לזמן ישראל נודע כי יו"ר ועדת החוקה של הכנסת וממובילי המהפכה המשפטית, ח"כ שמחה רוטמן, מתגורר מזה כשמונה שנים בבית שנמצא תחת צו הריסה. רוטמן מתגורר עם משפחתו קרוב לשני עשורים בהתנחלות פני קדם, שהבנייה בה לא אושרה מאז הקמתה בשנת 2000 ועד לפברואר 2023.

המנהל האזרחי בגדה המערבית הוציא ב־2015 צווי הריסה לחלק ניכר מהבתים בהתנחלות, כולל לזה של רוטמן. אולם, לא ברור מדוע צווי ההריסה לא הופעלו. צווי ההריסה על הבתים, כולל על ביתו של רוטמן, עדיין בתוקף, גם אחרי אישור תוכנית הבנייה (תב"ע) של ההתנחלות.

כדי לבטל את צווי ההריסה נדרשים התושבים (ביניהם רוטמן) לבקש, ולקבל, היתרי בנייה להכשרה בדיעבד. בעקבות אישור התב"ע של היישוב, הוגשו גם בקשות להיתרי בנייה רטרואקטיביים כאלה.

המנהל האזרחי הוציא ב־2015 צווי הריסה לחלק מהבתים בהתנחלות, כולל לזה של רוטמן. הצווים עדיין בתוקף, גם אחרי אישור תוכנית הבנייה בהתנחלות

ההתנחלות פני קדם בגוש עציון (צילום: שלומי פרץ, ויקיפדיה)

כך או כך, אישור תוכנית הבנייה שקיבל היישוב, היתרי הבנייה הרטרואקטיביים וביטול צווי ההריסה לא יבטלו את העובדה שתושבי היישוב, כולל רוטמן, בנו את בתיהם שלא כחוק והתגוררו בהם שלא כחוק, גם לאחר שקיבלו צווי הריסה.

לדברי מנכ"ל ארגון השמאל כרם נבות דרור אטקס, שעוקב אחרי מדיניות הקרקעות בשטחים: "מסתבר שהרפורמטור הגדול של מערכת המשפט שכח לספר לציבור שהוא גר בבית תחת צו הריסה. גם החבר שלו, בצלאל סמוטריץ', שכח לספר לציבור שהוא גר בבית לא חוקי. איכשהו, הרפורמטורים הדגולים שוכחים לספר חלקים נבחרים מהביוגרפיות שלהם. בשביל זה אנחנו כאן".

"מסתבר שהרפורמטור הגדול של מערכת המשפט שכח לספר לציבור שהוא גר בבית תחת צו הריסה. גם החבר שלו סמוטריץ' שכח לספר לציבור שהוא גר בבית לא חוקי"

מלשכת ח"כ רוטמן נמסר בתגובה: "הבית והיישוב כולו בהליכי הסדרה כבר מספר שנים. תוכנית שמטרתה הסדרת כלל צווי ההריסה ביישוב אושרה למתן תוקף לאחרונה, לאחר שאושרה להפקדה בממשלות קודמות".

מזכיר היישוב פני קדם אורי ברטפלד אמר בתגובה: "לא מכיר את המידע הזה.
לא הייתי אז בשטח".

כיצד אתה מתייחס, עקרונית, לעובדה שתושבים ביישוב גרו שנים בבתים שנבנו שלא כחוק תחת צווי הריסה?
"איני יכול להתייחס למשהו שאיני מכיר".

ההתנחלות פני קדם (צילום: ארגון כרם נבות, צילום מרחפן)

הטבות מס, קומבינות והתעללות בשכנים

בפני קדם מתגוררות כיום כ־80 משפחות. יש בה תשתיות מסודרות, מוסדות חינוך ותרבות ואף תיירות. מסביב לה יש ארבע חוות חקלאיות. גם לאחר אישור הבנייה בהתנחלות, נותרו שאלות קשות על חוקיותה, כיוון שהקמתה כיישוב נפרד לא אושרה והיא רשומה כ"שכונה" בהתנחלות קרובה, חוקית, בשם אספר (או מיצד).

אולם, בפועל מדובר בשני יישובים נפרדים בלי רצף טריטוריאלי ביניהם, מוקפים גדרות נפרדות, שביניהם נמצאת אדמה מעובדת בבעלות חקלאים פלסטינים. האוכלוסייה בפני קדם היא דתית־לאומית ובאספר (מיצד) – חרדית. שתי ההתנחלויות ממתגות את עצמן כיישובים נפרדים והקשרים החברתיים בין תושביהן רופפים.

מיצד, שהוקמה בהתאם לחוק הישראלי ב־1984, מוגדרת מאז 2017 כיישוב מועדף, הגדרה שמזכה את תושביה בהטבות מס. אף שפני קדם הוא בפועל יישוב נפרד מאספר, ואף שפני קדם הוקמה והתקיימה בניגוד לחוק, גם תושביה נהנים מאותה הטבה.

אספר־מיצד ורוב פני קדם שוכנות על "אדמת מדינה", אדמות שלפי החוק הישראלי מותר לישראלים לבנות עליהן ולהתיישב בהן (אף שהדבר אסור לפי החוק הבינלאומי). תושבים בכפרים הפלסטיניים הסמוכים טוענים כי האדמות הללו הופקעו מהם בעבר וכי חלק מפני קדם נבנה על קרקע בבעלותם הפרטית, טענה שביישוב מכחישים.

תושבים בכפרים הפלסטיניים הסמוכים טוענים כי האדמות הללו הופקעו מהם בעבר וכי חלק מפני קדם נבנה על קרקע בבעלותם הפרטית, טענה שביישוב מכחישים

מפגינים ליד ביתו של יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, 20 בפברואר 2023 (צילום: אחים לנשק)

החקלאים הפלסטינים טוענים גם כי תושבים מפני קדם, מיצד ומהחוות שמסביב פולשים לאדמותיהם לעתים קרובות וכי הם כרתו יותר מ־2,000 עצים ורועים באדמות האלה צאן. חלק מהטענות אושרו בידי צה"ל, שלא מצא את העבריינים, אך שילם פיצוי לתושבים הפלסטינים. הטענות מופיעות גם בדוח של האו"ם על הבנייה בהתנחלויות.

בסרטונים שצילמו פעילי שמאל באדמות החקלאיות של הפלסטינים סמוך לפני קדם ולמיצד נראים מתנחלים צעירים פולשים לאדמות, מיידים אבנים על הפלסטינים, משסים בהם כלבים – ומתגרים באלימות גם בחיילי צה"ל.

החקלאים הפלסטינים טוענים כי תושבים ממיצד, פני קדם ומהחוות שמסביב פולשים לאדמותיהם וכי כרתו יותר מ־2,000 עצים. חלק מהטענות אושרו בידי צה"ל