את המראה העצוב הזה קשה לשכוח: מקבץ של עצים מרשימים, שגילם יותר מגילה של המדינה, עמדו שחוחים וחלושים, כשבגזעיהם נקבים שדרכם הוזרק רעל. זה קרה בקיץ 2019, בלב הישן של תל אביב, רחוב מלצ'ט 13.
קבוצה גדולה של תושבים מהאזור, ביניהם אדריכלי נוף ומומחים לעצים, הקימה קול זעקה. האגרונום הראשי של עיריית תל אביב נכנס לעובי הקורה – והסיירת הירוקה של משרד החקלאות פתחה בחקירה פלילית.
במובן מסוים, זו הפכה לפרשיית הדגל בכל הנוגע להגנה על עצים בישראל וניסתה לענות על שאלות כמו האם אפשר לחסל עצים סתם כך ולחמוק מעונש? ואיך הציבור החפץ בעצים, בצל ובשלל השירותים המבורכים יכול להגן עליהם?
ארבע שנים אחרי, המסקנות עגומות למדי. החקירה נסגרה בלי אף כתב אישום. עתה, העצים של מלצ'ט – אלה מביניהם ששרדו את ניסיון החיסול – שוב בסכנה, הפעם בשל תוכנית שאפתנית לבינוי ושיפוץ של הבניין – כולל חניות, כולל בריכה על הגג – שהוגשה לעיריית תל אביב.
במסגרת התוכנית לא הוגשה בקשה להיתר כריתת עצים, אבל בחלק ניכר מחזית הבניין – שם הם נטועים – אמורות להתבצע עבודות מאסיביות לטובת מקומות חנייה
במסגרת התוכנית לא הוגשה בקשה להיתר כריתת עצים, אבל בחלק ניכר מחזית הבניין – שם הם נטועים – אמורות להתבצע עבודות מאסיביות לטובת מקומות חנייה. לטענת המתנגדים, הסיכוי שהעצים ישרדו את הפרויקט הזה קטן מאוד. כלומר, אם ההרעלה לא חיסלה אותם, התמ"א תעשה את העבודה.
בביקור שנערך השבוע במקום, הרושם הוא שהחזית הירוקה שבה עטפו העצים את הבניין הידלדלה. אחד הפיקוסים שהורעלו איננו עוד, עמיתו עדיין כאן אבל ענף גדול ומרכזי היוצא מהגזע עירום מעלים.
שחר צור, מבכירי אדריכלי הנוף בארץ, מרצה בטכניון ויועץ לעיריית תל אביב, רואה בגורל העצים בכלל והפיקוס בפרט מקרה מבחן: "מבחינתי, הסיפור הכי משמעותי זה הפיקוס הגדול העומד על קו המגרש", הוא אומר.
"ספרתי בגזע שלו לא פחות מ־25 קידוחים שדרכם הזריקו רעל, לא חושב שראיתי אי פעם כזו נחישות לחסל עץ. הפיקוס הפגין כושר הישרדות מרשים, אומנם יש ענף מרכזי יבש שנפגע, אבל העץ עדיין איתנו.
"ספרתי בגזע לא פחות מ־25 קידוחים שדרכם הזריקו רעל, לא חושב שראיתי אי פעם כזו נחישות לחסל עץ. הפיקוס הפגין כושר הישרדות מרשים, אומנם יש ענף מרכזי יבש שנפגע, אבל העץ עדיין איתנו"
"בשנים האחרונות נעשה מאמץ גדול לשמור על עצים הנמצאים בחזית הקדמית של הבניינים תוך כדי ההתחדשות העירונית, כי יש להם ערך עצום. העירייה עומדת מול לחץ גדול של בעלי עניין ואיומים בתביעות נזיקין מצד יזמים – ויש מאבק על כל עץ כזה".
להערכתך הפיקוס ייפגע מהבנייה?
"השאירו לו בתוכנית רדיוס של שלושה מטרים, להערכתי השורשים שלו פרושים על רוב המגרש. מה שצריך לעשות במקרה כזה, ועשו לא פעם במגרשים אחרים בתל אביב, זה לבצע חפירות גישוש על־ידי אגרונום כדי להבין איפה השורשים נמצאים ולפי זה לתכנן את העבודות".
מדובר בבניין ישן שעמד נטוש שנים רבות בגלל מאבקי ירושה ובשלב מסוים אף הוכרז כמבנה מסוכן. ב־2019 הוא נרכש על־ידי בעלים חדשים והשכנים הבחינו שמדי פעם מגיעים עובדים ומתחילים להכין את השטח לקראת שיפוץ.
"ב־35 השנים שאני גרה כאן, הנוף היפה של העצים האלה הוא חלק בלתי נפרד מהרחוב", אמרה בזמנו לזמן ישראל דורית פיגוביץ' גודארד, שגרה מול הבניין, "הגסיסה שלהם מזעזעת. אני מקווה שעושים הכול כדי לתפוס את האנשים המרושעים האחראים לזה".
דיירי האזור הבחינו שחוקרת מטעם משרד החקלאות הגיעה עם היזם למגרש והציגה לו שאלות. כתב אישום לא יצא מזה – לא נגד היזם ולא נגד אף אחד אחר
חיים גבריאל, אגרונום עיריית תל אביב, צילם את העצים המורעלים והעביר למשרד החקלאות את הדיווח הבא: "בחזית הבניין המשותף בחצר גדלים חמישה עצים ותיקים: ברוש מצוי, שני עצי קליסטמון ושני פיקוס השדרות.
"על גזעי העצים רואים סימני קידוח ונוזל שכנראה הוזרק. פיקוס אחד במצב יבש, פיקוס שני מאוד גדול מראה סימני הרעלה, וקיימת נשירת עלים חזקה. מבקש לבצע תחקיר בהתאם". בעקבות הדברים הסיירת הירוקה של משרד החקלאות פתחה בחקירה פלילית.
דיירי האזור הבחינו שחוקרת מטעם המשרד הגיעה עם היזם למגרש והציגה לו שאלות. כתב אישום לא יצא מזה – לא נגד היזם ולא נגד אף אחד אחר. חקירה כזו יכולה להוביל לשני אפיקי אכיפה: הטלת קנס מנהלי בסך 7,500 שקלים לעץ, אבל אם מדובר במספר עצים הקנס המצטבר לא יכול לעלות על 29,200 שקלים.
"כשמדובר במגרש ובפרויקטים השווים עשרות מיליונים זה סכום מגוחך שלא ירתיע אף אחד", אומר אחד מדיירי הרחוב, "בגלל שהמדרכות צרות, את רוב הצל והנוף הירוק בעיר מספקים עצים העומדים בתוך חצרות בניינים. אם כל אחד יכרות או ירעיל את העץ שנמצא בשטח שלו, לא יישאר כאן שום דבר ירוק".
"בכל פעם ששאלנו מה קורה עם החקירה הם המהמו משהו", אומר אחד השכנים, "הרושם שלנו הוא שפשוט אין להם משאבים להעמיד לדין וללוות משפטית מקרים כאלה"
באפיק הפלילי, בית המשפט יכול לפסוק עונשים וקנסות הרבה יותר מרתיעים, אבל זה קורה לעיתים נדירות ובכל מקרה כדי להגיש כתב אישום או להטיל קנס משרד החקלאות זקוק לראיות חותכות, ובמקרה הזה לא הצליחו לשים יד על כאלה.
התושבים שביקשו להגן על העצים רואים בזה חלק מאוזלת יד של מערכת האכיפה כולה – משלב החקירה ועד בתי המשפט המשיתים קנסות סמליים במקרים המעטים שבהם מוגשים כתבי אישום. "בכל פעם ששאלנו מה קורה עם החקירה הם המהמו משהו", אומר אחד השכנים, "הרושם שלנו הוא שפשוט אין להם משאבים להעמיד לדין וללוות משפטית מקרים כאלה".
אחרי ההרעלה, מציינים השכנים, העירייה עשתה מאמץ משמעותי להציל את העצים ואנשיה הציפו מדי שבוע את המגרש במים כדי למהול את הרעל ולמזער את השפעתו. עכשיו הם פונים לעירייה בתקווה למצוא שוב אוזן קשבת.
"מלצ'ט הוא רחוב היסטורי בלב העיר הלבנה", כותבים השכנים בכתב ההתנגדות שהגישו לתוכנית הבנייה, "כריתת העצים המתמדת המתרחשת בו משנה את אופי הרחוב ומחליפה את הנוף הירוק בבטון… במקרה של מלצ'ט 13, הורעלו כל העצים בחזית המגרש בצורה פושעת זמן קצר לאחר רכישת המגרש בידי יזמים המבקשים את ההקלות כעת".
לטענת המתנגדים, התוכנית כוללת בקשה להקלה והבלטה של המרתף מקו הבניין לטובת הוספת מקומות חנייה. "אין כל מקום להקריב עצים בוגרים הפונים לחזית הרחוב רק לטובת עוד חניית כלי רכב", הם כותבים.
לדבריהם, אם בסופו של דבר תאושר גרסה כלשהי של התוכנית, העירייה צריכה לדרוש מהקבלן ערבות בסך 100 אלף שקל כנגד כל עץ שייפגע ולא לסמוך על הבטחותיו לשמור על העצים. התוכנית וההתנגדויות יעלו בקרוב לדיון בוועדת התכנון המקומית של תל אביב־יפו.
ממשרד החקלאות לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו