לקראת יום כדור הארץ שחל בשבת שעברה, טיקטוק הכריזה על שינוי מדיניות: החל מהשבוע, האפליקציה מסירה סרטונים שמכחישים את שינוי האקלים. המדיניות החדשה כבר מיושמת בימים האחרונים בבריטניה ותתפשט בהדרגה לשאר המדינות.
בהודעה שפורסמה מטעם החברה, נמסר כי היא מכוונת לכל תוכן שחותר תחת הקונצנזוס המדעי בכל הנוגע להתחממות הגלובלית. השינויים, לפי הודעת החברה, נועדו לחזק את השיח מבוסס-העובדות על אקלים ולהפחית את הפצת הדיסאינפורמציה המזיקה. הסינון ייעשה בסיוע יועצים חיצוניים ומומחי אקדמיה שיזהו ויסמנו תכנים שהם בגדר פייק ניוז בכל הנוגע למשבר האקלים.
במקביל להסרת סרטוני הפייק, טיקטוק מתכוונת להפנות גולשים שיחפשו תוכן על משבר האקלים למידע מהימן שמקורו בשיתוף פעולה עם האו"ם. זו גישה דומה לזו שכבר נהוגה על ידי יוטיוב, שמקדמת קישורים לדף של האו"ם על שינוי האקלים כשהגולשים מחפשים אחרי תוכן רלבנטי.
המהלך של טיקטוק התקבל בברכה על ידי פעילי סביבה ומומחי אקלים בארץ ובעולם, אבל גם בלא מעט חשדנות.
בימים אלה אי אפשר לנתק שום מהלך של אפליקציית שיתוף הסרטונים הפופולרית ממצבה הרגיש: רוב מדינות המערב רואות בה ובעובדה שהיא מצויה בבעלות סינית איום ושוקלות להגביל את פעילותה. צעדים נגד מכחישי אקלים יכולים להתפרש כניסיון להחניף לממשלות מערביות ליברליות.
רוב מדינות המערב רואות בטיקטוק ובעובדה שהיא מצויה בבעלות סינית איום ושוקלות להגביל את פעילותה. צעדים נגד מכחישי אקלים יכולים להתפרש כניסיון להחניף לממשלות מערביות ליברליות
בשנה האחרונה טיקטוק הקשיחה את עמדתה כלפי תוכן פוגעני גם בתחומים אחרים והסירה, למשל, תכנים שמעודדים הפרעות אכילה, לאחר שמחקרים הוכיחו שהיקף הצפייה בהם עלה.
"אין ספק שהאינטרס של הסינים למנוע שיח פייק קשור גם לעובדה שהם במאמץ הישרדות אחרון מול האמריקאים", אומר דרור גלוברמן, מרצה ומגיש תוכניות חדשנות בקשת וגלי צה"ל. "האמריקאים רוצים להעיף אותם החוצה וכבר יש מדינות שנסגרות בפניהם. אם אנחנו זוכרים מי נשיא ארצות הברית אז די ברור שהמאמץ למנוע פייק על אקלים הוא חלק מניסיון התנחמדות בפני ביידן".
כמה חוקרי תקשורת אמריקאים הביעו בימים האחרונים ספקות באשר להצלחת המהלך. לדבריהם, ניסיון לחסום תוכן בפלטפורמה פתוחה כמו טיקטוק משול למרדף אחרי הרוח: ברגע שאתה חוסם תוכן במקום אחד, הוא יצוץ במקום אחר בפלטפורמה.
כמה חוקרי תקשורת אמריקאים הביעו בימים האחרונים ספקות באשר להצלחת המהלך. לדבריהם, ניסיון לחסום תוכן בפלטפורמה פתוחה כמו טיקטוק משול למרדף אחרי הרוח
חלק מהמומחים סבורים שכדי לבצע סינון יעיל של הטעיות בנוגע לאקלים, טיקטוק תצטרך להפעיל אמצעי ניטור אגרסיביים שעלולים ליצור קשיים וחסמים עבור גולשים ויוצרי סרטונים, דבר שעלול לגרום להם לעבור לרשתות חברתיות אחרת.
"השאלה איך מגדירים אפקטיביות", אומר גלוברמן, "להעלים את כל התכנים הבעייתיים בוודאי שאי אפשר, אבל אנחנו בעידן אחר, עידן שבו די בכך שנראה שפלטפורמה גדולה כמו טיקטוק מתאמצת באמת ומקצה משאבים, טכנולוגיה וכוח אדם לסינון פייק כדי שזה יהיה משמעותי.
"ראינו את טיקטוק עושה את זה עם השואה ונראה שיש שם הצלחה, הם הצליחו להעלים תכנים בעייתיים ולהפנות אנשים למרכז מידע רציני על השואה. כך שאפקטיביות מסוימת בהחלט אפשר להשיג".
"ראינו את טיקטוק עושה את זה עם השואה ונראה שיש שם הצלחה, הם הצליחו להעלים תכנים בעייתיים ולהפנות אנשים למרכז מידע רציני על השואה. כך שאפקטיביות מסוימת בהחלט אפשר להשיג"
איך מבצעים סינון בהיקפים עצומים כאלה?
"צריך לחבר טכנולוגיה ואנשים. טכנולוגיה שמזהה טקסטים שמועדים לפורענות ואנשים שיקבלו את ההחלטה. זה שילוב של טכנולוגיה ומרכז שירות".
מחקר שנערך ב-2022 מצא שכמעט 20% מהסרטונים בטיקטוק מכילים מידע שגוי בנושאים עכשוויים כמו מגפת הקורונה, הפלישה הרוסית לאוקראינה, פיגועי ירי בבתי ספר ומשבר האקלים.
כמו כן, נמצא שטיקטוק הציעה ממשק חיפוש בעייתי, שבו כשמשתמש הקליד את הצירוף "שינוי אקלים", הוא קיבל השלמה אוטומטית לחיפוש "שינוי האקלים לא קיים" – ואיתו סרטונים של הכחשת אקלים.
מחקר שנערך בארצות הברית ב-2021 העלה שקרוב ל-50% מהאמריקאים צורכים את החדשות שלהם באמצעות הרשתות החברתיות. חוקר התקשורת מייקל ספייקס אמר על כך:
"רשתות חברתיות זה בהחלט מקום שיכול להעלות את המודעות שלי לשינוי האקלים, אבל זה לא המקום שיספר לי את כל מה שאני צריך לדעת על הנושא הזה. לפלטפורמות בידוריות כמו טיקטוק אין את הידע הרחב והאמין על נושאים כמו שינוי האקלים".
"מוטב מאוחר מלעולם לא", אומר פרופ' דני רבינוביץ' מאוניברסיטת תל אביב ודמות בולטת בתנועה הסביבתית בישראל. לעומתו, מכחישי אקלים ישראלים הגיבו בזעם על ההכרזה של טיקטוק ורואים בה חלק ממזימה עולמית של התאגידים הגדולים לסתימת פיות של אזרחים מהשורה.
הם כנראה שוכחים שהנפגעים העיקריים מה"מזימה" הזו הם תאגידי ענק אחרים – אלה שמרוויחים מיליארדים מתעשיית הנפט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו