כששר המשפטים יריב לוין פרסם לראשונה, בתחילת חודש ינואר השנה, את תוכניתו למה שכינה רפורמה במערכת המשפט, הוא לא דיווח לציבור על השלבים הבאים בתוכנית. אלה הודלפו בהמשך.
על פי הידוע, אחרי העברת החוקים לצמצום הביקורת השיפוטית של בג"ץ; פסקת ההתגברות; השתלטות הקואליציה על הוועדה לבחירת שופטים; ושנמוך מעמדם של היועצים המשפטיים ברשויות השלטון – אחרי כל אלה, אמורה להגיע חקיקה שתשריין את כל חוקי ההפיכה, כך שהיא תהפוך את הסיכוי שהחוקים הללו יבוטלו בקדנציה הבאה לבלתי אפשרי.
על פניו, מדובר ביוזמה חיובית, שמלומדי משפט קוראים לחוקקה זה שנים רבות. חוק יסוד החקיקה יסדיר את הליך חקיקתם של חוקים רגילים לעומת הליך החקיקה של חוקי יסוד, כך שיהיה קשה הרבה יותר לחוקק ולשנות חוקי יסוד.
למשל, הצורך בהעברת כל חוק יסוד גם בקריאה רביעית אשר תתקיים בכנסת שאינה זו שהצביעה בשלוש הקריאות הראשונות. או, למשל, הצורך בקבלת כל חוק יסוד או תיקון לו, ברוב גדול ומיוחד, ולא רק ב-61 ח"כים.
חוק יסוד החקיקה אמור להסדיר גם את מערכת יחסי הגומלין שבין הכנסת לבית המשפט העליון – דהיינו את סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חקיקה של הכנסת, וסמכותה של הכנסת להתגבר, במקרים חריגים ונדירים, על פסק דין שכזה.
אתמול (ראשון) פרסם "הארץ" כי במסגרת המהלכים החד-צדדיים שהקואליציה מקדמת במסגרת חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית, כעת מתכננים בקואליציה לקדם חקיקה שתמנע מהכנסת לבטל בעתיד את חוקי ההפיכה.
היוזמה הזאת, אם היא תיהפך למהלך אופרטיבי, מובילה את המאבק נגד ההפיכה המשטרית לנקודת הכרעה, וזאת מאחר שלחקיקה מהסוג הזה יכולות להיות שתי תוצאות בלבד:
האחת, אם החקיקה תתבצע אחרי שיעברו חוקי ההפיכה המשטרית, הרי שהיא תביא לשיריון חוקתי העלול לקבע לדורות את חוקי ההפיכה המשטרית ולמנוע מרוב קואליציוני בכנסת הבאה לבטל אותם. זו תהיה בכייה לדורות, בין היתר בגלל הנזק המיידי והמתמשך למדינה נוכח גריעת מרכיבים דמוקרטיים מבסיסה המשטרי.
אם החקיקה תתבצע אחרי שיעברו חוקי ההפיכה המשטרית, הרי שהיא תביא לשיריון חוקתי העלול לקבע לדורות את חוקי ההפיכה המשטרית ולמנוע מרוב קואליציוני בכנסת הבאה לבטל אותם
השנייה, אם השיריון החוקתי ייחקק בטרם נחקקו חוקי ההפיכה המשטרית, הרי שבכך הוא יתרום תרומה היסטורית לביצורם של חוקי היסוד, ויצעיד את המדינה כברת דרך משמעותית לכיוון כינונה של חוקה כמעט שלמה ומלאה.
מה שמבדיל כעת בין המצב החוקתי הישראלי לבין מדינה שיש לה חוקה נורמלית, הוא בעיקר שני דברים: אחד הוא ביצור מעמדם החוקתי העליון של חוקי היסוד, כך שגם יהיה קשה לשנותם הרבה יותר מאשר חקיקה רגילה, וגם שתוכר עליונותם הנורמטיבית; והשני הוא השלמת מגילת זכויות היסוד החוקתיות, המעוגנת בחוקה או בחוקי היסוד.
חוק יסוד החקיקה או חקיקה מקבילה אחרת, שתעוגן במסגרת חוקי היסוד הקיימים, עשויה לסייע לישראל להתקרב, אם כך, למעמד של מדינה בעלת משטר חוקתי-פרלמנטרי שפוי. פוליטית, אין לקואליציה כל תמריץ להעניק מתנה כזו לציבור ולמדינה, בלא תמורה.
התמורה עלולה להיות שמה שיתקבע בחוקי היסוד איננו מה שקיים כיום בתשתית החוקתית של ישראל, אלא שישורבבו לשם כמה מחוקי ההפיכה המשטרית, שיזכו מייד לאחר חקיקתם לשיריון חוקתי לשנים רבות קדימה.
הבעיה המרכזית ביוזמה הזו, מלבד העובדה שהיא מביאה את הקרב בין המחנה הדמוקרטי לבין מחנה ההפיכה המשטרית לרגע האמת, היא הסתירה הפנימית שהממשלה לוקה בה ביחס לכוונתה זו.
הבעיה המרכזית ביוזמה הזו, מלבד העובדה שהיא מביאה את הקרב בין המחנה הדמוקרטי לבין מחנה ההפיכה המשטרית לרגע האמת, היא הסתירה הפנימית שהממשלה לוקה בה ביחס לכוונתה זו
מאז פרוץ ההפיכה המשטרית לפני כחצי שנה, הסבירו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי הקואליציה כי העם נתן להם מנדט לחוקק את החוקים הללו. דהיינו, כי לרוב קואליציוני שנבחר בבחירות מסוימות, נתונה הסמכות לבצע רפורמה משפטית, גם אם חלק מהציבור רואה בה הפיכה משטרית שצריכה להתקבל בהסכמה רחבה ואינה חלק מהמנדט החקיקתי שמקבלת קואליציה רגעית.
אם אנשי הקואליציה אכן מאמינים בטיעון הזה – הרי שלא רק לקואליציה הנוכחית, אלא גם לקואליציה העתידית, שתקום אחרי הבחירות הבאות, נתונה אותה רשות בדיוק, דהיינו לחוקק אילו חוקים משטריים שבהם היא חפצה, ולבטל את החוקים המשטריים שהיא מבקשת לבטל.
אך ממשלת נתניהו הנוכחית אינה מעוניינת שהקואליציה הבאה תבטל את חוקי ההפיכה המשטרית, ולפיכך היא מבקשת לסנדל את הממשלה הבאה באמצעות חקיקת חוק ליצירת שיריון לחוקי היסוד. זה לא מתיישב עם התזה שלכל ממשלה יש מנדט לחוקק חוקים משטריים מרחיקי לכת.
וזו בדיוק המסקנה: לא רק חוקי ההפיכה המשטרית צריכים להתקבל רק בהסכמה ציבורית רחבה, כך שישקפו גם את דעת הרוב וגם את דעת המיעוט. גם מהלך ליצירת שיריון חוקתי, בין באמצעות חקיקת חוק יסוד החקיקה או בדרך אחרת, צריך להתקבל בהסמכה רחבה.
לא רק חוקי ההפיכה המשטרית צריכים להתקבל רק בהסכמה ציבורית רחבה. גם מהלך ליצירת שיריון חוקתי, בין באמצעות חקיקת חוק יסוד החקיקה או בדרך אחרת, צריך להתקבל בהסמכה רחבה
כי דינו של חוק כזה להתקבל ברגע מסוים, כאשר התשתית של חוקי היסוד היא תשתית מסוימת. קיבועה לדורות אינו יכול לשרת מחנה פוליטי אחד.
גם מהלך כזה חייב להיעשות בהסכמה רחבה, ולא כעוד תרגיל נכלולי, מבית היוצר של יריב לוין, להשלטת רצונה של הקואליציה הנוכחית – שלפי הסקרים אפילו לא מייצגת את רצון הרוב ברגע הזה – על הממשלות הבאות ועל הציבור לשנים רבות קדימה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו