משנת 1996 ועד היום, שמונה שרי ביטחון שונים כיהנו תחת בנימין נתניהו. שלושה מהם הודחו על ידו – מי במכתב פיטורים, מי בהודעת וטסאפ לעיתונות ומי בהודעה שהוא מועמד להדחה (איציק מרדכי, יואב גלנט, משה יעלון).
שר ביטחון נוסף סבל מידיו הונאה קואליציונית, מהגדולות שידעה ישראל (בני גנץ); שלושה שרי ביטחון סיימו את תפקידם עם התפזרות הממשלה, אם כי שניים מהם כיהנו בתפקיד כחצי שנה בלבד בתקופת ממשלת מעבר (אהוד ברק, משה ארנס, נפתלי בנט). שר ביטחון אחד התפטר ביזמתו – והביא לפיזור הממשלה כעבור חודש (אביגדור ליברמן).
שמונת שרי הביטחון בממשלות נתניהו הגיעו מרקעים אידיאולוגיים שונים, כיהנו בזמנים שונים והיו בעלי אופי נבדל, אך כמעט לכולם משותף אחד – נתניהו לא הסתדר איתם, הסתכסך איתם, ניסה להדיחם.
גם השרים שנותרו בתפקידם עברו מירורים. בניגוד למבנה היחסים העכור (והמוכר) שבין השר לביטחון לאומי לבין מפכ"ל המשטרה, שמוביל כמעט תמיד לחיכוכים בין השר ובין המפכ"ל, ביחסי ראש הממשלה ושרי הביטחון – הכול פוליטי, הכול אישי.
כל שר ביטחון שכיהן תחת נתניהו ספג מזרועו. הפיטורים – או המריבות – לא הגיעו על רקע של תכנון מדיניות או בצל מחלוקת ביטחונית. הבעיות תמיד היו פוליטיות
כל שר ביטחון שכיהן תחת נתניהו ספג מזרועו. הפיטורים – או המריבות – לא הגיעו על רקע של תכנון מדיניות או בצל מחלוקת ביטחונית. הבעיות תמיד היו פוליטיות. ב־24 בינואר 1999 פיטר נתניהו את שר הביטחון יצחק מרדכי.
במכתב הפיטורים הסביר: "אדם שמועל בעקרונות של הבוחרים שלנו אינו ראוי להיות בשורותינו. לכן, מרדכי גם אינו יכול המשיך ולכהן כשר ביטחון בממשלה שאני עומד בראשה". יאיר נתניהו היה באותה העת בן 8 – והוא לא צייץ קודם לכן ברשתות החברתיות ששר הביטחון "ריסק את הדמוקרטיה הישראלית".
עם או בלי יאיר נתניהו בסביבה, השיטה היא של בנימין נתניהו – והיא חוזרת על עצמה בכל כמה שנים. ההבדל בין המקרה של גלנט לזה של מרדכי היא שמאות־אלפים יצאו להפגין בליל ההודעה, בתחושה עמוקה של זלזול בביטחון המדינה.
לפני כמה ימים הודיע נתניהו על ביטול פיטורי גלנט: "אנחנו עובדים יחד מסביב לשעון מול האתגרים הביטחוניים. היו בינינו מחלוקות קשות אך החלטתי להשאיר את המחלוקות מאחורינו. גלנט נשאר בתפקידו ונמשיך לעבוד יחד למען אזרחי ישראל". למרות הדברים, רבים חוששים שזה עדיין לא סוף פסוק. נתניהו עדיין עלול לשאוף לומר את המילה האחרונה.
"מר נתניהו שלח לי מכתב מלא שקרים, שנכתב על־ידי פוליטיקאי קטנוני. הוא לא ראוי לאמון שלי, וגם לא לאמון של העם בישראל. הוא סיכן הכול למען צרכיו"
בחזרה ל־1999 ולמרדכי. מכתב הפיטורים הפתיע אותו. מרדכי התלבט באותה העת אם להמשך את דרכו בליכוד – ושקל לעזוב את המפלגה. נתניהו החליט להקדים מכה. מרדכי הגיב בחריפות: "מר נתניהו שלח לי מכתב מלא שקרים, שנכתב על־ידי פוליטיקאי קטנוני. הוא לא ראוי לאמון שלי, וגם לא לאמון של העם בישראל. הוא סיכן הכול למען צרכיו הפוליטיים".
בחצי השנה שלאחר מכן, מונה משה ארנס לתפקיד שר הביטחון. אחרי פיטורי מרדכי, ממשלת נתניהו הראשונה שרדה כמה חודשים – והתפרקה. בשנת 2009, כשנתניהו חזר לקדנציה שנייה כראש ממשלה, שר הביטחון המכהן (עוד מימי ממשלת אהוד אולמרט) היה אהוד ברק.
ברק נכנס לממשלה עם נתניהו כשהוא עומד בראשות מפלגה העבודה, והמשיך להחזיק בתפקיד שר הביטחון עד לשנת 2013. זו הייתה כהונת שר הביטחון הממושכת ביותר תחת נתניהו. מה שמיוחד בעובדה הזו היא דווקא האופן שבו השניים הסתדרו זה עם זה.
ביחד הם תכננו את תקיפת מתקני הגרעין באיראן, מתקפה שלא יצאה לפועל. בסוף התקופה, כשנתניהו התכונן ליציאה למערכת הבחירות של שנת 2013, הואשמו השניים בתיאום "סכסוכים", כדי שברק יזכה לבידול ולא יתקשה לעבור את אחוז החסימה.
![שר הביטחון אהוד ברק וראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בגבול סוריה, 14 בנובמבר 2012 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/08/D1164-072.jpg "שר הביטחון אהוד ברק וראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בגבול סוריה, 14 בנובמבר 2012 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)")
את אהוד ברק החליף בתפקיד משה יעלון. אחרי שלוש שנים בתפקיד, נתניהו החל לכרסם במעמדו. יעלון גילה דרך התקשורת שנתניהו מקיים משא ומתן פוליטי עם יו"ר האופוזיציה דאז יצחק הרצוג ומציע לו את תפקיד שר הביטחון. לאחר מכן, שמע מהתקשורת שהתפקיד נמסר לאביגדור ליברמן, תוך שיעלון עדיין מכהן. הוא החליט להתפטר.
בספרו "דרך ארוכה קצרה" (מהדורה מעודכנת מ־2018; הוצאת ידיעות ספרים) תיאר יעלון את הסכסוכים. נתניהו, הוא סיפר, ראה באנשי הצבא והביטחון "אליטה לעומתית":
את הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, שסופה היה ב־1999, סיים נתניהו בטראומה ובתחושה שחוסל מבחינה פוליטית על־ידי התקשורת, רשויות החוק והצבא. הרמטכ"ל אמנון ליפקין־שחק ושר הביטחון יצחק מרדכי נתפסו בעיניו כמי שיצאו נגדו. מאז הוא רואה באנשי מערכת הביטחון אליטה לעומתית.
על התקופה האחרונה בתפקיד כתב יעלון: "בחודשים האחרונים לכהונתי ראיתי שנתניהו מחפש נושאים להתעמת איתי. הבנתי שפנינו מועדות לדרך ללא מוצא". יעלון סיפר כיצד לרגל יום העצמאות ה־68 הוא נשא נאום בפני קציני צה"ל, שבו קרא להם לא לחשוש מהשמעת ביקורת.
"נשאתי נאום שגרתי בפני קצינים בכירים, מדרגת תא"ל ומעלה – ואמרתי את מה שאני אומר מאז שהייתי ראש אמ"ן – אל תהססו להיות ביקורתיים כלפיי, כלפי מפקדיכם וכלפי הדרג המדיני… לפני סיום דבריי, עוד בטרם ירדתי מהבמה, ראש הממשלה הוציא הודעה לפיה הוא מזמן אותי למוחרת לשיחת נזיפה ולבירור [השאלה] מדוע אני מעורר את הדרג הצבאי לקרוא תיגר על הדרג המדיני.
"הטענה, כמובן, מגוחכת ומופרכת", כתב יעלון. הדברים של יעלון נאמרו שבועות אחרי פרשת אלאור אזריה. הוא חשש מההפכפכות של נתניהו, מהאופן שבו גיבה אותו ואת הרמטכ"ל גדי איזנקוט תחילה ולאחר יום–יומיים התהפך, התקשר לאביו של החייל אזריה ונדד אחרי הסקרים התומכים בו.
"אחרי הפרשה הזו גיליתי שנתניהו מנסה למכור את תפקיד שר הביטחון להרצוג במסגרת ניסיון להרחיב את הממשלה. הרצוג ענה לו ששר הביטחון מצוין והוא מעדיף להיות שר החוץ. הבנתי שראש הממשלה מנסה להיפטר ממני.
"כשהתפקיד הוצע לליברמן כבר היה לי ברור שזה עניין של שעות, אולי ימים עד שזה יקרה. ניסו לדבר איתי, להרגיע אותי, ולומר שיתכן שהמהלך כלל לא יצליח, אבל החלטתי להקדים תרופה למכה ולהודיע על התפטרותי".
