ממשלת בריטניה מתכוונת לאסור על שימוש במגבונים לחים המכילים סיבי פלסטיק. מדובר בכ-90% מסוגי המגבונים שנמכרים כיום. השרה להגנת הסביבה תרזה קופי אמרה את הדברים השבוע בראיון לבי-בי-סי. האיסור צריך לעבור הליך של היוועצות ציבורית בטרם יאושר סופית, והוא צפוי להיכנס לתוקף במהלך 2024.
המגבונים הלחים הם למעשה עוד סוג של חד"פ – השימוש בהם נמשך דקות ספורות וההתכלות שלהם עלולה להימשך עד מאות שנים. למרות זאת, המוטיבציה להיפטר מהם לא נובעת רק משיקולים סביבתיים ארוכי טווח אלא בעיקר מהצורך הדחוף להגן על תשתיות הביוב: מגבונים שמושלכים לאסלה מתלכדים בצנרת העירונית לכדורי ענק שגורמים סתימות ונזקים.
לפי הדוח האחרון של "מי בריטניה", הגוף שמייצג את תעשיית המים בממלכה, מגבונים לחים אחראים ל-93% מסתימות הענק בצנרת הביוב שעלות הטיפול בהן עומדת על כ-100 מיליון פאונד בשנה.
לפי הדוח האחרון של "מי בריטניה", הגוף שמייצג את תעשיית המים בממלכה, מגבונים לחים אחראים ל-93% מסתימות הענק בצנרת הביוב שעלות הטיפול בהן עומדת על כ-100 מיליון פאונד בשנה
הבריטים לא המציאו את הבעיה הזו. גם תאגידי המים והעיריות בישראל מכירים אותה היטב, והיא רק מחמירה ככל שגדל היקף השימוש במגבונים בקרב הציבור הישראלי.
לפי הערכות, בישראל משתמשים ביותר מ-3 מיליארד מגבונים בשנה. כמו קרובי משפחתם החד-פעמיים – כלי פלסטיק, שקיות ניילון – הם מציעים זמינות ונוחות שקל להתמכר אליהן.
"אני מעריך שהנזק למשק המים בארץ מגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה", אומר שרון קרן, עד לאחרונה מנכ"ל "מי אביבים", תאגיד המים של תל אביב-יפו. "לפעמים מה שהצליח לעבור בצנרת שלנו, נתקע אחר כך בתחנות השאיבה של השפד"ן ויצר שם בעיות קשות".
"אני מעריך שהנזק למשק המים בארץ מגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה. לפעמים מה שהצליח לעבור בצנרת שלנו, נתקע אחר כך בתחנות השאיבה ויצר שם בעיות קשות"
הקרדיט לכניסת המגבונים לתרבות המערב נזקף "לזכות" רשת קנטקי פרייד צ'יקן, שהותירה את הסועדים עם אצבעות שמנוניות ממגע העוף המטוגן וצורך נואש בפתרון ניגוב. עם הזמן הם התפשטו מהאצבעות לשאר אברי הגוף – פנים מאופרות, ישבן של תינוק – ולמשטחים שלמים בבית, כגון כיריים מלוכלכים או שולחן מוכתם.
בהתאם לגידול בקצב השימוש במגבונים בישראל, חל גידול אקספוננציאלי גם בסתימות הצנרת ובהוצאות על התיקונים. לפי אומדנים, יותר מ-16 אלף טון מגבונים מחולצים מהביוב בישראל מדי שנה.
רוב סוגי המגבונים הם סינטטיים ומיוצרים מסיבים של ויסקוזה ופוליאסטר, שהם חומרים עמידים מאוד, מה שאומר שמגבון לח כזה לא מתפרק וכמעט לא משנה את תכונותיו הפיזיות. כשמשליכים אותו לאסלה הוא פוגש מגבונים אחרים. יחד עם המים ושאר תכולת הביוב נוצרת מתיחה וסלסול והמגבונים נכרכים זה בזה והופכים לגושים שהם הסיוט של המערכת.
מעבר לקושי להיפרד מהמגבונים, הציבור מבולבל משום שעל האריזות של חלק מהמוצרים נכתב שהם "מתכלים במים" ומכאן עולה שניתן להשליך אותם לאסלה. במציאות, רוב המוצרים שמתהדרים בתואר "מתכלים" אולי יתכלו בתנאי קומפוסט אבל אינם מתפרקים במים, בניגוד לנייר טואלט.
על האריזות של חלק מהמוצרים נכתב שהם "מתכלים במים" ומכאן עולה שניתן להשליך אותם לאסלה. במציאות, רוב המוצרים שמתהדרים בתואר "מתכלים" אינם מתפרקים במים, בניגוד לנייר טואלט
חלק מהרשתות הגדולות בבריטניה, כמו 'טסקו', מוכרות כבר כיום רק מגבונים מתכלים, אבל כאמור לא תמיד ברור מה המשמעות של התואר הזה.
"בשלב מסוים ניסיתי להוביל מהלך מול היצרנים והיבואנים של המגבונים", אומר שרון קרן, "פניתי למנכ"לים של שלוש חברות גדולות ואמרתי להם 'חברים, אתם מטעים את הציבור וגורמים נזקים'. דרשתי מהם שיצאו בקמפיין, יגידו לציבור שאין דבר כזה מגבונים מתכלים ושיציינו בצורה ברורה שאסור להשליך את המגבונים לאסלה. רק אחד ענה, זה היה לקראת סוף התפקיד שלי כך שלא הספקתי למצות את המהלך".
התוכנית של ממשלת בריטניה נתקלה בתגובה סקפטית מצד האופוזיציה וארגוני סביבה, שלטענתם מדובר במיחזור של תוכנית דומה מלפני חמש שנים.
כבר ב-2015 ה"גארדיאן" הכתיר את המגבונים הלחים בתואר "הרשע של השנה". בין הנימוקים לזכייה בתואר המפוקפק: "כשהם לא גורמים לסתימות ביוב בגודל של מטוסי ענק או מבלבלים צבים רעבים, המגבונים הלחים מזהמים את בתי החולים. זמן לנקות את עצמנו".
האזכור של הצבים מרמז לסכנה שנשקפת מהמגבונים לחיות הבר, שמוכרת היטב גם בישראל. המגבונים, יחד עם חד"פים אחרים, הם אחד מפריטי הפסולת הנפוצים שמושלכים בטבע, ובנגב מתועדים לא פעם יעלים כשבפיהם מגבון שהם מנסים לכרסם.
המגבונים, יחד עם חד"פים אחרים, הם אחד מפריטי הפסולת הנפוצים שמושלכים בטבע, ובנגב מתועדים לא פעם יעלים כשבפיהם מגבון שהם מנסים לכרסם
גורמי סביבה טוענים שצריך לגשת לבעיית המגבונים מהכיוון ההפוך – זה של היצרנים ולא הצרכנים. לפי הטענה הזו, על פי גישת "המזהם משלם", יצרני המגבונים הלחים צריכים לשאת בעלויות העתק של תיקון הצנרת, שכרגע מוטלות על כתפי הקופה הציבורית.
לפי הערכות, תעשיית המגבונים בבריטניה מגלגלת 500 מיליון פאונד בשנה. אם התעשייה תצטרך להפריש 20% מהמחזור לתיקון נזקי הצנרת, היצרנים כבר ידאגו להמיר את חומרי הגלם בחומרים מתכלים באמת ויוודאו שהצרכנים מבינים שבכל מקרה אסור להשליך אותם לאסלה.
לפי הערכות, תעשיית המגבונים בבריטניה מגלגלת 500 מיליון פאונד בשנה. אם התעשייה תצטרך להפריש 20% מהמחזור לתיקון נזקי הצנרת, היצרנים כבר ידאגו להמיר את חומרי הגלם בחומרים מתכלים באמת
כך או כך נראה שישראל, באדיבות הממשלה הנוכחית שהורידה את המיסוי על חד"פים, הולכת כרגע דווקא בכיוון ההפוך, ונזקי המגבונים רק ילכו ויאמירו על חשבון הסביבה וכספם של משלמי המיסים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו