"מה לגבי הדירות? הרי זו תהיה מכירה חפוזה בחסר משמעותי. מישהו כתב שהיה צריך למכור לפני חצי שנה. מסכימה. לחלוטין. כעת המחירים ירדו ב-10 עד 20 אחוז. זה כמו ריצה באולם קולנוע כשיש שריפה".

הציטוט הזה לקוח מקבוצת ווטסאפ שכותרתה "שומרים על הכסף – חשבון בחו"ל, מזומן, ני"ע". בעלת הדירה המודאגת תוהה אם כדאי לה למכור את הבית לצד העברת הנכסים הפיננסיים לחו"ל, ולשאלתה נשמעו שתי דעות סותרות. אחד חושב שזה הזמן למכור:

"תרוצי ליציאה. בקולנוע שעולה בלהבות, לא רצים במעגלים סביב הכיסא".

משתתפת אחרת חושבת שעדיף לעצור שנייה לפני שמאבדים את קורת הגג, בהנחה שלא עוזבים את הארץ:

"תירגעו, ריצה בקולנוע שעולה בלהבות מובילה להרבה נפגעים בשל הלחץ וחוסר חשיבה ולא בשל השריפה. לדעתי, מי שלא מתכוון ברצינות לצאת מפה, אין לו מה לרוץ למכור דירה כי הרי הוא צריך להמשיך לגור פה. ערנות, דריכות כן אבל בלי אימפולסיביות".

"שומרים על ערך הכסף" (צילום: צילום מסך מאתר money-out.com)

מחאה שמגשימה את עצמה

ההתלבטות שצוטטה כאן מובנת: מצד אחד אותה בעלת נכס נדל"ני רוצה לשמור על ערכו. מצד שני, היא חוששת למכור בהפסד. מצד שלישי, עצם ההשתתפות של ישראלים רבים בקבוצה מהסוג הזה, יוצרת סנטימנט שלילי לנכסים מקומיים, נדל"ניים ופיננסים כאחד.

ההתחבטויות האלה יעסיקו בתקופה הקרובה ישראלים שמודעים לנזק הכלכלי של המהפכה המשפטית: פיחות בשקל והתייקרות בייבוא, ירידה בהשקעות, בורסה מקרטעת ומכה אנושה להייטק שמספק פרנסה ישירה ועקיפה וכן הכנסות נדיבות ממיסים.

ההתחבטויות האלה מעסיקות את מי שמודע לנזק הכלכלי של המהפכה המשפטית: פיחות בשקל והתייקרות בייבוא, ירידה בהשקעות, בורסה מקרטעת ומכה אנושה להייטק

נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל, העריך במוצאי שבת בהפגנה בקפלן כי "את ההשלכות האמיתיות אנחנו עדיין לא מרגישים" והזהיר: "אם הממשלה לא תתעשת, הן יגיעו ויכו בנו בחוזקה". הוא הזכיר את אזהרות הבנקים וסוכנויות הדירוג מפני עליית הסיכון בהשקעה בישראל וטען שהן חסרות תקדים.

הנגיד לשעבר יעקב פרנקל בהפגנה בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, 4 במרץ 2023 (צילום: מחאת קפלן)

"לא לשמור פה גרוש"

בפועל, דירוג האשראי של ישראל והתדמית של המשק בעולם כבר ירדו ונפגעו בחודשים החולפים, לאחר שהתחוור ההיקף המתוכנן של החקיקה המשפטית.

לפי פרנקל, אם הדירוג ירד באופן פורמלי, "הנזק לכלכלת ישראל ולתדמיתה יהיה גדול עשרת מונים ממה שראינו עד כה". זה אומר עלייה מיותרת בעלויות המימון של המדינה ושל כל אחד מהתושבים כאן על ההלוואות השונות, עוד התייקרות בייבוא ובסל המוצרים, פגיעה אנושה בחסכונות הציבור בשוק ההון, ועוגת צמיחה קטנה יותר שתגזור קיטון בתקציבים האזרחיים.

המשתתפים בקבוצת הווטסאפ שהוזכרה כאן הפנימו את המסר ומדברים שם במונחים של "להבריח את הכסף לחו"ל" ו"לא לשמור פה גרוש". באתר שהקבוצה מפנה אליו, יש מדריכים להחלפת מסלול פנסיוני לכזה שמוטה לחו"ל, לרכישת מט"ח וכן לפתיחת חשבון בבנקים זרים.

בקבוצת הווטסאפ מדברים במונחים של "להבריח את הכסף" ויש שם מדריכים להחלפת מסלול פנסיוני לכאלה שמוטים לחו"ל, לרכישת מט"ח וכן לפתיחת חשבון בבנקים זרים

סניף של בנק HSBC בלונדון, אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Frank Augstein)

אימת מס הירושה בחו"ל

כדי לפתוח חשבון בבנק זר עם מוניטין, נדרש בדרך כלל הון עצמי משמעותי. מי שמוכן להסתכן, יכול להמר על מוסדות פחות מוכרים או במדינות פחות בטוחות. רכישת מט"ח היא דרך קלה ובטוחה להפחית סיכון להמשך הפיחות בשקל ואפשר גם לגדר את הסיכון המקומי באמצעות רכישת קרנות הנאמנות ותעודות סל דולריות.

במצגת של יועץ פיננסי שהאתר מפנה אליה, הוא ממליץ, בין השאר, לפזר סיכונים ולהיחשף למגוון מטבעות בחו"ל ושבכל הנוגע לחשבון בנק, עדיף להיצמד למוסדות "משעממים" ומוכרים ולא ללכת על בנקאות במדינות אקזוטיות.

כדוגמא לסיכונים חובקי העולם, הוא מציין את הבנקים באיסלנד שהציעו שירותים פיננסים לתושבים זרים לפני הקריסה שם, את ההשקעות בגאורגיה ואוקראינה לפני פלישת רוסיה, את הקריסה בקפריסין לפני כעשור. בסוף, היו השנה גם קריסות של בנקים בארה"ב וקרדיט סוויס באירופה, כך שאין באמת תעודת ביטוח והגנה מושלמת.

ויש גם היבטי מיסוי בכל מדינה שבה רוצים לפתוח חשבון בנק או לקנות נכסים. בקבוצה המדוברת עלו שאלות בדבר מסי ירושה בארה"ב וגרמניה והצעות לבנקים ניטרלים מהבחינה הזו. בבנק ישראל לא יאהבו את הדיון הזה, והנגיד אמיר ירון כבר ביקש ממנהלי הבנקים לא להפריז בדיבור על משיכת פקדונות והעברתם לחו"ל.

בבנק ישראל לא יאהבו את הדיון על הברחת נכסים פיננסים החוצה והנגיד אמיר ירון כבר ביקש ממנהלי הבנקים לא להפריז בדיבור על משיכת פקדונות והעברות כספים לחו"ל

דיון בקבוצת "שומרים על הכסף" (צילום: צילום מסך ווטסאפ)

פרמיית הסיכון כבר עלתה

לצד הקבוצה שסייעת בשמירה על ערך הנכסים, יש אחת אחרת שמפנה אליה תחת הכותרת "המחאה הכלכלית" וקבוצה דומה בשם "מחאת המיסים", שמטרתן המוצהרת היא "לתמוך בכלכלה דמוקרטית ליברלית".

כאן יש פחות דיונים ערים ובעיקר רשימת המלצות לצעדים שיכאיבו למדינה או לעסקים שתומכים בקואליציה. כך, למשל, יוזמת "לא קונים ברביעי", שאמורה להפחית את הכנסות מע"מ, לדחות תשלום מקדמות לרשות המיסים, להימנע מרכישות ממסעדות כשרות – ועוד כל מני המלצות שאמורות להקטין את ההכנסות ממיסים. בנוסף, יש גם רשימה מעודכנת של מפרסמים גדולים בערוץ 14.

לפי שעה הירידה בהכנסות המדינה ממיסים לא חרגו מהתחזית, אבל המשבר בהייטק כבר כאן: סטארט-אפים בורחים וגיל שוויד כבר לא ממליץ להירשם בישראל.

כלכלני "מיטב" העריכו בתחילת השבוע, שצפויה ירידה בתחזית הצמיחה של ישראל. הם הוסיפו שפרמיית הסיכון של ישראל בשווקים כבר משקפת הורדת דירוג אשראי והמליצו על חשיפה גבוהה למט"ח, כפי שכבר עשו משקיעים מוסדיים שמצויים בחשיפת שיא.

ב"מיטב" צופים ירידה בתחזית הצמיחה של ישראל ומוסיפים שפרמיית הסיכון של ישראל בשווקים כבר משקפת הורדת דירוג וממליצים על חשיפה גבוהה למט"ח

השר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת רגע לפני ההצבעה הסופית על ביטול עילת הסבירות, 24 ביולי 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

נכון לעכשיו, קבוצות הווטסאפ שמדרבנות ישראלים להבריח מכאן נכסים הן עדיין מיעוט שולי והרוב מעדיפים להתמקד במחאה סטנדרטית. אולם כלכלה בריאה מבוססת במידה רבה על אמון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יכול להמשיך לדבר על חוסנה של הכלכלה הישראלית או להאשים את אנשי המחאה ביצירת תדמית כוזבת למהפכה המשפטית.

אך ככל שסמוטריץ' ימשיך להתעלם מקולות המחאה, גובר הסיכון שיהיו יותר כאלה. וכשהם ירוצו ליציאה מאולם הקולנוע הבוער, כולנו עלולים להידרס בדרך.