לא לפשרות על הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומינוי שופטים ע"י פוליטיקאים, כן לביטול כל החוקים הנהלים וההסדרים המאפשרים את שליטת הממשלה על הכנסת.

ב-4 לינואר הציג שר המשפטים יריב לוין את עיקרי שלב א' של הרפורמה המשפטית שלו, המתמקדת בהחלשת מערכת המשפט ובית המשפט העליון. בין השאר: אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

שבוע אח"כ, ב-11 לינואר, פרסם לוין את טיוטות הצעות החוק הכוללות את ביטול עילת הסבירות, פסקת התגברות ברוב רגיל, ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיאפשרו לבנימין נתניהו, יריב לוין ואריה דרעי להשתלט על מינוי שופטי העליון, כולל נשיא בית המשפט, לאחר שהוכנס הסעיף שמאפשר להצניח נשיא מבחוץ.

אישור הצעות חוק אלו, יבטל למעשה את הפרדת הרשויות, יביא למצב שבו שלוש הרשויות תהפוכנה לרשות אחת, מצב המנוגד לאושיות הדמוקרטיה. אישור הצעות חוק אלו יביא לסירוס בג"ץ, מה שיאפשר לממשלה לבצע כל דבר שתרצה בו.

אישור הצעות החוק של לוין מ-11 בינואר יבטל למעשה את הפרדת הרשויות, יהפוך את 3 הרשויות לרשות אחת, בניגוד לאושיות הדמוקרטיה ולסירוס בג"ץ, מה שיאפשר לממשלה לבצע כל דבר שתרצה

ב-20 למרץ, בראיון בערוץ 14 שבא בעקבות הביקורת וההתנגדות הציבורית ההמונית המתמשכת מזה כשלשה חודשים, לוין שינה את הצעתו. בראיון מנה שר המשפטים יריב לוין את העקרונות עליהם עמדה הקואליציה בנושא של בחירת שופטים, והרכב הוועדה לבחירת שופטים:

• רוב לקואליציה בוועדה.
• סוף הווטו של השופטים.
• הוצאת נציגי לשכת עוה"ד מהוועדה.
• אפשרות לקואליציה למנות, בכל קדנציה, שני שופטים ללא וטו וללא יכולת למנוע את המינוי.
• סוף לשיטת הסניוריטי. נשיא ביהמ"ש העליון יבחר ע"י הוועדה לבחירת שופטים הנשלטת ע"י הקואליציה.

המשותף לעקרונות אלו ולהצעות חוק שבאות לממש אותן, הוא שימוש בחוק נגד העיקרון של שלטון החוק. מימוש העקרונות האלו יביא להפיכה משטרית בישראל, להרס מערכת המשפט העצמאית והפרדת הרשויות בישראל, ולדיקטטורה שבה אדם אחד, או קבוצה קטנה של אנשים, תחזיק בכוח מוחלט ללא מגבלות חוקתיות אפקטיביות.

בראיון, שר המשפטים יריב לוין הודה למעשה כי החשש והמחאות הגדולות של מתנגדי ההפיכה מפני הפיכתה של ישראל לדיקטטורה שבה הקואליציה שולטת בכל שלוש הרשויות, היה מוצדק. כי הנוסח המקורי של החוק שקידמה הקואליציה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים "אינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית" כיוון שקבלתו הייתה מביאה למצב שבו "שלוש הרשויות תהפוכנה לרשות אחת". לוין כינה בראיון את הטיעון שהשמיעו מתנגדי ההפיכה בעניין זה "טענה אמיתית", "שאי אפשר להתעלם ממנה". לוין הוסיף כי זו הסיבה שבגללה החליטו בקואליציה לשנות את נוסח התיקון המוצע.

