוגי" לקחו את ההובלה.
צעקות מהקהל לכיוון השרה להגנת הסביבה עידית סילמן שעלתה לדבר בוועידת האקלים: "את הבעיה, לא הפתרון". השרה השיבה: "מכיוון שאנחנו בכנס של אקלים בואו נשמור על אקלים מתאים" pic.twitter.com/aZEwMkKJz6
— Inbar Faivel ענבר פייבל (@InbarFaivel) February 14, 2023
ברגע הראשון זו נראתה כמו עוד מחאה מהסוג המוכר, של פעילי סביבה שחודרים לכנס כדי להטריל פוליטיקאי או תעשיין מזהם. רק שהמחאות האלה בדרך כלל שוככות אחרי מספר דקות. המוחים אמרו את דברם, המסר הועבר, ומכאן אפשר לחזור למסלול. לא הפעם.
הפעם הסטודנטים הגיעו עם מטרה ברורה: לא לתת לסילמן לדבר. הסאבטקסט: את וחברייך משתמשים בכוח שלכם בכנסת כדי לדרוס אותנו ולסתום לדמוקרטיה הישראלית את הפה? כאן, באולם, אנחנו יותר חזקים. רוצה לדבר על אקלים? אל תשתפי פעולה עם הרס הדמוקרטיה. או אם לצטט מתוך ההודעה שהוציאו המוחים:
"המהפכה המשפטית מאיימת לפגוע בכל הכלים האפקטיביים למאבק במשבר האקלימי-אקולוגי. זכותו הבסיסית של הציבור היא לפעול ולמחות כנגד איומים על בריאותו ושלומו. ללא דמוקרטיה מתפקדת, מיכל האמוניה עדיין היה מסכן את תושבי חיפה; ללא בג"ץ, חופי הים לא היו פתוחים לציבור הרחב; ללא בג"ץ, ים המלח ומפרץ אילת היו נותרים חסרי הגנה. המאבק על הדמוקרטיה הוא מאבק על הסביבה".
אחרי גל המחאות הראשון, לרגע קצר היה נדמה שהמוחים יירגעו וסילמן תוכל לדבר. ואז היא עשתה טעות גסה, שמחזקת את הרושם שהיא כלל לא מבינה את תפקידה ברגע ההיסטורי הזה ובסיטואציה שאליה נקלעה.
במקום לאלתר טקסט מכיל, מפייס, מקרב, שמציב – על אף המחלוקות העמוקות – את השרה להגנת הסביבה ואת פעילי הסביבה באותו צד של המתרס, הצד שנחוש לשמור על הסביבה מכל משמר ומול כל תמורה פוליטית, היא הקריאה מהדף את המחרוזת המוכרת מהימים האחרונים של התקרבנות ימנית, שחוזרת אל הסכמי אוסלו וההתנתקות.
"יש ציבורים שחוו התקפות חסרות תקדים מהממשלה", אמרה, "שבמימושם נשללו זכויות מינימליות ונדרסו ציבורים שלמים. למרות זאת, מעולם לא דיברנו על מלחמת אחים או על שפיכות דמים. כשרה להגנת הסביבה אני אומרת שאפשר שהאוויר שלנו יהיה נקי אבל הלב והראש יהיו מזוהמים באלימות. אני שותפה בכירה בהקמת הממשלה ואני גאה בכך."
זה בדיוק מה שהיה חסר כדי להדליק את האולם. התגובות להתרסה של סילמן כללו את הלהיטים המוכרים "בושה" ו"דמוקרטיה". במקום לבודד את המוחים, סילמן שיגרה את רוב הקהל לזרועותיהם.
זה בדיוק מה שהיה חסר כדי להדליק את האולם. התגובות להתרסה של סילמן כללו את הלהיטים המוכרים "בושה" ו"דמוקרטיה". במקום לבודד את המוחים, סילמן שיגרה את רוב הקהל לזרועותיהם
ההקבלה בין ההתנתקות והסכמי אוסלו להפיכה המשטרית שמתחוללת בימים אלה היא ספין חלול ומקומם. אנשי הימין טוענים שהם בלעו צפרדעי ענק והבליגו בשם הדמוקרטיה והשמירה על אחדות האומה? השמאלנים עושים את זה כבר 56 שנה.
