יש סיבות רבות לקחת בעירבון מוגבל את הפסגה האזורית שהתקיימה בירדן בסוף החודש שעבר בהשתתפות ישראל והרשות הפלסטינית.

לא הושגה שום פריצת דרך דיפלומטית, כמובן, והמעט ששני הצדדים התחייבו אליו בנוכחות הנציגים האמריקאים, הירדנים והמצרים – נדחה בביטול על־ידי שרי הממשלה עוד לפני שיבשה הדיו על ההודעה המסכמת.

ועדיין, העובדה שבכירים ישראלים ופלסטינים היו מוכנים להיפגש לפסגה רשמית, על רקע גל מתמשך של אלימות שלא נראה מזה 15 שנה, ראויה לציון. היקף ההודעה המשותפת אומנם היה צנוע, אבל שני הצדדים שבו ואישרו את כל ההסכמים הקודמים ביניהם, לרבות הסכמי אוסלו, שנועדו לסלול את הדרך להגדרה עצמית פלסטינית, דבר שממשלת ישראל הנוכחית מתנגדת לו מכול וכול.

ישראל והרשות הפלסטינית גם הסכימו להקפאה הדדית של "צעדים חד־צדדיים" שהצד השני מתנגד להם. ההסכמה הזאת כללה התחייבות ישראלית לא לקדם תוכניות לבניית יחידות דיור חדשות בהתנחלויות במשך ארבעה חודשים – ולא לקדם הסדרת מאחזים בגדה המערבית במשך חצי שנה.

מאחז באזור ההתנחלות איתמר, 14 בפברואר 2023 (צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90)

היקף ההודעה המשותפת אומנם היה צנוע, אבל שני הצדדים שבו ואישרו את כל ההסכמים הקודמים ביניהם, לרבות הסכמי אוסלו, שנועדו לסלול את הדרך להגדרה עצמית פלסטינית

הפסגה בעקבה לא הייתה רק ועידה ביטחונית של גנרלים וקציני מודיעין, אלא גם ועידה פוליטית בהשתתפות בכירים ישראלים, בהם מנכ"ל משרד החוץ רונן לוי והשר לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית חוסיין א־שייח'.

בכיר ישראלי אמר לזמן ישראל כי הוועידה הייתה "מפגש פוליטי" – כותרת שהממשלה הקודמת, שכללה את המפלגות העבודה ומרצ, לא הייתה מעזה להעלות על הדעת.

מנהיגי הקואליציה הקודמת אולי התקשרו ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בחגים והזמינו אותו לביתם, אבל, מחשש שיתויגו כשמאלנים על־ידי האופוזיציה בזמנו, גורמים רשמיים מיהרו להבהיר שהמגעים הללו קשורים רק בביטחון – ודחו את הרעיון שהם היוו הקדמה למשא ומתן פוליטי.

אז איך קרה שהממשלה החדשה, הימנית ביותר בתולדות ישראל, זו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – שמתפארים במאמציהם לדחוק לשוליים את הרשות הפלסטינית ומתנגדים בקולניות למדינה פלסטינית – הסכימה להשתתף בוועידה אזורית שמרוממת את הרשות – וגם לחתום שם על הסכם, שלמעשה מכיר בטבע הבעייתי של הרחבת הנוכחות הישראלית בגדה המערבית?

השרים לשעבר עיסאווי פריג' וניצן הורוביץ בפגישה עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ברמאללה, 2 באוקטובר 2021 (צילום: חשבון הטוויטר של עיסאווי פריג')

גורמים רשמיים שהשתתפו בוועידה הסבירו לזמן ישראל כי בעקבות לחץ אמריקאי, נתניהו הסכים לשגר משלחת בכירה לעקבה ב־26 בפברואר, מתוך הכרה בעובדה שהרגעת המצב בשטח היא אינטרס ישראלי

גורמים רשמיים שהשתתפו בוועידה הסבירו לזמן ישראל כי בעקבות לחץ אמריקאי, נתניהו הסכים לשגר משלחת בכירה לעקבה ב־26 בפברואר, מתוך הכרה בעובדה שהרגעת המצב בשטח היא אינטרס ישראלי.

האלימות המשתוללת בגדה המערבית מאז הקמת ממשלת נתניהו השישית, לא רק מערערת את בסיס הקשרים המתהווים עם מדינות "הסכמי אברהם" – איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו – אלא גם דוחה את האפשרות של נרמול היחסים עם מדינות נוספות כמו ערב הסעודית.

שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן אאל סעוד, אמר לבי־בי־סי ביום שלישי: "ממשלת ישראל עושה כרגע כל שביכולתה כדי לערער את 'הסכמי אברהם'". הוא הזהיר מפני גלישה למצב של "אלימות אמיתית ורצינית" במזרח התיכון, אם ההתנגשויות בין ישראל לפלסטינים יימשכו.

מאז תחילת 2023, לפחות 70 פלסטינים נהרגו בגדה המערבית, רובם בעימותים ובחילופי ירי עם הכוחות הישראליים, אך כמה מהם היו אזרחים בלתי מעורבים. 14 ישראלים ואזרחי מדינות זרות נהרגו במהלך אותה תקופה בהתקפות טרור פלסטיניות.

עימותים בין כוחות הביטחון לפלסטינים במחנה הפליטים עסכר בשכם. 7 במרץ 2023 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

מגלגלים את השטיח האדום

האלימות, לצד הצעדים שנקטה ישראל כדי לחזק את נוכחותה במזרח ירושלים ובגדה המערבית, כבר השליכה על הקשרים הדיפלומטיים של ישראל. גורם אמריקאי ודיפלומט בכיר מהמזרח התיכון אמרו לזמן ישראל בחודש שעבר כי התוכניות של ארה"ב ושל איחוד האמירויות לאירוח נתניהו הושהו לעת עתה.

שני המקורות הסבירו כי ממשלותיהם חשות תסכול לנוכח המדיניות של הממשלה הישראלית החדשה כלפי הפלסטינים וכי הן ממתינות לראות את ההתפתחויות בשטח במהלך רמדאן, שבדרך כלל רווי במתיחות.

אולם, בינתיים, אתר החדשות אקסיוס דיווח כי ההחלטה של איחוד האמירויות לבטל את ההזמנה של נתניהו נבעה בשל החשש שראש הממשלה ינצל את הביקור להשמעת הצהרות פומביות נגד איראן.

התלקחות הסוגיה הפלסטינית גם הפריעה למאמצי פיתוח פורום הנגב, שמפגיש את שרי החוץ של ארה"ב, ישראל ובעלות בריתה הערביות החדשות והוותיקות על מנת לפתח פרויקטים אזוריים משותפים.

מפגש ועדת ההיגוי וקבוצות העבודה של "פורום הנגב" באבו דאבי (צילום: משרד החוץ)

הדיפלומט המזרח תיכוני אמר לזמן ישראל כי מרוקו הייתה אמורה לארח החודש את כינוס השרים השני של הפורום, אך גם הוא נדחה על רקע המתיחות המתמשכת מעבר לקו הירוק.

מדינות פורום הנגב – ישראל, ארה"ב, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו – אומנם שלחו בינואר קבוצות עבודה לאבו דאבי, אולם, לדברי דיפלומט ישראלי ודיפלומט ערבי, ההתקדמות הייתה מוגבלת עקב הדרישה להאטת הקצב

מדינות פורום הנגב – ישראל, ארה"ב, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו – אומנם שלחו בינואר קבוצות עבודה לאבו דאבי, אולם, לדברי דיפלומט ישראלי ודיפלומט ערבי, ההתקדמות הייתה מוגבלת עקב הדרישה להאטת הקצב מצד כמה מדינות, ובראשן מצרים.

"אני מקווה שנתניהו מבין את מידת ההשפעה של המדיניות שלו על 'הסכמי אברהם'", אמר לזמן ישראל דיפלומט בכיר אחר מאחת המדינות החברות ביום שני. "קיים חשש בנוגע ליכולת שלו לשלוט באמת בשותפיו לקואליציה.

"קיים חשש אמיתי בקרב מדינות ערב שהמתיחות תתפשט למסגד אל־אקצא במהלך רמדאן, מה שיקשה עלינו עוד יותר להתקדם עם פורום הנגב", אמר הדיפלומט הבכיר, שהעדיף להישאר בעילום שם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית, 3 בינואר 2023 (צילום: מינהלת הר הבית)

האלימות בגדה המערבית משפיעה גם על היחס מצד ממשל ג'ו ביידן, שישראל מעדיפה לשמר בעיקר לצורך התמודדות עם נושא הגרעין האיראני. נתניהו שיגר החודש את השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ואת ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי לוושינגטון לפגישות עם גורמים אמריקאיים כדי לחזק את שיתוף הפעולה נגד איראן.

תחת זאת, הכותרות שיצאו מהפגישה עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן התמקדו בהפצרותיו של הדיפלומט האמריקאי הבכיר, שדרש לנקוט בצעדים להרגעת המתיחות עם הפלסטינים.

מכיר בבעיה

גורם ישראלי בכיר אמר לזמן ישראל ביום שני שעבר כי נתניהו "מכיר בהשלכות של האירועים המתרחשים בירושלים וביהודה ושומרון", ושזה חלק מהסיבה לכך שנענה לקריאה של ממשל ביידן להשתתף בפסגת עקבה.

"פיגועי הטרור הפלסטיניים האלה קרו ללא הגורם הדתי שעלול להתווסף ברמדאן. אנחנו רוצים להרגיע את העניינים כדי להימנע מסוג כזה של פיצוץ", אמר אותו גורם. הרצון הזה מילא תפקיד בנסיעתו של נתניהו לירדן בינואר – הביקור הראשון שלו בחו"ל מאז שחזר לראשות הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקשיב לדברי המלך ירדן עבדאללה השני בפגישתם בארמון המלכותי בעמאן, ירדן, 16 בינואר 2014 (צילום: AP/יוסף אלן, הארמון המלכותי הירדני)

"ישראל מכירה בתפקיד המכריע שירדן יכולה למלא בהרגעת המתיחות או בליבויה, בייחוד בירושלים", אמר הבכיר, שהתייחס לתפקידה של עמאן בפיקוח על ההתנהלות המנהלית במתחם הר הבית.

שבועיים לאחר ביקור נתניהו בירדן, ישראל אישרה שורה של מחוות בקנה מידה קטן כלפי הפלסטינים, בהן העלאת אחוז ההכנסות המופנות לרשות הפלסטינית ממעבר הגבול אלנבי; הפחתת המיסים מרמאללה עבור העברת דלק; הרחבת רשימת מוצרי הייבוא הפטורים ממכס; והענקת היתרים לפלסטינים להתפלל באל־אקצא, אם המצב הביטחוני יהיה שקט.

לדברי גורם אמריקאי, הצעדים הללו מחווירים בהשוואה לאלו שנקטה הממשלה הקודמת, שכללו מתן אלפי אישורי עבודה נוספים לפלסטינים מעזה ומהגדה המערבית ואישור הנפקת תעודות זהות לאלפי פלסטינים חסרי תעודות. ובכל זאת, העובדה שהקואליציה הניצית הזאת הייתה מוכנה לאשר דבר כלשהו לפלסטינים הוא התפתחות חיובית.

מה שלא נכלל בהודעת הפסגה

בתמורה, אמר גורם רשמי המעורה בעניין, ישראל ניצלה את עקבה כדי לדרוש שהרשות הפלסטינית תמלא תפקיד תקיף יותר במלחמה בטרור בצפון הגדה המערבית לנוכח העובדה שהיא נתפסת כבלטי לגיטימית על־ידי הציבור הפלסטיני, שנושא עיניים לקבוצות של חמושים על רקע התסכול הגובר לנוכח שליטת הצבא הישראלי.

חמושים מארגון "גוב האריות" במחנה הפליטים עסכר, הגדה המערבית, 9 בדצמבר 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

הגורם אמר כי הרשות הפלסטינית הסכימה כי כוחות הביטחון ימלאו תפקיד פעיל יותר בצפון הגדה המערבית לנוכח האיום הישראלי שאם לא תעשה זאת – לא תהיה לצה"ל ברירה אלא להיכנס לאזורים הללו במקומה.

ישראל אמרה כי תעשה כמיטב יכולתה לא להיכנס לשטחי A של הגדה המערבית, שנמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית, בייחוד בשבועות שלפני רמדאן ובמהלכו

עם זאת, ישראל אמרה כי תעשה כמיטב יכולתה לא להיכנס לשטחי A של הגדה המערבית, שנמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית, בייחוד בשבועות שלפני רמדאן ובמהלכו, כך חשף המקור.

ישראל גם דרשה שהרשות הפלסטינית תגנה את פיגועי הטרור שבוצעו נגד אזרחים ישראלים ותרסן את ההסתה המפעפעת באין מפריע, אמר אותו גורם. אולם, סוגיות הפשיטות של צה"ל וההסתה הפלסטינית לא נכללו בגרסה הסופית של ההודעה המשותפת.

בהודעה הזו לא צוינו שום התחייבויות חוץ מאלה הנוגעות להקפאה הזמנית של הבנייה בהתנחלויות. נתניהו מיהר לציין כי לא מדובר בהתחייבות להקפאת הבנייה, שכן הגוף המאשר את הבנייה בהתנחלויות מתכנס ממילא רק אחת לרבעון.

ח"כ לימור סון הר־מלך עם תחילת פינוי מאחז אור חיים בשומרון, 20 בינואר 2023 (צילום: עוצמה יהודית)

כמו כן, ההתחייבות לא חלה על התוכניות לכ־10 אלף יחידות דיור שקודמו זמן קצר לפני פסגת עקבה. מה שעוד לא נכלל בהודעה הוא ההתחייבות הישראלית לשחרר הכנסות ממיסים בגובה של עשרות מיליוני דולרים, שנמנעים מהרשות הפלסטינית בשל הקצבאות לאסירים מורשעים ולמשפחותיהם.

א־שייח' אמר כי אף שירושלים הסכימה לשחרר את הכספים הללו, היא עדיין לא קיימה את הבטחתה. הנגבי הכחיש כי ניתנה התחייבות כזאת, ואמר כי העניין יידון בפגישת ההמשך בשארם א־שייח' ב־17 במרץ

אולם, א־שייח' אמר לזמן ישראל כי אף שירושלים הסכימה – הן לפני עקבה והן בפסגה עצמה – לשחרר את הכספים הללו, היא עדיין לא קיימה את הבטחתה. הנגבי הכחיש כי ניתנה התחייבות כזאת, ואמר כי העניין יידון בפגישת ההמשך בשארם א־שייח' ב־17 במרץ.

א־שייח' אמר כי ללא הבטחות מצד ארה"ב, ירדן ומצרים בנושא קיום ההתחייבויות מעקבה, הרשות הפלסטינית לא תגיע לשארם א־שייח'. הפשיטה הקטלנית של צה"ל בג'נין ביום שני שעבר ככל הנראה סיבכה עוד יותר את המאמצים להמשך שיתוף הפעולה מצד רמאללה.

הרשות הפלסטינית ספגה ביקורת משמעותית מבית על השתתפותה בפסגת עקבה על רקע הפשיטות החוזרות של צה"ל על ערים פלסטיניות. בשבוע שעבר א־שייח' הגן על השתתפותו בפסגה בריאיון טלוויזיוני ואמר: "מה הפסדנו? אני רוצה שמישהו יגיד לי מה הפסדנו. האם עשינו ויתורים בעמדות פלסטיניות חשובות? האם הוחזר שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל?"

השר הפלסטיני לעניינים אזרחיים חוסיין א־שייח' (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

א־שייח' מתח ביקורת על המחאה הפלסטינית נגד הפסגה בטענה כי סירוב להשתתף לא היה עוצר את הפשיטות של ישראל. הוא הציג את הפסגה כהישג משמעותי לרשות הפלסטינית, בהתחשב בכך שישראל סירבה במשך שנים להשתתף בוועידה פוליטית כזאת.

א־שייח' מתח ביקורת על המחאה הפלסטינית נגד הפסגה בטענה כי סירוב להשתתף לא היה עוצר את הפשיטות של ישראל. הוא הציג את הפסגה כהישג משמעותי לרשות הפלסטינית

להשאיר את הדברים בפרופורציות

גורם אמריקאי אמר כי הנוכחות הישראלית בוועידה היא "ניצחון" מבחינת ממשל ביידן. "הממשלה הקודמת סירבה לכל דבר פוליטי באשר הוא, והיינו צריכים לדחוף חזק כדי שהם יסכימו אפילו לשוחח בטלפון, אז להביא אותם יחד לאותו חדר זאת התקדמות".

הגורם האמריקאי גם הביע הפתעה חיובית לנוכח חלק מהדברים שישראל הסכימה להם בהודעה המסכמת, לרבות ה"מחויבות לכל ההסכמים הקודמים", לצד ההכרה בתפקיד ה"אפוטרופסות" של ירדן בירושלים.

ישראל מעולם לא הכירה בכך באופן גלוי – ובהסכם השלום שלה עם ירדן היא הסתפקה בהכרה ב"תפקיד המיוחד" שממלאת הממלכה ההאשמית במקומות הקדושים למוסלמים בירושלים.

מסגד אל־אקצא, 17 באפריל 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

גורם ישראלי חשף כי ההחלטה של המשלחת הישראלית לחתום על המסמך הזה נעשתה בחוסר תשומת לב. מאז, ירושלים כבר הוכיחה כי היא מתקשה לדבוק בהתחייבויות שחתמה עליהן במסמך.

גורם אמריקאי הביע הפתעה חיובית לנוכח חלק מהדברים שישראל הסכימה להם בהודעה המסכמת, לרבות ה"מחויבות לכל ההסכמים הקודמים", לצד ההכרה בתפקיד ה"אפוטרופסות" של ירדן בירושלים

ערוץ 13 דיווח כי משרדו של נתניהו קיים פגישה לא רשמית לדיון בהסדרת המאחז אביתר, למרות ההתחייבות לא לאשר מאחזים כאלה במשך חצי שנה. ממשל ביידן ככל הנראה צפה התפתחויות כאלה. לכן, שגריר ארה"ב בישראל תומאס ניידס הקפיד להנמיך את הציפיות ממה שיכול לצאת מעקבה.

"בואו לא ניסחף, חברים", הוא אמר בשבוע שעבר. "אלה לא הסכמי קמפ דיוויד. זה לא שלום במזרח התיכון. מדובר בצעדים קטנים כדי לנסות להימנע מפעולות שיפגעו בארה"ב, בישראל ובעם הפלסטיני".