בראיון, שר המשפטים יריב לוין הודה למעשה כי החשש והמחאות הגדולות של מתנגדי ההפיכה מפני הפיכתה של ישראל לדיקטטורה שבה הקואליציה שולטת בכל שלוש הרשויות, היה מוצדק

החרה אחריו שמחה רוטמן שצייץ: "מה אומר שר המשפטים, שבהצעה היה חור, שאיפשר בתנאים מסויימים השתלטות של קואליציה עתידית על בית המשפט העליון".

רוטמן מנסה לגמד את הבעיה, או שאינו מבין אותה. מדובר ב"חור שחור" שהיה בולע את הדמוקרטיה הישראלית. שהיה הופך את ישראל, אם לא הייתה קמה המחאה הציבורית הגדולה, לדיקטטורה שבה ראש הממשלה היה שולט גם בממשלה, גם בכנסת וגם בבית המשפט. ה"חור השחור" של לוין ורוטמן היה מחסל את כל שומרי הסף, את היועץ המשפטי לממשלה, יחד עם כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה שתפקידם למנוע משרים ומפקידים לעבור על החוק.

לוין עובד, לדבריו, על תכנית ההפיכה המשטרית במשך כעשרים שנה. מעניין שהוא ורוטמן והמומחים של פורום קהלת המקדמים את הרעיונות האלה לא זיהו את "החור" של רוטמן, שמוביל את ישראל במסלול האבדון להיהפך לדיקטטורה כושלת ולריסוק הכלכלה, למרות כל נורות האזהרה שנדלקו מתחילת השנה.

פרופ' יצחק זמיר, שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה וכשופט בית המשפט העליון, פרסם סדרת מאמרים בהם הוא מתאר את הבעיות ברפורמת לוין-רוטמן, שהוא מתנגד לה נחרצות.

ה"חור השחור" של לוין ורוטמן היה מחסל את כל שומרי הסף, את היועץ המשפטי לממשלה, יחד עם כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה שתפקידם למנוע משרים ומפקידים לעבור על החוק

במשך 3 חודשים, נתניהו, לוין ורוטמן וחבר מרעיהם בימין הרדיקלי האשימו את המפגינים באי קבלת תוצאות הבחירות, במרד נגד השלטון וכדומה. אבל המפגינים נלחמו ונלחמים על הדמוקרטיה ועל הפרדת הרשויות. ואחרי 3 חודשים, יריב לוין מאשר את טענות המפגינים ואומר – ההצעה שהבאנו היא אנטי דמוקרטית, והטענות של המתנגדים להצעה צודקות.

ברור מדברי לוין שתנועת המחאה הצליחה. שללא ההתנגדות הציבורית והמחאות של מאות אלפי אזרחים שיצאו לרחובות שבוע אחרי שבוע, במשך יותר משלושה חודשים, היינו היום דיקטטורה. שההפיכה המשטרית, חוקי החושך של לוין ורוטמן היו עוברים כמו שהם, והקואליציה הימנית הקיצונית הייתה שולטת בממשלה, בכנסת ובבית המשפט. אבל המאבק רחוק מסיומו.

את דברי לוין ורוטמן צריך להבין כניסיון להפיס את דעתו של ה"בייס" הימני המטורלל, שמתנגד להשהיית ההצבעות על חוקי ההפיכה המשטרית: ניסינו לחוקק חוקים שיביאו לדיקטטורה, זה לא הצליח, אז אנו עוברים לתוכנית ב' – נחוקק חוקים שיביאו לדיקטטורה בשלבים.

יש הרבה בעיות בדבריו של לוין, אציין שתים מהן:

1. המענה של לוין ורוטמן לטענות של מתנגדי ההפיכה המשטרית אינו פותר את הבעיה. וגם לאחר "המענה" נשאר המצב בו החוק שמקדמת הקואליציה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים "אינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית", מאחר שלפיו "שלוש הרשויות תהפוכנה לרשות אחת".
2. מרוב עצים לא רואים את היער. בעיה שנייה היא שההפיכה המשטרית שלוין ורוטמן דוחפים מורכבת ממקבץ חוקים שכל אחד מהם בנפרד יכול להיות סביר ודמוקרטי, אבל השילוב ביניהם יוצר משטר לא דמוקרטי. משטר שהסוציולוגית האמריקאית קים-ליין שאפל כינתה בשם "פרנקנסטייט". צריך לראות את התמונה הכוללת, פתרון בעיה אחת בחוק אחד מבין מכלול החוקים להרס הדמוקרטיה, אינו פתרון אמת.

גם עם "השינויים" של לוין בהצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הבעיה העיקרית נשארה בעינה. הקואליציה הימנית הקיצונית מנסה לנצל רוב פרלמנטרי כדי להרוס "באופן חוקי" את המערכת הדמוקרטית שאפשרה לה להיבחר.

גם עם "השינויים" של לוין בהצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הבעיה נשארה בעינה. הקואליציה הימנית הקיצונית מנסה לנצל רוב פרלמנטרי כדי להרוס "באופן חוקי" את המערכת הדמוקרטית

במקום לעסוק בפגמים במערכת הישראלית שנתניהו, לוין, ורוטמן וחבר מרעיהם הפופוליסטים מנסים לשווק, צריך לעסוק בסכנות האמיתיות – בהפיכה המשטרית לדיקטטורה, בהרס הדמוקרטיה הישראלית שהם מתכננים.

המחאה צריכה להתמקד בדרישה לבטל את כל החוקים וההסדרים המאפשרים את שליטת הממשלה בכנסת ובחברי כנסת. בין השאר:

1

לבטל את "החוק הנורווגי" המאפשר לחבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר להתפטר מהכנסת, ובמקומו ייכנס לכנסת המועמד הבא ברשימת המועמדים לכנסת אליה משתייך חבר הכנסת שהתפטר. במקרה שחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר כנסת מבין חברי רשימתו יחדל מלכהן.

התוצאה של החוק הנורווגי היא שחבר הכנסת שנכנס לכנסת במקומו של השר או סגן השר הינו חבר כנסת "על תנאי", ואינו יכול לפעול ולהיחשב כחבר כנסת עצמאי בשיקוליו.

2

להתמקד בדרישה לבטל את כל החוקים וההסדרים המאפשרים את שליטת הממשלה בכנסת ובחברי כנסת. בין השאר, לאסור על ועדת השרים לחקיקה להחליט על טיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת. למעשה לקבוע את גורלן של הצעות החוק שיעלו להצבעה במליאת הכנסת בשבוע שאחר כינוס הוועדה.

כיום, עמדת הוועדה היא זו שקובעת בפועל כיצד תצביע הכנסת באמצעות משמעת קואליציונית גורפת. בכך היא הופכת למעשה את הרשות המחוקקת לחותמת גומי המאשרת או דוחה חוקים רק על פי הוראות הרשות המבצעת (ראש הממשלה).

3

להתמקד בדרישה לזרוק, לגנוז את חוקי לוין ורוטמן, ולא בפשרות על חלק מחוקים אלו ולא בהשהייתם.

4

בנוסף יש לתבוע את סילוקם של לוין ורוטמן מעמדות משפיעות במערכת הפוליטית הישראלית, בין השאר עקב ניהול מערכת שקרית הנוגעת לאושיות הדמוקרטיה הישראלית ואי כשירותם לניהול המדינה.

בנוסף יש לתבוע את סילוקם של לוין ורוטמן מעמדות משפיעות במערכת הפוליטית הישראלית, בין השאר עקב ניהול מערכת שקרית הנוגעת לאושיות הדמוקרטיה הישראלית

כמו כן, יש לסלקם בשל אי הבנה שמערכת החוקים שהם קידמו בדורסנות ובדחיפות תביא לפגיעה קשה בביטחון המדינה ובכלכלתה, ועלולה להביא לפילוג החברה הישראלית עד סף מלחמת אחים.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.