אחרי יעלון, מונה ליברמן לתפקיד שר הביטחון. ליברמן נכנס לממשלה צרה שמנתה 61 ח"כים ו"הציל" אותה מכליה. במהלך כל התקופה, נתניהו היה זקוק לליברמן על מנת לתחזק את הקואליציה – וליברמן הגיע בגישה לעומתית
אחרי יעלון, מונה ליברמן לתפקיד שר הביטחון. ליברמן נכנס לממשלה צרה שמנתה 61 ח"כים ו"הציל" אותה מכליה. במהלך כל התקופה, נתניהו היה זקוק לליברמן על מנת לתחזק את הקואליציה – וליברמן הגיע בגישה לעומתית.
הוא רצה להפעיל את צה"ל בצורה תקיפה בהרבה, בעיקר בעזה, אך נתניהו לא אפשר זאת. באוקטובר 2018 ליברמן מינה את הרמטכ"ל אביב כוכבי, למורת רוחו של נתניהו. אך בכך לא תמו הוויכוחים.
בנובמבר 2018 – ברקע הירי מעזה ליישובי העוטף; הרג סא"ל מחמוד ח'יר א־דין מהמבצעים המיוחדים; שיגור טיל נ"ט על אוטובוס של חיילים; מטחים של מאות רקטות ו־80 אזרחים פצועים – הגיעה ישראל בתיווך מצרים להפסקת אש.
לאחר מכן הודיע ליברמן על התפטרותו והקואליציה התכווצה ל־61 מנדטים. נתניהו לא החזיק מעמד. כעבור חודש פיזר נתניהו את הכנסת ויצא למערכת בחירות לכנסת ה־21 (ואחריה מיידית לכנסת ה־22, ה־23, וקצת בפער לכנסת ה־24).
בניגוד לקודמיו בתפקיד – מרדכי ויעלון – ליברמן היה שווה ערך לנתניהו במסגרת היחסים הקשים. האיש שליווה את נתניהו מראשית חייו הפוליטיים כמנכ"ל הליכוד וכפעיל פוליטי בכיר עמו, שנכנס לתפקיד על גבו של קודמו, לא היה מוכן להתכופף לספינים של נתניהו.
אחרי ליברמן, נתניהו נטל על עצמו את תפקיד שר הביטחון. בפעם הראשונה מאז שהצטרף לחיים הפוליטיים מילא נתניהו את שני התפקידים במקביל – ראש ממשלה ושר ביטחון.
ראשי ממשלה רבים לפניו – כמו דוד בן גוריון, לוי אשכול, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק – כיהנו בשני התפקידים. אולם, נתניהו – עד לאותה העת – לא עשה זאת. מה הייתה הסיבה לכך? לא ידוע. אולי הצורך הפוליטי להתקוטט עם שר הביטחון ולהאשים אותו בבעיות הנחה את נתניהו עד לשנת 2018.
בנובמבר 2019, אחרי שתי מערכות בחירות רצופות – וכשהימין החדש בראשות נפתלי בנט הצליחה להתאושש מהפסד וחזרה לכנסת – הודיע בנט לנתניהו שללא מינוי לתפקיד שר ביטחון הוא לא נכנס לממשלתו.
בנט כיהן בתפקיד למשך כחצי שנה עד להקמת ממשלת החילופים־קורונה במאי 2020, אז מונה בני גנץ לתפקיד. בין השניים כבר התבססה מערכת יחסים עכורה וקשה. ב־2014, כשיעלון היה שר ביטחון, בנט הוביל קו לעומתי בתוך הקבינט ביחס לחשיפת מנהרות חמאס. נתניהו שאף לחסל אותו פוליטית. אולם, תקופת כהונת בנט – בזמן ממשלת מעבר – לא הספיקה כדי לייצר עוד ריב משמעותי.
נתניהו התייחס לגנץ כטירון פוליטי, וזמן קצר אחרי שהקים עימו את ממשלת החילופים – החל להתעלל בו. את ההסכם הקואליציוני שחתם עמו אפשר היה להפוך לאווירון נייר
היעד הבא, היה בני גנץ. לשעבר רמטכ"ל שכיהן תחת נתניהו ויעלון במהלך צוק איתן. נתניהו התייחס לגנץ כטירון פוליטי, וזמן קצר אחרי שהקים עימו את ממשלת החילופים – החל להתעלל בו. את ההסכם הקואליציוני המורכב שחתם עמו אפשר היה להפוך לאווירון נייר ולהשליך.
