ארבעה מראשי מערכת הביטחון לשעבר – בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה – פנו במכתב לראש הממשלה בדרישה להכריז על "פורעי הגבעות" כארגון טרור. הפונים דורשים להחיל את ההכרזה גם על מי שמסייע לארגון מקרב אנשי ה"חוות" בגדה המערבית ולראות בהם חברים בארגון טרור.

המכתב המלא

הפנייה נשלחה מטעם תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, המונה כ-600 בכירי עבר בצה"ל, במוסד, בשב"כ, במשטרה ובשירות החוץ, וכן מטעם כ-200 חברי פורום המפכ"לים ובכירי עבר במשטרה. החותמים דורשים לנקוט צעדים מעשיים נגד הפורעים, ובהם הכרזה עליהם מכוח חוק המאבק בטרור, פעולה נגד המעורבים והמסייעים וחילוט נכסים המשמשים לפעילותם.

בין החותמים על המכתב נמנים שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון, ראש המוסד לשעבר תא"ל (מיל') תמיר פרדו, ראש שב"כ לשעבר אלוף (מיל') עמי אילון ומפכ"ל המשטרה לשעבר רב-ניצב (בדימוס) משה קראדי.

בנוסף חתמו על הפנייה סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל אלוף (מיל') מתן וילנאי, אלוף פיקוד המרכז לשעבר אלוף (מיל') גדי שמני, המשנה לראש המל"ל לשעבר ומנכ"ל התנועה אל"ם (מיל') איתמר יער, מתאם פעולות הממשלה בשטחים לשעבר אלוף (מיל') יעקב (מנדי) אור ובכירים נוספים.

הפונים דורשים להורות לצה"ל, למשטרת ישראל ולשב"כ לפעול להפסקת מעשי האלימות המבוצעים נגד אוכלוסייה פלסטינית אזרחית, וכן נגד כוחות הביטחון, אזרחים ישראלים וזרים המגיעים לשטח, עיתונאים ונציגויות זרות. החותמים מציינים כי הכרזה כזו תעניק לגופי הביטחון סמכויות נוספות מעבר לחובתם הכללית להגן על האוכלוסייה האזרחית באזור.

מתנחלים קיצונים רעולי פנים מתעמתים עם פלסטינים במהלך מסיק הזיתים השנתי בכפר אבו פלאח שליד רמאללה, שם נפצעו כמה בני אדם, בהם צלמת העיתונות האמריקאית היידי לוין, בתקיפה של מתנחלים ישראלים. 16 באוקטובר 2026 (צילום: פלאש90)

במכתב נטען כי משנת 2023 חלה הסלמה משמעותית בפעולות האלימות, שהפכו למעשה יומיומי. החותמים מפרטים שורה של מעשים המיוחסים לאנשי הארגון ולסייענים מהחוות, ובהם ירי, הכאה באלות ובאבנים, תקיפות מיניות, גירוש מבתים, הצתת מכוניות ומסגדים, כריתת עצי זית, גניבת רכוש, מניעת מים וחשמל והתעללות בבעלי חיים.

לטענת הפונים, מעשים אלו מתבצעים מתוך מניע דתי, לאומני או אידאולוגי במטרה להביא לגירוש אוכלוסייה פלסטינית ולהשתלטות על אדמותיה. עוד נטען במכתב כי הפעילות מתאפשרת בשל גיבוי פוליטי מצד שרים מרכזיים, עצימת עין ולעיתים עידוד מצד ראש הממשלה, שר הביטחון והמועצות האזוריות, וכן הודות למימון ממשלתי ישיר ועקיף.

החותמים מותחים ביקורת חריפה על תפקוד מערכת הביטחון וטוענים כי צה"ל, משטרת מחוז ש"י ושב"כ "כושלים בתפקידם כישלון מוחלט ומחפיר". לפי המכתב, במקרים רבים מערכת הביטחון מתעלמת מהאירועים, ולעיתים חיילים או חמושים במדים אף משתתפים בהם. עוד נטען כי כאשר אזרחים ישראלים מגיעים להגן על פלסטינים, הצבא מכריז על האזור כשטח צבאי סגור והמשטרה עוצרת את הפעילים.

בפנייה מופנית אצבע מאשימה כלפי שר הביטחון ישראל כ"ץ, שלפי המכתב אסר על שב"כ להוציא צווי הגבלה ומעצר מנהליים נגד יהודים ובכך שלל כלי מרכזי למניעת טרור. כמו כן, החותמים טוענים כי ראש שב"כ דוד זיני אינו ממלא את תפקידו כחוק, משום שאינו מגיש לשר הביטחון ולראש הממשלה חוות דעת כתובה הממליצה להכריז על הקבוצה כארגון טרור.

בנוסף להכרזה על הארגון, דורשים החותמים להפסיק מייד את המימון הממשלתי ולחלט נכסים שסופקו על ידי המדינה לאנשי החוות המסייעים לארגון. הם מזהירים כי המשך אוזלת היד פוגע במעמדה ובביטחונה הלאומי של ישראל, וכי הימנעות מפעולה תהווה מעילה בתפקיד ותטיל על מקבלי ההחלטות אחריות ישירה לתוצאות.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט (בדימוס) אשר גרוניס, ביקש לפרוש מראשות ועדת החקירה ממלכתית לפרשת הצוללות עקב נסיבות רפואיות. 

במכתבו לנשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הסביר גרוניס כי כי בשל נסיבות רפואיות לא יוכל להשתתף בדיוני ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט בחודשים הקרובים, וכי מאחר שדחיית הדיונים תפגע בעבודת הוועדה – הוא מבקש לסיים את תפקידו ושימונה יושב ראש אחר במקומו. נשיא העליון יצחק עמית מינה את שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל ליושב ראש הוועדה במקומו. 

לפי ההודעה, ביום שישי האחרון (23 באוקטובר) עדכן גרוניס את הנשיא עמית כי בשל מצבו הרפואי נבצר ממנו להשתתף בדיוני הוועדה בחודשים הקרובים. מאחר שדחיית הדיונים עלולה לפגוע בעבודת הוועדה, ביקש גרוניס לסיים את תפקידו ולמנות יושב ראש אחר במקומו.

בעקבות זאת קידם הנשיא עמית את השופט בדימוס זילברטל, שכיהן עד כה כחבר בוועדה, לתפקיד היושב ראש. במקביל מונתה נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לשעבר, השופטת הבכירה רות לורך, לחברה בוועדה. יתר חברי הוועדה – פרופ' קרנית פלוג, גדעון פרנק ותא"ל פרופ' יעקב בורטמן – ימשיכו לכהן בתפקידם.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מסר: "אני מבקש להביע הערכה עמוקה לנשיא (לשעבר) אשר גרוניס על עבודתו המסורה והמקצועית ועל תרומתו החשובה להובלת עבודת הוועדה מאז הקמתה ועד היום, ומאחל לו בריאות איתנה".

עמית הודה לזילברטל וללורך על נכונותם לקבל את התפקידים, והוסיף: "אני סמוך ובטוח כי הוועדה תמשיך במלאכתה במקצועיות, בעצמאות וביסודיות, ומאחל לחבריה הצלחה בהשלמת המשימה".

משרד הבריאות הודיע על תוכנית לעריכת ניסוי קליני לאומי, ראשון מסוגו, לשילוב חומרים פסיכדליים בטיפול פסיכותרפי עבור מתמודדים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) כרונית, אשר טיפולים אחרים לא סייעו להם.

ההערכה היא כי רבבות בני אדם פיתחו פוסט-טראומה בעקבות מתקפת הטרור של חמאס בדרום הארץ ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה הרב-זירתית שפרצה בעקבותיה.

הניסויים יתמקדו ב-MDMA, החומר הפעיל בסם האקסטזי, ובפסילוסיבין, המצוי ב"פטריות קסם". שני החומרים מסייעים לאתחל את פעילות המוח, אך מחייבים שילוב של טיפול פסיכותרפי ושינויים באורח החיים כדי להשיג השפעה ארוכת טווח.

הניסוי צפוי להימשך מספר שנים וישתתפו בו מאות מטופלים הסובלים ממצבים כרוניים בדרגה בינונית עד קשה. התהליך יכלול פגישות הכנה, מתן החומר במרפאות מורשות בנוכחות מטפלים ורופאים, וכן מפגשי המשך שבהם ניתן יהיה לעבד ולהפנים את פריצות הדרך הרגשיות שהושגו תחת השפעת החומרים.

התוכנית נועדה לבלום את המגמה המתרחבת של נפגעי פוסט-טראומה הפונים לטיפולים פסיכדליים לא מפוקחים ובלתי חוקיים בשוק השחור.

החומרים יסופקו מבתי המרקחת של בתי החולים ישירות לידי המטפלים המורשים בבוקר הטיפול, במטרה למנוע שימוש שגוי בהם או זליגה לידיים אחרות, כפי שקרה במקרה של הקנאביס הרפואי.

בישראל, כמו ברוב מדינות המערב, השימוש ב-MDMA ובפסילוסיבין חוקי למטרות מחקר קליני – לרבות ניסויים – אך אינו מאושר למרשם או לשימוש קליני שגרתי.

קרן צרפתי, מייסדת שותפה ומנכ"לית ארגון MAPS ישראל העוסק במחקר ובחינוך בתחום הפסיכדלי, בירכה על המהלך והביעה תקווה כי הוא יהווה צעד נוסף בדרך להסדרת התחום וביסוסו על מחקר מדעי.

הרב אלי סדן, ראש מכינת עלי, הוקלט אומר כי הוא חושב שרק אם יו"ר עמך ישראל עופר וינטר יעבור את אחוז החסימה "תהיה לנתניהו ממשלת ימין על מלא". לדבריו, "בתחילה החלטתי לשתוק, אבל הראו לי שמפרסמים כאילו אני אומר לא להצביע לווינטר כי הוא לא יעבור את אחוז החסימה – זה לא נכון. אני לא אמרתי את זה כמובן".

ההקלטה של סדן, מקורב לווינטר, הופצה על פי הדיווח ב-ynet מטעמו.

הרב סדן הוסיף: "אני מאחל לעופר לעבור, כך תהיה לנתניהו ממשלת ימין מלא".

ב־20 באוקטובר נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם הרב סדן בניסיון לשכנעו לפעול לפרישת וינטר מהבחירות. לפי דיווח בחדשות 12 מ־23 באוקטובר, סדן סירב להתערב, ואמר לסביבת נתניהו: "אני לא מתעסק בפוליטיקה".

יו"ר מפלגת עמך ישראל עופר וינטר במסיבת עיתונאים בתל אביב, 14 באוקטובר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה עתירות על סרטון שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושצולם בבסיס חיל האוויר על רקע מטוס קרב.

בסרטון הזהיר ראש הממשלה את אויבי המדינה מלפגוע בה. בעתירות נטען שמדובר בתעמולת בחירות, ושפרסום הסרטון מפר את האיסור על שימוש בנכסי הציבור בקשר עם תעמולת בחירות, לפי סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959.

יו"ר ועדת הבחירות קבע שדברי ראש הממשלה בסרטון נועדו לתכלית ביטחונית-הרתעתית. לכן הם אינם נחשבים לתעמולת בחירות, ואין עילה להסרת הסרטון.