1
יותר מהכול, זה היה מעמד מביך. ג'ו טינדל, ראשת מנהל הסביבה של ה-OECD, ניסתה להיות נחמדה אל השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ"ל המשרד גיא סמט. ניכר היה שהיא לא מקנאת בהם.
טינדל הציגה בטון ענייני ובמשפטים מדודים את עיקרי הדוח על הביצועים של ישראל בתחום הסביבה. את שלל הגרפים, הנתונים ותתי הנושאים אפשר היה להחליף במשפט קצר אחד: יקיריי, אתם מדינת עולם שלישי. שיהיה לכם בהצלחה.
12 שנים אחרי הדוח הקודם שסקר את הביצועים הסביבתיים של ישראל, אפשר לומר שישראל דוהרת במהירות – במכונית פרטית עם מנוע בנזין, כמובן – לעבר מבוי סתום.
לא משנה איזו מגירה פתחו אנשי ה-OECD – ולזכותם ייאמר שהם פתחו את כל המגירות – הם גילו בה פיגור סביבתי עמוק, היעדר מדיניות מתכללת במקרה הטוב או מדיניות אנטי-סביבתית מכוונת במקרה הרע.
לא משנה איזו מגירה פתחו אנשי ה-OECD – ולזכותם ייאמר שהם פתחו את כל המגירות – הם גילו בה פיגור סביבתי עמוק, היעדר מדיניות מתכללת במקרה הטוב או מדיניות אנטי-סביבתית מכוונת במקרה הרע
היו גם הבלחות חיוביות – המס שהממשלה הטילה על חד"פים למשל – אבל אבוי, הממשלה הנוכחית מיהרה לבטל אותו ולהזניק את צריכת הפלסטיק.
דוח ה-OECD לבחינת הביצועים הסביבתיים של ישראל בעשור האחרון
????הצטרפו אלינו לשידור החי מאירוע פרסום דוח ה-OECD, הבוחן את הביצועים הסביבתיים של ישראל בעשור האחרון. האירוע במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן ובהשתתפות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט; ראשת מנהל הסביבה של ה-OECD ג'ו טינדל וגורמי המקצוע במשרד ????
Posted by המשרד להגנת הסביבה on Tuesday, May 30, 2023
קראו אותנו היטב, האורחים מאירופה. הדוח מלא אזכורים של תוכניות ממשלתיות עם המון הבטחות שדבר מהן לא מומש. ב-2018 הוקמה מנהלת לשינוי אקלים, ב-2019 הוכנה תכנית לאומית לכלכלה מעגלית, וכן הלאה וכן הלאה. אם ה-OECD יפרסם פעם את מצעד החרטוטים הירוקים, לישראל מובטח מקום בצמרת.
"בשנים האחרונות ישראל הגבירה את השאפתנות שלה בתחום האקלים", כותבים מחברי הדוח כאילו הם מנסים לעודד ילד טעון טיפוח שמשתדל להשתפר בלימודים, אבל מיד מחזירים אותנו לקרקע המציאות: השאפתנות נותרה בתחום ההצהרות, ולא תורגמה להישגים בפועל.
אחד הכישלונות החמורים הוא כמובן בתחום התחבורה. "התחבורה מוטה בבירור לכיוון הרכבים הפרטיים", אמרה טינדל האורחת, והוסיפה בסרקזם "כמו ששם לב כל מי שניסה להגיע היום מתל אביב לפגישה שלנו בירושלים".
אחד הכישלונות החמורים הוא כמובן בתחום התחבורה. "התחבורה מוטה בבירור לכיוון הרכבים הפרטיים", אמרה טינדל האורחת, והוסיפה בסרקזם "כמו ששם לב כל מי שניסה להגיע היום מתל אביב לפגישה שלנו בירושלים"
קורים גם דברים טובים בסביבה בישראל, אבל לכולם צמודה כוכבית גדולה ומטרידה: למשל, ישראל השכילה לשריין כרבע משטחה לטובת שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות, נתון מכובד גם במונחים השוואתיים למדינות ה-OECD.
אלא שכל השטחים שמחוץ לרבע המוגן, מאוימים יום יום ושעה שעה על ידי תוכניות בנייה גרועות ובזבזניות, שרואות בכל שטח פתוח מגרש נדל"ני ומכינות את האסון התחבורתי והאקולוגי של מחר.
התכנון הכושל הזה אחראי במידה רבה לעובדה שישראל מובילה את המערב בקטגוריה אחרת – לא פחות מ-60% מחיות הבר בשטחה מאוימות.
במשרד להגנת הסביבה ניסו להפוך את הלימון ללימונדה: אנשי ה-OECD התקבלו בכבוד וזכו לשיתוף פעולה מלא. הדוח הוצג במסיבת עיתונאים והמשרד עשה ככל יכולתו לעניין את התקשורת ולהפיץ את הבשורה שישראל קיבלה ציון 'נכשל'. המנכ"ל גיא סמט אמר בכנות ש"הדוח משקף כראוי את המצב הסביבתי בישראל".
המסר שאנשי המשרד להגנת הסביבה ניסו להעביר: מכיוון שנושאי סביבה הם מטבעם מערכתיים, מדובר בכישלון של הממשלה על שלל משרדיה – משרד האוצר (שהשר הממונה עליו חתם השבוע שוב על סבסוד תעריף הדלק בעלות של מאות מיליוני שקלים, במקום להזרים את התקציב הזה לאוטובוסים), משרד האנרגיה, משרד הפנים שאחראי לתכנון הכושל, משרד התחבורה שהשרה העומדת בראשו עושה הכול כדי שגם במאה הבאה לא יהיו כאן מערכות מתקדמות להסעת המונים.
השרה סילמן הדגישה שמדיניות סביבתית היא עניין כלל ממשלתי ושכדי לשפר את המצב יש צורך במאמץ ושיתוף פעולה של כלל המשרדים – אבל גם היא יודעת שהיא מדברת אל הקירות, ושבעיקר בממשלה הנוכחית אין סיכוי שהקירות יטרחו לענות.
השרה סילמן הדגישה שמדיניות סביבתית היא עניין כלל ממשלתי – אבל גם היא יודעת שהיא מדברת אל הקירות, ושבעיקר בממשלה הנוכחית אין סיכוי שהקירות יטרחו לענות
לראייה: אף לא משרד אחד מכל המשרדים שהוזכרו לעיל לא טרח להגיב לדוח. ישראל קיבלה מארגון המדינות המפותחות סטירה מהדהדת על ביצועיה בתחבורה, באנרגיה, בתכנון, בבנייה, בחקלאות, בכלכלה הירוקה – אבל את השרים הרלוונטיים זה לא מעניין. מבחינתם זה עניינה הפרטי של השרה להגנת הסביבה, אז שתתכבד ותתמודד.
מעל ומעבר לכל המשרדים והשרים, יש אדם אחד שהכישלון המהדהד הזה רשום על שמו: האיש שלמעט שנה אחת עמד בראשות הממשלה בכל העשור האחרון, האיש שהיה אמור לתכלל, להוביל ולדרוש מהמשרדים והשרים להזניק את ישראל למציאות סביבתית אחרת לגמרי.
לפני מספר שנים, במאמר שעסק בפערים בין בנימין נתניהו למנהיגים אחרים במערב, בראשם ברק אובמה, כיניתי אותו 'איש האתמול'. ובכן, בחלוף הזמן אפשר לעדכן את המונח: בכל הנוגע לנושאי סביבה, נתניהו הוא איש השלשום.
לפני מספר שנים, במאמר שעסק בפערים בין נתניהו למנהיגים אחרים במערב, כיניתי אותו 'איש האתמול'. ובכן, בחלוף הזמן אפשר לעדכן את המונח: בכל הנוגע לנושאי סביבה, נתניהו הוא איש השלשום
הוא וממשלותיו מובילים את ישראל בנחישות למציאות של מדינה מפגרת, צפופה, מתוכננת רע, טובעת בהררי פסולת, עם תחבורה כושלת ועם זיהום אוויר כבד.
ולא, את המחיר על כל אלה לא נשלם אי שם בעתיד. כבר היום יותר מ-2,000 ישראלים מתים מדי שנה מתחלואה שנגרמת מזיהום אוויר – עוד תחום שבו אנחנו מובילים את המערב, רק מהצד הלא נכון של הטבלה.
2
חלפו שלושה שבועות מאז שכלבת הים יוליה הגיחה לחוף יפו ולחיינו, וכנגד כל הציפיות היא עדיין כאן, בפאה המזרחית של אגן הים התיכון. נכון לשעת כתיבת שורות אלה התמונות האחרונות שלה צולמו בחוף עזה, אבל היא מיהרה להסתלק משם ומאז טרם נצפתה בחוף אחר.
יוליה הגיעה לחופי עזה: כלבת הים הנדירה שנצפתה בימים האחרונים בישראל – תועדה ברצועה pic.twitter.com/FynZbuBvsd
— ספיר ליפקין | Sapir Lipkin | سابير ليبكين (@sapirlipkin) May 31, 2023
ד"ר מיה אלסר, חוקרת היונקים הימיים מעמותת "דלפיס", אומרת שאי אפשר לדעת בוודאות מדוע יוליה נשארה איתנו הרבה יותר מהצפוי והאם יש סיכוי שבסופו של דבר היא תעשה עלייה.
"הסוג הזה של כלב ים רגיל למזג אוויר טרופי וסוב-טרופי, 27-28 מעלות במים. ההערכה שלנו הייתה שמחוץ למים יהיה לה חם מדי כאן, ואכן ביום השני שלה בישראל התחיל שרב והיא התחילה להיכנס למים.
"כנראה שהיא מרגישה אצלנו נוח כי היא שונה מרוב כלבי הים – רובם נוטים לחפש מערות מסתור עם חושך כדי לנוח ביום ולצאת לציד בלילה. יוליה דווקא חובבת חופים פתוחים, וזה כנראה מה שמשאיר אותה כאן".
"כנראה שהיא מרגישה אצלנו נוח כי היא שונה מרוב כלבי הים – רובם נוטים לחפש מערות מסתור עם חושך כדי לנוח ביום ולצאת לציד בלילה. יוליה דווקא חובבת חופים פתוחים, וזה כנראה מה שמשאיר אותה כאן"
אלסר ושאר החוקרים הישראלים, בצוותא עם עמיתיהם מכל המרחב – טורקיה, יוון, קפריסין – מנתחים כל פרט בהופעתה ובהתנהגותה של יוליה.
"בהתחלה היו סימנים מדאיגים. היא הייתה אפופה בזבובים, ביממה הראשונה ביפו היא לא זזה ורעדה. אחרי 48 שעות של מילוי מצברים כל הסימפטומים המדאיגים האלה נעלמו, היא הפסיקה לרעוד. מה שנשאר זה בעיה בראייה שלהערכתנו יש לה אבל היא מסתדרת עם זה".
החוקרים שאבו עידוד רב מהשוואה בין שני סרטונים שמתעדים את הכניסה של יוליה למים – אחד צולם ביום הראשון ביפו, והשני צולם ביום ראשון השבוע בחוף נתניה: "אפשר לראות שהיא הבריאה. המהירות של התנועה, הזריזות, רואים בבירור חיה בריאה מול חיה תשושה".
אם כולם רוצים לדעת איפה היא בכל רגע נתון, למה לא ממשדרים אותה?
"לתפוס יונק בגודל הזה כדי להצמיד לו משדר זה אומר להכניס אותו לסטרס גדול, זה עלול אפילו לעלות במחיר של התקף לב. זה לא מצדיק את התועלת שמביא המשדור.
"אנחנו יודעים שיוליה הגיעה ב-2019 ללבנון וחזרה לטורקיה, אבל אין לנו תשובות אמיתיות למה היא באה דווקא לכאן ודווקא עכשיו, ומה התוכניות שלה להמשך. מכיוון שהיא כבר בת 20 פלוס, אפשר לראות בזה טיול פרישה. וברצינות – ליוליה הפתרונים".
"אנחנו יודעים שיוליה הגיעה ב-2019 ללבנון וחזרה לטורקיה, אבל אין לנו תשובות אמיתיות למה היא באה דווקא לכאן ודווקא עכשיו, ומה התוכניות שלה להמשך. היא כבר בת 20 פלוס, אפשר לראות בזה טיול פרישה"
3
יונתן הגיע לתחנת הרכבת חוצות המפרץ בחיפה על מנת לנסוע לתל אביב. הרכבת רשמה איחור ניכר. על פי חוק, כשהרכבת מאחרת ביותר מחצי שעה הנוסעים זכאים לפיצוי – כרטיס חינם. הדרך למימוש הזכאות אמנם מסורבלת וגורמת לרבים מהנוסעים לוותר, אבל יונתן התעקש וקיבל את כרטיס הפיצוי.
רק שאז הוא גילה שמדובר בכרטיס לאותה נסיעה בדיוק, בין אותן תחנות, בלי אפשרות לסטות ימינה או שמאלה. או חוצות המפרץ חיפה עד סבידור תל אביב, או כלום. "אני בדרך כלל לא מגיע לחוצות המפרץ", הוא אומר, "בשבילי זה אומר עוד חצי שעה לכל כיוון והופך את כל העניין ללא משתלם.
"ונניח שאני רוצה לעלות בתחנה אחרת בחיפה או לרדת בתחנה אחרת בתל אביב, כשתעריף הנסיעה בין שתי התחנות זהה בדיוק לתעריף הנסיעה המקורית שלי – למה שלא ייתנו לי? בשורה התחתונה, גם הרכבת איחרה, וגם אם אתה לא נוסע בדיוק באותו מסלול, אתה למעשה לא זכאי לפיצוי".
אפשר להרחיב את התהייה של יונתן: למה הפיצוי בכלל צריך להיות מוצמד לתוואי נסיעה כלשהי, ולא כנגד הערך הכספי של הנסיעה? ואם מדובר בנוסע שנסע באופן חד פעמי במסלול שאין לו כל עניין או צורך לחזור עליו?
למה הפיצוי בכלל צריך להיות מוצמד לתוואי נסיעה כלשהי, ולא כנגד הערך הכספי של הנסיעה? ואם מדובר בנוסע שנסע באופן חד פעמי במסלול שאין לו צורך לחזור עליו?
ואם הנסיעה המדוברת הייתה בין חיפה לתל אביב, אבל הנוסע מבקש לממש נסיעה באותו ערך כספי בין באר שבע לנתניה – למה זה מפריע למישהו? למרבה האבסורד, אפילו אם הוא מבקש לממש את הכרטיס במסלול קצר או זול יותר, הוא לא יכול.
מרכבת ישראל מסרו בתגובה שהחברה "פועלת בהתאם לנהלי והנחיות משרד התחבורה, לפיהן בכל מקרה של איחור של חצי שעה ומעלה בזמן הגעת הרכבת ליעד המבוקש, זכאים הנוסעים לפיצוי בדמות כרטיס נסיעה זהה לזה שהונפק. ככל שיש בקשה מיוחדת בנושא היא תיבחן אל מול מנהל יחידת השירות".
ברכבת בעצם אומרים – משרד התחבורה הוא הרגולטור והוא זה שקובע את הכללים. וזה נכון. אבל אם ברכבת רוצים לשפר את חווית השירות של הנוסעים – ובשנים האחרונות נראה שהם עושים השתדלות בכיוון – הם יכולים ליזום פנייה למשרד התחבורה ולהסב את תשומת לב הרגולטור לחוסר ההיגיון והשירותיות במצב הקיים.
מצד שני, שיח ענייני לתועלת הציבור הוא כנראה לא אפשרי במצב שבו מנכ"ל הרכבת, מיכה מייקסנר, עומד לעזוב את תפקידו אחרי שהשרה מירי רגב ומקורבה יו"ר דירקטוריון הרכבת משה שמעוני עשו הכול כדי למרר את חייו ולגרום לו ללכת.
שיח ענייני לתועלת הציבור הוא כנראה לא אפשרי במצב שבו מנכ"ל הרכבת עומד לעזוב את תפקידו אחרי שהשרה מירי רגב ומקורבה יו"ר דירקטוריון הרכבת עשו הכול כדי למרר את חייו ולגרום לו ללכת
4
עונת הגרינווש בשיאה. הבנקים, שמבקשים לטשטש את העובדה שהם רושמים רווחים במיליארדים על גבם השחוח של הלקוחות, מפציצים בפרסומות על שיפור השירות ומדיניות נדיבה במשכנתאות;
"שופרסל" כיכבה בכנס על מניעת בזבוז מזון – אותה "שופרסל" שלפני כמה חודשים דיווחנו כאן על ההתנהלות האטומה שלה מול חבורת סטודנטים ירושלמים שבסך הכול ביקשו להציל וליהנות מהמזון המשובח שמילא את הפחים בסניף של הרשת בירושלים; ועכשיו גם "אסם-נסטלה".
השבוע תתקיים ועידת האקלים של "ידיעות אחרונות". לקראת האירוע, התפרסם בעיתון עמוד שלם "בשיתוף עם אסם-נטסלה" על הדיאטה המושלמת – כזו ששומרת על כדור הארץ, על הבריאות ועל המוסר.
אורלי פיינה, מנהלת תחום התזונה בתאגיד, מרעיפה שם טיפים מעשיים: לאכול יותר טבעוני, צמחוני או לפחות להפחית צריכת מזון מהחי; לבשל יותר בבית; לקנות מיצרנים מקומיים; לתכנן היטב את הקניות כדי להפחית את זריקת המזון ואת כמות האריזות שאנחנו קונים; ועוד כהנה וכהנה עצות ראויות.
אפשר גם לסכם את כל העצות הללו כך: לא לאכול מוצרים של "אסם-נסטלה". ביסלי, קרמוגית, ערגליות, קיט קט, דובונים, ויטמינצ'יק – זה רק חלק קטן מרשימה ארוכה של מוצרים חסרי כל ערך בריאותי ועתירי נזק סביבתי, ג'אנק עטוף באריזות מרשרשות וים של פלסטיק.
ב"אסם-נטסלה" מנסים להתעטף בחזות סביבתית, בריאותית ומוסרית, וחושבים שלא נשים לב שבאותו זמן הם ממשיכים להרוויח ממכירת מוצרים שמגלמים ערכים הפוכים לחלוטין. בשלב הבא: קוקה קולה מטיפה לשתות רק מים ושטראוס-עלית מזהירה מצריכת חלב.
ב"אסם-נטסלה" מנסים להתעטף בחזות סביבתית, בריאותית ומוסרית, וחושבים שלא נשים לב שבאותו זמן הם ממשיכים להרוויח ממכירת מוצרים שמגלמים ערכים הפוכים
למעשה, גרינווש זו הגדרה עדינה לקו הפרסומי הזה. זה כבר הרבה יותר דומה לגזלייטינג.
5
בתורנות הגירדומים השבוע: קיסריה.
"זה לא ציור או הדמיית מחשב", כותב בתסכול עודד רהב, "זה צילום שצילמתי ברחוב בקיסריה. כל שנה גוזמים שם את צמרות העצים. לגמרי. למעשה גודמים. עצי צל מרשימים וחיוניים שמורידים את הטמפרטורה ונותנים תקווה בקיץ. מה יש לאנשים? איפה התושבים שלא רואים? כמה חלם הצטבר בארץ החמה הזו. הדשא הסינתטי ניצח ואיתו קבלני הגינון הבורים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם