"הייתי מאוד סקרן, אז ביקשתי מקרוב משפחה לשלוח לי את הסרטון כדי לראות באיזה מצב הבית שלנו נמצא", סיפר חסן חסן לזמן ישראל, בשיחת טלפון. חסן, מורה לאנגלית בן 50 ממוצא כורדי, התגורר בעפרין שבסוריה עם משפחתו, לפני שגורש ב־2018.

בסרטון, שצולם במובלעת הכורדית הסורית עפרין, נראה בית ריק שמשקופי דלתותיו וחלונותיו נבזזו. כתובות הגרפיטי על הקיר הן תזכורת לכך שהבניין נשלט על־ידי לגיון א־שאם – פלג אסלאמי בצפון סוריה.

כיום חסן חי עם משפחתו במחנה פליטים בשהבה – חבל כורדי הנמצא כ־30 קילומטר מזרחית לעפרין, לשם הגיעו אלפי העקורים הכורדים.

בינואר 2018 פתחה טורקיה במבצע "ענף זית" נגד הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, היחידות להגנת העם, ומפלגת הפועלים של כורדיסטן – מתקפה חוצת גבולות שהתנהלה בשטח על־ידי מיליציות אסלאמיות, שזכו לסיוע אווירי של אנקרה.

אישה מבוגרת מצטרפת לשיירת עקורים במהלך המתקפה המשותפת על המובלעת הכורדית־סורית עפרין, ינואר 2018 (צילום: H.H/Ronak Press)

על פי נתוני האו"ם, יותר מ־150 אלף בני אדם, שהם כ־80% מאוכלוסיית עפרין, נעקרו מבתיהם תוך כדי הפרת זכויותיהם. המובלעת עפרין הייתה טריטוריה בעלת רוב כורדי הגובלת בטורקיה – ונהנתה מממשל עצמי

על פי נתוני האו"ם, יותר מ־150 אלף בני אדם, שהם כ־80% מאוכלוסיית עפרין, נעקרו מבתיהם תוך כדי הפרת זכויותיהם. המובלעת הכורדית הסורית עפרין, הממוקמת 300 קילומטר צפונית לדמשק, הייתה טריטוריה בעלת רוב כורדי הגובלת בטורקיה – ונהנתה מממשל עצמי.

המובלעת הייתה חלק מחבל רוג'בה המורכב משלושה קנטונים יחד עם כובאני וקמישלי. המודל ששימש את הכורדים הסורים מכונה "קונפדרליזם דמוקרטי" – שיטת משטר המכבדת את הטריטוריאליות של המזרח התיכון ומבוססת על עקרונות של אוטונומיה, דמוקרטיה ישירה ורב־תרבותיות.

הניסוי הפוליטי והחברתי שהתקיים בצפון סוריה חתר לדמוקרטיזציה ולביזור השטח. השיטה אפשרה חופש דת ושוויון מגדרי – ולא רק לכורדים. מדובר במהפכה של ממש – ועל אחת כמה וכמה כאשר מפרשים אותה בהקשר של המזרח התיכון.

השאיפה של הכורדים הסורים לעצמאות היא כל כך חזקה עד שאפילו באמצע המלחמה הם הקימו אוניברסיטה. "בנינו בעפרין קמפוס של אוניברסיטת רוג'בה. למדו שם 700 סטודנטים עד שהטורקים פתחו במתקפה.

אישה ובנה הפצוע ממתינים בבית חולים מאולתר שנבנה לאחר הפלישה לעפרין (צילום: Jewan Abdi/Ronak Press)

השאיפה של הכורדים הסורים לעצמאות הייתה כל כך חזקה עד שאפילו באמצע המלחמה הם הקימו אוניברסיטה. "תמיד אמרתי שהתרבות שלנו היא תרבות של בנייה – ולא תרבות של הרס כמו של שכנינו"

"אנשים רבים שאלו אותנו למה אנחנו פותחים בתי ספר ואוניברסיטאות באמצע המלחמה. תמיד אמרתי שהתרבות שלנו היא תרבות של בנייה – ולא תרבות של הרס כמו זו של שכנינו ובני בריתם", הסבירה רוהאן מיסטפה, עקורה מעפרין המשמשת כיום כרקטורית-שותפה באוניברסיטת רוג'בה.

פעילי זכויות אדם קוסוברים מפגינים נגד המתקפה הצבאית הטורקית לכיבוש סרקניה שבחבל רוג'בה, 19 באוקטובר 2019, קוסובו (צילום: גילעד שדה)

כשהוטל מצור על עפרין, בני משפחת חסן בקושי הספיקו לברוח. "היינו 19 משפחות כורדיות שגרו בבלוק הזה, אבל איבדנו הכול – את הספרים שלנו, את התמונות שלנו, את הזיכרונות. כמובן שאיבדנו גם את הזכות לתבוע את רכושנו".

את הסיבות לכך שהכורדים לא יכולים לתבוע את זכויותיהם על רכושם ניתן למצוא בדוח שפורסם ביוני 2022 על־ידי הארגון "סורים למען האמת והצדק". מדובר בארגון לא ממשלתי שבסיסו בצרפת, שמתעד הפרות של זכויות אדם.

במסמך מצביע הארגון על פרויקט התנחלות שאפתני שיצא לדרך בשנת 2020. לפי הדוח, הפרויקט מנוהל על־ידי רחמי דואן – מושל המחוז הטורקי חתאי. המממנים מגיעים מכמה מדינות במזרח התיכון. הנהנים הם הלוחמים האסלאמיים ובני משפחותיהם.

ילדים עקורים כורדים משחקים בחורבות כנסייה בתל נאסרי, צפון סוריה (צילום: Karlos Zurutuza/Ronak Press)

הארגון מצא "אינדיקטורים לשינוי דמוגרפי" באזור ועושה הקבלה לעקירה וליישוב מחדש של מזרח טימור, אחרי שאינדונזיה פלשה לטריטוריה בשנת 1975

הארגון מצא "אינדיקטורים לשינוי דמוגרפי" באזור ועושה הקבלה לעקירה וליישוב מחדש של מזרח טימור, אחרי שאינדונזיה פלשה לטריטוריה בשנת 1975.

דיוויד מאנה – עיתונאי ספרדי המתמחה בנושא הכורדי, שתיעד את המצור על עפרין ואת גירוש הכורדים מהחבל – סיפר לזמן ישראל כי רק כ־20% מהאוכלוסייה הכורדית המקורית נותרה בעפרין. הוא מצביע על "מבצע אכלוס מחדש בכפייה" כדי לשנות את המרקם האתני.

"לא מדובר רק בגירוש האוכלוסייה הכורדית המקומית, הם גם רוצים למחוק כל זכר לשפתם או לממשל העצמי שלהם. היום הדגל הטורקי מונף גם בבתי ספר שבהם כבר לא מלמדים כורדית, אבל טורקית כן", אמר המומחה בשיחת טלפון מברצלונה.

כיום הגישה למובלעת הכורדית נמצאת בשליטה הבלעדית של משרד הפנים הטורקי. בחודשים פברואר 2022 ו־2023 ארגנו הרשויות הטורקיות שני סיורים לכתבים, שעבדו תחת מעקב מתמיד של סוכני ממשל.

ילדה במחנה פליטים בצפון מזרח סוריה (צילום: Karlos Zurutuza/Ronak Press)

על פי נתונים שהגיעו לידי סוכנות הידיעות הצפונית – כלי תקשורת בצפון־מזרח סוריה – יותר מ־20 ההתנחלויות שנבנו בעפרין מתווספות לכ־100 ההתנחלויות שבנתה טורקיה ברחבי האזורים הכבושים

על פי נתונים שהגיעו לידי סוכנות הידיעות הצפונית – כלי תקשורת בצפון־מזרח סוריה – יותר מ־20 ההתנחלויות שנבנו בעפרין מתווספות לכ־100 ההתנחלויות שבנתה טורקיה ברחבי האזורים הכבושים בצפון סוריה.

צעדה לזכר הטבח שביצעו שכירי החרב של דאעש ביזידים באוגוסט 2014, הצועדים הפגינו נגד הפקרת המיעוט היזידי בסוריה. ברלין, 3 באוגוסט 2021 (צילום: גילעד שדה)

"אנחנו, הכורדים, לא יכולים ולא רוצים לחיות תחת שליטת האנשים האלה. אנחנו רק מבקשים לחזור לבתינו, אבל זה לעולם לא יתאפשר ללא הגנה בינלאומית שתבטיח את ביטחוננו", אמר איברהים שחו, נשיא ארגון "זכויות האדם עפרין", בשיחת טלפון ממחנה הפליטים שהבה.