גנץ רומה, הושפל על בסיס תירוצי אי־חקיקת תקציב המדינה. בדצמבר 2020, בשיא מגפת הקורונה, נתניהו פיזר את הכנסת ה־23 והממשלה ה־35 – והמדינה יצאה שוב למערכת בחירות. את מערכת היחסים העכורה וההתעללות הפוליטית שהעביר נתניהו את שר הביטחון שלו קשה אפילו לתאר במילים.
בתקופת מערכות הבחירות, כשגנץ – שעמד אז על 35 מנדטים – היווה איום פוליטי, נתניהו התדרדר להשפלות מיניות. הקמפיין של ראש הממשלה הפיץ שמועות על תכנים מיניים בנייד של גנץ, שאליו פרצו האיראנים, אירוע שנטחן עד דק במסרים פוליטיים, בלי שנתניהו מביא בחשבון את ההשלכות המדיניות של המהלך.
במשך כל התקופה קמפיינרים מטעם הליכוד הפיצו שמועות מרושעות על חייו האישיים של גנץ ועל משפחתו. הדברים הגיעו לשיאים בלתי נתפסים, עד כדי כך שגנץ סיפר לימים שנתניהו כמעט וגרם לפירוק משפחתו – וכי הוא בחיים לא יסלח לו על מעשיו.
במשך כל התקופה קמפיינרים מטעם הליכוד הפיצו שמועות מרושעות על חייו האישיים של גנץ ועל משפחתו. הדברים הגיעו לשיאים בלתי נתפסים, עד כדי כך שגנץ סיפר לימים שנתניהו כמעט וגרם לפירוק משפחתו
בדצמבר 2022, הגיע תורו של יואב גלנט. הדמות הביטחונית הבכירה ביותר בליכוד של 2023 הושבע לתפקיד החשוב ביותר בממשלה ה־37. כשברקע קבינט עם שרים חסרי ניסיון בתחום הביטחוני וראש ממשלה אחד שאוהב לפטר שרי ביטחון, הכתובת הייתה על הקיר.
תוך פחות משלושה חודשים, נתניהו הודיע בהודעה לקונית שנשלחה לכתבים: "ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להעביר מתפקידו את שר הביטחון יואב גלנט".
אחרי שמאות־אלפים יצאו להפגין באישון לילה, אנשי נתניהו תדרכו מאחורי הקלעים את הסיבה – גלנט, לכאורה, לא עשה מספיק כדי למנוע את הודעות חיילי המילואים המתנדבים על הפסקת ההתנדבות במדינה הרומסת את הכללים הדמוקרטיים.
הספין היה מגוחך, יותר מתמיד. גלנט ניסה להתריע מפני ההשלכות הביטחוניות של המהפכה המשטרית. הפעם, לא נשלח מכתב רשמי וההודעה נותרה תלויה באוויר. במשך שבועיים ניסה נתניהו לסחוט מגלנט התנצלות והתרפסות.
כדי לסיים את האירוע הפוליטי הוא רצה לכפות את השבת הכבוד האבוד. הוא קיים התייעצויות על מחליפים אפשריים, כגון השרים אבי דיכטר, יואב קיש או ניר ברקת. אבל הציבור הישראלי צעק ברחובות והסקרים הוכיחו שזו הייתה החלטה מסוכנת ומטופשת.
התמיכה הקבועה שיש לנתניהו ולליכוד בעם קרסה. וכך, נאות נתניהו להבהיר בפנים חמוצות כי חזר בו – וגלנט נותר בתפקיד, לעת עתה. נתניהו נכנע לאור הירידה בסקרים ולא מתוך אמונה בשר
התמיכה הקבועה שיש לנתניהו ולליכוד בעם קרסה. וכך, נאות נתניהו להבהיר בפנים חמוצות כי חזר בו – וגלנט נותר בתפקיד, לעת עתה. נתניהו נכנע לאור הירידה בסקרים ולא מתוך אמונה בשר הביטחון שלו ובצרכים הביטחוניים של המדינה.
וזו הנקודה המסכמת את כל מערכות היחסים של נתניהו עם שרי הביטחון שלו: המינוי הנו לרוב של אדם המתאים לתפקיד (אולי למעט מקרה אחד, ליברמן), אבל ההדחה היא מטעמים פוליטיים ומאינטרסים אישיים. כך משחק נתניהו עם שרי הביטחון שלו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנונתניהו הוא נזק, מלאך חבלה שאין שני לו. בן אדם בלי מינימום של אינטגריטי, עלוב עלובים. אם אי פעם עשה משהו טוב עבור המדינה, זה היה בתור שגריר באו"ם תחת ארנס, ושר אוצר תחת שרון. כדי להפיק משהו טוב ממנו הוא צריך מעליו בוס. כשהוא הבוס הוא רק עושה נזק…