בקבוצות מחאה שהוקמו בווטסאפ – קבוצות של אנשי חינוך, משפטנים, חברים מהמילואים וכדומה – הרוחות סוערות בוקר, צוהריים וערב. כולם הבינו ביום שני האחרון שההפגנות לא ישנו דבר ושהמהפכה המשפטית מתקדמת ליעדה הסופי.

ובכל זאת, אנשים ממשיכים לשאוף שמשהו יקרה, שהרוב בכנסת לא יינעל על מחיקת הפרדת הרשויות בישראל. חלק מפעילים המובילים באותן קבוצות ווטסאפ החלו לזרוק רעיונות.

סרן במילואים בקבוצה שבה נוכחים אנשים ששירתו ביחד בסדיר בשירות קרבי לפני 30 שנה ומאז העבירו שבועות ארוכים במילואים, כתב שם שהוא מתכוון להודיע על הפסקת התייצבות בהתנדבות לשירות מילואים. הוא כבר חצה את הגיל בו חייבים להגיע למילואים, ולמרות זאת המשיך לשרת גם מעבר לגיל 50.

"עזבתי את צוות המילואים שלי אחרי 30 שנה", הוא כתב. "לא מרגיש שיש לי מוטיבציה להמשיך במצב הנוכחי. ההחלטה לא נובעת מתבוסתנות אלא כמחאה על המצב. נשקיע את הזמן בהפגנות במקום במילואים".

"עזבתי את צוות המילואים שלי אחרי 30 שנה. לא מרגיש שיש לי מוטיבציה להמשיך במצב הנוכחי. ההחלטה לא נובעת מתבוסתנות אלא כמחאה על המצב. נשקיע את הזמן בהפגנות במקום במילואים"

אותו קצין לא נתן פומבי לרגשותיו ברשתות החברתיות, אלא רק סיפר לחברים בקבוצה. הנתק הרגשי מהמדינה ומהצרכים של המדינה עלה אל פני השטח. במקרה דומה, אתמול חשף רס"ן (מיל.) גיל בארי מכתב ששלח לשר הביטחון יואב גלנט ולרמטכ"ל הרצי הלוי, בו הוא מחזיר את הדרגות שלו אחרי העברת החוקים בקריאה ראשונה ביום שני בכנסת.

המכתב ששלח רס"ן (מיל.) גיל בארי לשר הביטחון והרמטכ"ל בצירוף דרגותיו (צילום: עמוד הפייסבוק של גיל בארי)

"אני מבקש לוותר על דרגותיי", כותב בארי, "אבקש גם לציין בגיליון האישי שלי כי ויתרתי ביוזמתי על דרגות הקצונה לאות מחאה. אני מבקש גם למחוק מהרישום את זכאותי לאות השרות המבצעי, אות לוחם השריון ואות השרות ברצועת הבטחון, אין לי עניין באותות מצבא של מדינה לא דמוקרטית. אין בם גאווה עוד".

מדינת ישראל מצידה תסתדר ללא שני קצינים שחצה את גיל ה-50 – ובכל זאת, הסנטימנט מדאיג.

בקבוצת מחאה אחרת, בה הנוכחים הם מהתחום המשפטי, זורקים רעיונות מגוונים. הנה אחד מהם: מרגע שהוועדה לבחירת שופטים תוכפף לממשלה – ובאופן ספציפי, כל מינוי של שופט עליון תחת ראשות ממשלתו של בנימין נתניהו – תורכב רשימה של שופטים שהם המינויים הפוליטיים החדשים.

ומה עורכי הדין מציעים? הם מציעים רשימה שמית ופומבית של עורכי הדין המסרבים להופיע בפני שופטים שנבחרו על ידי הוועדה במתכונתה החדשה. זה הוא איום רחוק טווח, אבל אפשר להתחיל לדבר בו כבר עכשיו.

עורכי דין מציעים רשימה שמית ופומבית של עורכי הדין המסרבים להופיע בפני שופטים שנבחרו על ידי הוועדה במתכונתה החדשה. זה הוא איום רחוק טווח, אבל אפשר להתחיל לדבר בו כבר עכשיו

פנייה לסיוע בינלאומי

עוד בזירה המשפטית: עו"ד ד"ר רפי נץ-צנגוט, מומחה למשפט בינלאומי, החליט לפנות לוועדת ונציה בבקשה שתפתח בבדיקה של ההפיכה המשטרית בישראל.

עו"ד ד"ר רפי נץ-צנגוט (צילום: באדיבות המצולם)

ועדת ונציה היא גוף מייעץ למועצת אירופה (ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה בנושאי זכויות אדם, דמוקרטיה וחוקה של 46 מדינות. ישראל היא משקיפה במועצת אירופה מאז 1957), מורכבת ממשפטנים ומומחים עצמאים והוקמה ב-1990 על רקע נפילת חומת ברלין וצורך בעזרה משפטית למדינות מרכז ומזרח אירופה. ישראל חברה בוועדת ונציה מאז 2008.

לפני כשבועיים פרסמה נשיאת ועדת ונציה קלייר באזי-מלאורי הודעה קצרה באתר האינטרנט של הוועדה בה נאמר כי היא מצפה ממדינת ישראל לזכור את העקרונות שלפיהם הרכב בתי המשפט במדינה דמוקרטית צריך להיות מבודד מהשפעה פוליטית, וכי חובה שתהיה ביקורת שיפוטית על חוקים הפוגעים בזכויות אדם. מלאורי ביקשה מישראל לכבד את עקרונות הוועדה ולהוביל שינויים חוקתיים "בתהליך מקיף, באמצעות הסכמה רחבה".

בעקבות ההצהרה הזו, פנה ד"ר נץ-צנגוט לראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן ולנשיא המדינה יצחק הרצוג, בבקשה שהם יפנו את המקרה הישראלי לקבלת חוות דעת מלאה מועדת ונציה.

ייאמר, ההצהרה הקצרה של מאלורי משקפת שלב ראשוני בלבד. הוועדה יכולה ורשאית לדון בהחלטות חוקתיות של מדינה, על בסיס פנייה שהם מקבלים מנשיא מדינה או מארגון בינלאומי. ד"ר נץ-צנגוט כתב לנשיא הרצוג שהוא מבקש ממנו להפנות את המקרה של ישראל לוועדת ונציה.

הוועדה יכולה ורשאית לדון בהחלטות חוקתיות של מדינה, על בסיס פנייה שהם מקבלים מנשיא מדינה או מארגון בינלאומי. ד"ר נץ-צנגוט כתב להרצוג שהוא מבקש ממנו להפנות את המקרה של ישראל לוועדת ונציה

עד לרגע זה, לא התקבלו תשובותיהם של הנשיא, נתניהו או רוטמן. שר המשפטים לוין דווקא כן ענה לד"ר נץ-צנגוט: "רפורמת המשילות שאני מקדם תחזק את הדמוקרטיה. בינה ובין קמפיין ההפחדה המנוהל נגדה אין דבר וחצי דבר.

שר המשפטים יריב לוין נואם במליאת הכנסת לקראת ההצבעה על התיקונים לחוק יסוד השפיטה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אני מציע לך לצפות בפודקאסט שערכתי עם גדי טאוב, עם כל התשובות לשאלות על רפורמת המשילות. בנוסף ממליץ להיכנס לאתר של תנועת 'ישראל שלי' בו ישנם הסברים על הרפורמה".

ד"ר נץ-צנגוט חושב שאם נשיא המדינה יפנה את הנושא לוועדת ונציה, הוא אולי ישאב מכך תימוכין שלא לחתום על החוקים, בבוא העת. כלומר, הוא יוכל לטעון שהוא ממתין לחוות הדעת המלאה של ועדת ונציה כדי שהיא תבחן את ההשפעות שיכולות להתרחש בישראל בטווח הקרוב.

ד"ר נץ-צנגוט חושב שאם נשיא המדינה יפנה את הנושא לוועדת ונציה, הוא אולי ישאב מכך תימוכין שלא לחתום על החוקים, בבוא העת. כלומר, הוא יוכל לטעון שהוא ממתין לחוות הדעת המלאה של ועדת ונציה

בשיחה עם זמן ישראל הסביר ד"ר נץ-צנגוט שאם וכאשר תפיק ועדת ונציה דוח לגבי המהפכה המשפטית בישראל, הדוח זה יקבל מעמד של מעין פסק דין באיחוד האירופי, והאיחוד יוכל להתנהל שונה מול ישראל, לרבות להטיל סנקציות על ישראל.

"לישראל יש הרבה מה להפסיד מסנקציות שתוטלנה עליה על ידי האיחוד אם היא תמשיך נגד הכיוון שדוח ועדת ונציה יקבע", אומר נץ-צנגוט, "כי כאמור, ועדת ונציה היא האורים והתומים של האיחוד האירופי בנושאי דמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות הפרט".

נשיאת ועדת ונציה, קלייר באזי-מלאורי (צילום: AP Photo/Patrick Kovarik/Pool)

לדבריו, באיחוד האירופי יש כיום רגישות גבוהה לנושא של מעמד הדמוקרטיה, שלטון החוק והגנה על זכויות הפרט.

ועדת ונציה פעלה בשנים האחרונות נגד פולין והונגריה, לרבות הטלת קנסות בגובה של 34 מיליארד אירו. ישראל אמנם אינה חברה באיחוד האירופי, אך יש לה מעמד של מדינה שכנה וכאמור, היא חברה בוועדת ונציה.

ועדת ונציה פעלה בשנים האחרונות נגד פולין והונגריה, לרבות הטלת קנסות בגובה של 34 מיליארד אירו. ישראל אמנם אינה חברה באיחוד האירופי, אך יש לה מעמד של מדינה שכנה והיא חברה בוועדת ונציה

יחד עם זאת, ישנה אפשרות סבירה ביותר, שהנשיא יתעלם מן הפנייה של ד"ר נץ-צנגוט ו/או לא ירצה לפנות כלל לוועדת ונציה ביוזמתו. במצב דברים זה, נץ-צנגוט מתכוון להסתייע בימים הקרובים בארגון בינלאומי ולהגיש באמצעותו את התלונה לוועדת ונציה.