בשבועות האחרונים אנו עדים לידיעות, מאמרים ודיונים בנושאים העולים מבית היוצר של יריב לוין את שמחה רוטמן, או בכאלה שאנשי המחאה מבקשים להציף את השיח באמצעותם. שניים מן הנושאים הללו הובלטו במיוחד – עילת אי-הסבירות, היקפה וחלותה, והיעדרו של "שוויון" מחוקי-היסוד הקיימים. אולם קיימת סוגיה נוספת בהקשר ל"רפורמה", והיא הניסיון האפשרי לכלול רכיבים מתוכה בחוקי-יסוד שיתקבלו בכנסת במעמדה כרשות מכוננת (כותבת חוקה).
גורלו של "מבחן הסבירות" חשוב במיוחד בהקשר זה, כי רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, פועל כבר עתה כדי לערוך שינויים בהיקף הבחינה המשפטית האפשרית לגבי סבירות הפעולות של הרשות המבצעת.
גורל "מבחן הסבירות" חשוב במיוחד בהקשר של חוקי-יסוד, כי רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, פועל כבר עתה לשינוי היקף בחינתה המשפטית של הסבירות בפעולות הרשות המבצעת
כמובן שלא נחלש הרצון אצל שרים בממשלה הנוכחית וחברים בקואליציה לפעול גם בנושאים אחרים: לשנות את מבנה הוועדה לבחירת שופטים, לפגוע במעמד היועצים המשפטיים לממשלה ובמשרדיה, "להכשיר" את אריה דרעי הפושע המורשע לתפקיד שררה, להחליש את מעמדה של לשכת עורכי-הדין, ולנסות לקבע עניינים כאלה ואחרים באמצעות חוקי-יסוד חדשים או כסעיפי "תיקון" לחוקי-יסוד קיימים.
לאחרונה, רוטמן החל את המסע ליישומה של "הרפורמה המשפטית", בהציעו תיקון לחוק-יסוד: השפיטה, על-ידי הוספת סעיף האומר: "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק – בעניין סבירות החלטתם".
החל הדיון לקראת הצבעה בקריאה ראשונה על חוק השפיטה: ח"כ שמחה רוטמן התחיל להציג את הצעת החוק. חברי הכנסת מיש עתיד הוציאו דגלי ישראל מהתיקים התעטפו בהם. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הורה להוציא את כולם החוצה pic.twitter.com/t6Pr60ySlI
— סיון חילאי (@HilaieSivan) February 20, 2023
רוטמן מנסה לטעון, שבכך הוא הולך בדרך שהותוותה בידי שופט ביהמ"ש העליון, נעם סולברג, הדוגל בצמצום השימוש של ביהמ"ש בעילת אי-הסבירות.
מאחר שרוטמן מציג את השופט סולברג כ"אורים ותומים" בעניין מסוים, מן הראוי לבחון את עמדותיו של השופט בעניינים אחרים. כך, למשל, יש לשים לב להתייחסותו של שופט זה אל סוגיה אחרת – זכותו של בג"ץ להתערב בתכניה של חקיקת-יסוד, ולהשלכות מרחיקות-הלכת לעתיד המשטר ולפני החברה והמדינה, הנובעות מהתייחסות זאת.
התבוננות קצרה בדברים שסולברג כתב, מלמדת על עמדה נחרצת, הקובעת באופן חד-משמעי כי אין לביהמ"ש סמכות וזכות להתערב בחוקי-יסוד ובתיקונים להם, שהכנסת מחוקקת כרשות מכוננת.
התבוננות קצרה בדברים שסולברג כתב, מלמדת על עמדה נחרצת, הקובעת באופן חד-משמעי כי אין לביהמ"ש סמכות וזכות להתערב בחוקי-יסוד ובתיקונים להם, שהכנסת מחוקקת כרשות מכוננת
סולברג הביע את הסתייגותו מהתערבות בחקיקת-יסוד, בפסה"ד שכתב בבג"ץ 2905/20, התנועה למען איכות השלטון ואח' נ' כנסת ישראל ואח'. הוא גרס כי:
"בהעדר הסמכה מפורשת […] ובשל הצורך בכיבוד הרשויות – בית משפט זה אינו צריך להושיב עצמו כשומר פתחה של חוקה" (בג"ץ 2905/20, עמ' 144).
ובבג"ץ 5555/18, אכרם חסון ואח' נ' כנסת ישראל ואח', הוא חידד את הדברים:
"המבקש להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי-היסוד גופם, נדרש להוכיח קיומן של נורמות חוקתיות המצויות גבוה מעל גבוה, ממעל לחוקי-היסוד. ברם, משפטנו אינו מכיר נורמה הניצבת ממעל לחוקי-היסוד; לא במפורש ולא במשתמע" (בג"ץ 5555/18, עמ' 106).
כלומר, סולברג אינו רואה אפשרות כלשהי המקנה לבג"ץ סמכות להתערב בחקיקת-יסוד, לא כל שכן לפסול חלקים בתוכה.
מן הסתם, לוין ורוטמן יודעים היטב מהי עמדתו של סולברג, ולאורה ינסו לקשט כל רכיב ב"רפורמה" בעטיפה של "תיקון" לחוק-יסוד קיים או לייצר עבורו חוק-יסוד חדש.
יבואו המתנגדים ויטענו, כי הקואליציה מציפה את המערכת בחקיקה "חוקתית" שלא אל תכניה כיוונו ב-1950, כאשר הכנסת החליטה ליצור חוקה באופן הדרגתי, פרקים-פרקים. אזי לוין את רוטמן יפנו את המוחים אל התשובה הסדורה שהשופט סולברג הכין למקרים שכאלה: אמנם "ככל שתחליט הכנסת להרבות בחוקי-יסוד […] ותצרף לקהל חוקי-היסוד נורמות הפוגעות בכבודה – יפחת מעמדה של החוקה בעיני הבריות […] אולם, דומני, כי המכשלה שתיגרם מפאת התערבותנו בחקיקת-יסוד של הכנסת גדולה יותר, ונוגעת למרקם העדין שבין הרשויות" (בג"ץ 2905/20, עמ' 143).
הבה נדע שהוזהרנו מראש: על-פי השופט סולברג אין עילה כלשהי שתאפשר התערבות בג"ץ בחוקי-יסוד ובתכניהם. מכאן, שכל דבר-חקיקה, שהכותרת "חוק-יסוד" מתנוססת מעליו, הוא מעצם טבעו במעמד המונע מבג"ץ לבטלו או לפסול סעיפים בתוכו; ובמילים אחרות, מבחינת סולברג מה ש"חוקתי" – לגיטימי.
לפי סולברג אין עילה שתאפשר התערבות בג"ץ בחוקי-יסוד ובתכניהם. מכאן, שכל חקיקה, שהכותרת "חוק-יסוד" מתנוססת מעליה, היא מטבעה במעמד המונע מבג"ץ לבטלה או לפסול סעיפים בתוכה
יוצא אפוא שמתנגדי "הרפורמה המשפטית" אינם יכולים להשליך יהבם על בג"ץ, כי לא ממנו תבוא הישועה. כבר היום, "אנו, השמרנים", כהגדרת סולברג את עצמו ואת הקרובים לדעותיו, הם רוב מניינו של ביהמ"ש העליון, ושיעורם אף יגדל בחודשים הקרובים, גם אם מבנה הוועדה לבחירת שופטים יישמר, ויהא ההרכב האנושי בתוכה אשר יהיה.
מכאן, שכל מאמצי המתנגדים צריכים להתרכז בפעולות מניעה. הדרך היחידה לבלום את ה"רפורמה" היא עצירת הליכי חקיקה בטרם יושלמו בחוק, ובמיוחד בחוק-יסוד, כי לאור עמדתו של סולברג, הסיכויים לפסילתה של חקיקת-יסוד באמצעות החלטה שיפוטית, שואפים לאפס.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו