1

הפרשה המוכרת בשם "רחצה בהפרדה במעיינות" היא טרגדיה ישראלית. כל גיבור תורם את חלקו להתפתחות העלילה וכולם ביחד דוהרים אל הסוף הבלתי נמנע – סוף שבו החברה הישראלית תהיה מרוסקת ומפוררת אפילו יותר מכפי שנכנסה לאירוע.

כחילוני גמור, אני מתקשה לראות את האסון שהיה מתחולל אם שני אתרי מעיינות היו נפתחים לשעתיים לפני או אחרי שעות הפעילות לטובת קבוצות באוכלוסייה שמבקשות לטבול בנפרד.

כן, אני מבין את החששות החילוניים משיטת הסלאמי ומהתפשטות זוחלת של הפרדה במרחב הציבורי. אבל היי, יש לנו כבר מקור מים שבו נהוגה הפרדה כבר שנים רבות, קוראים לו ים, ושם זה אפילו לא קורה מחוץ לשעות הפעילות: שם רצועות חוף נרחבות מופקעות לחלוטין מהציבור הכללי שגם הוא סובל מצפיפות הולכת וגוברת בחופי הרחצה המוכרזים.

לא מעט נשים חילוניות חלקו איתי במהלך השנים את הכמיהה לבלות בים או בבריכה בלי שנוכחותם המעיקה והפולשנית של גברים תפריע את שלוותן. כשאישה חילונית אומרת את זה, זה פמיניזם; כשחרדית מבקשת שעה במעיין בלי גברים זה חומייניזם.

לא מעט נשים חילוניות כמהות לבלות בים או בבריכה בלי נוכחותם המעיקה והפולשנית של גברים. כשאישה חילונית אומרת את זה, זה פמיניזם; כשחרדית מבקשת שעה במעיין בלי גברים זה חומייניזם

במציאות שפויה שבה מתנהל דיאלוג בין הקבוצות השונות בחברה, החילונים היו יכולים לעקם את האף אבל להודות שהמהלך שעידית סילמן הניחה על השולחן הוא מוגבל מאוד, כמעט זניח: רק באוגוסט, רק בשני מעיינות (עין חניה ועינות צוקים), רק בשעות הבוקר המוקדמות או בערב אחרי הסגירה. זה כל כך קטן ושולי שאפשר היה להסתכל לצד השני, להעמיד פנים שלא שמים לב והופ – נגמר.

נערים חרדים שוחים במעיין סטף בהרי ירושלים, 1 באוגוסט 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במקום זה, דוברי החילוניות סימנו את ה"פיילוט" (עד לרגע זה לא הוסבר מה בדיוק אמור להיבחן בפיילוט ומה יגדיר הצלחה או כישלון) כהכרזת מלחמה על החיים הליברליים בישראל.

וזה לא שחסרות עילות לתחושת הפראנויה של הציבור החילוני בישראל 2023. מיומה הראשון הממשלה הזו מתקיפה את כל מה שיקר לו, ואחר כך מתפלאת שהוא מנהל קרב מאסף על כל מעיין.

מהצד השני, אם ציניות הייתה מים, מדינת ישראל הייתה יכולה לסגור את מתקני ההתפלה. לאור התגובות של כמה מהח"כים החרדים, נראה שהם היו מאוד מאוכזבים אם היועצת המשפטית לממשלה הייתה נותנת אור ירוק לקיום הפיילוט של סילמן. הם רק חיכו לשנייה שהיא תלחץ על הבלם כדי לצאת במתקפה מתקרבנת על הממסד המשפטי שמתעלם מזכויות החרדים וכל הג'אז הזה.

לאור התגובות של כמה מהח"כים החרדים, נראה שהם היו מאוד מאוכזבים אם היועמ"שית הייתה נותנת אור ירוק לפיילוט. הם רק חיכו לשנייה שהיא תלחץ על הבלם כדי לצאת במתקפה מתקרבנת על הממסד

הם הרי יודעים היטב שתפקידה של היועמ"שית לפרש את החוק, וזה בדיוק מה שעשתה – הבהירה לשרה להגנת הסביבה שבמצב החוקי הנוכחי אין לרשות הטבע והגנים סמכות לפתוח אתרים בהפרדה, ושאם הממשלה רוצה לשנות את זה, היא יכולה לממש את ריבונותה ולחוקק.

נשים חרדיות וילדיהן בחוף הנפרד בחיפה, אוגוסט 2022. אילוסטרציה (צילום: שיר טורם/פלאש90)

גלי בהרב-מיארה אפילו ציינה שהמתווה המוצע הוא מינימליסטי ורמזה שאינה מתנגדת להכשיר אותו חוקית – אבל הגישה העניינית הזו לא הרשימה את משה גפני, יצחק פינדרוס ושות', שהריחו את הדם ומיהרו להסתער.

אבל שיאי הציניות האמיתיים נשברים כשזה מגיע לערבים. בכל הזדמנות מזכירים גפני, סילמן וחבריהם שהם בעצם נלחמים כאן על זכותן של הנשים הערביות למימוש אורחות חייהן. אז מה אם הם יושבים בתוך ממשלה שדורסת עם D9 את הציבור הערבי בישראל וזכויותיו הבסיסיות ביותר.

בהקשר הזה, כדאי לשים לב למכתב שנשלח לשרה סילמן מ"אזרחים למען הסביבה", עמותה סביבתית ותיקה שממוקמת בצפון ופועלת בעיקר בחברה הערבית.

"היוזמה מבקשת להציג כאילו היא מבקשת להיטיב גם עם נשים ערביות", כתבו פעילי העמותה, "אך עיון מעמיק ביוזמה מלמד כי השימוש בחברה הערבית נעשה לצרכים פוליטיים בלבד כאשר אין לזה כל יסוד ואין ביוזמה הזה כדי לתת מענה הולם לנשים ערביות".

"עיון מעמיק ביוזמה מלמד כי השימוש בחברה הערבית נעשה לצרכים פוליטיים בלבד כאשר אין לזה כל יסוד ואין ביוזמה הזה כדי לתת מענה הולם לנשים ערביות"

נשים מוסלמיות נמנעות מלטבול במעין בשמורת עין מודע, אילוסטרציה (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

בהמשך הם מציינים למה היו מצפים מהקברניטים אם טובת הציבור הערבי הייתה עומדת לנגד עיניהם:

"הגישה של מטיילים ערבים לעין חניה נתקלת לעיתים בהתנגדות עוינת ואלימה באופן קיצוני מצד מתנחלים הפוקדים את המקום ופועלים באופן מכוון למנוע כניסת ערבים אליו. מציאות זו לא זכתה לכל התייחסות בפרסומי המשרד להגנת הסביבה.

"במצב דברים זה, הצגת היוזמה כאילו תיתן מענה גם לנשים ערביות הינה בגדר לעג לרש ומצג שווא. למיטב ידיעתנו, היוזמה הוכנה ללא תיאום עם אף גורם מהחברה הערבית ועל כן נבקשך לחדול מלהציג אותה כאילו יש בה כדי לתת מענה לפניות של נשים ערביות".

בהיעדר הסכמות, מסתמן שהולכים לכיוון יוזמת חקיקה שתאפשר רשמית את ההפרדה – חקיקה שתהיה כמובן הרבה יותר אגרסיבית ומשמעותית מהפיילוט שנבלם.

עוד חוק בפסטיבל החקיקה האנטי-ליברלי של הממשלה הזו, עוד עתירות לבג"ץ, עוד נהרות של שנאה, ועוד דלק למדורת המשבר החוקתי שבפתח. חד גדיא, חד גדיא.

2

לא מזמן סיפרתי פה על המאבק על גורלו של מצפתל – אותו תל/מצפה ירושלמי מקסים שמתנשא בין ארמון הנציב לג'אבל מוכבר. אתר טבע עירוני משובח (שאפילו הוגדר כך על ידי עיריית ירושלים), שבאביב משתוללת עליו פריחה של תורמוסים סגולים ובכל ימות השנה מספק מפלט והפוגה ירוקה לתושבי העיר והשכונות הסמוכות.

התל אוים על ידי תכנית בנייה של תחנת משטרה אימתנית. פעילי סביבה ותושבי האזור ניהלו מאבק עיקש, וועד הפעולה להצלת מצפתל אף הגיש עתירה.

רכס ארמון הנציב (המצפתל) בירושלים (צילום: המאבק על המצפתל – רכס ארמון הנציב)

אחרי שהתוכנית אושרה בכל מוסדות התכנון זה נראה כמעט חסר סיכוי, אבל השבוע דיווח ניר חסון ב"הארץ" שתשובת המדינה לבית המשפט מבשרת על תפנית מלבבת בעלילה: הפרקליטות הודיעה שנשקלת חלופה במסגרתה תחנת המשטרה תוקם במקום אחר והתל ייעזב במנוחה. בינתיים קידום התוכנית מוקפא.

תשובת המדינה לבית המשפט מבשרת על תפנית מלבבת בעלילה: הפרקליטות הודיעה שנשקלת חלופה במסגרתה תחנת המשטרה תוקם במקום אחר והתל ייעזב במנוחה. בינתיים קידום התוכנית מוקפא

זה עדיין לא סוף הסיפור, אבל מי שמכיר את הניסוחים בתחום התכנון יכול להריח כאן מוזיקה של ירידה מהסולם וסגירת האירוע.

בינתיים אפשר להצדיע לפעילים ולקהילה שנאבקו להצלת התל. זו אחת מעשרות התארגנויות, אם לא יותר, של תושבים וקהילות בכל רחבי הארץ שמשקיעים מזמנם, תבונתם וכספם כדי להיאבק על הסביבה הסמוכה לביתם ועל נושאים שממוקמים עמוק מתחת לרדאר הממשלתי והתקשורתי.

יש מי שצובעים את המאבקים הללו בגוון מפונק של Nimby ("לא בחצר האחורית שלי"), אבל לטעמי קהילות ואזרחים שיוצאים למאבק על הבית זו תופעה מבורכת, זו דמוקרטיה אמיתית שצומחת מלמטה וברגע האמת, כמו שמעידים החודשים האחרונים, גם יודעת לאחד כוחות ולהפוך למשהו הרבה יותר גדול.

3

בחיפוש אחר מקורות אנרגיה נקייה, מישהו בצרפת הגה רעיון מקורי: גוף האדם. במטרו בפריז נערך פיילוט להפקת אנרגיה באמצעות גופם של הנוסעים.

View this post on Instagram

A post shared by World Economic Forum (@worldeconomicforum)

זה נשמע פולשני אבל לא ממש: שערי הכניסה בתחנת מירומסניל עוצבו על ידי סטודנטים לעיצוב בצורה של להבים קטנים של טורבינות רוח. כל נוסע שנכנס מסובב את הטורבינה ומייצר אגב כך 0.2 וואט.

במטרו חישבו ומצאו ש-1.5 מיליארד נוסעים בשנה יכולים להפיק בשיטה הזו 136 מגהוואט – שווה ערך לתחנת כוח, רק בלי זיהום אוויר, בלי פליטות גזי חממה ובלי צורך להשקיע הון בבניית התחנה.

במטרו חישבו ומצאו ש-1.5 מיליארד נוסעים בשנה יכולים להפיק בשיטה הזו 136 מגהוואט – שווה ערך לתחנת כוח, רק בלי זיהום אוויר, בלי פליטות גזי חממה ובלי צורך להשקיע הון

רגע לפני פרוץ עידן הרכבות הקלות בגוש דן, אולי כדאי לפרנסי התחבורה בישראל להתעניין בפרטי הניסוי. את המטרו עצמו ישראל מייבאת באיחור קל של 150 שנה, אין חוק שאומר שפערי הזמנים האלה חייבים להישמר גם בתחום האנרגיה.

4

כשאומרים לי "תמרה" אני חושב על דוכן המיצים והשייקים בשדרות בן גוריון בתל אביב שתמיד משתרך לפניו תור. בבורותי, לא ידעתי שבני המשפחה הקימו ביפו גם מפעל לגלידות טבעוניות שם הם מייצרים גלידות בשישה טעמים.

הגלידות הטבעוניות של "תמרה" (צילום: "תמרה")

השבוע יצא לי לטעום את גלידת האננס, פסיפלורה ונענע, מוצר שכמו נועד להציל נפשות בצהריים מהבילים של אוגוסט. הגלידה מכילה כמות נאה של פרי אמיתי, וזה מורגש היטב גם בטעם וגם בניחוח שמתפרץ כשפותחים את המכסה.

ההערה היחידה: אפשר להסתפק בפחות סוכר. אם כבר הלכתם על פירות, תנו כבוד למתיקות המקורית שלהם. אבל בשורה התחתונה מומלץ בהחלט.