בראיית השמאל, הוא משלים עם יותר מחצי מאה של כיבוש ומקבץ של מלחמות יש ברירה, נושך את הלשון וממשיך הלאה, רק משום שאלה הכרעות שהתקבלו על ידי ממשלות שנבחרו באופן לגיטימי ודמוקרטי (לא כולל 3 מיליון פלסטינים שאיש לא שאל אותם).
https://twitter.com/TheClimatist/status/1625410463071629315
אם לממשלה מותר לכבוש, לבנות התנחלויות ולפתוח במבצע או מלחמה, אזי מותר לה גם לחתום על הסכמי שלום, לוותר על שטחים ולפנות יישובים. האם לפי ממשלת ישראל הנוכחית גם מנחם בגין פעל באופן אנטי דמוקרטי כשפינה את ימית?
כשסילמן הגיעה לבאר שבע היא סברה שבמסגרת כללי המשחק אפשר להתווכח בנימוס על רפורמה משפטית, ובלי קשר לדבר על משבר האקלים. הסטודנטים ואנשי הסגל של אוניברסיטת בן-גוריון הבהירו לה שכשהממשלה משנה את חוקי המשחק וחותרת לביטול הדמוקרטיה, הכללים משתנים לכל אורך החזית. אין דיקטטורה בירושלים ובה בעת שיח דמוקרטי מכיל על אקלים בבאר שבע.
האירוע אתמול בבן-גוריון לא היה בגדר תקרית שיצאה משליטה, חבורת אקטיביסטים צעירים שבלהט המחאה הלכו רחוק מדי. טירפוד הנאום של סילמן היה פעולה מתוכננת ומנומקת של אנשי אקדמיה, ועל כך יעידו הדברים הברורים שכל הנוגעים בדבר כתבו בהמשך היום ברשתות החברתיות.
"הסטודנטים והסטודנטיות שלנו הזכירו לשרה שהמשמעות של פגיעה במוסדות דמוקרטיים היא גם פגיעה קשה בהגנת הסביבה ובהיערכות למשבר האקלים", כתב ד"ר ניר ברק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל, "הגנת הסביבה בארץ ובעולם התקדמה והתפתחה בזכות פעולה אזרחית נחושה. לא מתוך רצון טוב של ממשלות, ולא מתוך רצון של תאגידים.
"מנגנונים כמו שקיפות של מידע סביבתי, חופש עיתונות, בקרה על פעולות השלטון – ובתוך כך גם ביקורת שיפוטית – הם כולם תנאים הכרחיים להגנת סביבה בישראל, וכמובן גם לדמוקרטיה".
"מנגנונים כמו שקיפות של מידע סביבתי, חופש עיתונות, בקרה על פעולות השלטון – ובתוך כך גם ביקורת שיפוטית – הם כולם תנאים הכרחיים להגנת סביבה בישראל, וכמובן גם לדמוקרטיה"
אין סביבה בלי דמוקרטיההיום התארחה ועידת האקלים של הארץ באוניברסיטה שלי. חברי גיא בן פורת Guy Ben-Porat, וסטודנטים…
Posted by Nir Barak on Tuesday, February 14, 2023
הכול נכון, ובכל זאת ההתרחשות אתמול הייתה רגע שובר לב, רגע של עצב גדול. באופן מסורתי, התנועה הסביבתית והאקדמיה ידעו לעבוד בשיתוף פעולה עם השרים והשרות להגנת הסביבה, גם כאשר היו מחלוקות סביבתיות ופוליטיות קשות.
השר גדעון עזרא זכה בשעתו בגלובוס הירוק מטעם ארגוני הסביבה והשרה גילה גמליאל זכתה לתמיכה וגיבוי מהתנועה הסביבתית ועבדה איתה שכם אל שכם. זה היה רק לפני שנתיים, אבל בזמן קצר קרה כאן כל כך הרבה, והחוטים העדינים שמחברים את החברה הישראלית נפרמים במהירות שיא.
ועידת "הארץ" ובן-גוריון התיימרה להיות הגשר האחרון, המקום האחד שבו עדיין ניתן לנהל שיח משותף על אקלים וסביבה, אבל המרצים והסטודנטים סירבו לשתף פעולה עם האשליה הזו, סירבו לשמור על פסאדה מנומסת כאילו אפשר לדבר בנחת על אקלים בזמן שהדמוקרטיה הישראלית נהרסת. וזהו, האשליה נגמרה. מעכשיו, משהו שונה לגמרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו