בוועדת החוקה בכנסת נמשך מדי יום מופע האימים של יו"ר הוועדה שמחה רוטמן. היחסים בינו לבין היועץ המשפטי של הוועדה, ד"ר גור בליי, שידעו רגעים מתוחים בשבועות האחרונים, התפוצצו אתמול (שלישי) פעם נוספת ברעש גדול, בהתפרצות בלתי הולמת של רוטמן כלפי בליי.
"אם תסיט את הדיון לוועדה לבחירת שופטים", התפרץ רוטמן במהלך דבריו של בליי לקול מחאות חברי האופוזיציה, "או שתראה לעצמך תפקיד לתקן כל הערה שאני אומר ואז לפתוח דיון צד, אם זה מה שאתה תעשה אני אקטע אותך, לא מקובלי עליי".
בהמשך הוסיף רוטמן: "אני תוחם אותך בזמנים כי אתה מתנהג כמו חבר אופוזיציה".
ח"כ שמחה רוטמן תוקף את היועץ המשפטי של ועדת החוקה בכנסת, ד"ר גור בליי, בעת דיון בוועדה, 28 בפברואר 2023 (וידיאו: ערוץ הכנסת)
ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) יצאה להגנתו של בליי: "תרגיש נוח ומספיק בטוח להיות מקצוען ולהגיד את מה שאתה חושב ואל תיבהל מהרצון שלו לסתום לך את הפה", עודדה אותו.
אמש, בשעת ערב, רוטמן הבין שחצה את הגבולות והתנצל פומבית בפני בליי. "הטון והתוכן של הדברים שאמרתי ליועץ המשפטי של הוועדה לא היו במקומם ואני מתנצל בפניו", אמר.
אמש, בשעת ערב, רוטמן הבין שחצה את הגבולות והתנצל פומבית בפני בליי. "הטון והתוכן של הדברים שאמרתי ליועץ המשפטי של הוועדה לא היו במקומם ואני מתנצל בפניו", אמר
"אני מלא הערכה לעבודתו, הוא משקיע שעות רבות בחדר הוועדה ומחוץ לו, והוא ראוי לכל הכבוד על כך. אנחנו מבלים הרבה שעות ביחד אז לפעמים יש ויכוחים ולפעמים גם הטונים עולים".
ח"כ שמחה רוטמן מתנצל בפני היועץ המשפטי של ועדת החוקה בכנסת, ד"ר גור בליי, 28 בפברואר 2023 (וידיאו: ערוץ הכנסת)
התנהלותו של רוטמן כלפי בליי איננה חדשה והיא אף איננה תוצאה של אובדן עשתונות רגעי או חוסר כימיה אישית בין השניים. זה לא באג, זה פיצ'ר. היחס כלפי בליי זהה לחלוטין ליחסו של רוטמן כלפי נציגי היועצת המשפטית לממשלה שהגיעו לדיוני ועדת החוקה.
זו דרכו וזו התייחסותו לכל היועצים המשפטיים באשר הם, דרך שבאה לידי ביטוי גם בהצעת "חוק היועמ"שים" שרוטמן הניח על שולחן ועדת החוקה, ושגנז בשלב הנוכחי נוכח הביקורת על הנזקים העצומים שהיא טומנת בחובה דווקא לרעיון המשילות.
זו דרכו וזו התייחסותו לכל היועמ"שים, דרך שבאה לידי ביטוי גם בהצעת "חוק היועמ"שים" שרוטמן הניח על שולחן ועדת החוקה, ושגנז בשלב הנוכחי נוכח הביקורת על הנזקים שהיא טומנת דווקא לרעיון המשילות
התנהלותו של רוטמן כלפי הרעיון שיועצים משפטיים יביאו את דבר המשפט לוועדה – ובמילים אחרות, את השאלה מה ניתן ומה לא ניתן לעשות מבחינה משפטית – מלמדת גם מדוע אין להתפתות אחר רעיון הביקורת השיפוטית ה"רכה" או ה"חלשה" שרוטמן מציע כמודל לביקורת שיפוטית חוקתית מצד בית המשפט העליון.
כלומר, שבמקום שלבית המשפט יהיה כוח לפסול חוקים הסותרים במפורש את חוקי היסוד, יהיה לו רק כוח להצהיר על פגיעתם זו, ולהחזיר את הכדור לכנסת לשם תיקון המעוות.
בהתאם להצעת החוק, כל ערכאה שיפוטית תוכל "להצהיר" כי הוראה בחוק כלשהו אינה מתאימה להוראה בחוק יסוד, ואולם הצהרות כאלה יועברו לעיון יו"ר הכנסת וראש הממשלה רק אם ניתנו בבית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים או יותר.
בכל מקרה, קובעת הצעת החוק במתכונת זו, "אין בהצהרת אי-התאמה כדי להשפיע על תוקפה, הפעלתה או אכיפתה של הוראת חוק, ואין בה כדי לחייב את הצדדים להליך שבו ניתנה".
רוטמן הודיע כי הבוקר (רביעי) תצביע הוועדה על ההצעה לקראת קריאה ראשונה במליאה, וזאת בדיוק שבוע מאז ההצעה אושרה בקריאה טרומית.
פה זה לא בריטניה
ביקורת שיפוטית "רכה" היא מודל הקיים במדינות שונות בעולם. באופן ספציפי בבריטניה, שם בית המשפט העליון אינו מוסמך להורות על בטלות חוק, אלא רק להכריז כי הוא אינו חוקתי.
בעולם מתוקן, ובימים שפויים, למודל הזה יש גם יתרונות. הוא עשוי, למשל, לשחרר את בית המשפט מהעול הכבד הכרוך בביטולו של חוק, עניין השמור למקרי קיצון בלבד, ולאפשר לבית המשפט להצהיר על אי חוקתיותם של חוקים בתדירות גדולה בהרבה, מתוך הבנה שפסקי הדין שלו אינם מחייבים את הכנסת לתקן את אותם חוקים פוגעניים, אלא מהווים המלצה והכוונה בלבד.
בעולם מתוקן, ובימים שפויים, למודל יש גם יתרונות. הוא עשוי, למשל, לשחרר את בית המשפט מהעול הכבד הכרוך בביטול חוק, ולאפשר לו להצהיר על אי חוקתיותם של חוקים בתדירות גדולה בהרבה
אלא שהמודל הזה מבוסס על תרבות פוליטית ומבנה שלטוני שלמרבה הצער אין לישראל אפשרות לייבא לכאן.
בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר וד"ר עמיר פוקס, כתבו כבר בשנת 2018 כי המודל הבריטי אינו מתאים למציאות הישראלית, נוכח ההבדלים הקריטיים בתרבות הפוליטית בין המדינות.
כך, בשונה מישראל, השיטה הבריטית כוללת מסורת של ריסון עצמי בנוגע לחקיקה הפוגעת בזכויות יסוד, יש בה שני בתי פרלמנט המקיימים בקרה זה על זה, ובנוסף בריטניה חתומה על האמנה האירופית לזכויות אדם, וכל אדם רשאי לעתור לבית המשפט האירופי בשטרסבורג.
בשונה מישראל, השיטה הבריטית כוללת מסורת של ריסון עצמי בחקיקה הפוגעת בזכויות יסוד, יש בה שני בתי פרלמנט המקיימים בקרה זה על זה, ובנוסף בריטניה חתומה על האמנה האירופית לזכויות אדם
בישראל, מודל של ביקורת שיפוטית רכה יהפוך את פסקי הדין החוקתיים של בית המשפט העליון למעין המלצה בלתי מחייבת, שבעיני הפוליטיקאים לא תהיה שווה את הנייר שעליו נכתבה. בדיוק כמו חוות הדעת של היועצים המשפטיים ברשויות השלטון – אם תוכניתם של רוטמן ויריב לוין תתקבל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם