יריב לוין נואם במליאת הכנסת, 5 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
יריב לוין נואם במליאת הכנסת, 5 ביולי 2023

נאום השקרים של יריב לוין

זמן קצר אחרי חצות, עלה לדוכן הנואמים במליאת הכנסת שר המשפטים יריב לוין כדי להסביר את נחיצותו של ביטול עילת הסבירות ● בנאום לכאורה מפויס, לוין שיקר בלי למצמץ ● הוא משקר ביודעין, והוא עושה זאת כדי לערפל את המציאות ● יובל יועז מגיש קריאה מודרכת בנאומו של אבי ההפיכה המשטרית

שר המשפטים, יריב לוין, עלה הלילה זמן קצר אחר חצות אל דוכן הנואמים במליאת הכנסת, ושיקר בלי למצמץ. אלה לא היו שקרים שנפלטו לו במקרה: נאומו נכתב מראש והופץ לתקשורת.

לוין נאלץ לשקר, כי אין לו בעצם ברירה. כי רק באמצעות שקרים הוא יכול להצדיק את מכלול חקיקת ההפיכה המשטרית, ואת הצעת החוק בנוגע לביטול עילת הסבירות ביחס לנבחרי ציבור, בפרט.

לוין אינו שוגה באופן תמים. הוא אינו מאמין בתמימותו באידיאולוגיה שאותה הוא כביכול מציג. הוא משקר ביודעין, והוא עושה זאת כדי לערפל את המציאות באוזני שומעיו – חבריו לליכוד ולקואליציה, הבייס הפוליטי, הכתבים והפרשנים המייצרים את השיח התקשורתי, והציבור בכללותו. כאילו מדובר בהתגוששות של שתי תפיסות עולם הוגנות.

ושלא יהיה ספק – שמרנות משפטית היא תפיסת עולם הוגנת וראויה, וצריך להתקיים שיח בינה לבין גישות אחרות, אקטיביות יותר. אך לא זה מה שמציג לוין. הוא נאלץ להסתמך על שקריו על מנת להצדיק פעולה שבינה לבין שמרנות אין כלום.

הנאום המלא של יריב לוין במליאת הכנסת, 10 ביולי 2023 (וידיאו: ערוץ הכנסת)

ביטול הסבירות על נבחרי ציבור איננו מהלך להחזרת האיזון בין הרשויות הפוליטיות לרשות השופטת. זהו רישיון עבור השלטון לדרוס כל מוקד כוח במדינה, ולקבור בהדרגה את אופיה הדמוקרטי של החברה.

הנה, להלן, קריאה מודרכת בנאומו של שר המשפטים, רגע לפני שמליאת הכנסת אישרה, בהרכב מלא של 120 ח"כים וברוב קואליציוני של 64 נגד 56 בקריאה ראשונה, את הצעת החוק לביטול עילת הסבירות על נבחרי ציבור.

"החוק שאנו מביאים היום לקריאה ראשונה מחזיר את ישראל לשורת העמים הדמוקרטיים ומיישר קו עם מה שנהוג בכל העולם".

זהו שקר. עיגונה של עילת הסבירות בפסיקת בג"ץ מעולם לא הוציאה את ישראל משורת העמים הדמוקרטיים, להיפך. מדינות רבות מאמצות תפיסה מרחיבה יותר ויותר של עילת הסבירות. אין אף מדינה בעולם שבה מעוגן הדין ביחס לעילת הסבירות, שכלול בהצעת החוק של שמחה רוטמן ולוין.

שר המשפטים יריב לוין וח”כ שמחה רוטמן מתחבקים במליאת הכנסת אחרי שהתיקונים לחוק יסוד השפיטה עברו בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן מתחבקים במליאת הכנסת אחרי שהתיקונים לחוק יסוד השפיטה עברו בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הממשלה לא נמצאת מעל החוק. היא חייבת לפעול אך ורק במסגרת החוק. על פי הסמכויות המוקנות לה, בהליך תקין, ללא ניגוד עניינים. כל פעולה שאינה נעשית באופן הזה, הייתה ותמשיך להיות נתונה לביקורת שיפוטית מלאה".

במשפט המנהלי, הביקורת השיפוטית על החלטות רשויות השלטון נחלקת לביקורת בשאלת הסמכות, לבין ביקורת בשאלת אופן הפעלת שיקול הדעת.

הצעת החוק לא מכרסמת בביקורת השיפוטית בסוגיית הסמכות – אם הייתה עושה כך, לחוקים לא היה עוד שום תוקף כלפי הממשלה. היא רק מבטלת הלכה למעשה את הביקורת על שיקול הדעת, ובכך מרוקנת מכל תוכן מעשי את האפשרות לביקורת שיפוטית אפקטיבית. כל גורם שלטוני יוכל לקבל כל החלטה, לרבות החלטות לא חוקיות. לוין יודע זאת.

"יש לממשלה גם סמכויות ובצידן אחריות. היא נבחרה כדי לקבוע מדיניות ולהביא לביצועה. כאשר הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה, במסגרת החוק, ללא ניגוד עניינים ובהליך תקין, יש לאפשר לה לבצע את מדיניותה".

זוהי ליבת השקר של לוין. כאילו קיומה של עילת הסבירות במשפט המנהלי מונע מהממשלה לממש את מדיניותה. זה מעולם לא היה נכון, ולא במקרה לוין אינו מסוגל לנפק ולו דוגמה אחת לסיכול מדיניות הממשלה על ידי בית המשפט. פשוט אין חיה כזאת.

הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון בדיון על מינויו של אריה דרעי לשר, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון בדיון על מינויו של אריה דרעי לשר, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בעתירות לבג"ץ ובעתירות מנהליות, כאשר שופטי העליון והמחוזי מפעילים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות שלטוניות, הם נזהרים כמו מאש מכל מה שמריח מ"מדיניות", ומפעילים שיקולים משפטיים רק על החלטות המבוססות על יסודות משפטיים איתנים.

"מצב שבו שופטים או כל גורם אחר שאינו נבחר, באים במקום הממשלה ואומרים – נכון, הפעולה חוקית, נכון, הפעולה במסגרת סמכות הממשלה, נכון, הפעולה לא נגועה בניגוד עניינים, נכון, הפעולה נעשתה באופן תקין, אבל למרות זאת, אנחנו, שלושה שופטים בלבד, באופן אישי, על פי השקפתנו האישית, חושבים שזה לא סביר, שהיה נכון לפעול במדיניות אחרת, ומורים לעשות כך.

"מצב כזה, שבו שלושה שופטים בסך הכול שמים את מה שסביר בעיניהם, את עמדתם האישית, הסובייקטיבית, לא פעם אפילו הפוליטית, מעל מה שהיה סביר בעיני אזרחי ישראל בבחירות, הוא מצב שאין לקבלו".

פשוט אין סרט כזה. שום שופט ושום הרכב של בג"ץ מעולם לא פסל שום החלטה שלטונית על יסוד הקביעה שההחלטה לא תאמה את השקפתם האישית או הפוליטית של השופטים. אין אפילו מקרה אחד כזה. לוין מכיר את העבודה השיפוטית, הוא יודע היטב שלא כך שופטים חושבים ופועלים.

יריב לוין נואם במליאת הכנסת, 10 ביולי 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
יריב לוין נואם במליאת הכנסת, 10 ביולי 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

עיקרון יסוד בעבודת השופטים בתחום המנהלי הוא שהם אינם מכניסים את עצמם לנעלי הגורם השלטוני ומחליטים במקומו. הם רק בודקים את התקינות המשפטית, הפרוצדורלית והמהותית. ללא ביקורת שיפוטית כזו, השלטון יפעל באופן בלתי חוקי ללא כל מגבלה.

ללוין אין שום דוגמה לפסק דין שבו השופטים פסקו בהתאם להשקפתם האישית והפוליטית. לעומת זאת, דוגמאות להתנהלות ממשלתית שאינה כדין, יש למכביר.

"אין זה פלא שלמצב הקיצוני הקיים אצלנו אין אח ורע ולו במדינה דמוקרטית אחת בעולם. יתרה מכך, הוא מייצר מציאות חסרת היגיון וחסרת הצדקה לפיה האחריות מוטלת כולה על הממשלה, ואילו את הסמכות לוקחים לעצמם קומץ שופטים אשר אינם מחויבים בכל דין וחשבון כלפי הציבור. המציאות הזו סותרת באופן העמוק ביותר את היסוד הראשוני של כל דמוקרטיה – שלטון העם".

זהו פשע של ממש להטמיע בציבור תפיסה כה מעוותת של דמוקרטיה, תוך הפרחת שקרים. יש מדינות רבות שבהן מופעלת עילת הסבירות במתכונת הישראלית. הטענה שבתי המשפט שואבים לעצמם את הסמכות, בלא אחריות, אינה תואמת את המציאות.

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: פלאש90)
בית המשפט העליון בירושלים (צילום: פלאש90)

שיעור ההחלטות השלטוניות הנבחנות במשקפיים שיפוטיים הוא מזערי, ואחוז ההחלטות שנפסלות הוא קטן אף יותר. בתי המשפט מטפלים בפתולוגיה, לא במכניקה. אלפי החלטות שלטוניות מתקבלות כל יום, רק בודדות נתקפות בבתי משפט.

ולגבי שלטון העם: שלטון העם הוא שלטון החוק, לא שלטון חסר גבולות של מי שאוחזים בכוח השלטוני ברגע נתון. הממשלה, במכלול פעולות ההפיכה המשטרית, מבקשת לייצר מצב של כוח בלתי מוגבל בידי השליט והשלטון. כוח שיוכל לשמש – והמהלכים לכך כבר נעשים בשטח – כדי לפגוע בזכויות יסוד של יחידים ושל הציבור, באופן סלקטיבי ותוך קריעת החברה לגזרים.

"את הדברים הכול כך נכונים והכל כך ברורים מאליהם שציטטתי כאן אמר לא אחר מאשר יושב ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. ולפיד לא לבד. גם חבר הכנסת גדעון סער, בתוכניתו לתיקון מערכת המשפט, כתב [זאת] … אז בואו נאמר עוד אמת אחת: אחרי שתמכתם לא רק בצמצום אלא בביטול מוחלט של עילת הסבירות והפכתם את דעתכם".

אכן, לפוליטיקאים שונים היו לאורך השנים דעות שונות ביחס לעילת הסבירות. אך איש מהם לא הציע את מה שהקואליציה מחוקקת כעת. עוד תעתוע של לוין, כאילו כל מי שאי פעם ביקר את עילת הסבירות בהכרח תומך בביטולה המוחלט.

שר המשפטים יריב לוין בישיבת הממשלה, 9 בינואר 2023 (צילום: Gil Cohen-Magen/Pool Photo via AP)
שר המשפטים יריב לוין בישיבת הממשלה, 9 בינואר 2023 (צילום: Gil Cohen-Magen/Pool Photo via AP)

אפשר היה להניח שיציאתו הפומבית של פרופ' יואב דותן, מגדולי מבקרי עילת הסבירות באקדמיה המשפטית בישראל, נגד הצעת החוק מבית היוצר של שמחה רוטמן ולוין, תצנן מעט את נלהבותו של לוין להמשיך ולשקר בהקשר זה.

"אני רוצה לפנות מעל הדוכן הזה לאותן אזרחיות ולאותם אזרחים יקרים שחוששים מהתיקון שאנחנו עושים. ההצעה שאנחנו מביאים היום מבוססת על עקרונות שהתווה כבוד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג. זו הצעה מאוזנת, שקולה, אחראית וצודקת. האם יש באמת חשש שאימוץ גישה משפטית של שופט מכובד בבית המשפט העליון, כבוד השופט סולברג, שמקובלת בעולם כולו, זה קץ הדמוקרטיה?"

בניגוד לטענתו של לוין, שחזר עליה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון שהפיץ אתמול, הצעת החוק כלל אינה דומה לנוסח, המעורפל והבלתי שלם, שהציע השופט סולברג במאמרו ב"השילוח" בפברואר 2020.

סולברג לא הציע לבטל את עילת הסבירות בחקיקה, אלא לשנות באופן מתון מגמה בפסיקה עצמה, מתוך הבנה שרק התפתחות מדורגת של הטיפול השיפוטי בעילת הסבירות תביא ליצירת איזון נכון ודין נכון. סולברג לא הציע פטור מלא לגורמים פוליטיים מעילת הסבירות, ובוודאי שלא הציע מתחם חסינות לנבחרי ציבור מקבלת החלטות בעניין מינויים ופיטורים.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לגישתו של סולברג יש יתרונות וחסרונות, אפשר לדון בהם, אך בדבר אחד לוין כנראה צודק: אימוץ גישתו של סולברג לא יביא לקץ הדמוקרטיה בישראל. רק שלא זה מה שקורה כאן. הצעת החוק לביטול הסבירות שאושרה אמש בכנסת בקריאה ראשונה, אינה הצעת חוק המבוססת על מתווה סולברג.

"זו עת לאחריות".

צודק שר המשפטים. חבל שיריב לוין פועל באופן הפוך.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כתבה פרופ׳ רחל אליאור השקר הוא דרך המלך של הימין הפאשיסטי מאז ומעולם (אין כיבוש, אין עם פלסטיני) וסילוף העובדות, שקרים והאשמות שווא המוטחות באנשים שלא עשו כל עוול, היא דרכם לשלטון. אע... המשך קריאה

כתבה פרופ' רחל אליאור

השקר הוא דרך המלך של הימין הפאשיסטי מאז ומעולם (אין כיבוש, אין עם פלסטיני) וסילוף העובדות, שקרים והאשמות שווא המוטחות באנשים שלא עשו כל עוול, היא דרכם לשלטון. אעתיק כאן משפט שכתב הבוקר המתרגם והעורך הוותיק, חיים פסח:

"20 שנה משל מוסוליני באיטליה. הגעתו לשלטון הייתה רצופה בהתקפות מילוליות בתחילה על "האויבים מבפנים" ועל "האיטלקים שונאי איטליה". מרבית האיטלקים בשלב זה היו שווי נפש. אולי לא אהבו, אבל לא נראה להם שכדאי להתאמץ. אבל בשלב הבא עברו הפשיסטים של מוסוליני לטפל ב"אויבי העם השמאלניים" בדרך נמרצת יותר. פתאום נעלמו אנשים, הוכו למוות או סתם נשלחו למחנות הסגר.
רק כאשר נרצח חבר הפרלמנט הסוציאליסטי ג'קומו מטיאוטי בידי כנופיות הביריונים הפשיסטים – ומוסוליני, במסורת המנהיגים הצבועים הביע "זעזוע עמוק" החלו ההמונים (התומכים במוסוליני עד אז) – להבין מה בדיוק קורה . אבל אז כבר היה מאוחר מידי".
הפצת השקרים על היחס השונה של המשטרה למפגינים וכינויים בשמות "מוגלה", "בוגדים", אנרכיסטים, ו"פורעי חוק", כשכל מה שהם עושים היא הפגנה חוקית נגד ניסיון הפיכה משטרית, היא בדיוק הדרך הפשיסטית.
הצעת החוק של בן גביר בענין מעצרים מנהליים ללא משפט לכל אזרח שיחשד בידי השלטון, היא בדיוק דרך המלך להאשמות שווא, לשקרים ולדיקטטורה פשיסטית.

ארגון פשע וטרור. כשהראש מסריח, הגוף חולה - ביבי מחנך את תומכיו להשתמש בשקר ועיוות המציאות ככלי מרכזי בקיבוע שלטונו. מי שמשתמש בכלים שכאלה, סופו שימות בכלא כג'וק מעוך, אשר ימלמל לעצמו: "... המשך קריאה

ארגון פשע וטרור. כשהראש מסריח, הגוף חולה – ביבי מחנך את תומכיו להשתמש בשקר ועיוות המציאות ככלי מרכזי בקיבוע שלטונו. מי שמשתמש בכלים שכאלה, סופו שימות בכלא כג'וק מעוך, אשר ימלמל לעצמו: "העיקר חייתי בזמן הזה בבית מלון, לא צריך לשלם, כביסה עליהם, אוכל עליהם, לא תשלומי אחזקת בית – כלום. הייתי בבית מלון, זה לא בית סוהר, לא לא, זה בית מלון. ולא, אני לא חי במציאות מדומינת, וזה שאני חושב ככה זה לא בגלל שזה תשלום על בחירה בשקר ורמייה כבסיס להישרדות". ומת על הריצפה, בתא שבכלא, לבד

מה לא ברור? כל מי שדוחף לצמצום כוחה של הרשות השופטת, מתכוון בסופו של תהליך לכונן כאן משינת הלכה. מי שרוצה לראות כיצד תיראה המדינה בעתיד שיתבונן על טבריה. בשנות ה 60 וה- 70 היתה טבריה כמ... המשך קריאה

מה לא ברור? כל מי שדוחף לצמצום כוחה של הרשות השופטת, מתכוון בסופו של תהליך לכונן כאן משינת הלכה.
מי שרוצה לראות כיצד תיראה המדינה בעתיד שיתבונן על טבריה.
בשנות ה 60 וה- 70 היתה טבריה כמו אילת של היום. בתי מלון בתפוסה מלאה, חוף שוקק, צעירים מבלים וקשישים נופשים. עד שבאה הדת והשתלטה על העיר.
והיום, רחובות מטונפים, אשפה מתגלגלת, דוכני סידקית ואוכל מרופטים בטיילת, אין בילויים, אין מועדונים. מי ירצה לבוא לעיר שבסוף השבוע הכל סגור?

עוד 1,185 מילים ו-3 תגובות
סגירה