כל מי שקרא את הודעת סוכנות הדירוג מודי'ס שפורסמה אתמול (שלישי), מבין שהפעם זו אזעקת אמת. המשק שלנו נכנס לבעיה.

האשם העיקרי לפי לשון ההודעה החריגה היא כמובן הממשלה, שרצה בתהליך ההפיכה המשטרית ללא הסכמה רחבה. אלא שעוד בטרם יצאה ההודעה של מודי'ס, כבר הגיעה תגובתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

זו אולי הפעם הראשונה בהיסטוריה שהודעה משני המשרדים האלה יוצאת כתגובה למשהו שעוד לא קרה. אבל זה עוד החלק המשעשע בסיפור.

זו אולי הפעם הראשונה בהיסטוריה שהודעה משני המשרדים האלה יוצאת כתגובה למשהו שעוד לא קרה. אבל זה עוד החלק המשעשע

זה התחיל מבטיח: "כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד", נמסר מראש הממשלה ושר האוצר. אולם במקום שתוצג מייד אחר כך תוכנית סדורה שתוציא את כלכלת ישראל מהבור אליו נכנסה,  ההודעה כוללת מופע שלם של ניתוק מהאירוע.

משרדי סוכנות האשראי מודי'ס בניו יורק (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

למעשה, תגובת נתניהו וסמוטריץ' חושפת את חוסר העשייה של הממשלה בכל הקשור ליוקר המחיה, ובעיקר אובדן קשר עם ממד הזמן – כאשר הישגי הממשלות הקודמות נוכסו (שוב) לזו הנוכחית. דווקא היוזמות הבודדות החדשות שכן נעשו בחודשים האחרונים בממשלה גרמו ליותר נזק מתועלת.

"התעשיות הביטחוניות מפוצצות בהזמנות"

למרות המילים המפוצצות – נציגי התעשיות הביטחוניות ודאי התפוצצו כשגילו שהם מככבים בתגובת נתניהו את סמוטריץ'. קודם כל, מקור רוב ההזמנות הוא בכלל בתקופת הממשלות הקודמות. כעת דווקא הצעדים הבלתי אחראיים של הממשלה הנוכחית מעמידים חלק מהזמנות אלה בסימן שאלה.

התעשיות הצבאיות בישראל תלויות באופן קריטי באיכות הקשרים בין הממשלה בארץ לבין הממשל האמריקאי. מיליארדי שקלים מהסיוע הבטחוני מוזרמים כל שנה אליהן לצורך פיתוח כלי נשק. בנוסף, יש עסקאות גומלין רבות שבמסגרתן האמריקאים רוכשים נשק תוצרת ישראל למערכות שלהם.

התעשיות הצבאיות בישראל תלויות באופן קריטי באיכות הקשרים בין הממשלה בארץ לבין הממשל האמריקאי. מיליארדי שקלים מהסיוע הבטחוני מוזרמים כל שנה אליהן לצורך פיתוח כלי נשק

אבל עם כל הכבוד לשיתוף הפעולה הזה – הבעיה הגדולה ביותר שניצבת כרגע בפני התעשייה הביטחונית הישראלית היא הצורך שלה באישור הממשל האמריקאי על מנת שתוכל למכור מערכות בחו"ל.

דוכן התעשייה האווירית בסלון האווירי בפריז, צרפת (ארכיון) (צילום: AP Photo/Jacques Brinon)

מדובר בעיקר במערכות שמומנו על ידי האמריקאים. המשך קידום המהפכה המשפטית בניגוד לדעתם של האמריקאים עלול לערער את כל מערכת היחסים הרגישה הזו. זה כשלעצמו עלול לגרום לפקידי הממשל בוושינגטון לעכב אישורים על עסקאות בלא פחות ממיליארדי דולרים.

"תעשיית הגז מגדילה את הייצוא לאירופה"

מדובר במהלך שנשמע מצוין אבל בפועל, בדרך שהוא נעשה, דווקא פוגע באזרחי ישראל. ייצוא לא אחראי של גז טבעי משאיר פחות גז לשימוש פה בישראל. זה גורם למחיר הגז לעלות בעיקר בגלל העדר היצע. מחיר הגז הגבוה גורם בתורו לעליית מחיר החשמל לצרכנים. התוצאה: הישראלים בסוף ישלמו על ייצוא כזה מכיסם, דרך חשבונות החשמל.

ייצוא לא אחראי של גז טבעי משאיר פחות גז לשימוש פה בישראל. זה גורם למחיר הגז לעלות בעיקר בגלל העדר היצע. מחיר הגז הגבוה גורם בתורו לעליית מחיר החשמל

עד היום שר האנרגיה ישראל כ"ץ מתעלם מקריאות אנשי מקצוע מתחום החשמל והגז בישראל, יחד עם לובי 99, אשר מזהירים מייצוא חסר אחריות כזה. הממשלה גם מסרבת להקים ועדה שתקבע כללים ברורים שמצד אחד יאפשרו יצוא ומצד שני לא יגרמו למחסור גז בישראל בטווח הקצר או הארוך.

"אינטל מתכננת את ההשקעה הגדולה ביותר שלה מחוץ לארה"ב ותשקיע 25 מיליארד דולר בישראל, אינבדיה בונה מחשב-על בישראל"

אכן נסגרו עסקאות ענק עם שתי החברות הללו, אבל לא ברור למה זה אמור להרגיע מישהו אחרי האזהרה שהוציאה סוכנות הדירוג מודי'ס. מודי'ס לא הזהירה לגבי עסקאות שנסגרו בעבר אלא לגבי עסקאות שלא ייסגרו בעתיד.

קמפוס אינטל בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על שני הפרויקטים, גם זה של אינטל וגם זה של אינבדיה, הוחלט – כמו על הרבה החלטות השקעה אחרות בארץ – הרבה לפני ביטול עילת הסבירות והטלטלה שהביא עימו. זה אומר שההחלטה להשקיע כאן נעשתה עוד בטרם הגיעו גם אזהרות האנליסטים של בנק סיטיגרופ, ומורגן סטנלי.

"אנחנו מקדמים בינה מלאכותית"

אכן בממשלה מקדמים בינה מלאכותית, אבל בעיקר בדיבורים. הרבה דיבורים והרבה רוח. אין פעם שנתניהו לא דיבר על כלכלה והזכיר בו-זמנית את ישראל ובינה מלאכותית באותה נשימה. יש רק בעיה אחת: הוא לא עושה כלום בשביל לקדם את זה.

אכן בממשלה מקדמים בינה מלאכותית, אבל בעיקר בדיבורים. אין פעם שנתניהו לא דיבר על כלכלה והזכיר בו-זמנית את ישראל ובינה מלאכותית באותה נשימה. יש רק בעיה אחת: הוא לא עושה כלום בשביל לקדם את זה

יותר מזה, נתניהו הורה על הקמת ועדה בראשותם של אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל ופרופ' אביתר מתניה. מטרת הוועדה הייתה להכין תכנית לקידום תעשיית הבינה המלאכותית בישראל. המסקנות הוגשו לנתניהו. עד היום הוא לא טרח לדון בהן ולו פעם אחת, למרות שעברו שלוש שנים וחצי מאז שהוגשו לו.

"…סייבר וייצור שבבים בישראל"

שוב, במופע ניתוק מרהיב, מתרפקים נתניהו וסמוטריץ' על הישגים שלא שייכים בכלל לממשלה הנוכחית ומעידים בעיקר על חוזקתה של כלכלת ישראל עד כה – אבל בוודאי לא מעידים על חוזקת הכלכלה בימים של אחרי חקיקת ביטול עילת הסבירות.

ישיבה של ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, 20 ביולי 2023 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

"שוק התעסוקה מהודק, הצמיחה עולה והאינפלציה נבלמת"

כאן זו כבר ממש מניפולציה מפוארת. תחשבו על סוס שהחליטו להפסיק לתת לו מזון ועדיין בעליו יתגאה יום למחרת כמה הוא חזק ויעיל גם בלי מזון. הסוף של הסוס כעבור מספר ימים כבר ידוע. זו בדיוק המניפולציה שעושים גם כאן נתניהו וסמוטריץ'.

הרי כל הפרמטרים שהובאו בסעיף זה הם בעלי ערכים טובים יחסית בעיקר בגלל הישגי הכלכלה עד היום, ובזכות פעילות בנק ישראל.

במקרה בו האזהרות יתממשו ויהיה למשק פחות מזון – כלומר במקרה זה השקעות – זה יביא לנפילת השקל. נפילת השקל, אם וכאשר תמשך, תבטיח כי האינפלציה שנבלמה שוב תרים ראש. האינפלציה תאלץ את בנק ישראל להעלות ריבית. הריבית תפגע בצמיחה העולה, ומשם כל העסק יכול להתדרדר לידי משבר שיפגע ב"שוק התעסוקה המהודק". חד גדיא חד גדיא.

נפילת השקל, אם וכאשר תמשך, תבטיח כי האינפלציה שנבלמה שוב תרים ראש. האינפלציה תאלץ את בנק ישראל להעלות ריבית. הריבית תפגע בצמיחה העולה, ומשם כל העסק יכול להתדרדר

בשורה התחתונה: אין שום קשר בין מה שנכתב בתגובה לבין ההשלכות הכלכליות שבאו לידי ביטוי מאזהרת מודי'ס.

נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש 90)

"הרגולציה מוסרת ותחרות השוק החופשי גוברת"

שוב, סיסמאות ללא כיסוי. עד היום הממשלה לא יזמה שום מהלך גדול משל עצמה להגברת התחרות והשוק החופשי, מלבד לכנס ישיבות חסרות תכלית של הקבינט לטיפול ביוקר המחיה.

החוקים שהיא מתגאה שהעבירה – כמו זה שקובע קנס של עד 100 מיליון שקל על יבואן שינסה לפגוע בייבוא המקביל; או חוקים אחרים שנמצאים בתהליך חקיקה – כמו זה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – מקורם בכלל בממשלה הקודמת.

לגבי רגולציה, פה הממשלה עסקה בעיקר בגרימת נזק לבריאות הציבור. זה נכון, למשל, בביטול המס על המשקאות הממותקים וכעת מדברים גם על הסרת המדבקות האדומות. עוד הסרת רגולציה כזו, וחלינו.