שחו אמר שהוא לא מופתע שמדינות כמו כווית, קטאר או עומאן עומדות מאחורי הפרויקט – אבל המעורבות הפלסטינית היא משהו אחר בעיניו. "אני לא יכול להבין איך פלסטינים מסוגלים לשכוח את העוול שנגרם להם על־ידי הרשויות הישראליות – ומאחלים לנו אותו דבר", הוא קונן.

המעורבות הפלסטינית

ארגון פלסטיני המכנה את עצמו "אג'נדיין" – ושעל פי פרסומים שונים משרדיו הראשיים נמצאים בבית חנינא שבמזרח ירושלים – הוא אחד מכמה ארגונים פלסטינים העומדים מאחורי פרויקטים הומניטריים לטובת הפליטים הסורים.

צילום מהאוויר של אל־אמל, אחת מכ־20 התנחלויות שנבנו בעפרין (צילום: Afrinmedia)

הארגון מממן בניית התנחלויות בשטחים שמהם גורשו הכורדים. כך, למשל, בינואר האחרון התחילו לאכלס התנחלות שמומנה על־ידי הארגון ונקראת "אג'נדיין פלסטין"

במקביל, הארגון מממן בניית התנחלויות בשטחים שמהם גורשו הכורדים. כך, למשל, בינואר האחרון התחילו לאכלס התנחלות שמומנה על־ידי הארגון ונקראת "אג'נדיין פלסטין". נראה כי השם אג'נדיין הוא לא מקרי וקשור אל קרב אג'נדיין, שהתקיים בשנות ה־30 של המאה השביעית לספירה.

גם עמותות הרשומות כחוק אצל רשם העמותות בישראל מעבירות תקציבים לבניית ההתנחלויות בצפון סוריה. כדי לא להשאיר עקבות אצל הרשויות בישראל, העמותות מעבירות את הכספים לארגונים בטורקיה. על הפרויקטים בשטח הכורדי הכבוש חתומות העמותות הישראלית והטורקית.

אקטיביסטים פרו־כורדים מפגינים להצלת רוג'בה מהכיבוש הטורקי. וינה, 5 בדצמבר 2019 (צילום: גילעד שדה)

"הסיוע שהענקנו לפליטים הסורים הגיע אחרי רעידת האדמה והוא כלל מזון, אוהלים וסיוע הומניטרי בסיסי אחר", סיפר ראשד ותד, יו"ר עמותת אלבאיראק לפיתוח החברה הערבית (ע"ר). אף שרעידת האדמה בסוריה ובטורקיה קרתה בפברואר 2023, זמן ישראל מצא תיעוד בפייסבוק מינואר 2022, לפיו העמותה אספה תרומות עבור הפלטים הסורים, בין היתר לפיתוח בצפון סוריה.

העמותה אף חתמה על מנשר תחת הכותרת "פרויקט פיתוח בצפון סוריה". בניית בית לפליטים תומחרה ב־13 אלף שקל. פרסום נוסף ברשתות החברתיות מעיד על כך שהעמותה עובדת – לצד שתי עמותות אחרות – על פרויקט נוסף של בניית התנחלות חדשה.

אישור רשם העמותות על שינוי מטרות עמותת "לחיות בכבוד". "העמותה החליטה לתת תמיכה לפליטים הסורים שעל אדמת טורקיה". (צילום: גיידסטאר)

העמותה אף חתמה על מנשר תחת הכותרת "פרויקט פיתוח בצפון סוריה". פרסום נוסף ברשתות החברתיות מעיד על כך שהעמותה עובדת – לצד שתי עמותות אחרות – על פרויקט נוסף של בניית התנחלות חדשה

באתר האינטרנט של העמותה אף התפרסם בעבר כי העמותה בנתה מסגד בצפון סוריה כבר בשנת 2021. לאחר שזמן ישראל עימת את מר ותד עם פרסומי העמותה, הוא הודה כי הם היו מעורבים בפרויקטים אך הבהיר שהם נעשו במסגרת שיתוף פעולה עם עמותת "לחיות בכבוד".

"להם יש את הגישה לאזור", הבהיר יו"ר אלבאיראק. ותד לא חשף כמה בתים נבנו על־ידי העמותה – וכמה עתידים להיבנות. מדבריו עולה כי הוא לא חש בסתירה בגלל תמיכתו בתוכנית הדומה לזו שממנה סובלים בני עמו בשטחים. "אנחנו רק רוצים לעזור לאנשים", אמר ותד.

צעדה לזכר הטבח שביצעו שכירי החרב של דאעש ביזידים באוגוסט 2014, הצועדים הפגינו נגד הפקרת המיעוט היזידי בסוריה. ברלין, 3 באוגוסט 2021 (צילום: גילעד שדה)

"לחיות בכבוד" – עמותה לסיוע ליתומים ונזקקים (ע"ר) – היא אחת מהעמותות המובילות בתחום בניית ההתנחלויות בכורדיסטן הסורית, והיא עושה זאת בשם הפלסטינים.

העמותה מציגה את עצמה, בין היתר, תחת השם "עלאייש 48" (אנשי 48) ובשלטים שהם מתקינים בהתנחלויות הנבנות על־ידי העמותה מתנוסס דגל פלסטין.

הדיווח של עמותת "לחיות בכבוד" לשנת 2021 (צילום: גיידסטאר)

ותד לא חשף כמה בתים נבנו על־ידי העמותה – וכמה עתידים להיבנות. מדבריו עולה כי הוא לא חש בסתירה בגלל תמיכתו בתוכנית הדומה לזו שממנה סובלים בני עמו בשטחים

על פי תיעוד באתר גיידסטאר – מיזם אינטרנטי המאפשר לציבור גישה למידע ממשלתי על כל הארגונים ללא כוונת רווח בישראל – כבר בנובמבר 2019 הוחלט בישיבת הוועד של "לחיות בכבוד" ליצור קשר עם ארגונים טורקיים "כדי לסייע לפליטים הסורים על אדמת טורקיה".

על פי הדוח, בשנת 2020 גייסה העמותה כ־10.5 מילון שקל, כ־2.8 מיליון שקל הועברו לפליטים הסורים. בשנת 2021 העמותה גייסה כ־13.3 מיליון שקל, כ־4.6 מיליון מתוכם הוקדשו לתמיכה "בפליטים הסורים שבטורקיה".

התנהלות העמותה מעלה שאלות לגבי חוקיות ותקינות הפעילות. בדיווחים לרשם העמותות נכתב כי הם עוזרים לפליטים הסורים שעל אדמת טורקיה, בזמן שבדף הפייסבוק שלהם וברשתות החברתיות הם אוספים תרומות לבנייה בצפון סוריה.

גם בדוח משנת 2021, אותו פרסמה עמותת "לחיות בכבוד", נכתב כי באותה השנה השלים הארגון בנייה של 112 יחידות דיור בצפון סוריה (באזור הכורדי); 60 תשתיות למגורים ו־10 מסגדים. מאז הם לא הפסיקו לגייס תרומות ליישובים דומים באזור – והם עושים את זה באמצעות בנק ישראלי.

עמותת "לחיות בכבוד" מדווחת כי בנתה 112 יחידות דיור בשבעה בניינים בצפון סוריה (צילום: פייסבוק, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

גם בדוח משנת 2021 נכתב כי באותה השנה השלים הארגון בנייה של 112 יחידות דיור בצפון סוריה (באזור הכורדי). מאז הם לא הפסיקו לגייס תרומות ליישובים דומים באזור – והם עושים את זה באמצעות בנק ישראלי

במרץ 2023 גייסה העמותה כסף לבנייה של 100 יחידות דיור בתקציב של 6,700 שקל ליחידה. בפרסום הקמפיין נכתב, "קיבלנו עשרה דונם באזור עפרין שבצפון סוריה לבניית בתים לאלמנות ויתומים. הקרקע מגיעה מראש עם כל התשתיות – קו מים וביוב של עמותה טורקית".

ההתנחלות האחרונה שהם התחילו לאכלס, על פי מידע הזמין ברשת החברתית, היא חלק מפרויקט משותף בכפר שדרה,  שנפתח במאי האחרון. האוכלוסייה היזידית המקורית שנותרה בכפר אולצה לעבור חינוך אסלאמי על־ידי הפלגים השולטים באזור. שייח סאלם, מורשה החתימה של העמותה וחבר בוועד, הסכים להתראיין לכתבה אך התחרט בהמשך וסירב להגיב לפניות זמן ישראל.

"ופאא אל־מוחסינין" הוא ארגון פלסטיני שבסיסו באיסטנבול, המעורב בהתנחלות א־זעים שעל אדמת כורדיסטן הסורית. ההתנחלות נקראת על שם הכפר הפלסטיני א־זעים שנכבש בשנת 1967.

ההתנחלות נפתחה בשנה שעברה בג'ינדרס הכורדית, קרוב מאוד לבית הריק המופיע בסרטון שנשלח אל חסן חסן. "הם סיפרו לנו שמשפחה מאידליב התיישבה בבית שלנו, אבל הם עברו להתנחלות אחרי רעידת האדמה. הבית עדיין עומד, אבל הוא ניזוק והוא כבר לא בטוח למגורים", סיפר חסן.

הקמת ההתנחלות א־זעים. "פרויקט מקלט לעקורים מצפון סוריה במימון תרומות אל־זעים, בעיר קודס" (צילום: מתוך הרשתות החברתיות של אג'נדיין)

ההתנחלות על הכפר ג'ינדירס הייתה אחת הנקודות שהוזכרו במכתב ששלחו הכורדים לקונסול הפלסטיני באוטונומיה הכורדית בעיראק. "המילה 'התנחלות' מחרידה אותנו, ואנחנו דוחים אותה מכל וכל", אמר חזורי

ההתנחלות על הכפר ג'ינדירס הייתה אחת הנקודות שהוזכרו במכתב ששלחו הכורדים מעפרין לנזמי חזורי, הקונסול הפלסטיני באוטונומיה הכורדית בעיראק. "המילה 'התנחלות' מחרידה אותנו, ואנחנו דוחים אותה מכל וכל", אמר חזורי לעיתונאים כורדים.

זמן ישראל פנה אל מספר אנשים כדי לדבר עם תורמים, אך נתקל בחשש כבד מצד ערביי ישראל, שמרגישים לא מוגנים. לטענתם, אנשים רבים – חלקם קשיי יום – תורמים להתנחלויות משום שמופעל עליהם לחץ רגשי. למשל, מראים להם תמונות של ילדים ונשים מסכנות באוהלים. הם לא יודעים מה עושים עם הכסף שלהם וכי הבתים נבנים על אדמה שממנה גורשו הכורדים בשנת 2018.

מנשר לאיסוף תרומות לבניית בתים בצפון סוריה, שעליו חתומה עמותת "אלבאיראק" לפיתוח החברה הערבית (צילום: פייסבוק, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

בינתיים, פרויקט השינוי הדמוגרפי צובר תאוצה. ערביי המזרח התיכון מזרימים תקציבי עתק, הדחפורים חוצבים באדמה הטרשית, מיישרים את הקרקע עבור בתים נוספים שייבנו בשורות, ממש כמו הבנייה האינטנסיבית של ההתנחלויות בגדה המערבית.

הזרימה האנושית זורמת דרך נחל מבטון אל התנחלויות שבהם לא תמצאו בית כנסת אלא מסגד דמוי כיפת הסלע בהר הבית, ועליו מונף דגל דגל פלסטין לצד דגל טורקיה.

איכלוס אחת ההתנחלויות בצפון סוריה. מתוך דף הפייסבוק של "לחיות בכבוד" (צילום: לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

הזרימה האנושית זורמת דרך נחל מבטון אל התנחלויות שבהם לא תמצאו בית כנסת אלא מסגד דמוי כיפת הסלע בהר הבית, ועליו מונף דגל דגל פלסטין לצד דגל טורקיה

ומה עם חסן? הוא מסרב לוותר על החלום לחזור לעפרין, אבל מעדיף להיות ריאלי. במחנה הפליטים שהבה הסכנה תמידית – והוא חושש שיעבור גירוש נוסף. "נצטרך לעזוב שוב. זו הוודאות היחידה שלנו".

שלט חוצות לזכר ההרוגים הכורדים מעפרין (צילום: D.M.M/Ronak Press)