בקצרה:

• התלמידים החרדים מהווים כיום כחמישית מהתלמידים בכיתות א' בישראל. ההערכה היא שחלקם בשכבת הגיל הזו יגדל עד 2060 כמעט לשליש.
• חלק ניכר מהבנים בבתי הספר החרדיים אינם לומדים לימודי ליבה כלל, ורובם המוחלט מפסיקים ללמוד לימודי ליבה ב"ישיבה הקטנה" (כיתה ט').
• הקואליציה מזרימה מיליארדי שקלים לחינוך החרדי.
• הכלכלן פרופ' דן בן דוד, ראש מוסד שורש, אמר: "כבר היום כמחצית מילדי ישראל מקבלים חינוך ברמה של עולם שלישי".
• ב-8 בספטמבר פורסמו תוצאות מבחן ההישגים הבינלאומי פיז"ה (PISA) 2025, והן הנמוכות ביותר של ישראל מאז שהחלה להשתתף בו.
• מסמך של מנכ"ל ראמ"ה, שהאשים את שר החינוך יואב קיש בעיוות והסתרת נתונים על מבחני פיז"ה. 
• אם הקואליציה תנצח בבחירות, הדפוס הזה צפוי להפוך לעובדה מוגמרת, והמחיר יימדד בעתיד בשוק העבודה ובהייטק. 

מה הראו מבחני פיז"ה 2025?

תוצאות מבחני פיז"ה של ישראל ל-2025 היו הנמוכות ביותר אי-פעם. ישראל ירדה ב-29 נקודות בממוצע שלושת התחומים, אחת משתי המדינות שרשמו את הירידה החדה ביותר מבין 75 המדינות המשתתפות במבחנים. בקריאה ירד הציון ל-436, ירידה של 38 נקודות.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

בקצרה:

• שר החינוך יואב קיש טען כי חסרים במערכת החינוך "רק" 500 מורים.
• לפי נתוני הדרג המקצועי במשרד החינוך,  חסרים  כ-800 מורים. בנוסף, לכ-14 אלף מורים אין הכשרה מתאימה.
• ואילו בבדיקה עצמאית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה כי במערכת החינוך מועסקים כ-31 אלף מורים ללא הכשרה מתאימה.
• משרד החינוך ציין במכרז כי ייתכן שהאתגר המרכזי הוא "מחסור במורים המתאימים".
• כיום משרד החינוך מגייס 8,000 מורים בלי דרישת הכשרה או תואר.
• אין היום ספק שחסרים מורים במערכת החינוך, אבל אין הסכמה לגבי היקף המחסור, והתשובות משתנות לפי האופן שבו מגדירים "מחסור".

ב-31 באוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז, יצא שר החינוך יואב קיש בהצהרה חריפה: "מדברים על חוסרי מורים? הנה עוד פייק… אנחנו מדברים היום על 500 עובדי הוראה שחסרים, במערכת של 260 אלף, המערכת יודעת להתמודד". לטענתו, מלבד מחסור חריג במספר מקומות במרכז הארץ, "בשאר המחוזות החוסרים בודדים, פחות מ-500 בסך הכול."

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• בממשלה ה-37 כיהנו שש שרות בלבד לאורך הקדנציה, ואף אישה לא כיהנה כשרת הביטחון או האוצר.
• בכנסת ה-25 נבחרו 29 נשים בלבד – כ-24.2% מחברי הבית.
• מאז הכנסת ה-20, ב-2015, שיעור הנשים בכנסת לא עלה מעל רבע מהח"כים.
• ייצוג הנשים בכנסת הבאה צפוי לגדול, בזכות גידול במספר הנשים ברשימות האופוזיציה; אבל מספר הנשים ברשימות הקואליציה עדיין נמוך מאוד.
• המפלגות ש"ס ויהדות התורה אינן מעמידות אף מועמדת, כחלק ממדיניות מוצהרת.
• ישראל מדורגת מתחת לממוצע המדינות המפותחות בייצוג נשים בפרלמנט.

כמה נשים מכהנות בכנסת?

ייצוג הנשים בכנסת עלה בעקביות עד הכנסת ה-19, שנבחרה ב-2013, ומאז הוא נתקע סביב רבע מהמושבים.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• הישגי ישראל בפיז"ה 2025 צנחו בכל שלושת התחומים שהמבחן בודק: 436 נקודות בקריאה, 433 במתמטיקה ו-442 במדעים, לפי תוצאות ישראל שפרסם ה-OECD. הציונים ירדו ב-38, 25 ו-23 נקודות לעומת 2022.
• מדובר בירידה חדה, הרבה מעבר לממוצע ה-OECD. ראמ"ה עצמה קובעת גם שציון 2025 אינו שונה במובהק מציוני 2006 ו-2009.
• הנסיגה בהישגים לא התחילה במלחמה: מבחן TIMSS ממאי 2023, חמישה חודשים לפני ה-7 באוקטובר, כבר מצא ירידה של 32 נקודות במתמטיקה ובמדעים.
• פיז"ה הוא מחקר חתך חוזר בלי מדד לחשיפה למלחמה ובלי קבוצת ביקורת – לא ניתן לקבוע שהמלחמה היא הגורם. הירידה גם אינה ייחודית לישראל: היא נרשמה במדינות שלוות לגמרי, לפי דוח מגמות הקריאה של ה-OECD.
• באוקראינה, שנמצאת במלחמה פעילה מאז 2022, הירידה הייתה קטנה בהרבה במקומות שבהם בכלל התאפשר למדוד אותה.

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש ייחסו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 למלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש רצף הלמידה. אך הטענה הזאת לא עומדת בבדיקה – בתי הספר שנפגעו ישירות מהפינוי ומהלחימה הוחרגו מהמדגם מלכתחילה, וההידרדרות בהישגים כבר נמדדה, באותו סדר גודל, חודשים לפני שהמלחמה פרצה.

כיצד ניסה משרד החינוך להסביר את הירידה בהישגי התלמידים?

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש הציגו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 כתוצאה של מלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש הלמידה שהמלחמה הביאה איתה. ההישגים צנחו בין 23 ל-38 נקודות בשלושת התחומים לעומת 2022, לפי תוצאות ישראל שפרסם OECD. הטענה עלתה מיד עם פרסום התוצאות, מבלי שנבדק אם היא אכן מסבירה את מה שהמבחן בפועל מדד.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה:

• דירוג "האקונומיסט" לשנת 2025 מודד ביצועים שנתיים – חמישה משתני שינוי בין 36 מדינות OECD בלבד – ולא חוסן כלכלי מבני. לפי "גלובס", הדירוג מעריך חמישה מדדי ביצוע בשנה נתונה: מרחק מיעד האינפלציה, רוחב האינפלציה, תוצר, תעסוקה וביצועי שוק המניות.
• ישראל בלטה בעיקר במרכיב אחד: מדדי המניות בתל אביב עלו בכ-53% ברבעון השלישי. בשאר המרכיבים הביצועים קרובים לחציון.
• פרסומים תקשורתיים רבים הציגו את ישראל כ"כלכלה השלישית החזקה בעולם" – הצגה המערבבת בין דירוג של קצב שיפור שנתי לבין מדד של עוצמה, ובין תוצאה של שנה אחת לבין תשתית של עשור. גם ה"מהפכה" של 2003 עד 2005, שאליה מיוחסת ההצלחה, לוותה בעליית עוני מתועדת.

הטענות שהמאמר בוחן

הדירוגים הבינלאומיים שימשו את ראש הממשלה וגורמים הקרובים לקואליציה כהוכחה לעוצמה כלכלית מבנית של ישראל. במסיבת עיתונאים בספטמבר 2025, לפי "גלובס", אמר נתניהו כי כלכלת ישראל "חזקה, חזקה מאוד, מדהימה את העולם כולו", והוסיף: "בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה"ב, והאבטלה שלנו בשפל היסטורי".

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בשנה החולפת פרסם ה-OECD ארבעה דוחות שבודקים את ישראל: על החינוך, על הבריאות, על הכלכלה, ועל תוצאות פיז"ה 2025. הדוחות נכתבו בידי צוותים שונים ונוגעים לתחומי אחריות של משרדים שונים, אך מהם עולה שאלה חוזרת אחת: האם מה שנכנס למערכת מתיישב עם מה שיוצא ממנה?

בחינוך הקלט גבוה מהממוצע והתוצאה נמוכה ממנו; בבריאות המצב הפוך, ותוצאות מצוינות מופקות מתשתית דלה. בשני המקרים ההקצאה אינה תואמת את היעד.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה:

• בישראל שורר מחסור ברופאים. ב-2023 הועסקו בישראל 3.5 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 לאלף נפש במדינות המפותחות (OECD).
• מאז, רופאים רבים עזבו לחו"ל והמחסור החמיר עוד יותר.
• תקני הרופאים בבתי החולים הציבוריים לא עודכנו מאז שנות ה-80, כלומר לפני יותר מארבעה עשורים של גידול אוכלוסין.
• לכן, לחלק מהרופאים שזמינים לעבודה אין משרה מאושרת.
• הפער נובע בעיקרו מכך שגידול האוכלוסייה מהיר יותר מקצב הכשרת הרופאים, ומכך שחלק גדול מהרופאים הם מבוגרים.
• הבעיה חמורה בעיקר בפריפריה: בתל אביב היו ב-2022 כחמישה רופאים לאלף נפש, מול פחות משניים בדרום.

האם באמת חסרים רופאים בישראל?

נכון ל-2023, פועלים בישראל 3.5 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 לאלף נפש בכלל המדינות בארגון המדינות המפותחות (OECD). כך עולה מדוח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מדצמבר 2025.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

נכון ל-2023 פעלו בישראל 1.76 מיטות אשפוז כללי לאלף נפש (לא כולל מיטות פסיכיאטריה) – פחות ממחצית מממוצע ה-OECD, שעמד על 3.18 מיטות לאלף נפש, לפי דוח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מדצמבר 2025.

זהו לא נתון חד-פעמי: המספר יורד באופן רציף – מ-1.85 מיטות לאלף נפש ב-2015 ל-1.76 ב-2023. המגמה ארוכת הטווח ברורה עוד יותר. לפי ynet, ב-1995 עמד היחס על 2.27 מיטות לאלף נפש, ובין 2010 ל-2022 ירד מספר המיטות בפועל ב-9% במקביל לגידול משמעותי באוכלוסייה. ישראל, במילים אחרות, לא רק מפגרת אחרי ה-OECD – היא מתרחקת ממנו.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

בקצרה

• תלמידי ישראל רשמו במבחני פיז"ה לשנת 2025 את הירידה החדה ביותר בתולדות השתתפותה של ישראל במחקר

• אחת הסיבות לבעיה היא המחסור במורים. מבחני פיז"ה דירגו את המחסור במורים בישראל כאחד הגבוהים ב-OECD. 

• הנתונים הקשים הללו אינם כוללים את תלמידי בתי הספר בקווי העימות שפונו מבתיהם במלחמה, שמצבם עוד יותר גרוע, כיוון שלא נכללו במבחני פיז"ה. 

אתמול (יום שלישי) פורסמו ציוני תלמידי ישראל במבחן הבינלאומי פיז"ה לשנת 2025, לצד אלה של 90 מדינות וטריטוריות נוספות. הנתונים מציגים את הירידה החדה ביותר שנרשמה אי-פעם בהישגי תלמידי ישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים גם יחד.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה

• לכ-20 אלף פעוטות לא נמצא מקום במעון השנה בשל המחסור בצוותים, לפי הערכת הארגונים המפעילים מעונות במחיר מפוקח (ynet, 1.9.2026).
• כ-40% מנשות הצוות בגיל הרך עזבו בשנה שקדמה למחקר – מול 18% באירלנד, 15% בקנדה ו-12% בגרמניה, לפי מחקר TALIS הבינלאומי 2024.
• מטפלת בישראל אחראית על 11 פעוטות עד גיל שלוש, מול 6 בממוצע ה-OECD; עד גיל שנה: 6 מול 4, לפי אותו מחקר.
• מעונות נסגרו ממש ערב 1 בספטמבר מפני שלא נמצא צוות, ומאות הורים נאלצו להישאר בבית, לפי עדויות מנהלות ויצו ונעמת.
• בשנה האחרונה נסגרו 40 מסגרות פרטיות מקרב חברות התאחדות מעונות היום הפרטיים, לפי מנכ"ל ההתאחדות.

בפתיחת שנת הלימודים בספטמבר 2026 נותרו כ-20 אלף פעוטות בישראל בלי מקום במעון יום, לפי הערכת הארגונים המפעילים מעונות במחיר מפוקח. הסיבה אינה מחסור במבנים אלא מחסור בכוח אדם: מעונות שלמים וכיתות בודדות נסגרו ברגע האחרון מפני שלא נמצאו מטפלות לאיישן.

הרקע לכך מתועד במחקר TALIS הבינלאומי משנת 2024, שמצא כי יותר מ-40% מנשות הצוות בחינוך לגיל הרך בישראל עזבו בשנה שקדמה למחקר – שיעור הגבוה ביותר מפי שניים מאירלנד, קנדה וגרמניה. במקביל, מטפלת בישראל אחראית על 11 פעוטות עד גיל שלוש, כמעט כפול מהממוצע במדינות ה-OECD. שכר המטפלות נגזר משכר לימוד מפוקח שלא עודכן בשנים האחרונות.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.