במבנה הנטוש זמנית ברחוב הר ציון 4 בשכונת "רחובות ההולנדית" עדיין עומדים מיותמים ארון קודש, פרוכת, מסך טלוויזיה, מקרר, שידת תפילה וכמה שלטים נושאי ברכות וקידושים. החפצים מחכים לשובם של המתפללים מבית חב"ד. במשך שנים הם התרגלו להתפלל בניגוד לכללים, אז קשה להאמין שעכשיו זה נגמר.

ואכן, בהוראת בית משפט המחוזי ואחרי מאבק מפותל, הם היו אמורים לפנות גם אותם, כמו את המבנה כולו המועמד (שוב) ל"הקצאה ציבורית" עבור גופים המבקשים זאת. תושבי השכונה מבקשים כבר שנים להקים מרכז לקיימות או בית קפה לרווחת הציבור, או מתנ"ס ראוי לשמו – או אפילו נקודת שיטור מקומית.

קשה להתווכח איתם שצריך, גם לא ניכר שמישהו מנסה. כולם, כולל העירייה, מסכימים שבתי כנסת יש הרבה – ומוסדות ציבור לצרכים אחרים מעט. ובכל זאת, קשה לראות איך יצליחו. איכשהו, פעם אחר פעם, בכל פינה בעיקול, החב"דניקים עוקפים אותם וקוטפים את השלל הציבורי יקר הערך.

יותר מעשור פעל במבנה בית הכנסת ה"זמני" של חב"ד ברשות ובסמכות העירייה – ולפעמים בעידודה – אף שהליכי ההקצאה נעשו לכאורה שלא כדין, בהחלטות תמוהות ועקומות, תוך התנגדות תושבי השכונה (החילונים ברובם) ואגב מסירת חצאי אמיתות לציבור ואף לבתי המשפט. מעין הוכחה נוספת לכך שבישראל הזמני הוא, פעמים רבות, הקבוע.

הכניסה למבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: בית חב"ד רחובות)

יותר מעשור פעל בית הכנסת ה"זמני" של חב"ד ברשות ובסמכות העירייה, ולפעמים בעידודה – אף שהליכי ההקצאה נעשו לכאורה שלא כדין, בהחלטות תמוהות ועקומות, תוך התנגדות תושבי השכונה

המקום ניתן לעמותת חב"ד, שפעלה במקום כמעט בחינם. אבל על כך – בהמשך. ב"רחובות ההולנדית" מתגוררות יותר מ־2,000 משפחות, על פי נתוני העירייה. תושבי השכונה מתלוננים שנים על מחסור חריף במוסדות לרווחת הציבור.

"הבקשה שלנו היא לייצר מקום אחד על שטח ציבורי שבו תהיה עשייה לכל הגילים, מהקטנטנים – ילדי הגן – ועד לגיל השלישי", אומרת מורן ברגר, תושבת ותיקה בשכונה. "יש מגוון רחב של הצעות לפעילויות, ואנחנו יכולים לתת שירות פה לכל האוכלוסייה של השכונה.

"השכונה סובלת מבעיות של ונדליזם, של צעירים שמסתובבים בחוסר מעש, משתכרים, עושים הרבה רעש – ואז בורחים עם אופניים חשמליים. אנחנו רוצים להקים נקודת שיטור קהילתית ולמעלה מ־100 תושבים חתמו על טופס להקמת מרכז כזה. אבל לא מקשיבים לנו".

ב־15 השנים האחרונות, רחמים מלול, חבר כנסת לשעבר מתנועת ש"ס ומי שנחשב למקורבו של אריה דרעי, מכהן בראשות עיריית רחובות. כבר בקדנציה הראשונה שלו טענו התושבים החילונים כי העירייה מטה חסד לעמותות דת חרדיות בהקצאת "שטחים חומים" (שטחים שנועדו לצורכי ציבור) ואף בתיעול שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים) לטובת מוסדות חרדים כמו בתי כנסת, כוללים, מקוואות, אולפנות וכיו"ב.

ראש עיריית רחובות רחמים מלול מלווה את אריה דרעי בביקורו בעיר, 31 בינואר 2017 (צילום: Yaacov Cohen/Flash90)

ב־15 השנים האחרונות, רחמים מלול, ח"כ לשעבר בש"ס ומי שנחשב למקורבו של דרעי, מכהן בראשות עיריית רחובות. כבר בקדנציה הראשונה שלו טענו התושבים החילונים כי העירייה מטה חסד לעמותות דתיות

ברחבי העיר נפתחה בראשית העשור הקודם מחאה חילונית נרחבת על האופן שבו משתלטות עמותות חרדיות על הקצאות אלה, מגישות בקשות להקצאה עם מסמכי חתימות המעלות תמיהות וטענות לזיופים, ובסופו של דבר זוכות בהקצאות רבות גם בשכונות חילוניות מובהקות, כאלה שבהן הצורך המיידי בבית כנסת נוסף נראה מיותר.

ההתנגשות התרבותית בין צפון "עיר המדע" (כינוי שהעירייה גאה בה משחר הימים, בעיקר בגלל פעילותו של מכון ויצמן למדע היוקרתי), לבין הניסיונות של העמותות החרדיות לתפוס חזקה דווקא בשכונות אלה – הייתה בלתי נמנעת.

עם הזמן נהיה מלול, שטרם החליט אם להתמודד לקדנציה רביעית באוקטובר הקרוב, פופולרי יותר בציבור, גם הדתי וגם החילוני. אך הטענות על העדפה למוסדות דת בשטחים הציבוריים, שמספרם הולך ומתמעט, המשיכו לצוף. לאחרונה נדמה שהן מגיעות שוב לסוג של שיא.

מאבקים סביב הקצאות למוסדות ולמבני דת מתקיימים בתקופה האחרונה בשכונת המדע, אחוזת הנשיא, שרונה, היובל־מקוב וגם סביב בית הכנסת הקונסרבטיבי בעיר, שחבריו מתלוננים על הפלייה לרעתם מצד הממסד האורתודוכסי.

ארון קודש במבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

ההתנהלות הפתלתולה מול בית חב"ד בשכונת "רחובות ההולנדית" מהווה משל מרתק על היתרון המובנה של עמותות הדת בבואן להתמודד בקרב על השטח הציבורי יקר הערך

ההתנהלות הפתלתולה מול בית חב"ד בשכונת "רחובות ההולנדית" מהווה משל מרתק על היתרון המובנה של עמותות הדת בבואן להתמודד בקרב על השטח הציבורי יקר הערך והנדיר, ועל יכולתו המוגבלת של הציבור החילוני או המסורתי להיאבק ולחשוף העדפה מובנית ברשות המקומית.

"יש צורך בשימוש נכון וראוי בשטחי הציבור עבור הצרכים שבאמת נחוצים – ולא לדחוף הקמת בתי כנסת נוספים במקום שאינו זקוק לכך", אומר עו"ד אוהד דונגי, תושב "רחובות ההולנדית". דונגי, המיוצג על ידי עו"ד אביאל פלינט ממשרדו, קצר שורה של הצלחות בבתי המשפט לאחרונה בחשיפת התנהלות העירייה.

"קשה להימנע מהתחושה שעיריית רחובות מעדיפה לכאורה לקדם מסירת נכסי ציבור כמו קרקע ומבנים לגופים המעוניינים לקבל אותם בחינם, בלי לבדוק בכלל מה הצרכים הנדרשים בקרב הציבור.

"אם תספור משנת 1994 תגלה שלמעלה מ־80% מהן ניתנו למוסדות דת, בתי כנסת, ומרכזים רוחניים אחרים. סיבה אחת יכולה להיות שבאמת רק עמותות דת מבקשות הקצאות וגופים חילוניים או אחרים לא מבקשים.

עו"ד אוהד דונגי (צילום: בועז עשתאי)

"קשה להימנע מהתחושה שעיריית רחובות מעדיפה לכאורה לקדם מסירת נכסי ציבור כמו קרקע ומבנים לגופים המעוניינים לקבל אותם בחינם, בלי לבדוק בכלל מה הצרכים הנדרשים"

"אצלנו, ב'רחובות ההולנדית', הצלחנו להראות שגם כשעמותות אחרות למען הציבור הרחב ניגשות – התחושה היא שעושים הכול, או כמעט הכול, כדי לא לתת להן. על פניו אין שום בדיקה, בוודאי לא בדיקה ראויה, של צרכים אמיתיים. הם מבקשים – ומקבלים".

גם במועצת העיר מתלוננים על איפה ואיפה בחלוקת הקצאות. "ההתעלמות מדרישות הציבור בצורה כל כך בוטה היא בעצם אצבע בעין של החילונים המבקשים מבני ציבור התואמים גם את צרכיהם", אומרת חברת המועצה איטל בציר־אלשיך מסיעת "רחובות חופשית".

"פונים אליי גם תושבים דתיים החיים בהרמוניה עם חילונים ומבקשים בשכונה כמו שכונת שרונה – שיש בה כבר שמונה בתי כנסת – לקבל סוף־סוף, אחרי שנים רבות, בית מבנה ציבורי כמו מתנ"ס, מבנה לגיל השלישי או לנוער, במקום בית כנסת תשיעי.

