אחרי שלושה חודשים של הרעשה ארטילרית מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי החברה הישראלית וכלל מוסדות המדינה, מגיע הגזר: מלכתחילה היה ברור שלא רק שנתניהו הוא הקטר הדוחף והיוזם של ההפיכה המשטרית, אלא שהמוטיבציה המרכזית המניעה אותו נוגעת לרצונו לקבור את המשפט הפלילי שבמסגרתו הוא עומד לדין בעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים.

לפני מעט יותר משנה, בשלהי כהונתו של אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה, בעוד בנימין נתניהו ישב באופוזיציה, ניהלו הצדדים מגעים להסדר טיעון שאמור היה לייתר את המשך ניהול משפט תיקי האלפים.

ההסדר לא הבשיל בסופו של יום, בשל הביקורת הציבורית על הוויתורים המסתמנים של התביעה במסגרתו – למשל, על עבירת השוחד – ואולי גם בשל הדרישה שבעבירות המרמה והפרת האמונים שבהן יורשע נתניהו ייקבע קלון, וייקבע עונש ראוי.

אמש (חמישי) חשפה אילנה דיין בחדשות 12 כי במסגרת הדיונים בתיקי האלפים בשבועות האחרונים, המתנהלים בהיבטים טכניים של צמצום רשימת עדי התביעה בפני השופט עודד שחם בבית המשפט המחוזי בירושלים, עלתה האפשרות שההליך המשפטי יעבור לפסים של גישור פלילי.

לפי הדיווח, השופט שחם רואה את הרעיון בחיוב, ובזמן הקרוב – אולי בשבוע הבא – אמורה להימסר לבית המשפט עמדתם של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ושל הנאשם מס' 1 בתיק, נתניהו.

לפי הדיווח, השופט שחם רואה את הרעיון בחיוב, ובזמן הקרוב – אולי בשבוע הבא – אמורה להימסר לבית המשפט עמדתם של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ושל הנאשם מס' 1 בתיק, נתניהו

גישור פלילי הוא הליך גישור המתנהל בין כותלי בית המשפט, אך לא בפני השופט או ההרכב הדנים בתיק עצמו, אלא בפני שופט אחר. מטרת הליך הגישור הוא להגיע להסדר טיעון מוסכם על הצדדים, בסיוע בית המשפט. לשופט אין סמכות לכפות או להכריע דבר, אלא רק לסייע במאמץ להגיע להסכמות.

אם מושג הסכם, הוא מובא לשופטים הדנים בתיק ככל הסדר טיעון אחר, לאישורם. אם לא מושג הסכם, המשפט ממשיך להתנהל כרגיל, בפני שופט או הרכב שלא היו חלק ממאמצי הגישור הפלילי.

אם אכן הצדדים – לרבות הנאשמים האחרים בתיק, שאול ואיריס אלוביץ' ומו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס – יסכימו לנתב את התיק לגישור פלילי, ואם אכן הגישור הפלילי יעלה יפה ויסתיים בהסכם גישור שיקבל חותמת אשרור מצד בית המשפט, סביר להניח שההסכם ייראה דומה מאוד להסדר הטיעון שעמד במרכז המגעים בין פרקליטי נתניהו למנדלבליט בשלהי שנת 2021.

ובמילים אחרות: בקווים כלליים, כל הסיבות שהיו אז להתנגד להסדר טיעון, תקפות גם היום ביחס להליך גישור פלילי.

שופטי נתניהו – עודד שחם (מימין), רבקה פרידמן פלדמן ומשה בר-עם, בבית המשפט המחוזי ירושלים, ב-24 במאי 2020 (צילום: Amit Shabi/POOL)

אך יש שני הבדלים משמעותיים: האחד, שמאז תקופת ניהול המו"מ להסדר טיעון בין נתניהו למנדלבליט, התקיימו בחירות בישראל ונתניהו חזר ללשכת ראש הממשלה, ממנה הוא מנהל את מהלכי ההפיכה המשטרית שמטרתה לרסק את מערכת המשפט, ולמלט אותו ממשפטו.

במובן זה, המדינה כבר חווה את המחירים שנתניהו מסוגל לגבות ממנה כל עוד מערכת אכיפת החוק ממשיכה לעמוד איתנה על העיקרון שלפיו יש למצות את הדין עם הנאשם נתניהו.

המדינה כבר חווה את המחירים שנתניהו מסוגל לגבות ממנה כל עוד מערכת אכיפת החוק ממשיכה לעמוד איתנה על העיקרון שלפיו יש למצות את הדין עם הנאשם נתניהו

והשני, שבגישור פלילי, להבדיל ממו"מ להסדר טיעון, קיים בתוך המשוואה גם השופט המנהל את הגישור, ועצם נוכחותו בתמונה עשויה לסייע למצוא פתרונות יצירתיים, מעבר למשיכת החבל הרגילה הנוהגת במסגרת הסדרי טיעון.

השופט המגשר עשוי לחשוב על כלל האינטרסים המשחקים בזירה – ובמקרה של משפט המתנהל נגד ראש ממשלה מכהן, קל לזהות שקיימים אינטרסים כבדי משקל מעבר לסעיפי האישום עצמם – ולנסות למצוא נוסחאות יצירתיות שיביאו את ההליך המשפטי לסופו, ללא צורך לנהל את משפט ההוכחות במלואו.

הצדק לא נראה

גישור פלילי הוא כלי לא פורמלי שאין לו ביטוי בחוק סדר הדין הפלילי, וכמו "בדיקה מקדימה" הוא תוצאה של פרקטיקה שצמחה מהשטח. כיום הוא מוסדר בהנחיית פרקליט המדינה, שנוסחה לראשונה בשנת 2019 ועודכנה לאחרונה ב-2021, וכן בנוהל של נשיאת בית המשפט העליון, גם הוא משנת 2021.

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', והתובעת הראשית במשפט האלפים ליאת בן-ארי בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: אורן בן חקון/פול)

בניגוד למה שנהוג לחשוב, התכלית המרכזית של הליך הגישור הפלילי איננו "צדק מאחה" או מתן מזור לנפגע עבירה, אלא זהו הליך המתנהל בין התביעה לבין הנאשם או הנאשמים בתיק.

יתרונותיו העיקריים של הליך הגישור דומים לאלה של הסדר טיעון: הסכמה בין הצדדים מייתרת את הצורך בשמיעת עדים, מקצרת הליכים, וחוסכת משאבים של בית המשפט ושל הפרקליטות. היא גם מצמצמת הליכי ערעור ומגבירה את הוודאות באשר לתוצאות ההליך.

היתרונות הללו דומים בעיקרם ליתרונות הכלליים של הסדרי טיעון. אלא שיש סוגים מסוימים של תיקים פליליים שבהם אין זה ראוי שייחתמו הסדרי טיעון, ולפיכך אין זה גם ראוי שיתקיימו בהם גישורים פליליים. אלה הם תיקים שבהם שאלת החיסכון במשאבים איננה השאלה המרכזית.

בתיקי שחיתות שלטונית, ובהליכים פליליים בכלל המתנהלים בעניינם של נבחרי ציבור, ניתן להחזיק בדעה שמן הראוי שהציבור כולו יוכל לעקוב אחר ההליך המשפטי, לשמוע את העדויות ולהיות עד למעשיו הפליליים של הפוליטיקאי, הנחשפים לאור השמש. ברוח האמרה הנושנה – הצדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות.

בתיקי שחיתות, ובהליכים פליליים בכלל המתנהלים בעניינם של נבחרי ציבור, ניתן להחזיק בדעה שמן הראוי שהציבור כולו יוכל לעקוב אחר ההליך המשפטי, לשמוע את העדויות ולהיות עד למעשים הפליליים

בהנחיית פרקליט המדינה מצוין במפורש כי עצם קיומו של הליך גישור פלילי איננו מצדיק לעצור את שמיעת ההוכחות בהליך המשפטי העיקרי. ובמילים אחרות, שהליך הגישור איננו קלף בידי הנאשמים לעכב את ניהול המשפט. לא בכלל, וגם לא במשפט תיקי האלפים.

בנימין נתניהו ועו"ד עמית חדד בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: אורן בן חקון/פול)

פרמטר נוסף לבחינת התאמתו של תיק להליך גישור, מבחינתה של התביעה, נעוץ בשאלה האם הליך ההוכחות כבר החל. במקרה של תיקי נתניהו אנחנו מצויים עמוק בתוך שלב ההוכחות, ובהתאם להנחיית פרקליט המדינה "ככל שעיקר המשאבים או הזמן השיפוטי כבר הושקעו במסגרת הטיפול בתיק, בין אם בהכנת התיק והעדים לשלב ההוכחות ובין אם בשמיעתם על דוכן העדים, תפחת ההצדקה לקיים הליך גישור".

מצד שני, אף שהליך ההוכחות מתקיים מזה שנתיים, הוא צפוי להימשך לכל הפחות עוד שנים אחדות, וזאת על אף שבשבועות האחרונים פועלים הצדדים, יחד עם בית המשפט, לצמצם משמעותית את רשימת עדי התביעה, כך שבמקום 250 עדים נוספים יישמעו עוד כ-60 עדים, פחות או יותר.

הפרמטר אולי החשוב ביותר הוא שאלת החשיבות הציבורית של התיק. "בתיקים בעלי חשיבות ציבורית רבה", מצוין בהנחיית הפרקליט, "הליך גישור, שמשמעו חתירה לפשרה, עשוי לפגוע באמון הציבור או באינטרסים חשובים אחרים [ולכן] תפחת ההצדקה לקיים הליך של גישור".

"בתיקים בעלי חשיבות ציבורית רבה", מצוין בהנחיית הפרקליט, "הליך גישור, שמשמעו חתירה לפשרה, עשוי לפגוע באמון הציבור או באינטרסים חשובים אחרים [ולכן] תפחת ההצדקה לקיים הליך של גישור"

ועם זאת, נוכח המאבק שבו מצויה המדינה כולה על עקרונות דמוקרטיים ועל עצמאות מערכת המשפט, ניתן לטעון שדווקא סיום מהיר של משפט נתניהו יסייע להביא "צדק מאחה" לא רק בין התביעה לבין הנאשם, אלא בין המערכת הפוליטית לבין הציבור כולו.