הנחייה שפרסם בתחילת השבוע מִנהל הבטיחות מטלטלת את ענף הבנייה בישראל. לכאורה, מדובר בנוהל משמים שאמור להיבלע בשטף הפעילות הקדחתנית של אתרי הבנייה למגורים, למסחר ולתשתיות ברחבי הארץ. אלא שההוראה הזו הביאה לעימות גלוי בין התאחדות הקבלנים למִנהל הבטיחות.

הקבלנים טוענים כי האיסור יגרום לעצירת פעילות הבנייה, לא פחות ולא יותר. לעומת זאת, במִנהל טוענים שמדובר באיסור שנועד להצלת חיים. הסיפור הזה נחשף לראשונה בזמן ישראל אחרי שהתברר כי קיים כשל בטיחותי בהצבת המנופים במצב שאינם בשימוש, מה שהביא לקריסת מנוף באתר בנייה בהרצליה.

באותו אתר, חברת "סקייליין" החכירה עגורנים לענקית הבנייה "תדהר". כדי לצופף כמה שיותר מהם באותו אתר, שתי החברות למעשה הציבו את העגורנים במצב חנייה בזווית חדה מדי – כזו שעולה על ההוראות המומלצות בספר היצרן הסיני. היצרן אומנם אפשר להציב את העגורן בזווית חדה יותר – אך הבהיר כי רצוי מאוד להימנע מכך.

"סקייליין" החכירה עגורנים לענקית הבנייה "תדהר". כדי לצופף כמה שיותר מהם באותו אתר, שתי החברות הציבו את העגורנים בזווית חדה מדי שעולה על ההמלצות בספר היצרן

מנוף עם משקולת בזווית חדה באתר של תדהר בהרצליה. יוני 2023

מי פה לא מחובר למציאות?

עו"ד ישראל אסל אף התריע על הנוהל הפסול בדיון שנערך בכנסת, ומנכ"ל סקייליין אביב כרמל השיב שדבריו "לא מחוברים למציאות". אלא שלאחר פרסום הכתבה ואותו דיון, מִנהל בטיחות פרסם את ההוראה להערות הציבור בסוף יוני וכעת היא נכנסת לתוקף. במלים אחרות, התברר שדווקא חברת העגורנים וחברת הבנייה שהפעילה אותם, הן שפעלו בניגוד לתקנות לכל אורך הדרך.

ההנחיה אומרת שבאחריות העגורנאים שלא לעזוב את עמדת התפעול של עגורן הצריח כל עוד שנשאר שם מטען תלוי ושעליו להביא את ידיות ההפעלה למצב אפס וכן להפסיק את זרם החשמל לכלי. השארת המטען תלוי במצב מנוחה אחרי תום העבודה היא פעולה המנוגדת להוראות – והינה אסורה. האיסור חל על כל עומס, לרבות משקולת או מתקן מכל סוג.

השארת המטען תלוי במצב מנוחה אחרי תום העבודה היא פעולה המנוגדת להוראות והינה אסורה. האיסור חל על כל עומס, לרבות משקולת או מתקן מכל סוג

הובהר שציפוף עגורנים עם משקולות במצב מנוחה והצבתם בזווית העולה על הקבוע בספר היצרן באיחוד האירופי, מעוררת חשד של פעולה בניגוד לנוהל "מצבי קיצון" של מִנהל הבטיחות. מי שאחראים לוודא שאין מטען או משקולת הם העגורנאי ומנהל העבודה וכן הבודק המוסמך שמאשר את ההפעלה.

הכוונה היא לוודא שהעגורנאים לא מציבים אותם בזווית חדה יותר מהמותר לפי הוראות היצרן, ואז מאזנים באמצעות משקולת. בשורה התחתונה, ההנחיה מדגישה שבאתרים שבהם יימצאו משקולות על האונקל – הפעילות תופסק.

מנוף של סקייליין באתר של תדהר ברחוב בר כוכבא בהרצליה. יוני 2023 (צילום: ללא)

"המִנהל מעכב את הבנייה"

ההוראה נשלחה לחברות הבנייה והעגורנים ולגורמים נוספים לפני שבוע ופורסמה ביום ראשון האחרון, אז נכנסה לתוקף. ביום שני פורסמה הבהרה נוספת, לפיה מִנהל הבטיחות יודיע בימים הקרובים כיצד בכוונתו לאכוף את האיסור.

מחברת סקייליין ומחברת תדהר לא נמסרה תגובה. גם עוזי ריש, הבודק המוסמך שאישר את הפעלת העגורנים באתר בהרצליה, בחר שלא להתייחס. גורמים בענף אמרו לזמן ישראל כי ההנחיה משקפת חוסר הבנה של מִנהל הבטיחות, שמפרש באופן לא נכון את המשקולות – ושבעצם הן מהוות חלק אינטגרלי של העגורנים.

זאת, אף שהמשקולות האלה יוצרו בכלל בארץ והתווספו לכלים לאחר הגעתם לארץ. יתרה מכך, בענף חושבים שמשמעות ההנחיה היא עיכוב משמעותי בבנייה ברחבי הארץ, שכן האיסור יגביל את יכולת הציפוף של העגורנים באתרים השונים. מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר בתגובה:

"מדובר בהנחיה שבאה לפתור בעיה שאינה קיימת ועשויה לייצר בעצמה כשל בטיחותי. מִנהל הבטיחות בהנחייתו מייצר סתירה פנימית מול תקנות הבטיחות שכן הוא דורש מקבלנים לפעול בניגוד להוראות יצרן העגורנים, שמאות מסוגם פועלים באתרי בנייה ברחבי הארץ.

"נזכיר, שימוש בהתאם להוראות היצרן הינו תנאי יסודי בתנאי הביטוח של עגורנים אלו. משמעות ההנחיה הינה עצירת פעילות של ענף הבנייה, שבקצה יגרמו לעיכובים במסירה ופגיעה בלקוחות".

קריסת עגורן בתל אביב, אוקטובר 2019 (צילום: Avshalom Shoshani/Flash90)

"הקבלנים העדיפו לעצום עיניים"

עו"ד ישראל אסל, שכאמור היה הראשון להתריע כנגד החשש להפרת הבטיחות הגורפת, מציין כי היו עוד קריסות של עגורנים של סקייליין, שחלקן אף לא דווחו למִנהל הבטיחות.

הוא חושב שהסיפור של התאונה בהרצליה משקף גם שינוי כיוון בפעילות של מִנהל בטיחות, שהתייחס במלוא החומרה לאירוע אף שלא היו בו נפגעים – וחקר אותו עד לכדי מסקנות אופרטיביות, במקום להניח לזה להישכח עד האסון הבא. אסל, שהוא גם היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, מסר את ההתייחסות הבאה:

"קריסת העגורנים בהרצליה חשפה אירוע חמור של הפרת תקנה 71 לתקנות העגורנים אשר אוסרות תליית מטען בזמן שהעגורן אינו בשירות ואין מפעיל בתא ההפעלה. האיסור הקבוע בתקנה 71 הוא איסור "על זמני" ומהווה אחד מעשרת הדיברות בתחום העגורנים בכל העולם המערבי המתקדם ובא לידי ביטוי בכל ספרי יצרני העגורנים ובפרקיטקה באנגליה ואוסטרליה.

"הרעיון מאחורי איסור תליית מטען בזמן שהעגורן אינו בשירות הוא למנוע מצב שהעגורן יסתובב על פי כיוון הרוח כשיש מטען תלוי עליו והמטען חולף מעל שטחים ציבוריים, בתי ספר וגני ילדים. האירוע בהרצליה, שאירע בסמוך לבית ספר, חשף כי ישנו אך ורק דגם אחד של יצרן עגורנים סיני של חברת מסחרית אחת שעושה שימוש במשקולות בניגוד לתקנות.

עו"ד ישראל אסל (צילום: באדיבות המצולם)

"הכול קרה תחת עיניהם הפקוחה של הקבלנים. ידוע שהיו לפחות שלושה מקרים של נפילת משקולות שבנס לא הסתיימו באסון, כאשר שני מקרים הוסתרו מהציבור"

"הכול קרה תחת עיניהם הפקוחה של הקבלנים, שידעו על הפרת הבטיחות החמורה אך העדיפו לעצום את העיניים רק כי זה היה נוח להם. מדובר בעניין מסוכן ועבירה פלילית חמורה. ידוע שהיו לפחות שלושה מקרים של נפילת משקולות שבנס לא הסתיימו באסון, כאשר שני מקרים הוסתרו מהציבור.

"בסופו של דבר, תיהיה אשר תיהיה הוראת היצרן הסיני, גם הוא כמו יתר יצרני העגורנים כפופים להוראות התקנות במדינת ישראל ויש לפעול בהתאם להן בלבד.

"אבקש לחזק את ידיו של מפקח עבודה ראשי, אינג' חזי שוורצמן, שלקח על עצמו באופן אישי לנהל את חקירת אירוע קריסת העגורן בהרצליה, והוציא הנחייה להסרת המשקולות אשר משקפת את הוראות התקנות והחוק.

אם יש בפני הקבלנים תלונה כלשהי, הם יכולים לבוא בטענות לבודק המוסמך שאישר את הפעלת העגורנים בניגוד לתקנות והנהלים או לחברה שהשכירה להם את העגורן. חשוב שהקבלנים לא ישכחו לבוא בטענות בעיקר לעצמם על כך שידעו על הפרת הוראות הבטיחות אך העדיפו לעצום עניים ולאשר את הפרת תקנה 71 באתרי הבנייה שבאחריותם".