איטל בציר־אלשיך (צילום: גל חרמוני)

"לאחרונה העירייה אף התנגדה לספק מבנה לעמותת 'בת מלך', מעון לנשים מוכות דתיות־חרדיות שהגישו בקשה. תשובת העירייה הייתה שאין מספיק מבני ציבור – וזה לא ישרת את תושבות העיר.

"כל חברי ועדת המשנה להקצאות קרקע הם גברים, ותמכו פה אחד בהמלצה שאין צורך במעון לנשים מוכות. היחידה שנלחמה למען פתרון למעון הנשים החרדיות הייתה נציגת הציבור והאישה היחידה בוועדה".

"כל חברי ועדת המשנה להקצאות קרקע הם גברים, ותמכו פה אחד בהמלצה שאין צורך במעון לנשים מוכות. היחידה שנלחמה למען פתרון למעון הנשים החרדיות הייתה נציגת הציבור והאישה היחידה בוועדה"

העמותות מתחלפות – ההקצאה נשארת

הסאגה סביב המבנה בהר ציון 4 התחילה בשנת 2010, כשרב הקהילה משה טברדוביץ' ביקש לקבל קרקע להקמת בית כנסת בסגנון תפילה של חב"ד בשכונה. שנה קודם לכן הוקמה עמותת "בית חב"ד שכונת רחובות ההולנדית" במיוחד עבור המטרה הזאת. העמותה הגישה לעירייה בקשה להקצאת קרקע ללא תמורה או בתמורה סמלית.

הנהלים בנושא הקצאות קרקע קובעים כי רשות מקומית המבקשת להקצות קרקעות ומבני ציבור צריכה להכין פרוגרמה לשטחי ציבור ובמסגרת זו היא תקבע ייעודים לשימוש בקרקעות המצויים בתחומה. עיריית רחובות, באמצעות מנהל ההנדסה, אכן ערכה פרוגרמה כזו (בחתימת ראש העיר ומהנדסת העיר) וחילקה את העיר לאזורים שונים.

על פי הפרוגרמה, באזור 12, שאליו שייכת השכונה בחלוקה העירונית, כבר פועלים לא פחות משבעה בתי כנסת פעילים ציבוריים לשירות תושבי האזור, וזאת בשעה שבאותו המסמך הגדירה העירייה צורך רק לשישה בתי כנסת באזור. כך, שבניגוד לצרכים אחרים של הציבור הרחב, הצורך במוסדות דת דווקא מסופק.

הכניסה למבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

בפועל, בתוספת בתי כנסת פרטיים, פועלים כיום הרבה יותר בתי כנסת באזור. על פי דבריו של מנכ"ל העירייה לשעבר דורון מילברג באחד הדיונים מ־2021, יש "כ־30 בתי כנסת בשכונה". במילים אחרות, גם אם מילברג הגזים מעט: המקום משופע במוסדות דת ובמקומות תפילה.

בפועל, בתוספת בתי כנסת פרטיים, פועלים כיום הרבה יותר בתי כנסת באזור. על פי דבריו של מנכ"ל העירייה לשעבר דורון מילברג באחד הדיונים מ־2021, יש "כ־30 בתי כנסת בשכונה"

התושבים הגישו עשרות התנגדויות בתחילת העשור הקודם, מה שגרם לעירייה להפוך את ההחלטה והעמותה נדרשה לחזור בה מאותה בקשת הקצאה. ההתנגדויות כללו, בין היתר, חשדות לזיוף של חתימות שצורפו לטופס בקשת ההקצאה. בעקבות ההתנגדויות החליטה העירייה להמליץ לעמותת חב"ד למשוך את בקשת ההקצאה.

בשלב הזה היה נדמה שהעירייה מתעשתת. היא ציינה כי אם יבקשו זאת תושבים מהשכונה, ניתן יהיה לפתוח בהליך הקצאה חדש לטובת בית כנסת, אבל זאת בתנאי שלצורך כך תוקם עמותה חדשה שתפעיל בית כנסת בנוסח אחיד.

אבל, בינתיים, עד שהליך הקצאת הקרקע יושלם, החליטה העירייה לאפשר לעמותה החדשה שתקום להשתמש במבנה בהר ציון 4 באופן זמני בשבתות ובחגים בלבד, בהתאם להוראות הסכם שימוש שייחתם.

המבנה הציבורי שניתן באופן זמני לבית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

מה עשו בחב"ד? מסמכים שהוגשו לבית המשפט מעידים כי עמותת חב"ד הקימה עמותה בשם "בית מנחם" לשם "הקטנת ההתנגדות" (כלשונו של הרב טברדוביץ') וטענה בפני בית המשפט כי מי שהופקד על הליך ההקצאה, הקמת בית הכנסת וניהולו – היא עמותת חב"ד. אותה הגברת בשינוי אדרת.

כך, למשל, הצהירו ראשי העמותה החדשה (שחלקם היו ראשי העמותה הקודמת) בפני רשם העמותות כי בית הכנסת קיים "כבר מספר שנים"; הקמת העמותה החדשה "תהיה מיוחדת לבית הכנסת ונעשית בתיאום ועל בקשת עמותת חב"ד" (זאת בלי לציין את ההגבלה לשבתות ולחגים או את ההגבלה לנוסח אחיד), ושאין בית כנסת אחר בקרבת מקום (על אף שקיים בית כנסת בנוסח ספרד במרחק הליכה של דקות ספורות).

בתכל'ס, עמותת "בית מנחם" מציגה מאז תיק פעילות חלקי במקרה הטוב. לאורך השנים היא לא קיבלה אישורי ניהול תקין, לא הגישה דוחות ומסמכים והרוח החיה להקמת העמותה החדשה הייתה עמותת חב"ד והעומד בראשה הרב טברדוביץ', שהמשיכה לנהל בפועל את בית הכנסת בפורמט החדש שלו.

עם הזמן חזרה עמותת בית חב"ד "רחובות ההולנדית" לפעול בשכונה. בית הכנסת אומנם נקרא "בית מנחם" אבל בפועל, בעלונים, באתר המועצה הדתית ברחובות ובמסמכים המשפטיים – "בית חב"ד" מפציע שוב ושוב

עם הזמן חזרה עמותת בית חב"ד "רחובות ההולנדית" לפעול בשכונה. בית הכנסת אומנם נקרא "בית מנחם" אבל בפועל, בעלונים, באתר האינטרנט של המועצה הדתית ברחובות, בעמוד הפייסבוק של בית הכנסת, בנייר המכתבים הרשמי של המוסד ובמסמכים המשפטיים – "בית חב"ד" מפציע שוב ושוב.

ראש עיריית רחובות רחמים מלול, 7 בפברואר 2014 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בעיריית רחובות מסרו בתגובה: "מבדיקה מקדימה שנערכה במסגרת ההליך, בקשת הקצאה זו הוגשה כדין ובהתאם לנדרש על פי הנוהל".

יש נוהל ויש נוהל

עתירה שהוגשה אשתקד נגד עיריית רחובות בעניין הפעילות במבנה בהר ציון 4 טענה לשלל הפרות של הדין וכללי המנהל התקין בידי העירייה. "עמותת 'בית מנחם' היא עמותת קש חסרת כל פעילות, ועמותת חב"ד מפעילה בית כנסת שהצהירה כי העבירה לעמותה אחרת, על מקרקעין שהיא מחזיקה ללא הרשאה, ועוסקת בעניין שהתקבלה לגביו החלטה לפיה היא לא תעסוק בו בשכונה", נכתב.

העירייה טענה טענות שונות להגנתה, ביניהן שמדובר בהקצאה "זמנית" ולכן היא פועלת בתור "חיים מחוץ לנוהל", כלומר, אין צורך למלא אחרי נוהלי ההקצאות המלאים כלפיה וניתן לחרוג מהם. כן טענו בעירייה כי מדובר ב"שכירות" ולא בהקצאה. היות שהשטח ממתין להחלטות בהקצאת הקבע של השטח, הודיעה העירייה כי מתייתרת העתירה בעניין ההקצאה הזמנית.

על הדרך בחרה עיריית רחובות להאשים דווקא את התושבים. היא השוותה את העותר ל"ילד שרצח את הוריו ומבקש רחמים בשל היותו יתום", וטענה כי תושבי השכונה המתנגדים להקצאה פועלים בחוסר תום לב.

אילוסטרציה: רחובות ההולנדית (צילום: עיריית רחובות)

פסק הדין של השופט תקף קשות את התנהלות העירייה, שלמעשה אף אחת מטענותיה לא התקבלה. השופט יותר מרומז כי העירייה הציגה מצג שווא מתמשך, וגילתה העדפה כלפי העמותה בניגוד נחרץ לנהלים.

פסק הדין של השופט תקף קשות את התנהלות העירייה, שלמעשה אף אחת מטענותיה לא התקבלה. השופט יותר מרומז כי העירייה הציגה מצג שווא מתמשך, וגילתה העדפה כלפי העמותה

לגבי "חיים מחוץ לנוהל" כתב השופט כי הנוהל "משקף את הנדרש על פי כללי המשפט המנהלי – הוגנות, שקיפות, שוויוניות, סבירות ומידתיות – וכשם שאין חיים מחוץ לכללי המשפט המנהלי, כך 'אין חיים מחוץ לנוהל".

גם את הנימוק של הקצאה זמנית דחה השופט: "איני סבור כי יש בהליכי הקצאה זמנית כדי להכשיר את השימוש שנעשה בנכס שלא על פי הנוהל". השופט רמז שהעירייה מסבנת את בית המשפט כשהיא מדברת על הקצאה זמנית לפרק זמן ממושך כל כך.

"ספק אם ניתן להתייחס לנכס שהוקצה לפני כעשור, ויש כוונה להמשיך בהקצאתו, 'באופן זמני'". הוא אף פסק כי כל עוד לא עובדים על פי הנוהל "אין להקצות את המקרקעין, לא באופן זמני ולא באופן קבוע – ולא בכל אופן אחר".

כיסאות וספרים באחד החדרים במבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

לסיכום קבע בית המשפט כי כל טענות העירייה "אין בהן לשנות כהוא זה את העובדה כי המדובר בנכס שהוקצה שלא כדין תוך הפרת הנוהל… הפרה הנמשכת כעשר שנים". השופט קובע כי יש להפסיק את השימוש בנכס בתוך חודשיים.

עמותת חב"ד והעירייה לא קיבלו את תוצאות פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי. הן ערערו לביהמ"ש העליון ועמותת חב"ד אף ביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת פינוי המבנה

אך עמותת חב"ד והעירייה לא קיבלו את תוצאות פסק הדין של בית המשפט המחוזי. הן ערערו לבית המשפט העליון ועמותת חב"ד אף ביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת פינוי המבנה. הערעורים טרם הוכרעו, אבל בינתיים דחה העליון את בקשת עיכוב הביצוע וצין כי סיכויי הערעור "אינם מן המשופרים".

בתגובה מסרה העירייה לזמן ישראל: "עיריית רחובות מכבדת את פסק דינו של בית המשפט ופועלת בהתאם לפסיקותיו". באשר לעמותת "בית מנחם" השיבה העירייה: "מבדיקה מקדימה שנערכה במסגרת ההליך, בקשת הקצאה זו הוגשה כדין ובהתאם לנדרש על פי הנוהל".

שימוש בחינם בזמן שהציבור משלם את הארנונה והמים

בינתיים, בזמן שמתנהל מאבק על הקצאה מחודשת לשטח – שבו, שוב, ניתן יתרון מובהק לעמותת חב"ד – נחשפה בחודשים האחרונים חבילת הצ'ופרים הכלכליים שקיבלו עמותות חב"ד במהלך השימוש, הזמני לכאורה, בנכס. פנייה לבקשת חופש מידע מצד התושבים נמרחה במשך חודשים עד שלבסוף, בעקבות הגשת עתירה לבית המשפט, הסכימה העירייה לחשוף את הנתונים.

אילוסטרציה: שדרה ברחובות ההולנדית (צילום: עיריית רחובות)

אלה העלו, למרבה התדהמה, כי למרות ההתחייבות לחתום על הסכם התקשרות, במשך שבע שנים לא גבתה העירייה שקל מהעמותה, ולמעשה העניקה לעמותה ללא כל סיבה נראית לעין את השימוש בנכס בחינם בין השנים 2012–2019.

ואם לא די בכך, נאלצה העירייה להודות כי בשנים האלה היא כיסתה גם את חשבונות החשמל והמים למבנה בו משתמשת חב"ד – ונמנעה מגביית ארנונה והיטלי שמירה. רק ב־2020 החלה העירייה לגבות סכום זעום של 400 שקלים לחודש – סכום שבית המשפט כבר הכיר בו כלא משקף באופן סביר את ערך השכירות.

גם בשנים אלה נמנעה העירייה מלגבות ארנונה, וכיסתה עבור העמותה את חשבונות המים והחשמל. גם גבייה זו החלה רטרואקטיבית באמצע שנת 2021, לאחר שתושבי השכונה פנו לבית המשפט.

עוד התברר מחשיפת המסמכים שהעירייה ניסתה להסתיר במשך תקופה לא מבוטלת כי לא טרחה לחתום על הסכם שימוש עם העמותה במשך שנים רבות כנדרש, ואף לא הסדירה את סוגיית הביטוחים עד השנה האחרונה ממש.

הכניסה לגן המייסדים ברחובות (צילום: עיריית רחובות)

"כשקיבלנו סוף־סוף את הנתונים, אחרי מאבק משפטי, נדהמנו לגלות שעמותת חב"ד קיבלה מתנה מהעירייה ואפילו לא שילמה חשבונות שונים. מדוע אחרים כן נדרשים לשלם דמי שימוש וחשבונות?"

"כשקיבלנו סוף־סוף את הנתונים, אחרי מאבק משפטי, נדהמנו לגלות שעמותת חב"ד קיבלה מתנה מהעירייה ואפילו לא שילמה חשבונות שונים. מדוע אחרים כן נדרשים לשלם דמי שימוש וחשבונות?" תוהה עו"ד דונגי. "עד היום לא הצלחנו לקבל תשובה סבירה מהעירייה".

במסגרת הליך חופש המידע העירייה ניסתה, כאמור, להימנע מחשיפת הנתונים, ולבסוף, בלית ברירה, עשתה זאת רק אחרי שהתושבים עתרו לבית המשפט. בית המשפט גם השית על העירייה הוצאות של אלפי שקלים בגלל ההליך המיותר וסיכם בקביעה חריגה ממנה עולה כי הוא מכיר בכך שהעירייה באמת ניסתה להתחמק מחשיפת המידע המביך.

"באתי לכלל מסקנה", אמר השופט, "כי במקרה זה יש לחייב את העירייה בהוצאות העותרים שכן השתלשלות העניינים מראה בבירור כי לולא הגשת העתירה לא היו זוכים בסעד המבוקש (כלומר במידע, א"ה)".

בתגובה מסרה העירייה לזמן ישראל: "עיריית רחובות פועלת לגביית כל חוב באמצעים העומדים לרשותה, ובהתאם להוראות הדין. ככלל, עיריית רחובות פועלת בעניין גביית ארנונה מבתי כנסת בהתאם להנחיות החוק, המגדירות את דרך הענקת הפטור. לגבי גביית דמי שימוש ראויים – אלה בוצעו על פי תעריף שאושר במועצת העיר, הנוגע לשימוש זמני בכלל הנכסים בעיר".

ראש עיריית רחובות רחמים מלול (צילום: עיריית רחובות)

הקצאה חדשה – ושוב חב"ד זוכה

הטענה הוותיקה לפיה עמותות חילוניות ניגשות להקצאות במשורה ולעיתים רחוקות – ולכן הן נקטפות בידי עמותות דת כמו בית חב"ד – נסתרה בהקצאה החדשה שנפתחה פומבית לציבור בחודשים האחרונים בקשר למבנה ברחוב הר ציון 4.

הפעם, בנוסף לבית חב"ד – שסימן שאלה מרחף לגבי עצם הלגיטימיות של השתתפותה לנוכח הקביעות המשפטיות הנחרצות – התמודדו שלוש עמותות ציבוריות על הזכות לאכלס את המבנה בצרכי הציבור הרחב.

מה שקרה אחר כך יכול להעיד על עוצמתה של חב"ד. עמותת "גינות קהילה", למשל, שהגישה בקשה להקים במקום "מרכז בית ירוק" ואף להשתמש במבנה במקביל לצורך נקודת משמר אזרחי, לא קיבלה בכלל התייחסות או תשובה כלשהי במשך שבועות ארוכים.

כשניסו ראשיה להתעניין, התברר להם שכבר התקיים דיון בוועדת ההקצאות ושם הצעתם נדחתה בנימוקים תמוהים. לדברי ראשי העמותה, הם אפילו לא עדכנו על כך.

מנכ"ל עיריית רחובות מאיר דהן (צילום: עיריית רחובות)

פרוטוקול הדיון מראה כי מנכ"ל העירייה מאיר דהן דיווח לוועדה כי התייעץ ובדק "את הצורך במרכז קהילה לקיימות ויזמות אוקולוגית במיקום המבוקש אל מול יניב מרקוביץ', סגן ראש העיר ומחזיק תיק גנים ועיצוב הסביבה… מהבדיקה עולה כי עיריית רחובות מקיימת פעילות ענפה ומוצלחת של גינות קהילתיות".

בעקבות ההמלצה הזאת, הקובעת באופן קטגורי שאין צורך במרכזי קיימות או בגנים קהילתיים נוספים בעיר, ומבלי לאפשר כל דיון אמיתי בצרכים במליאת המועצה, דחתה הוועדה את הבקשה להקים מרכז לקיימות ויזמות אקולוגית כיוון ש"לא נמצא כי קיים צורך בפעילות המבוקשת באזור זה".

גם שתי בקשות אחרות של עמותות נדחו. אחת משום שהעמותה לא כללה אישור ניהול תקין, והשנייה, של עמותת "מרכזים לצדק חברתי", משום שלטענת הוועדה לא הוגשה. אלא שבינתיים המציאה העמותה הוכחה רשמית כי המסמכים דווקא הוגשו כנדרש, וכי הפסילה של הוועדה הייתה לכל הפחות נמהרת.

שלושה יוצאים, ומי נשאר? חב"ד כמובן. ועדת ההקצאות החליטה "לדחות את הבקשה של עמותת 'גינות קהילה בישראל'" ו"להמשיך בהליך ההקצאה לעמותת בית חב"ד"

שלושה יוצאים, ומי נשאר? חב"ד כמובן. ואכן, ועדת ההקצאות מחליטה "לדחות את הבקשה של עמותת 'גינות קהילה בישראל'" ו"להמשיך בהליך ההקצאה לעמותת בית חב"ד רחובות ההולנדית". אלא שבדיעבד מתברר שהוועדה הוטעתה, לכל הפחות. סגן ראש העיר מרקוביץ' טען, גם בשיחות פרטיות וגם במסמך רשמי, כי דבריו לא הובנו כראוי ולא שוקפו כראוי. אולי אפילו סולפו.

ארכיון: ראש עיריית רחובות רחמים מלול לצד סגנו יניב מרקוביץ' (צילום: פייסבוק, צילום מסך)

בהתכתבות מול נציג השכונה עו"ד דונגי התוודה מרקוביץ': "לא השתתפתי בישיבה הזאת ומנכ"ל העירייה אמר בשמי דברים שלא שיקפו את מה שאמרתי. אני חושב שהמקום הזה מתאים לבית קפה לתושבי השכונה.

"לצערי, בקשה זו כרגע לא צלחה אבל זה לא אומר שוויתרתי ביחס לבקשה של עמותת 'גינות קהילה בישראל'". ולמען הסר ספק הבהיר מרקוביץ': "אני התנגדתי להקצאת השטח לחב"ד ואמשיך להתנגד אם הנושא יבוא להצבעה נוספת בעתיד".

מרקוביץ' גם מבהיר ש"הבדיקה" איתו לא הייתה רצינית באופייה: "נשאלתי בשיחת מסדרון האם אני מכיר את העמותה ואמרתי שלא… בשום שלב לא אמרתי שאני נגד מרכז קיימות עירונית, ההפך – אני חושב שהעיר חייבת מרכז כזה ואני מוכן להתחיל לקדם אותו מחר בבוקר".

"לא השתתפתי בישיבה הזאת ומנכ"ל העירייה אמר בשמי דברים שלא שיקפו את מה שאמרתי. אני חושב שהמקום הזה מתאים לבית קפה לתושבי השכונה"

מרקוביץ' הניח, קצת יותר בעדינות, את הדברים גם במכתב הבהרה רשמי: "לאור פרשנות מוטעית של חלק מחברי המועצה, פעילים פוליטיים וחלק מנציגי השכונה, אבקש לחדד את הדברים: אני בהחלט חושב שיש צורך בהקמת מרכז קיימות עירוני… נשאלתי לפני הדיון האם אני מכיר את עמותת 'גינות קהילה בישראל' והשבתי שאינני מכיר אותם ואת פעולתם".

סגן ראש עיריית רחובות יניב מרקוביץ' (צילום: פייסבוק, צילום מסך)

בתגובה מסרה העירייה: "הדיונים בוועדת ההקצאות מתקיימים על פי נוהל הקצאות קרקע ומבנים של משרד הפנים. חברי ועדת ההקצאות הם אנשי מקצוע והחלטותיה מלוות בייעוץ משפטי. משכך, ברור כי ההליך היה ללא משוא פנים, הוגן ותקין. ועדת ההקצאות נועצה עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים להחלטה בתהליך זה בטרם התקבלה ההחלטה".

על השאלה בנוגע לטענותיו של מרקוביץ' כי הדברים שנכתבו בפרוטוקול ועדת ההקצאות לא שיקפו כראוי את דבריו – סירבה העירייה לענות. מעבר להטעיה לכאורה של הוועדה בעמדתו של סגן ראש העיר, מעלה ההליך החפוז שקיימה הוועדה – וההחלטה לדבוק בעמותת חב"ד תוך ביטול הבקשות האחרות – לא מעט תמיהות.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בזום הסביר מנכ"ל העירייה שהוא דווקא תומך עקרונית בבקשה לגינה קהילתית, אך הפעם נקב בסיבה חדשה לפסילת בקשת ההקצאה: העובדה שזאת הפעם הראשונה שהעמותה המדוברת מגישה בקשה להקצאת קרקע. "אבל תמיד יש פעם ראשונה", ענתה לו ברגר. "זה לא עובד ככה", ענה.

מורן ברגר (צילום: מטה המאבק)

"זה נראה שבכלל לא קראו את הבקשה שלנו", אומרת ברגר. "מצד אחד טוענים שאין צורך בגינות קהילה, אבל כשמראים להם שיש מחסור הם אומרים, 'אנחנו דווקא מאוד רוצים לייצר פעילות, אבל לא כך'.

"הם פותחים את ההליך להקצאות, אבל כשמגישים הקצאות – הן מייד נדחות. יש פה תחושה עזה של מעין 'הליך תפור'. בית המשפט הורה לעירייה להפסיק את השימוש של חב"ד במבנה, אז כדי להכשיר את השרץ, עושים תהליך של הקצאה חדשה שבה אין לאף אחד אחר סיכוי להצליח".

"הם פותחים את ההליך להקצאות, אבל כשמגישים הקצאות – הן מייד נדחות. יש פה תחושה עזה של מעין 'הליך תפור'. ביהמ"ש הורה להפסיק את השימוש של חב"ד במבנה, אז כדי להכשיר את השרץ עושים תהליך חדש"

"תושבי השכונה סובלים ממחסור במקום תפילה"

מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "העיר רחובות מאופיינת ומעודדת חיי קהילה מגוונים, תוך מתן מענה לצרכים של כולם, ללא יוצא מן הכלל וללא משוא פנים. במסגרת זו, העירייה מקצה, בהתאם לאפשרויות העומדות בפנייה, מבנים ומגרשים לצרכי רווחה, חינוך, תרבות, חסד ודת. הכול למען רווחת תושבי העיר.

"במסגרת החוק ונוהל הקצאות הקרקע שקבע משרד הפנים, הגישה עמותת חב"ד בקשה להקצאה של קרקע להקמת בית כנסת בנוסח אשכנז בשכונת 'רחובות ההולנדית'. בדיקה מקדמית של העירייה העלתה כי קיים צורך כזה.

"עד לקבלת החלטה בהליך ההקצאה, במקביל להתנגדויות שהוגשו לבקשה זו, העירייה פתחה בתהליך הידברות בין התושבים. בינתיים, ועל מנת להעניק מענה לצרכי ציבור המתפללים בשכונה, הוחלט להעמיד לרשותם, באופן זמני, מבנה שלא היה בשימוש".

מבנה עיריית רחובות (צילום: עיריית רחובות)

על השאלה האם יש צורך בבית כנסת נוסף באזור נמנעה העירייה מלענות במישרין והשיבה רק: "בהתאם לנוהל, ועדת ההקצאות מתייחסת בין שיקוליה לפרוגרמה עירונית המוצגת לה על־ידי נציגת מנהל ההנדסה, החברה בוועדה. אין הוועדה מאשרת בקשות אם הן אינן תואמות את הפרוגרמה".

משה טברדוביץ', רבה של בית חב"ד רחובות, מסר בתגובה: "כבר למעלה מעשור שבית הכנסת הקהילתי משרת את כלל תושבי שכונת רחובות ההולנדית, דתיים ושאינם, ברוח אהבת ישראל של בתי חב"ד בארץ ובחו"ל המכילה את כולם, מקבלת באהבה ובנועם ואינה מנסה לכפות דבר.

"תושבי השכונה מצביעים ברגליים ומאות רבות של משפחות ותושבים בחרו לשלב את בית הכנסת במעגל החיים שלהם, כמו לעשות את טקס העלייה לתורה בבר המצווה, ולהבדיל אזכרות ואמירת קדיש. העמותה פועלת תמיד על פי חוק, בשיתוף ובהתאם לדרישות העירייה בכל מה שכרוך בהקצאה ובתשלום.

"כל טענות על מסמכים 'בעייתיים' או זיופים, הם טענות שקריות שנועדו להכפיש את שמה הטוב של העמותה, ולא פלא שמעולם לא נטענה טענה זו במשטרה או בבית משפט.

הרב של בית חב"ד רחובות משה טברדוביץ' (צילום: בית חב"ד רחובות, יוטיוב)

"תושבי השכונה סובלים ממחסור במקום תפילה, המצב במבנה המדובר הוא שהמקום צר מלהכיל את המתפללים, ועשרות רבות נאלצים להתפלל מחוץ למבנה בשבתות"

"תושבי השכונה סובלים ממחסור במקום תפילה, המצב במבנה המדובר הוא שהמקום צר מלהכיל את המתפללים, ועשרות רבות נאלצים להתפלל מחוץ למבנה בשבתות. כתוצאה מכך, נפתח מניין נוסף בשעה מוקדמת יותר בשבת.

"בית הכנסת הזה הוא היחיד באזור בנוסח אחיד, קיים רק בית כנסת נוסף בשכונה בנוסח עדות מזרח. שכונת 'רחובות ההולנדית' הינה שכונה עצמאית עם בתי ספר, מתנ"ס, שרותי בריאות ומרכז מסחרי משלה. הדרישה לאלץ את התושבים לכתת רגליהם לשכונה אחרת היא מקוממת ומעליבה.

"קיבלנו בצער את פסק השופט שהורה על סגירת בית הכנסת רק בגלל פרוצדורה, שמתעלם מהצורך האמיתי בבית הכנסת. ואכן, העמותה הגישה ערעור לעליון. במקביל, מתנהל הליך הקצאה הן למבנה זמני והן למבנה קבוע".